ארכיון תג: שימור

סיבוב בקצה של ארמון תוצרת הארץ המחודש

רשימה 859

יומני היקר, עליתי על הקורקינט ובדרך לקולוסיאום חלפתי על פני מה שנותר מ"ארמון תוצרת הארץ". לא נותר הרבה מהמבנה המרשים ביותר שתכנן האדריכל ריכרד קאופמן, באתר "יריד המזרח" שהוקם בסמוך לנמל תל אביב. רק הקצה של הבניין שרד וכל השאר נהרס. זה היה הבניין שעם חנוכתו ב-1934 קיבל את פניהם של הבאים בשערי "יריד המזרח" שהתקיים כאן בהצלחה מסחררת באותו עשור. למרגלותיו נערכו הטקסים והאירועים החשובים בעיר באותן שנים וגם מאותה רחבה גדולה לא נותר שריד.

לאחר שנים של הזנחה, בימים אלה משלימים את עבודת שיפוץ וחידוש החלק היחיד ששרד מאותו "ארמון" והוא יהפוך כולו למשרדי חברת "אתרים". לא בטוח שהאולם שתוכנן ושימש לתערוכות מתאים היום למשרדים, בעיקר בגלל גובה החלונות שלא תואם למשרד, אבל זה עדיין מרשים.

ועל כך ברשימה זו.

.

חלק

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בסניף של בנק שהוסב לחנות בגדים בציריך

במבט מהרחוב נראה הסניף של רשת COS טיפוסי לחנויות ברחובות דומים. רק כשנכנסים פנימה מגלים שהוא ממוקם במבנה היסטורי אותו שימרה האדריכלית טילה תאוס (Tilla Theus). אחרי שעוברים את אולם המבואה מתגלה אולם מרכזי מרהיב עם תקרה שמאירה כולה את מחלקת בגדי הנשים. ממשיכים לרדת במדרגות אל המפלס התת-קרקעי שם ממוקמת מחלקת בגדי הגברים ממש בתוך חדר הכספות שחושף כי פה היה בעבר בנק.

"גם אם היו פותחים חנות במחנה ריכוז היו משאירים את המקלחות", אמר לי שאול כשראה את החנות, "זה קטע של שימור באירופה. רק בשווייץ יכולים לעצב ככה. יש גם הרבה בתי כנסת שהפכו לחנויות ובתי קפה והשאירו כתובות ואפילו את ארון הקודש. קצת ביזארי. אולי יש כאן רמז שצריך לשבור חסכון בשביל לקנות כאן בגדים". איפה ראית בית קפה עם ארון קודש? "נראה לי בפולין. פעם ראיתי באיזה תכנית. במקום למחוק השאירו לזכרון בפאב או מסעדה, זה היה באישור הקהילה והשרידים של היהודים מאותה קהילה". אבל שאול – כאן זה סניף של בנק, לא בית כנסת ולא שואה! "הקולקציה משתלבת עם גווני הכספת והמספורים בכל תא".

.

מתחת לאדמה

.

להמשיך לקרוא

ביום חמישי בערב אירוע מיוחד על באוהאוס שמארגן ישראל גודוביץ

"האירוע הוא בעצם אקזיט שלי אחרי 60 שנה של פעילות בארץ ובחו"ל" מספר לי האדריכל ישראל גודוביץ שארגן אירוע מיוחד וחד-פעמי שיתקיים במרכז ענב בתל אביב ביום חמישי הקרוב, 28.3, כניסה חופשית ואין צורך בתיאום. אין לי אמנם קשר לאירוע, אבל כשגודוביץ מארגן משהו אז אני סקרן לראות מה יקרה. גודוביץ שייך לקבוצה מאד מצומצמת של אדריכלים פראיים (רם כרמי היה הבכיר שבהם) שחוזרים ומאתגרים את החשיבה והפוליטיקה של התכנון. הביקורת והפעילות הערה שלה סופגת לרוב בעצמה ביקורת קשה, אך הלוואי ומספר האדריכלים האלה היה כפול.

לאורך השנים ארגן גודוביץ אירועים שונים כמו תערוכות ותחרויות ושמח להביע את דעתו בפני כל מי שהראה עניין לשמוע. גישתו המגובשת ויכולת הניסוח הגבוהה הפכו אותו למרואיין מבוקש ואפילו לדייר בבית "האח הגדול". כעת, בגיל 85 הוא מארגן אירוע נוסף.

ועל כך ברשימה זו.

.

www.GIFCreator.me_cUeAzU

גודוביץ

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בכמה פרויקטים בבנייה בתל אביב ועוד

ביום שישי קפצתי עם שאול לראות שני פרויקטים שנמצאים בשלבי בנייה (שניהם בתכנון האדריכל אבנר ישר): (1) בניין המגורים שנבנה במקום בו עמד קולנוע תל אביב (2) מתחם מגורים שנבנה במקום בו עמדו שוק בצלאל ומכבי הישן. בדרך לשם עברנו בכמה גלריות ועשינו כמה סידורים.

פתחנו את הבוקר בחומוס של אבו חסן. שאול שם לב שבזמן האחרון כמות החומוס בצלחת צנחה. היות וחומוס הוא זול, הסיבה לכך (כך אנחנו משערים) נובעת מהרצון שנגמור מהר ונפנה את השולחן. שאול התעצבן, כי רק עכשיו נפל לו האסימון שדופקים אותו ואולי הוא גם התאכזב ונעלב. נראה לי שנעבור לאכול חומוס במקום אחר. את הבוקר סגרנו אצל אמא של שאול שהגישה לנו בוריקה.

ועל כך ברשימה זו.

.

12312

הבור בפרויקט בצלאל

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשרידי כפרים פלסטינים בכפר דניאל וגמזו וגם שלולית חורף

כל פעם שאני חוזר מירושלים וחולף על הכביש סמוך לכפר דניאל, אני שולח מבט למבנה האבן הישן שניצב בקצה היישוב ממש סמוך לכביש כשסמוך לו מאירות בצבע סגול אותיות הענק המרכיבות את המילה HAZORFIM. לא צריך להיות גאון כדי לדעת שמדובר בבית ערבי שנבנה לפני 1948, אך עד היום לא עצרתי לראות אותו מקרוב. ביום שישי המשכתי עם יונתן בסיבוב המשותף שלנו שעוקב אחרי כל מה שיש בין פתח תקוה ולוד. כל היינו בתחנת רכבת בריטית נטושה, בשרידי כפרים פלסטינים, בשרידים נוספים מכל מיני תקופות וגם מעיין, באדריכלות ישראלית ועוד כל מיני. כבר שנים שיונתן מסתובב באזור ומכיר כל אבן ורחוב. בסיבוב הפעם, בין טיפות הגשם, עצרנו בעוד כמה תחנות:

(1) שרידי הכפר הפלסטיני דאניאל שנמצא בתוך כפר דניאל.

(2) שרידי הכפר הפלסטיני ג'ימזו שנמצא בצמוד למושב גמזו.

(3) פארק תעשייה מבוא מודיעין.

(4) שלולית חורף במחצבה עתיקה.

ונשאלת השאלה: האם יש לשמור על אותם בתים שבנו התושבים הקודמים של הארץ? אם כן – מה זה תורם למקום ולאנשים? ואם להרוס – מה תתרום ההריסה והאם יהיה כאן הפסד של רובד בהיסטוריה של המקום שימחק, רובד ממנו ניתן ללמוד לעתיד?

והתשובות הן: (א) הימני יגיד שחובה לשמור כדי לזכור שיש מי שמאיים עלינו ויש להציג את המבנים כהוכחה לניצחון הישראלי. (ב) השמאלני יגיד שחובה לשמור כי הבתים לא שלנו ויש לזכור את אלה שהיו פה קודם, זו הזכות של המקום. (ג) האדריכל יגיד שיש לשמור על גיוון הבינוי, ומבנים אלה מייצגים טכנולוגיות וטיפולוגיות בנייה שאינן מקובלות עוד היום ולכן הן מעשירות את הסביבה. (ד) רק הבהמה תגיד שצריך להרוס את כל מה שהשאירו כאן הערבים, כי הם הורסים הכל אז גם אנחנו נהרוס.

ועל כך ברשימה זו.

.

10698598_944173595612223_5371883878174118986_n

הנני כאן

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באתר הבנייה של מתחם שרונה ובתערוכת אדריכלות גרועה במיוחד

התערוכה החדשה במוזיאון תל אביב "כוריאוגרפיה אורבנית" שמתויגת בנישה של אדריכלות ועיצוב היא ביזיון למוזיאון תל אביב ובזבוז זמן. עדיף לקפוץ לצד השני של הקריה ולהתרשם מאתר הבנייה של שרונה. המגדלים שם כבר צומחים לגובה והמתחם ההיסטורי מקבל את הגימור הסופי ומחכה לאכלוס.

תל אביב השתנתה, ישראל השתנתה אבל המחלקה לאדריכלות ועיצוב במוזיאון תל אביב בראשות מאירה יגיד-חיימוביץ מעדיפה לעסוק בנושאים מגה-איזוטרים, להגיש אותם לצופה באופן הכי משעמם ולעטוף הכל בשפה מיושנת שלא מבינים. הגעתי לתערוכה עם ציפיות נמוכות ולא האמנתי שאפשר לרדת יותר נמוך מהציפיות שלי. בשתי הגלריות שמרכיבות את האגף מוצגות כמה עבודות וידאו משעממות ושולחן לבן מואר שעליו מונחת סדרת פסלים סתמיים. אחרי שהייתי בפתח תקוה והמילה "סתם" הדהדה לאורך כל הסיבוב שם, הרגשתי שוב גם כאן. סתם.

אבל כמו ארוחה במקדונלד'ס: פעם בשלושה או ששה חודשים אני קופץ לאכול את הקציצה הדוחה עם החסה והעגבניה, רק כדי להיזכר למה צריך להתרחק מכאלה מקומות. המחלקה לאדריכלות במוזיאון ממשיכה להיות לא רלוונטית וסתמית. יצאתי מהתערוכה עם תחושה שבזבזתי את הזמן. גם שאול, גם עמית, גם דוד וגם איתי הסכימו.

.

1604638_768186986544219_1330459678_n

שרונה בבנייה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בכפר כמא / אחד משני הכפרים הצ'רקסים בגליל

לפני כמה שבועות בקרתי עם רועי בכפר כמא הסמוך להר תבור. הביקור היה לקראת הכנת הצעה לתכנית מתאר.  בסוף לא זכינו במכרז למרות שהקמנו צוות מצוין. ההתמודדות לא היתה על איכות או ניסיון אלא על כסף, והפסדנו לאדריכלית אלמונית ורעבה שהיתה מוכנה לרדת עם המחיר לרצפה. עם כאלה דברים לא ניתן להתמודד. בכל מקרה, מכל העסק הזה יצא שהכרתי את כפר כמא.

לצ'רקסים יש בישראל שני יישובים: כפר כמא וריחנייה. את ריחנייה אני טרם מכיר אבל מהביקור בכפר כמא בולטים חיי הקהילה והמערך הפיסי של היישוב.

.

IMG_7462

הכניסה לכפר

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בירושלים בכמה מקומות מעניינים

האמת ש"מקומות מעניינים" יכולים להיות למשהו אחר משעממים, אבל אותי הם מעניינים. אם יש לכם סבלנות וכמה דקות פנויות אתם מוזמנים לראות גם.

הצעתי לאיתי (עורך האדריכלות באתר Xnet) לפרסם כתבה על פרויקט מגורים חדש בהר הזיתים, מה שהצריך את עלייתי לעיר הקודש. הגעתי בין הטיפות לעיר וחשבתי שמוגזם שרק בשביל הר הזיתים נסחבתי לכאן, אז במקום לחזור מיד למישור החוף החמים והיבש, החלטתי לבקר בכמה פרויקטים שהרבה זמן לא בקרתי בהם.

.

IMG_4707

רחבת הכניסה למערה התת-קרקעית בה טמונה על פי המסורת הנוצרית מרים

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: