סיבוב באכסניית כרי דשא שעל שפת הכנרת

רק לאחרונה גיליתי את קיומן של אכסניות הנוער בישראל. יש כאלה כעשרים בכל רחבי הארץ ואחת מהן ממוקמת על שפת ים כנרת, במקום שנקרא בשם הפסטורלי: כרי דשא. מבנה האכסניה שהוקם לפני כעשרים שנה, מעוצב כחאן: מבנה סגור עם חצר פנימית. שני צבעים שולטים פה: לבן וירוק. הלבן בא מהבניין והירוק מהצמחייה העשירה שצומחת בחצר ומסביב לבניין. לא מדובר בבניין מתוחכם, אלא פשוט ובמקביל הוא גם מתאים בול לכותרת המשנה שבחרתי לבלוג הזה: דיסנילנד מקומי.

כיצד הוא תוכנן ומה בעתיד? תשובות על השאלות קבלתי מאדריכל הפרויקט. ועל כך ברשימה זו.

.

Under Tropical Moonlight

.

(1) ביקור:

יצא לי כמה פעמים לנסוע על כביש 90 שממערב לכנרת, ולתהות מה מסתתר מאחורי השלט שמציין "כרי דשא". אז הפעם החלטתי לעצור ולבדוק: מדובר באכסניה הפתוחה לציבור במחירים שמתיימרים להיות נמוכים יחסית לתנאים שמציע המקום. לדעתי הם לא זולים ואפשר בהחלט למצוא פתרונות לינה באותה רמה ואף למעלה מכך במקומות אחרים באזור. אבל לא חייבים לישון כאן כדי להיכנס, לבקר ולהתרשם מהפרויקט.

בערך אחרי מחצית הדרך על הכביש המתפתל בין כביש 90 לאכסניה, מצד ימין יש אתר עתיקות. לא מפתה במיוחד לעצור ולראות ולכן המשכתי בדרכי. בדיעבד, מתברר שאתר העתיקות היווה את הבסיס לצורת ועיצוב המבנה. החניון שבחזית האכסניה היה כמעט ריק ממכוניות, אבל עשיר בצמחיה. בפנים העיצוב הוא מזערי (לא תצאו פה פסיפס של נחום גוטמן או שטיח קיר של ציונה שמשי). הבניין הוא מרובע ובמרכזו חצר סגורה שבשוליה צמחיה המטפסת ומסתירה את הבניין מהעין. חוצים את החצר ועוברים דרך מעבר מקורה, היוצא למדשאה גדולה ומטופחת. בקצה שלה גדר כמעט שקופה ואז חוף הכנרת.

.

מפת התמצאות

.

(2) מידע:

תכולה: 64 חדרים כשבכל חדר 2 עד 6 מיטות. אגף חדש עם 18 חדרים.

תפוסה: האכסניה כבר מלאה בחודשים הקרובים ויש רק פה ושם לילות פנויים.

המחיר: לדוגמה ביום חמישי, 26.6, יש לילה פנוי בו יעלה חדר זוגי 450 שקלים. ביום חמישי, 12.6, לילה אחד לזוג עם שני ילדים 588 שקלים. הלינה כוללת אורחת בוקר.

הקהל: דווקא כיתות בית ספר או נוער לא ראיתי (אולי בגלל שעת הביקור). ראיתי קבוצת רוכבי אופנוע שהתפלאתי שאמנם כולם היו גברים אך בגילאים שונים. קבוצת מטיילים מבוגרים. שני זוגות תיירים משוודיה. קבוצת תיירים מבוגרים מגרמניה. זה מה שקלטתי.

השם: "כרי דשא" ניתן למקום על ידי ועדת השמות הממשלתית ב-1955. שכנה כאן חווה לגידול בקר ולמרעה. מקור השם מהפסוק "לבשו כרים הצאן" (תהלים).

האדמה: נמצאת בבעלות "האגודה הקתולית הגרמנית למען הארץ הקדושה בקלן" מאז 1886. הם רצו להקים כאן יישוב בדיוק כפי שהטמפלרים (הפרוטסטנטים) הקימו בכל מיני מקומות אחרים בארץ. הוקם גרעין יישוב עם 4 משפחות אך כמספר המשפחות כך היה מספר המתים בשנה הראשונה. העסק נכשל ובשטח הוקמה אכסניית צליינים. ב-1938 סילקו הבריטים את הגרמנים והפכו את האתר לבית מרגוע לפקידי הממשל הבריטי. במלחמתה עצמאות נהרס המקום ועד 1952 הוכרז כשטח צבאי סגור. ב-1952 הקים כאן משרד החקלאות חווה לגידול בקר ולמרעה. את המימון להקמת האכסניה מימנה האגודה הגרמנית ב-80% (לדברי האדריכל) ובתמורה הם קיבלו לידיהם חזרה חלק מהשטח עליו הקימו אכסניה המיועדת לצליינים.

עתיקות: בצמוד לכביש הגישה לאכסניה יש אתר עתיקות "חורבת מינים". ארמון אומיי, מרחצאות ביזנטיים וח'אן.

.

מבט מן האוויר על אכסניית כרי דשא בשנת 2008 – לחצו להגדלה (צילום: משה מילנר, לע"מ)

.

(3) שיחה עם האדריכל:

האדריכל אבישי טאוב (69) סיים את לימודי האדריכלות בטכניון ב-1971 ועומד היום בראש משרד אדריכלים הממוקם בכורזים, קילומטרים בודדים מכרי דשא. את דרכו החל במחלקה הטכנית של התנועה הקיבוצית המאוחדת. כיום מתמחה טאוב בעריכת תכניות מתאר, הרחבת יישובים ומפעלי תעשייה. חוץ מאכסניית כרי דשא שתכנן לפני חצי יובל שנים, הוא מתכנן היום הרחבה לאכסניית תל חי ולאכסניית שלומי.

.

מיכאל יעקובסון: מהיכן ההשראה לתכנן בניין בצורה של מבנה עם חצר פנימית שהחדרים פונים אליה?

אבישי טאוב: הרעיון בא מחורבת מינם שנמצאת סמוך לאכסניה וגם שם היה חאן. מפה בא הרעיון.

מיכאל יעקובסון: באיזו מסגרת קבלת את העבודה?

אבישי טאוב: בהתחלה זו היתה עבודה משותפת שלי עם האדריכל בני שורץ, שיחד עבדנו במחלקת התכנון של התק"ם. התחלנו את השלב הראשון ב-1990, ובשלב של היתרי הבנייה שורץ נסע לארה"ב לעשות PHD והמשכתי לבד. לתכנון הצטרף באופן מאוד פעיל הנדסאי יאיר קינן. הוא המשיך אחר כך ללימודי אדריכלות בטכניון.

מיכאל יעקובסון: שמתי לב שבבניין הושקעה תשומת לב בתכנון המעבר בין החצר במרחב המשותף ובין החדרים במרחב הפרטי.

אבישי טאוב: בגדול המחשבה היתה שיש לבניין שלוש קומות אבל רצינו לתת תחושה שהוא נמוך יותר, לכן קומת החדרים התחתונה נמוכה בחצי קומה ממפלס החצר והקומה הראשונה גבוהה בחצי קומה, כך, יש תחושה בחצר שהבניין הוא בן שתי קומות בלבד. היום זה לא היה מאושר בגלל נגישות ובגלל המרחב המוגן, שדורשים שמפלס החדר יהיה במפלס המסדרון, וכאן תמיד יש כמה מדרגות בין המסדרון והחדר. ובאמת בתוספות המאוחרות שתכננו לאכסניה, כבר לא אישרו לנו לעשות את זה.

.

חזית מערבית ובה הכניסה הראשית

.

מיכאל יעקובסון: יצרתם פתחי חלונות מאד רחבים, למה זה?

אבישי טאוב: הרעיון של החלונות הוא שיהיה אפשר לשבת על אדן החלון. זו אכסניית נוער והחבר'ה אוהבים לשבת ככה. בינתיים, האכסניה שדרגה את עצמה והיא יותר מלון של שלושה כוכבים.

מיכאל יעקובסון: המתחם כולו טובל בצמחיה מטופחת. מי היה אדריכל הנוף?

אבישי טאוב: בשלב הראשון לא היה אדריכל נוף ואת כל העבודה עשיתי עם יאיר קינן -בעיקר זו שבחצר הפנימית. מאוחר יותר הצטרפה לעבודה אדריכלית הנוף רותי פרידלנדר, היא שכנה שלי פה בכורזים, והיא הוסיפה את הפיתוח שמסביב לבניין, ובמיוחד בחזית הכניסה.

מיכאל יעקובסון: מה עם הכוונה ליצור שביל סובב כנרת, כיצד הוא ישפיע על האכסניה שהיום היא יושבת ממש על החוף?

אבישי טאוב: מנסים באמת לסגור את הגישה של האכסניה לכנרת וליצור שביל ציבורי. אם אכן יהיה שביל ציבורי אז יהיה צורך בגדר ואז כבר לא תהיה נגישות רציפה כמו היום. רישוי עסקים מחייב את האכסניה בגדר, אך הצורך בגדר יהיה גם כדי לשמור על המדשאה של האכסניה, שלא תהפוך למדשאת מנגלים ויבואו אנשים וישאירו בה לכלוך או יכנסו לבניין באופן חופשי וכך ההנהלה תאבד לשיטה על האכסניה.

מיכאל יעקובסון: שמתי לב שצמוד לבניין המקורי יש אגף מאוחר יותר, האם מתכוננות הרחבות נוספות בעתיד, כי נראה שהאתר מצליח?

אבישי טאוב: יש שם אין-סוף זכויות בנייה, כי בשינוי התב"ע שערכנו עוד ב-1981, נתתי שם 80% זכויות שזה כ-34 אלף מ"ר. היום יש 64 חדרים, הוספנו אגף של 18 חדרים וכעת תכננו אגף נוסף בדרום, זהה לאגף המאוחר שמצפון שגם הוא יכלול 18 חדרים כך שהאכסניה תכיל 100 חדרים על שטח של 4,000 מ"ר. אנחנו עכשיו בשלב סקיצות לתוספת עתידית של אגף יחידות משפחתיות. היחידות האלה יהיו דו-קומתיות ויכללו שני חדרי שינה וגם סלון שניתן להפוך לחדר שינה, בשונה מהחדרים היום באכסניה ששם כולם ישנים יחד באותו החדר.

.

הכניסה

.

הכניסה: מבט החוצה

.

מבט מהכניסה על החזית

.

אולם המבואה

.

אולם האוכל

.

תצלום מן האוויר של האכסניה – ללא האגף השני שטרם נבנה בזמנו

.

חצר במרכז הבניין

.

באחת מפינות החצר מגדל שמדמה מגדל שמירה ממש כמו במצודות הטיגארט

.

מבט מהחצר על אחת מהדפנות

.

מבט מהחצר אל אחת מדפנותיה בה מאורגנים חדרי השינה

.

את החצר מקיפה ארקדה ממנה יורדים חצי קומה לחדרים התחתונים או עולים קומה לחדרים העליונים

.

בקצה הארקדה הזו יש יציאה ישירה למדשאה שבחזית האחורית של הבניין, המקשרת אל הכנרת

.

מבט אל הכיוון השני חושף משרבייה שפונה למגרש החנייה שבחזית הראשית של האכסניה

.

בקומה השניה המסדרון מתאפיין בקשתות שפונות לחצר הפנימית ובפתחי תאורה טבעית מהתקרה

.

מימין ומשאל צמחיה

.

בקצה המסדרון בקומה העליונה משרביה המזרימה רוח קרירה מכיוון צפון ומערב

.

מעבר בין קומות

.

המסדרון בקומות המגורים פתוח לחצר

.

מנורה

.

חדר לדוגמה

.

מראה האגף החדש בבניין

.

חזית האכסניה הפונה למדשאה ולכנרת

.

וושינגטוניות

.

חזית דרומית של האכסניה

.

חזית מערבית (לכיוון המדשאה והכנרת)

.

קטע מחזית מערבית

.

קטע מחזית דרומית

.

מפגש חזיתות דרום ומערב

.

קטע מחזית דרומית

.

במדשאה הגדולה שמקיפה את האכסניה מוצב מודל טופוגרפי של ארץ ישראל

.

מגן דוד: לצד המודל יש עמדה בה ניתן להאזין בעברית ובאנגלית להסבר על המודל + אפשרות לאיפוס

.

מהאכסניה יש יציאה ישירה אל חוף הכנרת:

.

טבריה + כנרת

.

שם הרי גולן

.

. . .

ולסיום שיר שהוקלט לא רחוק מכאן לפני 21 שנה:

.

.

.