ארכיון תג: 1959

סיבוב בגלעד לשלמה בן יוסף בראש פינה בעיצוב יצחק דנציגר

תתארו לכם שהיו מקימים לברוך גולדשטיין חוץ ממצבת קבר גדולה (שאת זה אכן ביצעו), היו מקימים גם אנדרטה שעיצב פסל חתן פרס ישראל, השירות הבולאי היה מנפיק בול עם תמונתו, משרד הביטחון היה מקדיש לו עמוד באתר הזיכרון שלו, את המערה שהסתתר אחרי הטווח היו הופכים לאתר עלייה לרגל ובכל הערים המרכזיות היו קוראים רחוב על שמו. נשמע מוזר? שלמה בן יוסף השליך רימון נפץ לתוך אוטובוס נוסעים וברח מהמקום. הוא התחבא במערה סמוכה, אך הבריטים תפסו אותו. למרות שהרימון לא התפוצץ ואיש לא נפגע, נגזר דינו למיתה והם תלו אותו בכלא עכו. פעם הבאה שתשמעו על מחבל שזרק רימון על רכב או התפוצץ באוטובוס, תזכרו את האנדרטה, המערה, הבול, הרחוב.

האנדרטה שיצר יצחק דנציגר (שהיה בין השאר מרצה בכיר בפקולטה לאדריכלות בטכניון) ניצבת מאז 1959 בסמוך למקום בו השליך בן יוסף את הרימון על האוטובוס. האנדרטה נראית היטב מהכביש המתפתל בין ראש פינה לצפת. היא מעוצבת בצורת עמוד שחטף כמה מכות אך מסרב לקרוס ונותר זקוף. באופק נוצצים האורות הרחוקים של טבריה, לשם אני אגיע בכוחותיי האחרונים. ועל כך ברשימה זו.

.

10151149_809258389103745_252280204_n

עמוד ושמש

.

להמשיך לקרוא

סיבוב מחוץ לבית קרפ באשדות יעקב איחוד בתכנון יעקב רכטר

אחד מהמבנים הראשונים שתכנן האדריכל יעקב רכטר (2001-1924) היה "בית קרפ" – בית התרבות בקיבוץ אשדות יעקב איחוד, בבקעת הירדן, שנחנך לראשונה ב-1953 (מפת מיקום כאן). לא להתבלבל: לפני שבועיים פרסמתי כאן רשימה על בית התרבות של קיבוץ אשדות יעקב מאוחד אותו תכנן חנן הברון, ומצוי כמה עשרות מטרים מכאן.

יעקב רכטר – חתן פרס ישראל לאדריכלות (1972), תכנן בין השאר את מלון הילטון תל אביב, את בית הבראה מבטחים בזכרון יעקב, את ככר אתרים, בניין תאטרון הקאמרי ובית משפט השלום בתל אביב וגם בעכו. בית כהנא ברמת גן הוא העבודה הראשונה שלו וגם אחת מהטובות. בית קרפ באשדות יעקב איחוד זו עבודה לא מוכרת ברשימת עבודותיו ואת המידע עליה קבלתי ממשה אריאלי, חבר הקיבוץ שטרח להשיג לי את המידע – ועל כך תודתי לו. פניתי גם לאמנון רכטר, בנו של יעקב רכטר, אך הוא חזר אלי שלא מצא דבר בארכיון המשרד.

הבניין ענק באופן תמוה ביחס לקיבוץ בו הוא שוכן, ולכן אין פלא שכמו רבים מבתי התרבות (ובהם גם בית התרבות של הקיבוץ השכן – אשדות יעקב מאוחד עליו כתבתי כאן לפני שבועיים) גם הוא עומד חסר שימוש. המבנה ניצב בכניסה לקיבוץ, כך שקשה מאד לפספס אותו. למעשה, הבניין הזה מייצג את הרצון לחזק דווקא קהילות קטנות בפריפריה וביישובי הספר (וכאן היתה תקופה שכל שני וחמישי גילו מוקש או ירו על תושבים), ולכן לא חסכו בהשקעה. היום מינהל התכנון במשרד הפנים עושה הכל כדי לחנוק את הפריפריה ולקבע אותה כחצר אחורית.

למרות שהבניין הזה כבר כמעט ולא מתפקד ולכן במובן מסויים הוא כישלון, ראוי ללמוד מהערכים שעמדו בבסיסו והם: (1) חיזוק הפריפריה (2) חיזוק הקהילה המקומית (3) חיזוק ההיבט התרבותי.

.

IMG_8375

בית קרפ

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: