סיבוב בשיכונים שתכננו הנדלרים בשכונת טלביה רגע לפני הריסתם

הקדמתי לביקור במגדל התצפית ולכן הלכתי לחפש את מתחם הבלוקים בשכונת טלביה, אותו תכננו האדריכלים נדלר-נדלר-ביקסון ובנייתו הושלמה ב-1962. האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר בשיתוף האדריכל שמואל ביקסון מיעטו לתכנן מגורים לאורך שנות עבודתם (2010-1946). עדיין, הם הצליחו לגעת לאורך השנים בתחום וליצור טיפוסים שונים ומגוונים של מגורים, החל מוילות קטנות, בלוקים, מעונות סטודנטים, הוסטלים לעולים חדשים, שכונה ניסיונית, מגורים למשפחות אמנה, מגורים לחרדים, מגורי יוקרה בצפון תל אביב ועד מתחם של וילות ומגדלים בגאנה שבאפריקה.

הבלוקים בטלביה כוללים 48 יח"ד בשלושה בניינים דומים בעיצובם אך שונים זה מזה במספר הקומות ובאופן פריסתם במגרש. ברשימה זו אתמקד בנושא העיצובי בו מורגשת גישתו של האדריכל שמואל ביקסון שהכניס למשרד את הסגנון הברוטליסטי, הן במישור החומרי והן בזה הצורני. בימים אלה נידונה ברשויות התכנון תכנית להריסת שניים מהבלוקים לטובת הקמת מבנים חדשים בתכנון האדריכל מתי רוזנשיין, והרמתי טלפון לשוחח אתו על הפרויקט החדש.

ועל כך ברשימה זו.

.

1962

.

מוזמנים לסיור בבניין בנק החקלאות

לאחר כמה שנים שהבניין עמד נטוש במפגש הרחובות קרליבך והחשמונאים, נפתח השלב הראשון בחידוש הבניין. ביום שישי הקרוב (27.5) בשעה 13:00 אערוך סיור בהשתתפות האדריכלית שולמית נדלר שתכננה את הבניין לפני כ-65 שנה יחד עם מיכאל נדלר, בעלה שנפטר לפני 23 שנים. הסיור יכלול את הקומה המשופצת שהוסבה לחנות מכוניות וגם לקומת המרתף שם שכנו הארכיון והכספות של הבנק. בקומות העליונות לא ניתן יהיה לבקר בגלל תקני בטיחות שלא מאפשרים לקיים בהם סיורים, אך כאן ברשימה נחשפים גם החלקים האלה.

זו הזדמנות לא רק לבקר בבניין אלא גם לשמוע על הסיפור שלו, איכויותיו וגם לפגוש את אדריכלי החידוש ואת האדריכלית בת ה-93 שתכננה אותו כשהיתה בקושי בת 25.

ועל כך ברשימה זו.

.

כסף

.

סיבוב על הצעה שלא נבנתה לבניין מוזיאון תל אביב

התחרות לתכנון בניין מוזיאון תל אביב לאמנות שהתקיימה ב-1964 היתה מהיוקרתיות ביותר שהתקיימו כאן באותו עשור. 49 הצעות הוגשו במסגרת התחרות, אחת מהן הגישו האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר ושמואל ביקסון.

הצעתם של הנדלרים זכתה בפרס קנייה. במקום השני זכתה הצעתו של האדריכל רם כרמי ובפרס הראשון זכתה הצעתם המשותפת של האדריכלים דן איתן ויצחק ישר (בשיתוף דן רז), שלפני כמה ימים הצגתי את שכונת הניצחון שתכננו ממש במקביל בדימונה. למרות שהשותפות של איתן וישר החזיקה בסך הכל חמש שנים, ההישגים שלהם באותה תקופה היו חסרי תקדים. לא רק שהשותפות הצליחה להניב סדרת עבודות משמעותיות בנוף הבנייה הישראלי, אלא הן גם זכו להערכה שבאה לידי ביטוי בפרס רוקח (על בניין מקסיקו באוניברסיטת תל אביב) ופרס רכטר (על בניין המוזיאון).

לקח עוד עשור עד שבניית המוזיאון על פי תכניתם של איתן וישר הושלמה. אלא שכאן אני רוצה להתעכב בהצעתם של הנדלרים שהוגשה לתחרות. זו הצעה שכמובן לא נבנתה, אבל עיון חוזר בתיעוד הדל שנותר ממנה מאפשר למצוא בה הד לעבודות אחרות שתכנן המשרד וכן נבנו.

ועל כך ברשימה זו.

.

פרט מדגם ההצעה (מקור: אוסף משרד נדלר נדלר ביקסון גיל)

.

סיבוב בקולנוע רחל באשקלון שנהרס

אחרי שהצגתי כאן את בית העם של מושב בית-חנן, אציג מבנה נוסף שתכננו האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר בתחום בתי התרבות. אלא שבשונה מבית העם הנטוש, כאן מדובר בבית קולנוע שנהרס לפני יותר מעשרים שנה ועל מקומו נבנה מרכז מסחרי.

קולנוע רחל באשקלון נחנך ב-1956, ונקרא כך על שם אמו של יעקב זלקין שהקים את הקולנוע וניהל אותו במשך שנים. את הקולנוע תכננו בני הזוג נדלר בתקופה בה תוכננו במשרדם התל אביבי כמה בתי תרבות ברחבי הארץ ובמיוחד ביישובי פריפריה, ומיותר לציין שאף אחד מהם כבר לא משמש לייעודו, למעט בניין תאטרון ירושלים שנבנה כבר בתקופה אחרת ובהיקף אחר.

"כואב הלב שהיופי הזה של חברה, של תרבות, של תוכן, של דרך לחיות בה את החיים, כל זה הלך לאיבוד", מספר בכאב עזרא ינוב שמתגורר באשקלון מאז 1956. "אין להשוות את ההוויה והמפגש החברתי כשכולם היו הולכים להצגה של שמונה בערב בקולנוע, לעומת היום בקולנוע כשרק הפופקורן מהווה את מרכז הערב".

ועל כך ברשימה זו.

.

זינדר

.

סיבוב בבית העם הנטוש במושב בית-חנן בתכנון שולמית ומיכאל נדלר

אאא… בדרך לפגישה סמוך לגדרה עצרתי בבית-חנן, שם ידעתי על קיומו של בית עם שתכננו שולמית ומיכאל נדלר בעשור הראשון לעבודתם כאדריכלים. מצאתי את הבניין שנחנך ב-1955, לפני 61 שנה, ניצב במקומו ללא שינויים, במצב מרשים. פיסית מצבו מצוין, תפקודית המצב ירוד.

בשעתו היה המבנה הגבוה והגדול במושב. הוא ממוקם בראש אחת הגבעות הגבוהות באזור, גן חוצץ בינו ובין הרחוב. רחבה גדולה ומרוצפת מובילה לבניין עצמו הסוגר עליה משני עבריה, מתמזג בה מבלי להתנתק מהמרחב הפתוח והציבורי. עדיין ניתן לדמיין כמה התרגשות ושמחה ליכדו את אלה שבאו בשעריו לאורך שלושים שנות הפעילות שהתקיימה בתוכו. הזמנים והאנשים השתנו וכיום האולם נעול ונטוש.

"האולם התחיל לשקוע כשהמושב התחיל להתפרק", סיפר לי כמה שעות מאוחר יותר אברהם דנון, שהיה בן 5 כשהוריו הצטרפו לגרעין שייסד את בית-חנן ועלה על הקרקע ב-1929. "זה התחיל בשכנים שגרו מסביב לבית העם שהתלוננו על הרעש, והוויכוחים אתם היו יותר ויותר קשים. בכלל, ברגע שדור המייסדים התחיל להיעלם התחילו הסכסוכים של דור הבנים. מיד אחר כך הופיעה הטלוויזיה וכולם נעלמו".

ועל כך ברשימה זו.

.

בית העם

.

ערב עם הנדלרים ביום שני הקרוב

ביום שני הקרוב (29.7) יתקיים האירוע היחיד במסגרת התערוכה "עבודת צוות – עבודות משרד נדלר נדלר ביקסון גיל עם אלקון, 2010-1946" שאצרתי יחד עם ערן טמיר-טוויל. האירוע יכלול שיחה בין צבי אפרת ובין שולמית נדלר ומשה גיל. התערוכה והאירוע מתקיימים בגלריה בבית האדריכל (רחוב המגלדור 15, יפו) בשעה 20:00. הכניסה חופשית. את התערוכה מלווה קטלוג המחולק חינם עד גמר המלאי.

צבי אפרת: אדריכל ומורה, לשעבר ראש המחלקה לאדריכלות בבצלאל, מחבר הספר "הפרויקט הישראלי" ואוצר תערוכה תחת אותו שם.

שולמית נדלר (90): שותפה מייסדת במשרד שנשא בין השאר את שמה החל מ-1946. זכתה בגיל 23 בתחרות לתכנון קמפוס המדרשה החקלאית ע"ש רופין בעמק חפר.

משה גיל (80): שותף במשרד החל מ-1970.

לפרטים נוספים גלשו לדף האירוע בפייסבוק.

.

להגדלה – לחצו על התמונה

.

סיבוב בירושלים בכמה מקומות מעניינים

האמת ש"מקומות מעניינים" יכולים להיות למשהו אחר משעממים, אבל אותי הם מעניינים. אם יש לכם סבלנות וכמה דקות פנויות אתם מוזמנים לראות גם.

הצעתי לאיתי (עורך האדריכלות באתר Xnet) לפרסם כתבה על פרויקט מגורים חדש בהר הזיתים, מה שהצריך את עלייתי לעיר הקודש. הגעתי בין הטיפות לעיר וחשבתי שמוגזם שרק בשביל הר הזיתים נסחבתי לכאן, אז במקום לחזור מיד למישור החוף החמים והיבש, החלטתי לבקר בכמה פרויקטים שהרבה זמן לא בקרתי בהם.

.

רחבת הכניסה למערה התת-קרקעית בה טמונה על פי המסורת הנוצרית מרים

.

סיבוב בספרית ארן / אוניברסיטת בן גוריון

אחד מנושאי השיחה שהעסיקו הכי הרבה את האדריכלית המנוחה זיוה ארמוני היה הקרדיט שניתן לקבוצת אדריכלים גדולה על תכנון בניין הספריה הלאומית בקמפוס גבעת רם.ארמוני הייתה דוגמה מובהקת וכואבת למצבן של האדריכליות הישראליות: אדריכלית מחוננת שהיתה כמו רבים אחרים לדורה – במקום ובזמן הנכון ועם כמות כישרון ברמה בינלאומית. למרות זאת, היא נדחקה לשוליים, נשכחה והחל משלב מוקדם יחסית פסקה מלפעול כאדריכלית. את ארמוני הטריד שיותר מידי אנשים זכו בקרדיט על הבניין מבלי שהם באמת תרמו משהו משמעותי לתכנית (לטענתה שלושת האדריכלים שבאמת עמלו על פיתוח התכנית היו שמעון פובזנר, חנן הברון והיא עצמה). פגיעה קשה היא ספגה באוטוביוגרפיה של אברהם יסקי (עמ' 171), שגם הוא קיבל קרדיט על הספריה הלאומית, ובספר נדחקה ארמוני מראש רשימת המתכננים שסודרה על פי הא"ב ו"בטעות" קיבלה את השם ערמוני. זה מאד הציק לה.בין מקבלי הקרדיט על הספריה הלאומית היו גם בני הזוג האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר. אפשר לומר שהם היו המרוויחים הגדולים של הפרויקט ובאמצעותו קנו לעצמם נישה מקצועית שסללה את דרכם לתכנן את נתח מרכזי בתחום הספריות האקדמיות בישראל. בעשורים הבאים תכננו הזוג באוניברסיטת תל אביב את הספריה המרכזית ע"ש סוראסקי, את ספרית משפטים, ספריה למדעים מדוייקים ע"ש וינר, ספרית מדעי החברה ומינהל ובאוניברסיטת בן גוריון את בניין הספריה המרכזית ע"ש זלמן ארן – ועל כך ברשימה זו. .

גג הבניין המורכב מפתחים המחדירים קרני שמש לא ישירות אל פנים אולמות הקריאה

סיבוב בספריה המרכזית ע"ש סוראסקי / אוניברסיטת תל אביב

את בניין הספריה המרכזית ע"ש סוראסקי באוניברסיטת תל אביב אני אוהב. מבנה מונומנטלי אדיר וכבד שככל הנראה נחת כאן באמצע שנות ה-60, ולמרות שהוא גלוי לכל, החיזרים שנחתו אתו נעלמו וכנראה שנחטפו על ידי ה-FBI, כי לא יתכן שבני אדם הביאו את הגוש האדיר והמרחף הזה לכאן בעצמם.

מכל מקום, על היצירה הזו חתומים בני הזוג האדריכלים שלומית ומיכאל נדלר ושותפם שמואל ביקסון שתכננו גם כמה ספריות חשובות אחרות ומרכזיות בישראל ובראשן: הספריה הלאומית בגבעת רם (עם חבר אדריכלים) והספריה המרכזית באוניברסיטת בן גוריון.

היות ואני מסתובב מידי פעם באוניברסיטה נראה לי נחמד, להעלות מידי פעם רשימה על אחד ממבני הקמפוס – ויש כאן מבנים מעניינים שלא פעם נשכחים. הספריה המרכזית, שהוקמה בין השנים 1968-1964 בלב הקמפוס על פי תכנית הבינוי של יוסף ויטקובר, היא ללא ספק הבניין הגדול, הבולט והמושך ביותר בקמפוס האוניברסיטה. ברשימה הזו נחדור אליה יחדיו:

 .

.