ארכיון תג: תכנון אקלימי

סיבוב בספריית ארן באוניברסיטת בן גוריון

אחרי הסיבוב בבניין מעבדות ביוטכנולוגיה המשכתי לראות מה חדש בבניין הספרייה המרכזית ע"ש ארן שתכננו האדריכלים שולמית נדלר, מיכאל נדלר, שמואל ביקסון ומשה גיל. ממש לאחרונה סיימתי לכתוב עם צבי אלחייני את הספר על עבודות המשרד שיצא בעוד כמה חודשים, ובאותה הזדמנות חזרתי ובקרתי בכמה מהעבודות שלהם.

הבניין אוכלס ב-1972 במעמד ראש הממשלה גולדה מאיר, ונקרא על שם שר החינוך זלמן ארן, שנפטר במהלך הבנייה והיה מתומכי הרעיון להקמת האוניברסיטה.

המאפיין המרכזי בחזות הבניין הוא רשת הפתחים הפונה לכיוון צפון במטרה להחדיר קרני אור לא ישירות ולהאיר באופן טבעי את אולמות העיון. הפעם ריצתי לראות אם העסק עובד ואכן אין צורך בהפעלת תאורה מלאכותית מלאה. אז כפי שתראו בתמונות התאורה הטבעית שוטפת את האולמות.

ועל כך ברשימה זו.

.

11145901_1078601285502786_2281885850753392827_n

כוורת

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין גילמן / אוניברסיטת תל אביב

ניסן אלמוג הוא סטודנט לתואר שני בגאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב ולוקח כמה קורסים בבניין גילמן: "החלק האהוב עלי בבניין הוא ציר ההליכה שחוצה אותו לכל אורכו. אתה עובר בו ורואה כל הזמן אנשים. זה מקום שמאפשר הרבה מאד מפגשים".

הוא ממשיך: "בין כל המסדרונות, החדרים והכיתות שאפשר ללכת בהם לאיבוד, בתוך כל הגנריות יש לך פתאום את התיאטרון, שנראה מרגיש וחי כמו תיאטרון. זו מעין הפתעה שאתה לא יכול לצפות לה… אבל לפני גילמן יש את 'הדשא של גילמן' עם הפעילות החברתית והפוליטית שמתרחשת בו".

אחרי שכתבתי בעבר על חלק מהמבנים הותיקים בקמפוס, אני כותב הפעם על בניין הפקולטה למדעי הרוח, המוכר גם כבניין גילמן.

.

דוקא באגף הדרומי נמצאת הכניסה הראשית והמרשימה לבניין גילמן

.

הכניסה הראשית ב-1965 רגע לפני שהושלם הבניין וללא הקומה העליונה שנוספה בשנות ה-70 (מקור: ארכיון אוניברסיטת תל אביב)

להמשיך לקרוא

סיבוב בגינות האקלימיות ברובע אבישור בערד

לפני עשרה ימים העליתי לכאן רשימה על חדר אשפה בערד, הפעם אני רוצה להראות איפה החדר הזה נטוע.

ככל הנראה העיר המרתקת ביותר כפרויקט תכנוני בישראל היא העיר ערד, שתוכננה בראשית שנות הששים על ידי צוות מתכננים בראשות האדריכל יונה פיטלסון שליווה גם את העיר בשנותיה הראשונות. רק על ערד עצמה אפשר לפתוח אתר שיסקור את כל פלאי האדריכלות שבה (לטוב ולרע), אבל כאן אני מבקש להתמקד בפיתוח הנוף הייחודי והחדשני לזמנו שתכנן אדריכל הנוף זוכה פרסי רוקח, קרוון וקפלן צבי דקל – ברובע אבישור.

.

קטע של אחת מגדרות גינות המשחק

להמשיך לקרוא

סיבוב בספרית ארן / אוניברסיטת בן גוריון

אחד מנושאי השיחה שהעסיקו הכי הרבה את האדריכלית המנוחה זיוה ארמוני היה הקרדיט שניתן לקבוצת אדריכלים גדולה על תכנון בניין הספריה הלאומית בקמפוס גבעת רם.ארמוני הייתה דוגמה מובהקת וכואבת למצבן של האדריכליות הישראליות: אדריכלית מחוננת שהיתה כמו רבים אחרים לדורה – במקום ובזמן הנכון ועם כמות כישרון ברמה בינלאומית. למרות זאת, היא נדחקה לשוליים, נשכחה והחל משלב מוקדם יחסית פסקה מלפעול כאדריכלית. את ארמוני הטריד שיותר מידי אנשים זכו בקרדיט על הבניין מבלי שהם באמת תרמו משהו משמעותי לתכנית (לטענתה שלושת האדריכלים שבאמת עמלו על פיתוח התכנית היו שמעון פובזנר, חנן הברון והיא עצמה). פגיעה קשה היא ספגה באוטוביוגרפיה של אברהם יסקי (עמ' 171), שגם הוא קיבל קרדיט על הספריה הלאומית, ובספר נדחקה ארמוני מראש רשימת המתכננים שסודרה על פי הא"ב ו"בטעות" קיבלה את השם ערמוני. זה מאד הציק לה.בין מקבלי הקרדיט על הספריה הלאומית היו גם בני הזוג האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר. אפשר לומר שהם היו המרוויחים הגדולים של הפרויקט ובאמצעותו קנו לעצמם נישה מקצועית שסללה את דרכם לתכנן את נתח מרכזי בתחום הספריות האקדמיות בישראל. בעשורים הבאים תכננו הזוג באוניברסיטת תל אביב את הספריה המרכזית ע"ש סוראסקי, את ספרית משפטים, ספריה למדעים מדוייקים ע"ש וינר, ספרית מדעי החברה ומינהל ובאוניברסיטת בן גוריון את בניין הספריה המרכזית ע"ש זלמן ארן – ועל כך ברשימה זו. .

גג הבניין המורכב מפתחים המחדירים קרני שמש לא ישירות אל פנים אולמות הקריאה

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: