ארכיון תג: שכונת מגורים

סיבוב במתחם של רם כרמי בשכונת גילה

רשימה 381

האדריכל רם כרמי תכנן שני מתחמים בשכונת גילה. את הראשון תכנן בשנות ה-70 ואת המתחם השני והגדול תכנן בשנות ה-90. לפני שבועיים כשבקרתי בגילה, המתחם של כרמי משנות ה-90 קפץ לי לעיניים כי הוא נמצא ממש בכניסה לגילה והיד של כרמי בולטת בו. אך בשונה מעבודות אחרות של כרמי, כאן חסר "הסיפור" שבדרך כלל מאפיין את עבודותיו והתוצאה היא מעט סתמית, אבל גם הסתמיות הזו נעשית בגדול ובאופן מאד מרשים ומעורר מחשבה.

שכונת גילה היתה החצר האחורית של האדריכלים הישראלים. כאן הם הרשו לעצמם לעשות (אולי בפעם האחרונה) מגוון של ניסויים. את מסע הניסויים התחילו האדריכלים בשנות ה-20 בקיבוצים, אחרי הקמת המדינה מימנה המדינה כמה ניסויים שהמפורסמים שבהם התרחשו כמעט במקביל בשכונה ה' בבאר שבע ובשיכון לדוגמה ברמת אביב. אחר כך המשיכו לנצרת עילית, ערד וכרמיאל ולבסוף בשנות ה-70, רגע לפני עליית בגין והליכוד לשלטון והפרטת הבנייה למגורים, הספיקו לתכנן את שכונות הטבעת החיצונית של ירושלים ובהם רמות, תלפיות מזרח, מעלות דפנה, כוכב יעקב, פסגת זאב וגם מעלה אדומים. אך מכולן – גילה היתה גינת השעשועים הבולטת ביותר, הן בהיקף הבינוי והן בתכנים והצורות שיצקו האדריכלים.

בגלל הסתמיות היחסית לא הייתי בטוח שאת המתחם אכן תכנן כרמי אלא אדריכל אחר. פניתי לקרוינקר שלא ידע. פניתי לערן שטען שזה כרמי, ולבסוף פניתי גם לרבקה (האלמנה) שאישרה שאכן מדובר בפרויקט שתכנן בעלה. בקשתי ממנה חומרים על הפרויקט אך יש בעיה עם הארכיון ולכן לא מצאה חומר. חשבתי שאולי בחומרים המקוריים של כרמי מתחבאים רעיונות ורמיזות למרכיבים שלא נבנו בסופו של דבר או שכן נבנו ולא שמתי לב אליהם. הפרטים היחידים שרבקה יכולה היתה לתת: את הפרויקט שנקרא "גילה 04" בנו שתי חברות בנייה – 'רמט' שעשתה שימוש בטכנולוגית בנייה מתועשת, ו'חפציבה' שעשתה שימוש בטכנולוגית בנייה קונבנציונלית. ועל כך ברשימה זו.

.

IMG_20140220_150002

כרמי בגילה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשתי שכונות מגורים שתכננו הנדלרים בירושלים

לקראת התערוכה על עבודות המשרד "נדלר-נדלר-ביקסון-גיל" משכו את תשומת ליבי זוג שכונות מגורים קטנות שתכנן המשרד בתקופות שונות בשוליים של שכונת גונן בירושלים. למרות שמדובר באותם מתכננים ורק שנים ספורות מפרידות בין השתיים, ההבדלים משמעותיים וצופה מקרי יתקשה לגלות שאת שתיהן תכנן אותו משרד. ברשימה הזו אציג את שתיהן לאחר שבקרתי בהן לפני כמה ימים ואציג את ההבדלים + הסבר לשינוי בתפיסת התכנון.

(1) השכונה הראשונה תוכננה בתחילת שנות ה-60 ברוח המודרניזם. היא מורכבת ממספר שבילי הליכה מקבילים, המקשרים למבנים דו-משפחתיים שמסוככים על השבילים. (2) השכונה השנייה הוקמה בשנות ה-70, בצמוד לזו הראשונה, ובה יש מרקם בנוי שתוכנן בהשראת ערים עתיקות.

על המשרד המתכנן: שולמית ומיכאל נדלר הקימו את משרדם בתל אביב ב-1946 בעקבות זכייתם בתחרות תכנון קמפוס רופין בעמק חפר. לאחר מכן תכננו בין השאר את בית העיתונאים ע"ש סוקולוב ואת בנק חקלאות. באמצע שנות ה-50 זכו להשתתף בצוות שתכנן את הספרייה הלאומית ומאז החלו לתכנן פרויקטים רבים בירושלים: בית תרבות העמים, בית אלישבע, תיכון אורט, בויאר והימלפרב, בית גיורא, שיכוני סטודנטים ברחביה (נהרס), בית ספר לעובדי בזק ותאטרון ירושלים. לשותפות במשרד הצטרפו במשך השנים אדריכלים נוספים: שמואל ביקסון, משה גיל ורינה אלקון. יחד תכנן הצוות עוד פרויקטים רבים, אך לא בהם נעסוק פה עכשיו.

.

IMG_20130822_104728

גוף תאורה בעיצוב משרד האדריכלים נדלר-נדלר-ביקסון-גיל

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: