ארכיון תג: שדרות

סיבוב בגשר הולכי רגל בקריית ביאליק ובשדרות הרצל בחדרה

העייפות הכללית של קריית ביאליק לא מצליחה לזלוג אל השטחים הפתוחים שגובלים בה ממזרח. בין השניים חוצץ שביל חדש שלאורכו הוקם גם גשר הולכי רגל ורוכבי אופניים שאורכו 220 מטרים. הליכה על הגשר המתפתל היא כמו הליכה על הגבול – ממערב בתי העיר האפורים, ממזרח השדות החקלאיים, באופק הכרמל והרי הגליל ולמעלה קו מתח חשמל. רק חבל שעל השדות האלה עתידים לקום בהמשך שכונות חדשות.

את הגשר תכננו משרד אב אדריכלות נוף בשיתוף האדריכל עפרי גרבר (יליד קיבוץ אשדות יעקב מאוחד שלמד איתי בבצלאל). בעבודה נוספת שלהם נתקלתי ביום שישי האחרון, בדרך מקיסריה – שדרות הרצל שבמרכז חדרה.

ועל כך ברשימה זו.

.

182845458_4483190615043819_2547090644286957345_n

זה מה שנשאר

.

להמשיך לקרוא

כיצד נוסדה שדרות?

החודש חוגגת שדרות 55 שנה להיווסדה. לכבוד המאורע הלא חגיגי בחרתי לשלוף כאן מהארכיון טקסט שנערך להרצאה שהוצגה בשנת 1985 באירוע שהתקיים בשדרות לציון 30 שנה לעלייתה על הקרקע. מחבר ההרצאה, המהנדס ומתכנן הערים אליעזר ברוצקוס, היה מהדמויות הדומיננטיות בתחום התכנון בישראל של שנות החמישים והששים ובכלל זה הביא להקמתם של עשרות יישובים ובהם גם שדרות. באמצע שנות השמונים, תקופה בה הייאוש וההתמרמרות בפריפריה הגיעו לשיאים חדשים, נערך הערב המדובר אליו הוזמן ברוצקוס לספר כיצד הוקמה שדרות.

בהרצאה מתאר ברוצקוס את השתלשלות העניינים מנקודת מבטו ותפיסתו המייצגת את הריבונות, ולכן הוא נמנע כמובן מלהכנס לנושאים שאינם עומדים בקנה האחד עם הנרטיב האשכנזי-ציוני שהיום כל-כך פופולארי. כך למשל כשהוא בא להתייחס ל"פיזור האוכלוסייה", הוא אינו יורד לאחד משורשי הרעיון ששימש למעשה אמצעי למידור גיאוגרפי של קבוצה אתנית בעלת מעמד חברתי-כלכלי, ובכך הופרדה הקבוצה מהמרכז וקיבעה אותה.

.

שער חוברת פרסומית על שדרות (מקור: ארכיון טוביהו, אוניברסיטת בן גוריון בנגב)

להמשיך לקרוא

סיבוב בפרויקט מיגון מבני מגורים בעיר שדרות

פעם בכמה זמן אני ניתקל במשהו מקומי ואיכותי שמצליח להציג דוגמה לעבודה ברמה אליה אפשר לשאוף. כזה הוא המקרה של הגיליון החדש של "סדק" שיצא ממש עכשיו בעריכתו של תומר גרדי שהצליח לא מעט הודות לשילוב עם העיצוב הגרפי המעולה של עפר כהנא ואסנת בר-אור ליצור יצירת אמנות עכשווית של ממש.
הגיליון עצמו מביא את תמלולן של הרצאות-דיון שנערכו במסגרת הוצאת הספר והצגת התערוכה "אלימות מכוננת, 1950-1947" שאצרה אריאלה אזולאי (ולדעתי היא התיאורטיקנית החשובה ביותר הפועלת כיום בישראל). כל זה לצד תצלומים היסטוריים מארכיונים שונים השופכים אור אודות לטקסט הנלוה להם – על מציאות שהיתה ועדיין קיימת.
כעת, בביקור בשדרות ניתן להחשף לעובדה שהעיירה ממגנת את עצמה מפני האלימות המכוונת אליה מכיוון בית חנון, כתגובה לאלימות המופעלת על ידינו, כתגובה לאלימות המופעלת על ידם, כתגובה לאלימות המופעלת על ידינו וכו' קשה שלא לחזור אל השאלה שהעסיקה את הגננת שלי: מי התחיל? אבל ברור שזוהי שאלה מיותרת ולא נראת לי גם שייכת. ההתבוננות בשינויים באורחות החיים בטיפולוגיות המגורים העוברים היום על שדרות מוכיחים לנו שוב ושוב שהגנרלים שמנהלים לנו את המדינה כבר 43 שנה לא מובילים אותנו למציאות טובה, וכאן בשדרות אפשר לראות את המקום והאוכלוסיה שמשלמת את המחיר.

תוספת אגף ממוגן לבית דירות קיים

 

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: