ארכיון תג: שיכון ציבורי

סיבוב בשיכונים שבנה משרד השיכון לאוכלוסייה ערבית בכפר ימה

בניית השיכונים לאוכלוסייה הערבית בתחילת שנות ה-60 הוא מהפרויקטים הפחות ידועים שהקים משרד השיכון. כשאיתרתי באוסף של האדריכלים משה לופנפלד וגיורא גמרמן שהופקד בארכיון אדריכלות ישראל, את התצלומים החושפים את הבתים הקטנים והמשוכפלים שהם תכננו הנושא סיקרן אותי. את הפרויקט הזמין משרד השיכון בכפר ימה (כיום חלק ממועצה מקומית זמר), והתברר שהשניים תכננו לא פחות משלוש שכונות שיכונים כאלה במהלך השנתיים הראשונות שלהם כמשרד עצמאי, לאחר שכל אחד עבד במשרד בכיר אחר: לופנפלד אצל שרון-אידלסון וגמרמן אצל יהלום-צור.

שבוע שעבר קפצתי יחד עם יובל לכפר ימה כדי לראות כיצד נראים היום המבנים, 58 שנה לאחר שאוכלסו. עלי אירח אותנו ומסר את הסיפור שלהם. לאחר הביקור המשכתי למי שיזם את הפרויקט במשרד השיכון – צביקה גלוזמן והוא זה שהזמין את השניים לתכנן. בשנות ה-70 הוא המשיך ושיתף פעולה עימם כשהזמין אותם לתכנן מתחם מגורים ייחודי בשכונת גילה שעליה אכתוב בהזדמנות אחרת.

ועל כך ברשימה זו.

.

חמדת אבות

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשכונת הניצחון

רשימה מס' 558

הפגישה נקבעה כמה קילומטרים מזרחית לדימונה לשעה 10 בבוקר. אז דאגתי לצאת קצת יותר מוקדם כדי שאספיק לבקר ב"שכונת הניצחון" שבדימונה. בסופו של דבר זה היה יום ארוך, כי אחרי הפגישה והסיור המשכתי לירושלים, בדרך עצרתי בקריית ארבע ולבסוף נחתתי במושב מרופד בבנייני האומה להרצאה על בניין הספרייה הלאומית החדש והמצוחצח, רחוק רחוק ממה שקורה בנגב.

"שכונת הניצחון" בדימונה קרויה כך על שם ניצחון מלחמת ששת הימים שארע בסמוך לאכלוסה, אך בשכונה עצמה אין שום אווירת ניצחון, אולי אפילו ההפך. אבל עדיין, גם 50 שנה לאחר הקמתה ולמרות ההזנחה ארוכת השנים מצד התושבים ולמרות הניסיונות המביכים לשקם אותה יש בה עדיין ערכים איכותיים שאותם קל לזהות ולהעריך. השיכונים המוארכים שמרכיבים את השכונה מאורגנים כך שהם סוגרים על חצרות פנימיות. שבילי הולכי רגל מקורים מרשתים את השכונה, ומקשרים היטב בין כל חלקיה וכן אל כל האזור המקיף אותה.

שכונות המגורים שתכננו האדריכלים דן איתן ויצחק ישר, היו השתלשלות של מודל שהשניים פיתחו כבר בעבודות תכנון המגורים הראשונה שקיבלו ממשרד השיכון. שכונת הניצחון היתה חוליה מרכזית בתהליך ובה ניתנה להם ההזדמנות להוכיח את הרעיון בסביבה מדברית ובקנה מידה גדול.

ועל כך ברשימה זו.

.

13048265_1265481226814790_3691180251654496589_o

בפרדסים כבר בושם הפריחה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשכונת המגדלים החדשה בבת ים

את פרויקט הגמר שלו, ערך שאול בדרום בת ים, באזור בו צמחו לאחרונה כמה מגדלים חדשים ששינו את קו הנוף של העיר. אז אחרי שפתחנו את היום עם חומוס ביפו, המשכנו לבת ים לראות את שכונת המגדלים שצומחת שם. השכונה החדשה שונה מאד מבת ים הצפופה והמתקלפת, שצומחת ל-4 או 8 קומות. כאן המגדלים צומחים לגובה של כ-40 קומות מסביב לגן גדול שממוקם במרכז המתחם. הדבר היחיד שדומה לבת ים הוותיקה הם ההתקלפות וההזנחה. היתרון שבקרבה המיידית לים כוללת חיסרון, שדורש מהדיירים תחזוקה שוטפת ויקרה ולא לכולם יש את האמצעים והכוחות. לכן, חלודה והתפוררות הם גם חלק בלתי נפרד מהשכונה הזו.

דרום בת ים הולכת ומשתנה. חוץ משכונת המגדלים, כל שורת הבניינים הסמוכה והוותיקה שברחוב הנביאים, עוברת הודות לתמ"א 38 הרחבה וחידוש. מקוביות של 4 קומות על עמודים, הם הופכים לבניינים בני 7 קומות. לאזור נוספה גם "גינת הפרפרים" שהיא בעיקר יפה ולא שימושית, וממזרח מתחילה לצמוח שדרת מלונות חדשים, שתכניס לעיר את הממד התיירותי שכמעט מעולם לא היה לה.

אבל מדוע לבנות מגדלים ולא להמשיך את אופייה של בת ים? סביר להניח שפרנסי העיר ביקשו ליצור לעצמם שכונת מגדלי יוקרה במטרה לחזק את התדמית העירונית. ככה רוצים גם בחולון עם השטח בקצה הדרומי של העיר וכך חושקים רבים. אך האם מגדלי יוקרה אכן זו הדרך לשפר תדמית ולשפר את החיים בעיר?

.

IMG_20140207_100518

NAVE NOFF TOWER: מפנה את הגב לגן ולעיר

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במתחם אשכול בנהריה ובהגשות פרויקט גמר בטכניון

בדרך להגשות בטכניון עצרתי בנהריה. נכון שזה לא בדרך מתל אביב אבל באותו בוקר הייתי בבית העמק כך שנהריה כן היתה בדרך. ידעתי שיש עומסי תנועה אז הפעלתי את ה-waze שהורה לי להיכנס לעיר ולעקוף כמה צמתים עמוסים. הודות לכך נתקלתי במתחם מגורים שנראה היה לי מעניין.

התכנון של מתחם המגורים היה שונה מהרגיל, ונראה שניתנה כאן מחשבה נוספת (ולא אופיינית) לסביבת המגורים. לא משהו יוצא מן הכלל שנפלתי בגללו מהרגלים אבל כן משהו ששווה לעצור בשבילו. גם הקניון הענק ההולך ונבנה בכניסה לעיר משך את תשומת ליבי. קניון עצום המתוכנן כמו כל הקניונים בצורת קופסה כמעט אטומה לחלוטין, המפנה את אחוריה לסביבת המגורים. את הקניון תכנן האדריכל אבנר שר שמתמחה בתכנון קניונים. נראה היה לי מעניין לשמוע מה חושבים כאן על השכן החדש דיירי השכונה הוותיקים.

למה בעיר עם בעיות רווחה התושבים צריכים קניון עם מותגים?ברשימת עובדי העירייה המופיעה באתר עיריית נהריה, מצאתי שמחלקת הרווחה היא המחלקה הגדולה בעיר. שאלה שנותרה פתוחה: מדוע העירייה לא מקדמת פיתוח איכותי ומורכב יותר שיהיה גם כלכלי וגם לרווחת התושבים ולא יקבע אותם בשכר מינימום? מדוע נהריה בחרה להציב בשער העיר מרכז מסחרי פשוט וסתמי שמנותק מסביבתו ולא לנצל את ההזדמנות של השטח הרחב ולפתח סביבה יותר מורכבת ואיכותית מבלי להחסיר מ"ר אחד של מסחר?

נהריה נמצאת אצלי כל יום מול העיניים. בכניסה לדירה תליתי גלויה ישנה, שמציגה את בניין עיריית נהריה ואת הכיכר האזרחית שבחזית הבניין – אחד מהפרויקטים האהובים עלי בארץ. סביבה איכותית ויפה שנעלמה במהלך השנים מתחת לשינויים, תוספות ובעיקר הזנחה.

אחרי שסיימתי עם נהריה, המשכתי לטכניון. ועל כך ברשימה זו.

.

1011546_667069213322664_167982083_n

כל כמה מטרים ניתן להיכנס למתחם אך זו הכניסה המרכזית המודגשת במדרגות רחבות במיוחד

.

954674_667163213313264_1143621844_n

אוליבר שלבי מציג את הצעתו לקמפוס חינוכי בקו התפר שבין נצרת לנצרת עילית, הגשות פרויקטי גמר בטכניון

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: