ארכיון תג: שימור

סיבוב בביתן הלנה רובינשטיין המתחדש

לאלה שהתרגלו יהיה קשה להיפרד מהלנה רובינשטיין ולהחליף בשמו של אייל עופר. אבל זו עובדה מוגמרת: הביתן המחודש ייקרא על שמו של עופר שתרם למוזיאון חמישה מיליון דולר. תרומתו כיסתה שני-שליש, בעוד שאת השליש הנותר מימנה עיריית תל אביב. כך איבד המקום משהו מהקסם הבינלאומי והקוסמטי שטמון היה בשמו, ובמקומו קבלנו נוכחות נוספת למשפחת עופר במרחב הישראלי.

בסיבוב בבניין עם טניה כהן עוזיאלי, מנכ"לית המוזיאון, היא מספרת ששלושת המטרות המרכזיות של פרויקט החידוש היו (1) התאמת אולמות התצוגה לטכנולוגיות העכשוויות, (2) שיקום המבנה הוותיק מתוך ראייה כוללת ותוך הערכה לאדריכלות המקורית שלו, (3) וחיזוק הקשר בין המבנה לסביבתו – "גן-יעקב" ושדרת הולכי הרגל. תכנון וליווי עבודת החידוש של הביתן (שנכלל ברשימת השימור העירונית) נערכו על ידי האדריכלים אמנון רכטר, דנה גורדון ורוי גורדון וכן לידור בר, סשה אונטמן ונדין שבטה. אביו של אמנון, האדריכל יעקב רכטר, תכנן במקור את הביתן שנחנך ב-1959 במסגרת משרד האדריכלים רכטר, זרחי, רכטר.

ועל כך ברשימה זו.

.

292408195_5826429600719907_6017668102542760112_n

2022/1959

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בסביל אבו-נבוט המתחדש

הסביל המצועצע שהוקם בסמיכות ליפו ב-1815 ונקרא על שמו של אבו-נבוט, כינויו הציורי של מוחמד אגא א-שאמי, מושל יפו באותה העת, מתחדש בימים אלה לראשונה באופן יסודי ומקצועי ביוזמה של עיריית תל אביב. ייעודו של המבנה ששוכן כיום בדרך בן צבי 51, היה לשמש מקום מנוחה ולהרוות את צמאונם של עוברי-אורח ובהמותיהם. לצורך כך הותקן ברז ושוקת שחוברו לבית באר סמוך שנהרס לפני כמה שנים. בתקופת המנדט הוקם גן ציבורי בסמוך לסביל ולימים הפך לגן פסלים כשיגאל תומרקין שילב בו קבוצה מכובדת מיצירותיו.

באירוע "בתים מבפנים" שנערך לאחרונה, זכתה קבוצה קטנה של סקרנים לסייר במתחם הסביל והגן המוקפים כבר שנה בגדר גבוהה. את הסיור הובילו האדריכלים טל איל, רון דקל ואמיר שחאדה. אחריו השלמתי פרטים משי פרקש שאחראי לטיפול בציורי הקיר שבמבנה.

ועל כך ברשימה זו.

.

צילום מסך 2022-06-20 215536

1815/2022

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הבאר ברחוב הרצל 138

בית הבאר המפואר שהוקם במאה ה-19 מייצג חלק מהסיפור של תל אביב-יפו. מבאר שנחפרה בלב הפרדסים שבעורף החקלאי של יפו, בימים שענף הפרדסנות זכה לשגשוג ולהצלחה בינלאומית, הוא התפתח לאחוזה מפוארת שנבלעה עד מהרה ברחוב הרצל שבדרום תל אביב. באמצע המאה ה-20 הוסב הבניין למפעל לתעשייה כבדה, כשמערכות המים של אותו בית באר השתמרו בקומתו התחתונה.

סביבת רחוב סלמה והרצל משנה את פניה במהירות והמגרש שברחוב הרצל 138 לא נותר מאחור. לצד שני מגדלי מגורים חדשים שאותם תכנן האדריכל אילן פיבקו, בית הבאר שהוכרז זה מכבר כבניין לשימור, זכה לתיעוד ושימור בתכנון האדריכל נאור מימר וצוותו. מבניין עלוב ומכוסה בשכבות של פיח והזנחה שהצטברו על קירותיו במשך עשרות רבות של שנים, צמחה כאן בונבוניירה. בקרוב יאוכלס המבנה המחודש במסעדה ובר, אבל עד אז:

באירוע "בתים מבפנים" שיתקיים בסוף השבוע הבא, 28-26.5, יפתח בית הבאר למבקרים והאדריכל יוביל בו סיורים מודרכים.

ועל כך ברשימה זו.

.

280823976_5665028226860046_562900840766967923_n

1870/2022

.

להמשיך לקרוא

סיבוב ברחוב מנדלסון 10 פינת שלמה המלך 65 בתל אביב

מסך הזכוכית המלווה את חדר המדרגות לכל גובה הבניין בבניין המגורים שבפינת הרחובות מנדלסון 10 ושלמה המלך 65 בתל אביב תמיד ריתק אותי. זהו מהלך קטן ופשוט, שמעוצב היטב ומייצג את אחד הצדדים היפים של הסגנון הבינלאומי, ומאז שהבניין עבר תהליך חידוש הוא גם מטופח כמו בונבוניירה.

הבניין שוכן על מגרש ארוך וצר ולכן נקבעו בו שתי כניסות שכל אחת מהן מקשרת לקבוצת דירות נפרדת. כניסה אחת בולטת ואחת צדדית ופחות מעניינת. מפתיע לגלות שאת הבניין שנבנה ב-1937 תכנן אלמוני, האדריכל יחיאל אברהמי, שלא ידוע עליו דבר למעט העובדה שהוא חתום של שני בניינים בלבד בתל אביב. בבניין שהוכרז לשימור מחמיר, הושלם ב-2014 תהליך שימור בתכנון האדריכלים אמנון בר אור וטל גזית.

ועל כך ברשימה זו.

.

279356530_5616731861689683_465599099383073478_n

1937

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בקבוצת דגניה א' בבית הילדים הראשון בקיבוצים שיש כאלה שמבקשים להרוס וגם בגן הילדים שתכנן לאופולד קרקואר

כשלאחרונה הוכנה תב"ע לקבוצת דגניה א', אם הקבוצות שהוקמה ב-1910, היה מי שדאג שבית הילדים הראשון ביקבוץ שהיה גם הראשון שהוקם בתנועה הקיבוצית, לא יכלל ברשימת המבנים המיועדים לשימור. התנועה הקיבוצית כחברה שיתופית וולנטרית ואוטופית היא ככל הנראה החידוש המשמעותי ביותר שהיה לישראלים לתרום לאומות העולם בעת החדשה. מערכת החינוך שהקימה היתה לאחד המרכיבים המרכזיים, והרצון לחסל את המקום שבו החלה להתגבש התשתית החינוכית של התנועה וללא כל דיון הוא מחדל שאותו יש לתקן.

המבנה המוזנח עבר שינויים לאורך קרוב למאה שנים. הוא נבלע בתוך כמה תוספות וניצב כיום נטוש ועזוב. עדיין ניתן לזהות את איכויותיו, אך חשוב מכל הוא התוכן שהתגבש בו. ניתן אולי להבין את המבקשים להרוס – הקרקע שעליה הוא ניצב מבוקשת במיוחד אודות לקרבה לכנרת, נוף האגם והרי הגולן הנשקפים ממנו.

ברשימה זו אני מציג מבנה נוסף – גן הילדים של הקיבוץ שאותו תכנן האדריכל לאופולד קרקואר. המבנה שמתאפיין בשימוש בגזעי עצי ברוש כחומר בנייה מרכזי, הוסב כבר לפני שנים לחדר חוגים ומצבו מצוין לעומת המבנה הראשון שמופיע כאן. רק לאחרונה בעקבות התפרצות הקורונה והצורך בתוספת גן לקיבוץ, חזר לייעודו המקורי המבנה יוצא הדופן שתוכנן במיוחד לילדים.

ועל כך ברשימה זו.

.

261052666_5152026471493560_2619072069031483361_n

1927 / 1943

.

להמשיך לקרוא

סיבוב ברפת שהוסבה למכינה קדם צבאית בכפר הנוער החקלאי עיינות

89 שנה לאחר שנחנכה ואוכלסה הרפת של כפר הנוער החקלאי עיינות, המבנה הראשון בכפר, נחנך לאחרונה המבנה מחדש לאחר שעבר שימור ופיתוח. אלא שבמקום הפרות והחניכות שטיפלו בהן במשך יובל שנים, תמצאו כאן את חניכי המכינה הקדם צבאית אדרת. האולם הגדול והארוך שבו שוכנו הפרות, הוסב לכיתות, חדר אוכל וגם ל"מוזיאתר" (מוזיאון+אתר לשימור), כך שהמבנה משמש במקביל גם מוסד חינוכי וגם אתר מבקרים.

תהליך העבודה נמשך 12 שנה, תקופת זמן ארוכה במיוחד אך כזו שכנראה בעיקר תרמה להצלחתו. את תכנון החידוש ערך האדריכל דני רז ואת העיצוב הפנימי ערכו טוקאן סטודיו לעיצוב שמתמחה בהקמת תערוכות. התחזקות המודעות לחשיבות המורשת הבנויה וגיוס התקציב, הם שהובילו אט אט לקבלת היצירה המוגמרת. במקביל, הוקם לפני שנה גם ארכיון היסטורי, שהתמקם במבנה סמוך לרפת ששימש במקור לייצור גבינה ובית קירור ועבר גם הוא שימור וחידוש.

ועל כך ברשימה זו.

.

פעם היו פה פרות

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בקצה של ארמון תוצרת הארץ המחודש

רשימה 859

יומני היקר, עליתי על הקורקינט ובדרך לקולוסיאום חלפתי על פני מה שנותר מ"ארמון תוצרת הארץ". לא נותר הרבה מהמבנה המרשים ביותר שתכנן האדריכל ריכרד קאופמן, באתר "יריד המזרח" שהוקם בסמוך לנמל תל אביב. רק הקצה של הבניין שרד וכל השאר נהרס. זה היה הבניין שעם חנוכתו ב-1934 קיבל את פניהם של הבאים בשערי "יריד המזרח" שהתקיים כאן בהצלחה מסחררת באותו עשור. למרגלותיו נערכו הטקסים והאירועים החשובים בעיר באותן שנים וגם מאותה רחבה גדולה לא נותר שריד.

לאחר שנים של הזנחה, בימים אלה משלימים את עבודת שיפוץ וחידוש החלק היחיד ששרד מאותו "ארמון" והוא יהפוך כולו למשרדי חברת "אתרים". לא בטוח שהאולם שתוכנן ושימש לתערוכות מתאים היום למשרדים, בעיקר בגלל גובה החלונות שלא תואם למשרד, אבל זה עדיין מרשים.

ועל כך ברשימה זו.

.

חלק

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בסניף של בנק שהוסב לחנות בגדים בציריך

במבט מהרחוב נראה הסניף של רשת COS טיפוסי לחנויות ברחובות דומים. רק כשנכנסים פנימה מגלים שהוא ממוקם במבנה היסטורי אותו שימרה האדריכלית טילה תאוס (Tilla Theus). אחרי שעוברים את אולם המבואה מתגלה אולם מרכזי מרהיב עם תקרה שמאירה כולה את מחלקת בגדי הנשים. ממשיכים לרדת במדרגות אל המפלס התת-קרקעי שם ממוקמת מחלקת בגדי הגברים ממש בתוך חדר הכספות שחושף כי פה היה בעבר בנק.

"גם אם היו פותחים חנות במחנה ריכוז היו משאירים את המקלחות", אמר לי שאול כשראה את החנות, "זה קטע של שימור באירופה. רק בשווייץ יכולים לעצב ככה. יש גם הרבה בתי כנסת שהפכו לחנויות ובתי קפה והשאירו כתובות ואפילו את ארון הקודש. קצת ביזארי. אולי יש כאן רמז שצריך לשבור חסכון בשביל לקנות כאן בגדים". איפה ראית בית קפה עם ארון קודש? "נראה לי בפולין. פעם ראיתי באיזה תכנית. במקום למחוק השאירו לזכרון בפאב או מסעדה, זה היה באישור הקהילה והשרידים של היהודים מאותה קהילה". אבל שאול – כאן זה סניף של בנק, לא בית כנסת ולא שואה! "הקולקציה משתלבת עם גווני הכספת והמספורים בכל תא".

.

מתחת לאדמה

.

להמשיך לקרוא

ביום חמישי בערב אירוע מיוחד על באוהאוס שמארגן ישראל גודוביץ

"האירוע הוא בעצם אקזיט שלי אחרי 60 שנה של פעילות בארץ ובחו"ל" מספר לי האדריכל ישראל גודוביץ שארגן אירוע מיוחד וחד-פעמי שיתקיים במרכז ענב בתל אביב ביום חמישי הקרוב, 28.3, כניסה חופשית ואין צורך בתיאום. אין לי אמנם קשר לאירוע, אבל כשגודוביץ מארגן משהו אז אני סקרן לראות מה יקרה. גודוביץ שייך לקבוצה מאד מצומצמת של אדריכלים פראיים (רם כרמי היה הבכיר שבהם) שחוזרים ומאתגרים את החשיבה והפוליטיקה של התכנון. הביקורת והפעילות הערה שלה סופגת לרוב בעצמה ביקורת קשה, אך הלוואי ומספר האדריכלים האלה היה כפול.

לאורך השנים ארגן גודוביץ אירועים שונים כמו תערוכות ותחרויות ושמח להביע את דעתו בפני כל מי שהראה עניין לשמוע. גישתו המגובשת ויכולת הניסוח הגבוהה הפכו אותו למרואיין מבוקש ואפילו לדייר בבית "האח הגדול". כעת, בגיל 85 הוא מארגן אירוע נוסף.

ועל כך ברשימה זו.

.

www.GIFCreator.me_cUeAzU

גודוביץ

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בכמה פרויקטים בבנייה בתל אביב ועוד

ביום שישי קפצתי עם שאול לראות שני פרויקטים שנמצאים בשלבי בנייה (שניהם בתכנון האדריכל אבנר ישר): (1) בניין המגורים שנבנה במקום בו עמד קולנוע תל אביב (2) מתחם מגורים שנבנה במקום בו עמדו שוק בצלאל ומכבי הישן. בדרך לשם עברנו בכמה גלריות ועשינו כמה סידורים.

פתחנו את הבוקר בחומוס של אבו חסן. שאול שם לב שבזמן האחרון כמות החומוס בצלחת צנחה. היות וחומוס הוא זול, הסיבה לכך (כך אנחנו משערים) נובעת מהרצון שנגמור מהר ונפנה את השולחן. שאול התעצבן, כי רק עכשיו נפל לו האסימון שדופקים אותו ואולי הוא גם התאכזב ונעלב. נראה לי שנעבור לאכול חומוס במקום אחר. את הבוקר סגרנו אצל אמא של שאול שהגישה לנו בוריקה.

ועל כך ברשימה זו.

.

12312

הבור בפרויקט בצלאל

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשרידי כפרים פלסטינים בכפר דניאל וגמזו וגם שלולית חורף

כל פעם שאני חוזר מירושלים וחולף על הכביש סמוך לכפר דניאל, אני שולח מבט למבנה האבן הישן שניצב בקצה היישוב ממש סמוך לכביש כשסמוך לו מאירות בצבע סגול אותיות הענק המרכיבות את המילה HAZORFIM. לא צריך להיות גאון כדי לדעת שמדובר בבית ערבי שנבנה לפני 1948, אך עד היום לא עצרתי לראות אותו מקרוב. ביום שישי המשכתי עם יונתן בסיבוב המשותף שלנו שעוקב אחרי כל מה שיש בין פתח תקוה ולוד. כל היינו בתחנת רכבת בריטית נטושה, בשרידי כפרים פלסטינים, בשרידים נוספים מכל מיני תקופות וגם מעיין, באדריכלות ישראלית ועוד כל מיני. כבר שנים שיונתן מסתובב באזור ומכיר כל אבן ורחוב. בסיבוב הפעם, בין טיפות הגשם, עצרנו בעוד כמה תחנות:

(1) שרידי הכפר הפלסטיני דאניאל שנמצא בתוך כפר דניאל.

(2) שרידי הכפר הפלסטיני ג'ימזו שנמצא בצמוד למושב גמזו.

(3) פארק תעשייה מבוא מודיעין.

(4) שלולית חורף במחצבה עתיקה.

ונשאלת השאלה: האם יש לשמור על אותם בתים שבנו התושבים הקודמים של הארץ? אם כן – מה זה תורם למקום ולאנשים? ואם להרוס – מה תתרום ההריסה והאם יהיה כאן הפסד של רובד בהיסטוריה של המקום שימחק, רובד ממנו ניתן ללמוד לעתיד?

והתשובות הן: (א) הימני יגיד שחובה לשמור כדי לזכור שיש מי שמאיים עלינו ויש להציג את המבנים כהוכחה לניצחון הישראלי. (ב) השמאלני יגיד שחובה לשמור כי הבתים לא שלנו ויש לזכור את אלה שהיו פה קודם, זו הזכות של המקום. (ג) האדריכל יגיד שיש לשמור על גיוון הבינוי, ומבנים אלה מייצגים טכנולוגיות וטיפולוגיות בנייה שאינן מקובלות עוד היום ולכן הן מעשירות את הסביבה. (ד) רק הבהמה תגיד שצריך להרוס את כל מה שהשאירו כאן הערבים, כי הם הורסים הכל אז גם אנחנו נהרוס.

ועל כך ברשימה זו.

.

10698598_944173595612223_5371883878174118986_n

הנני כאן

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באתר הבנייה של מתחם שרונה ובתערוכת אדריכלות גרועה במיוחד

התערוכה החדשה במוזיאון תל אביב "כוריאוגרפיה אורבנית" שמתויגת בנישה של אדריכלות ועיצוב היא ביזיון למוזיאון תל אביב ובזבוז זמן. עדיף לקפוץ לצד השני של הקריה ולהתרשם מאתר הבנייה של שרונה. המגדלים שם כבר צומחים לגובה והמתחם ההיסטורי מקבל את הגימור הסופי ומחכה לאכלוס.

תל אביב השתנתה, ישראל השתנתה אבל המחלקה לאדריכלות ועיצוב במוזיאון תל אביב בראשות מאירה יגיד-חיימוביץ מעדיפה לעסוק בנושאים מגה-איזוטרים, להגיש אותם לצופה באופן הכי משעמם ולעטוף הכל בשפה מיושנת שלא מבינים. הגעתי לתערוכה עם ציפיות נמוכות ולא האמנתי שאפשר לרדת יותר נמוך מהציפיות שלי. בשתי הגלריות שמרכיבות את האגף מוצגות כמה עבודות וידאו משעממות ושולחן לבן מואר שעליו מונחת סדרת פסלים סתמיים. אחרי שהייתי בפתח תקוה והמילה "סתם" הדהדה לאורך כל הסיבוב שם, הרגשתי שוב גם כאן. סתם.

אבל כמו ארוחה במקדונלד'ס: פעם בשלושה או ששה חודשים אני קופץ לאכול את הקציצה הדוחה עם החסה והעגבניה, רק כדי להיזכר למה צריך להתרחק מכאלה מקומות. המחלקה לאדריכלות במוזיאון ממשיכה להיות לא רלוונטית וסתמית. יצאתי מהתערוכה עם תחושה שבזבזתי את הזמן. גם שאול, גם עמית, גם דוד וגם איתי הסכימו.

.

1604638_768186986544219_1330459678_n

שרונה בבנייה

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: