ארכיון תג: שלמה אהרונסון

סיבוב במרכז הקהילתי במזרח תלפיות

"במזרח תלפיות הולך ומוקם מרכז קהילתי אטום, חסר פתחים, העושה רושם של אנדרטה ולא של מבנה שנכנסים לתוכו", כתב האדריכל מיכאל קון במאמר שכותרתו "ברבריות מודרנית" ופורסם ב-1980. "בניין זה עוצב על ידי אחד הקורא לעצמו 'אמן' שנעזר על ידי שני אדריכלים צעירים, מי ירצה להיכנס למערה זו?".

כשהגעתי סופסוף לירושלים, לא היתה לי דקה פנויה ומיהרתי להגיע לפגישה, אבל היות ומאד רציתי לראות את המרכז הקהילתי במזרח תלפיות, החלטתי לאחר לפגישה בעשור דקות ולעצור ולבקר באחד המבנים המיוחדים שתוכננו בישראל. ייחודו של הבניין בא לו משתי סיבות עיקריות:

(1) צורתו הפיסולית והמראה האטום שלו שמזכיר חלק מכוכב קריפטון אחרי שעבר גם הוא את תסמונת ירושלים.

(2) שיתוף הפעולה שבוצע בו בין הפסל הגרמני-מקסיקני מתיאס גוריץ (Mathias Goeritz) ובין צמד האדריכלים הישראלים ארתור ספקטור ומיכאל עמישר.

.

IMG_20131124_155718

מבנה המתנ"ס מבעד המדרגות העולות למבוך

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בהולילנד

כבר כתבו הרבה על פרויקט הולילנד. כל הכתבות התקיפו את האדריכלים שעמדו מאחוריו, ובעיקר את רם כרמי. את האדריכלים האמתיים שתכננו את הפרויקט בקושי הזכירו משום מה: משה צור, משרד תשבי-רוזיו ואת אדריכל הנוף שלמה אהרונסון. הלילה הופיעה כותרת בחדשות: "שולה זקן אושפזה, הדיון בהולילנד נדחה". אז חשבתי שיהיה נחמד בפסק הזמן שנוצר, להביא רשמים מביקור בארץ הקודש שמחוץ לבית משפט.

אגב, משרד תשבי-רוזיו היה מעורב בעוד כמה פרויקטים ששלחו ראשי ערים, שקידמו אותם, ישר למעצר. ברמת גן זה נגמר בכך שראש העיר פרש וביהוד זה קרוב. לפני שנתיים כשכתבתי על איזה מגדל שהם הדביקו לחוף בתל אביב, שאלתי את ישראל רוזיו, אם עכשיו גם רון חולדאי צריך להיכנס ללחץ (המגדל נבנה על קרקע ציבורית שנמכרה ליזם פרטי, וחשבתי שיש פה עילה למעצר). רוזיו ענה ברצינות שהוא נכנס לפרויקט רק אחרי שהתב"ע נעשתה. לדעתי, בגלל ריבוי הבעיות המלוות את הפרויקטים שלהם, כדאי לבדוק אותם קצת יותר לעומק, שנאמר "אמור לי מי הם חבריך ואומר לך מי אתה".

למרות שמדובר באחד הפרויקטים הכי שנויים במחלוקת, הרי שמקריאה חוזרת בכתבות, נראה שאף אחד מאותם "מבקרים" לא באמת ביקר בפרויקט. אני לא כתבתי ולא ביקרתי, אבל לאחרונה עשיתי מעשה, עליתי לעיר הקודש וביקרתי בפרויקט הכל כך מדובר.

.

בית משפחת קרוך (היום משרדים) וברקע מגדל הולילנד בתכנון אדריכל משה צור

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בפארק החורשות החדש באבו כביר

הייתי צריך להיות בעירייה לא לפני תשע, אז ניצלתי את השעה שהתפנתה לי בבוקר כדי לבקר בשלב הראשון של פארק החורשות שנפתח לפני כמה ימים לציבור. בין דרך קיבוץ גלויות בצפון לדרך בן צבי בדרום שוכן מעתה אחד הפארקים העירוניים היפים בארץ. את התכנון ביצעו משרד האדריכלים ואדריכלי הנוף שבראשו עמד בעבר שלמה אהרונסון, שפינה את דרכו לא לפני הרבה זמן לבנו וכלתו – איתי וברברה אהרונסון.

כשנתתי את כותרת המשנה לבלוג הזה, עמדו לפני שני אנשים: משה ספדיה (באדריכלות) ושלמה אהרונסון (בעיצוב הנוף). שני אלה הפכו חלק נכבד מישראל לדיסנילנד. בארץ שהיתה גם ככה רוויה בסמלים אין ספור, בחרו השניים להתייחס אלינו המשתמשים כאל חבורת דבילים שזקוקים לעוד ועוד סמלים ופרשנות. מרוב עיסוק בסמלים וסיפורים הם שכחו שהמקומות שהם יוצרים אמורים גם לתפקד ולענות על צרכים פשוטים. למרות שהסינים המציאו עוד במאה ה-9 את הפתרון לפרויקטים של ספדיה (אבק שריפה), במקרה של אהרונסון הפתרון הרבה יותר פשוט והתגלה כבר באלף ה-6 לפנה"ס: המחרשה.

נכון שעל פארק החורשות חתום משרד "שלמה אהרונסון אדריכלים", אך זה כבר כנראה ממש לא שלמה אהרונסון עצמו, אם כי עדיין גם כאן מרגישים חלק מהמרכיבים הקבועים שלו, ולכן אין כאן שום צורך במחרשה. אחרי שבקרתי בפארק הרצליה וכעת בפארק החורשות, אפשר לראות שההשקעה ביצירת "הסיפור" נחלשה לטובת השקעה בצרכים אמיתיים של המשתמשים.

.

IMG_20130701_080656

כנסיית פטרוס מ-1894 השוכנת לצד הפארק

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: