Tag Archives: שמעון פובזנר

סיבוב בבית הספר התיכון ליד האוניברסיטה העברית (ליד"ה)

"אחד המבצרים האחרונים שנותרו לחילונים בירושלים זה תיכון ליד"ה, סוג של שמורת טבע" הסביר לי רועי, יליד העיר שכבר מזמן היגר לרמת גן. את הבניין תכנן האדריכל שמעון פובזנר, שהיה מהאדריכלים הבולטים במאה הקודמת ותכנן מבנים בעלי חשיבות בעיר כמו מכון ון ליר ואת הספרייה הלאומית.

הסתובבתי בו לפני כמה שבועות כדי לגלות את השינויים שחלו בו במהלך 52 השנים האחרונות מאז נחנך ב-1965. בעת חנוכת הבניין הוא נחשב היה לאחד מהמוסדות פורצי הדרך בתחום תכנון בתי ספר, אך שינויים והזנחה הובילו לכך שהבניין איבד מזוהרו: החזיתות הנקיות בהן שולבו אבן נסורה עם פסי בטון חשוף זוהמו לא מעט הודות לקיומה של דרך בגין הסמוכה ועליהן נתלו ברישול כבלים, צינורות ומזגנים לרוב. בתוך הבניין מסדרונות ארוכים ואפלים המזכירים דימויים של בתי חולים או בתי סוהר, חדרי שירותים דחוסים וכיתות מיושנות – כל אלה מתקשים להעיד על התפיסה החדשנית והמהפכנית שהיתה טמונה בתכנון בית הספר שזקוק כעת יותר מתמיד לרענון.

ועל כך ברשימה זו.

.

לידה

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית אהרון כהנא הנטוש בתכנון יעקב רכטר

נטוש ונסתר עומד בית אהרון כהנא בקצה רמת גן ועל שפת נחל הירקון. עד לפני שנה עוד היה כאן מוזיאון לקרמיקה שפעל 26 שנה, וכעת ממתין הבניין בסבלנות לשיפוץ קטן ועתידו לא ברור. את הבניין תכנן ב-1957 האדריכל יעקב רכטר והיה זה הראשון שתכנן באופן עצמאי, סוג של עבודה בכורה.

רכטר הציג בבית כהנא הצהרת כוונות מובהקת ומכאן חשיבותו האדריכלית: חומרי בנייה זמינים ופשוטים: בלוקים ובטון שנותרו חשופים (לימים נצבעו), מרצפות טראצו בגווני אדום ושחור, ברזל וזכוכית. ההשראה לא היתה מוסתרת והגיעה מהאדריכל השוויצרי-צרפתי לה קורבוזיה. לאחרונה מצאתי את הצעתו של האדריכל שמעון פובזנר שהגיש גם הוא הצעה לבית. הצעתו נדחתה, במקומה בוצעה תכניתו של רכטר.

ועל כך ברשימה זו.

.

כהנא צדק

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון בתכנון יעקב רכטר

שמחתי לגלות עוד יצירה שלא הכרתי שתכנן האדריכל יעקב רכטר: בניין כיתות וחדרי חוקרים בטכניון בחיפה, או בשמו הרשמי: המרכז ללימודי מוסמכים ע"ש בלומפלד בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול. יצירה מאוחרת שהושלמה ב-1988, ומשלבת טיפול דומה לזה שאפשר למצוא בחזיתות מלון הילטון תל אביב, עם תכנית דומה לזו שאפשר למצוא במלון ענבל (לרום) בירושלים. אלא שלעומת שתי העבודות שדומות בתל אביב ובירושלים, העבודה החיפאית זכתה לצבעוניות עזה.

דגש מיוחד מקבל הבניין של רכטר בקמפוס, הודות לבניין הסמוך לו שתכנן האדריכל שמעון פובזנר, בניין שנבנה כעשרים שנה קודם לכן והיה הראשון ששימש את הפקולטה בקריית הטכניון. הבניין שתכנן פובזנר מורכב משתי תיבות המקושרות זו לזו במסדרונות היוצרים חצר פנימית מלבנית. כאן ניתן למצוא זו לצד זו, את האדריכלות התיבתית והמאופקת של פובזנר לעומת המשחק הצורני והוויזואלי של רכטר.

הייתי כבר ממילא בחיפה. היה אירוע לספר של האדריכל יעקב יער ובמקביל התקיימו הגשות של שנה חמישית. ההגשות היו משעממות אז בינתיים הלכתי לראות כמה בניינים בקמפוס. בסוף נותרה לי שעה עד תחילת האירוע של יער, אז ויתרתי על האירוע וחזרתי לתל אביב.

ועל כך ברשימה זו.

.

13717208_1337599586269620_7001940947955811794_o

K. 626

.

להמשיך לקרוא

סיבוב על סדרת הצעות לתכנון חדר האוכל בקיבוץ אפיקים

מצלחת מעופפת ועד קופסת גפרורים – זה בערך מנעד הצורות שהגה לחדר אוכל חדש האדריכל שמעון פובזנר (1999-1919). במשך שנה, בין 1956 ל-1957, ניסה פובזנר באמצעות תכניות עשויות ביד אמן לשכנע את חברי קיבוץ אפיקים שבעמק הירדן להחליט שהוא זה שיתכנן להם את חדר האוכל. לבסוף העבודה נמסרה לאדריכלים אחרים (ועל כך כתבתי כאן), וכל מה שנותר זו סדרת גיליונות, שמוכיחה עד כמה יצירתי וכשרוני הוא היה.

פובזנר עבד תשע שנים במשרדם של האדריכלים אריה שרון ובנימין אידלסון, לאחר מכן פתח שותפות קצרה אך פוריה עם האדריכל אברהם יסקי, וכששותפות זו באה על סיומה יצא לדרך עצמאית. בין השנים 1954 ו-1964 היה מעורב בתכנון מוסדות ידועים ומכובדים ובהם הספרייה הלאומית בירושלים, בנייני הפקולטות בקמפוס גבעת רם, משכן הכנסת, מכון ון ליר, האקדמיה הלאומית למדעים, בית הספר התיכון ליד"ה ובית החייל בתל אביב.

אנחנו כבר בשלבי עריכה והפרק על חדר האוכל לא הצליח להשתלב בכל המבנה וכנראה יישאר בחוץ. את הספר החדש עליו אני עובד עם ד"ר צבי אלחייני אנחנו מקווים להוציא לאור בעוד כחצי שנה.

ועל כך ברשימה זו.

.

14324556_1386585408037704_1625856327524566635_o

חדר אוכל עגול

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בניצן ובאנדרטה של יסקי ופובזנר בבית קברות ניצנים

יומני היקר, ביום ששי שעבר בדרכי מכאן לשם, בחרתי לעצור ולבקר בעבודה מאד ישנה של האדריכל אברהם יסקי, אותה תכנן בשותפות עם האדריכל שמעון פובזנר והפסל משה ציפר: קבר אחים לחללי ניצנים שנפלו במלחמת העצמאות. בדרך גם בקרתי בניצן הצמודה. אז מה יש בעבודה הזו שאין באף עבודה אחרת של יסקי? זו העבודה הראשונה שביצע יסקי כאדריכל עצמאי.

.

IMG_4049

זווית פחות שגרתית של האנדרטה מעל לקבר האחים

. להמשיך לקרוא

סיבוב בירושלים בכמה מקומות מעניינים

האמת ש"מקומות מעניינים" יכולים להיות למשהו אחר משעממים, אבל אותי הם מעניינים. אם יש לכם סבלנות וכמה דקות פנויות אתם מוזמנים לראות גם.

הצעתי לאיתי (עורך האדריכלות באתר Xnet) לפרסם כתבה על פרויקט מגורים חדש בהר הזיתים, מה שהצריך את עלייתי לעיר הקודש. הגעתי בין הטיפות לעיר וחשבתי שמוגזם שרק בשביל הר הזיתים נסחבתי לכאן, אז במקום לחזור מיד למישור החוף החמים והיבש, החלטתי לבקר בכמה פרויקטים שהרבה זמן לא בקרתי בהם.

.

IMG_4707

רחבת הכניסה למערה התת-קרקעית בה טמונה על פי המסורת הנוצרית מרים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בויקיפדיה / אדריכלות ישראלית

60 רשימות ב-7 חודשים הביאו ל-30,000 כניסות. לאור המאורע, החלטתי לעצור מהסיבובים לרגע ולהעלות את נושא מיקומה של האדריכלות הישראלית ברשת האינטרנט. ממילא מסתובב לי כבר הראש, וזאת למרות שיש כמה סיבובים מוכנים כבר בקנה.

מכל מקום את הרשימות של שבוע הבא  / אקדיש למחזור של שירי אהבה.

לפני כמעט חמש שנים החלטתי שנמאס לי מהעובדה שכאשר אני מחפש ברשת משהו על אדריכל ישראלי זה או אחר, רוב הסיכויים שלא אמצא דבר. גם מדף הספרים דל מאד, וקשה למצוא חומרים על ארכיטקטורה ישראלית. החלטתי לעשות מעשה ובעקבות זאת הצטרפתי לאנציקלופדיה החופשית ויקיפדיה, שפעלה בגרסה העברית שלה באותה העת כבר שנה ונעדרה כל ערך רציני שעסק באדריכלות ישראלית.

 

 

שלושת האדריכלים בהם בחרתי לפתוח את מלאכתי בויקיפדיה, היו שונים זה מזה: הראשון אריה שרון – ידוע ומפורסם בחוגים רבים ואף היה הראשון שזכה בפרס ישראל לאדריכלות, השני יונה פיטלסון – היה מוכר פחות אך היה ידוע היטב בקרב קהילת המתכננים. האדריכל השלישי צבי אפרת – היה ראש המחלקה בה למדתי ועסק בתחום התיאוריה של האדריכלות והעניק דגש על לימוד מסורת האדריכלות המקומית.

לבד מנתונים פשוטים כדוגמת קורות חיים בסיסיים ורשימת עבודות בולטות, היו חסרים תמונות של הפרויקטים – וכך התחלתי להעלות תמונות עדכניות של עבודותיהם של האדריכלים, שלא פעם היו במצב מביש בעת הצילום, פעמים צולמו האתרים עשרות שנים לאחר שהוקמו ונחנכו, דבר אשר לא היטיב עם המבנים. כאן למעשה, ניתן היה להכניס באמצעות התמונות משהו שמעבר למידע והידע המוצגים באנציקלופדיה: האם הבניין עמד במבחן הזמן? כיצד הבניין פועל במרחב בו הוא קיים? כיצד משתמשים בו? ועוד שאלות שכאלה עליהן ניתן לענות פעמים באמצעות תמונה אחת בודדת.

העלאת ערכים על אדריכלים ניתקלה בהסתייגות מצד חלק לא מבוטל מחברי ויקיפדיה, לגבי האם אותם אדריכלים אכן ראויים לערך. בתגובה פתחתי בסאגת "מייקל לואיס".

לואיס שהיה דוגמן וכדורסלן לרגע, זכה לערך שדחק את הסופר מייקל לואיס אל השוליים וגרר אחריו דיון ארוך ומגוכח האם מייקל לואיס ראוי לערך אנציקלופדי. לבסוף, לאחר דיון סוער שבמהלכו הוצגו שלל טיעונים להצדקת הערך – נותר הערך על כנו, ובכך הוכח כי כל אפס ראוי לערך. סאגת לואיס בה היו מעורבים עשרות ויקיפדים זכתה לדיונים ארוכים ורציניים (ראו כאן וכאן) ולשלל כתבות בעיתונות (הארץ הזכיר את הסיפור בשתי כתבות, כאן ברשימות גם נכתב על זה ובכלל היה אחלה בלאגן).

מייקל לואיס אולי עזר, אבל הערך שכתבתי על אחד ממשרדי האדריכלים הצעירים והכשרוניים פשוט נמחק בלי הרבה שאלות. הערך היה על פועלם של הצמד הצעיר והמוצלח ויינשטיין-ועדיה אדריכלים, שתכננו בין השאר את יקב יראון, מועצה אזורית מנשה ומרכז מבקרים בפארק אילון. יחד עם זאת, בעיני כמה ילדים בני 13 ואיזה דוקטורנט לפיסיקה שניהלו ביד רמה את ויקיפדיה, העסק לא נראה משמעותי – והערך נמחק. בנוסף, היה דיון אם יש מקום בכלל לכתוב דברי הערכה על פועלם של האדריכלים, ובמסקנת ביניים הוחלט שלא לציין זאת, היות והדבר אינו אובייקטיבי, ושוב הנושא הוחלט על ידי כמה ילדונים. רק לאחר כמה שנים, חלה התעוררות בויקיפדיה, והוחל בשילובם של דברי הערכה המסבירים את תרומתו ומיקומו של האדריכל בהיסטוריה של האדריכלות הישראלית.

לרעיון הזה שייכתבו ערכים בויקיפדיה על אדריכלים ישראלים – שבנו וממשיכים לבנות את הארץ, ניסיתי לגייס תלמידים וחברים לספספל הלימודים, אך לצערי איש לא נענה לאתגר. למעט מקרה בודד של בחור או שניים מהטכניון, עד היום איש לא העשיר את הערכים הישראלים באתר.

בכל מקרה כיום ויקיפדיה מחזיקה מטען לא בוטל של מידע וידע לגבי הארכיטקטורה הישראלית וניתן לומר שבהחלט יש כאן בסיס והתחלה ואני מקווה שבזמן הקרוב ייכנסו עוד יודעי דבר ויעשירו את הערכים ויוסיפו על ההיצע הקיים.

כל פיסת מידע שהגיעה לידי על אדריכל ותיק או כזה שמתחת לאדמה – מייד דאגתי לעבדה ולשמרה לכדי ערך, בצירוף תמונות מתאימות של פרויקטים שתכנן. כך נוצרה לה התחלה של ערך נאה. לצערי, לא כך היה הדבר בחלק לא מבוטל של הערכים, אך הם בהחלט מהווים בסיס והזמן אני מקווה ייעשה את שלו.

אדריכלים נוספים, על אלה שהזכרתי, עליהם כתבתי ערך או תרמתי מידע ותצלומים:

מוטי בן חורין – שתיכנן את דיזינגוף סנטר, בית אסיה ומגדל המצודה. 

זאב רכטר – חבר "חוג הארכיטקטים" התל אביבי, תיכנן את בית אנגל, בנייני האומה והיכל התרבות.

נילי פורטוגלי – הביאה את הבשורה של כריסטופר אלכסנדר לארץ ישראל.

מוניו גיתאי-ויינראוב – תיכנן בעיקר שיכונים אך גם מבני ציבור מרכזיים בחיפה והקריות.

דוד רזניק  – תיכנן את יד קנדי, מכון ון ליר ואת המוזיאון לעתיקות חצור באיילת השחר. 

בנימין אידלסון  – השותף המיתולוגי של אריה שרון, תיכנן את בית לסין, גבעת התחמושת וגם זכה בפרס ישראל. 

יצחק פרלשטיין  – מגדל שלום, רמת אביב, שכונת רמת הנשיא בבת ים.

יעקב רכטר – זכה בכל פרס אפשרי ותכנן את יד לבנים ומוזיאון הרצליה, מלון הילטון, בית הבראה מבטחים בזכרון יעקב.

גרשון צפור  – השותף המאוחר של אידלסון שתיכנן את בניין בצלאל בהר הצופים.

אריך מנדלסון  – בנה מעט בארץ אבל מאד איכותי, בית ויצמן במכון ויצמן, הדסה הר הצופים.

אלכסנדר לוי  – בנה בסגנון האקלקטי כשהמבנה הידוע ביותר הוא בית הפאגודה, נספה בשואה. 

היינץ פנחל – תיכנן את מלון דן ואת ספריית אלשיך בפסג' הוד.

אל מנספלד  – תיכנן את מוזיאון ישראל וזכה בפרס ישראל.

אברהם יסקי – שיכון רבע קילומטר באשדוד ואוסף מגדלי זכוכית בתל אביב.

אריה אלחנני  – האדריכל של "יריד המזרח" בנמל, היכל התרבות בכפר-סבא, חידוש ביהכנ"ס הגדול בת"א. 

שלמה גלעד  – אוניברסיטת חיפה ומגדל אשכול, אולם הבונקר בבית שאן.

ריכרד קאופמן  – תיכנן אלפי מבנים בארץ ישראל וגם יישובים כשהידוע בהם הוא נהלל הזוכה לפירסום בינלאומי עד היום.

יוסף קלארווין  – חוץ ממגורות דגון בחיפה, תיכנן את משכן הכנסת.

מנחם כהן  – בניין עיריית תל אביב אותו תיכנן לאחר שזכה בגיל 25 בתחרות. 

דוד אנטול ברוצקוס  – תיכנן בעיקר בירושלים, בניין המשביר לצרכן" במרכז העיר הוא מהבולטים שבהם. 

יהודה מגידוביץ'  – אדריכל העיר הראשון של תל אביב שתכנן עשרות מבנים בעיר. 

שמואל מסטצ'קין – בוגר הבאוהאוס, תיכנן מרכז מבקרים בנוה זוהר, קמפוס בגבעת חביבה.

זולטן שמשון הרמט  – פעל בעיקר בירושלים, תיכנן שכונות שיכונים רבות.

מאיר הורמן  – תיכנן את בית ציוני אמריקה ואת כפר סילבר. 

רחל ולדן  – תיכננה את תכנית האב לעמנואל ומעלה אדומים כאדריכלית אחראית.

ישראל לוטן  – תיכנן את בית יד לבנים ברחוב פנקס.

יעקב יער  – השתתף בשיקום יפו העתיקה והרובע היהודי בי"ם, תיכנן את המשתנה בצפון ת"א. 

שרון רוטברד  – מורה לאדריכלות, מוציא לאור כמה המספרים החשובים בתחום.

שמעון פובזנר  – תיכנן בשותפות את כיכר מלכי ישראל, רחבת הכניסה בקמפוס גבעת רם, בית החייל בת"א.

אוריאל כהנא  – תיכנן את בית שלום עליכם בת"א. 

דב כרמי  – תיכנן את פסג' הוד, היכל התרבות ומגדל אל על. 

יוסף מינור  – תיכנן את בית ביאליק. 

חנן הברון  – תיכנן את בית הקיבוץ המאוחד ואת הספירה הלאומית עם זיוה ארמוני, בית הארחה בקיבוץ גנוסר ומוזיאון ע"ש יגאל אלון בגנוסר. 

זיוה ארמוני  – תיכננה את בית הקיבוץ המאוחד והספריה הלאומית עם הברון, בית תרבות בקיבוץ חפציבה. 

דוד בסט – עסק בעיקר בתחום התכנון העירוני הממשלתי, ותחת ידיו הוקמו שכונות רבות בכל רחבי הארץ.

יצחק ישר – השתתף בתכנון מוזיאון תל אביב ובניין מקסיקו באוניברסיטה עם דן איתן.

עליזה טולדו – האמא של דיזינגוף סנטר.

נחום זולוטוב – בית זיכרון לבנים בקיבוץ ניצנים, בית הכנסת המרכזי בנצרת, מגדל המגורים הראשון בת"א.

יעקב נטל – תיכנן מוסדות ציבור ומגורים, ובראשם בית הכנסת בשיכון ה' בבני ברק.

וממש חדש (לקראת גם רשימה חדשה): עדי סנד.

זהו לבינתיים, קצב ההשתתפות שלי בויקיפדיה ירד פלאים ולמעשה אני כבר כמעט ולא מעלה לשם חומרים חדשים. היות ווקיפידיה היא ככל הידוע לי האתר ה-4 הכי נצפה בישראל, אז יש מספיק אנשים שיכולים לפתח ולהמשיך את מה שהוחל בו.

אם יש לכם חומרים וידע בנושא, אז אנא כנסו לאתר – זה לוקח לא יותר מעשר דקות להבין איך העסק הזה פועל, ותירמו אותו לכלל עם ישראל היושב בציון. בהצלחה.

 

אחת מהתמונות הראשונות שהעליתי לויקיפדיה
החלל המרכזי בבניין עיריית ראשון לציון
אדריכל: ארד שרון
 
לסיום יש לי כמה מילים נוספות:ויקיפדיה העברית היא מהמיזמים החשובים ביותר שנוצרו ונוצרים בישראל, כל זאת לא היה מצליח ללא התמדתו וחכמתו של דוד שי, אדם חיובי וצנוע שאמנם אין לו עדיין ערך באנציקלופדיה, אך ברור הוא שפעילותו שינתה באופן משמעותי את מרחב הידע בעצם הקמת וקידום המיזם העברי.

אני מוצא בויקיפדיה את תיקונו של מגדל בבל, ואני בטוח שיום יבוא והמשיח ממש יבוא מתוך ויקיפדיה.

%d בלוגרים אהבו את זה: