ארכיון תג: שאול

סיבוב בבית הספר ללימודי סביבה פורטר באוניברסיטת תל אביב

האם בניין בית הספר ללימודי סביבה הוא באמת מקום שיהיה נעים לעבוד וללמוד בו? האם ההשקעה בכל המערכות "הידידותיות לסביבה" אכן יחסכו משאבים בעתיד או שמא מדובר בבניין שעלות התחזוקה שלו לאוניברסיטה תהיה הגבוהה ביותר למ"ר? מביקור בבניין נראה שהאוניברסיטה הכניסה את עצמה לבוץ ומשיחות עם אנשי מינהלה נראה שהיא מתעוררת רק עכשיו. מאוחר מידי. הבניין קיים ושבוע הבא יגיע השר להגנת הסביבה לקבוע מזוזה בכניסה.

הגברת שירלי פורטר שתרמה את הפרויקט ועל שמה קרוי הבניין היא למעשה טיפוס מפוקפק. פורטר שהיתה ראש מועצת העיר ווסטמינסטר (מישרה ממנה סולקה כמו טיל) היא מהיהודיות העשירות באירופה ועל מעלליה יש שפע של כתבות, אך בעברית מצאתי רק את זו. היא הואשמה בקניית קולות תמורת דירות ונקנסה על כך באחד הקנסות הגבוהים ששולמו בממלכה המאוחדת. הגארדיאן אף טען שמדובר באחת מהשערוריות הגדולות ביותר בבריטניה ויש הטוענים שבמעשיה, היתה פורטר אחראית להפסדה בבחירות של המפלגה השמרנית ולעלייתו של טוני בלייר לשלטון. לפרשה הזו שכונתה "דירות תמורת קולות" יש ערך בויקיפדיה וה-BBC אפילו שידר ב-2009 תסכית רדיו קומי על הפרשה שנקרא Shirleymander. ב-2006 פרסם העיתונאי אנדרו הוסקין את ספרו Nothing Like a Dame: The Scandals of Shirley Porter, בו תיאר וניתח את השערורייה ואת מקומה של פורטר בכל הסיפור. משום מה, כל אלה שסקרו עד היום את הבניין הזה, שכחו לבדוק מהיכן מגיע הכסף.

האם אוניברסיטת תל אביב היא כמו זונה שמוכנה לפסק את רגליה בתמורה לכסף? פורטר הפכה למוקצה ולאישיות בלתי רצויה, אך פה באוניברסיטת תל אביב חיבקו אותה. פה נתנו לה דריסת רגל אגרסיבית שאת התוצאה שלה אתם יכולים לראות היטב כאן בתמונות, או בנסיעה הבאה שלכם בנתיבי איילון בין מחלף רוקח למחלף קק"ל.

הרס ובנייה. שאול רצה לראות את נתניה, אבל נראה היה לי יותר מעניין לגלות מה חדש באוניברסיטת תל אביב. מה עשינו ומה ראינו? על כך ברשימה זו.

.

IMG_20140321_111827

מישהו תקע ביצה של דינוזאור באמצע הבניין!

.

להמשיך לקרוא

סיבוב מול הריסת חזיתות בנייני הפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב

ביום ששי עברתי עם שאול למרגלות בנייני מדעי החיים באוניברסיטת תל אביב וראינו כיצד הורסים את מערכת ההצללה שהיתה המאפיין העיקרי שלהם. כתבתי עליהם באריכות כאן. שני אנשים עמדו ועברו מתריס בטון לתריס בטון, ניתקו אותם מהחזית. התריסים צנחו למטה, תוך שהם פוגעים בקיר ולבסוף נוחתים על הצמחייה והורסים גם אותה. צמד ההורסים עבדו לבד והופתענו לגלות שאף אחד לא מפקח על מלאכת ההרס.

מה הרסו? בחזית המבנים שהוקמו ב-1973 ומייצגים את הברוטליזם הישראלי (שימוש בחומרים חשופים, לרוב בטון) הוקמה מערכת הצללה בצורת תריסים, שנוצקו מבטון והיו קבועים בחזיתות המזרחיות והמערביות בכדי להגן מפני קרני שמש ישירות. התריסים עמדו בזוית לבניין, כך שכל תריס עמד בזוית שונה בהתאם לכיוון השמש. הבניינים עוצבו באופן סולידי ורק התריסים הם אלה שהפכו אותם מסתם בניינים לכאלה בעלי נוכחות בשדרה הראשית שחוצה את הקמפוס. התריסים נוצקו באיכות גבוהה ובמהלך השנים גם נצבעו כדי להגן עליהם מפני התפוררות. מדובר כאן בבניין ירוק, שבלי הרבה מאמץ ובעלויות נמוכות הפכו אותו לבניין שמתייחס לאקלים המקומי.

אלה אינם סתם בניינים, אלא שניים שעליהם אחראים היו האדריכלים ורנר יוסף ויטקובר בשיתוף ישראל שטיין, שתכננו בין השאר את בניין גילמן ואת קריית הספורט באוניברסיטה. חוץ מהם ויטקובר תכנן את תכנית האב הראשונה של הקמפוס. ויטקובר ושטיין התמחו במערכות הצללה לבניינים שבנו, ונכתבו על כך כבר מספר מאמרים. שני בנייני הפקולטה שהושטחו כעת הופיעו בכתבי עת רבים ובכל ספר שעסק באדריכלות ישראלית. בנוסף, בתכנון הבניינים השתתף משרד המהנדסים הטוב בישראל – מילר-שנבל-צחר (שעדיין פעיל) והבניין היה נראה מתוחזק היטב.

אז למה הם נהרסו? על כך ברשימה זו.

.

1508614_804988656197385_1330461798_n

הריסות

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשכונת המגדלים החדשה בבת ים

את פרויקט הגמר שלו, ערך שאול בדרום בת ים, באזור בו צמחו לאחרונה כמה מגדלים חדשים ששינו את קו הנוף של העיר. אז אחרי שפתחנו את היום עם חומוס ביפו, המשכנו לבת ים לראות את שכונת המגדלים שצומחת שם. השכונה החדשה שונה מאד מבת ים הצפופה והמתקלפת, שצומחת ל-4 או 8 קומות. כאן המגדלים צומחים לגובה של כ-40 קומות מסביב לגן גדול שממוקם במרכז המתחם. הדבר היחיד שדומה לבת ים הוותיקה הם ההתקלפות וההזנחה. היתרון שבקרבה המיידית לים כוללת חיסרון, שדורש מהדיירים תחזוקה שוטפת ויקרה ולא לכולם יש את האמצעים והכוחות. לכן, חלודה והתפוררות הם גם חלק בלתי נפרד מהשכונה הזו.

דרום בת ים הולכת ומשתנה. חוץ משכונת המגדלים, כל שורת הבניינים הסמוכה והוותיקה שברחוב הנביאים, עוברת הודות לתמ"א 38 הרחבה וחידוש. מקוביות של 4 קומות על עמודים, הם הופכים לבניינים בני 7 קומות. לאזור נוספה גם "גינת הפרפרים" שהיא בעיקר יפה ולא שימושית, וממזרח מתחילה לצמוח שדרת מלונות חדשים, שתכניס לעיר את הממד התיירותי שכמעט מעולם לא היה לה.

אבל מדוע לבנות מגדלים ולא להמשיך את אופייה של בת ים? סביר להניח שפרנסי העיר ביקשו ליצור לעצמם שכונת מגדלי יוקרה במטרה לחזק את התדמית העירונית. ככה רוצים גם בחולון עם השטח בקצה הדרומי של העיר וכך חושקים רבים. אך האם מגדלי יוקרה אכן זו הדרך לשפר תדמית ולשפר את החיים בעיר?

.

IMG_20140207_100518

NAVE NOFF TOWER: מפנה את הגב לגן ולעיר

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באתר הבנייה של מתחם שרונה ובתערוכת אדריכלות גרועה במיוחד

התערוכה החדשה במוזיאון תל אביב "כוריאוגרפיה אורבנית" שמתויגת בנישה של אדריכלות ועיצוב היא ביזיון למוזיאון תל אביב ובזבוז זמן. עדיף לקפוץ לצד השני של הקריה ולהתרשם מאתר הבנייה של שרונה. המגדלים שם כבר צומחים לגובה והמתחם ההיסטורי מקבל את הגימור הסופי ומחכה לאכלוס.

תל אביב השתנתה, ישראל השתנתה אבל המחלקה לאדריכלות ועיצוב במוזיאון תל אביב בראשות מאירה יגיד-חיימוביץ מעדיפה לעסוק בנושאים מגה-איזוטרים, להגיש אותם לצופה באופן הכי משעמם ולעטוף הכל בשפה מיושנת שלא מבינים. הגעתי לתערוכה עם ציפיות נמוכות ולא האמנתי שאפשר לרדת יותר נמוך מהציפיות שלי. בשתי הגלריות שמרכיבות את האגף מוצגות כמה עבודות וידאו משעממות ושולחן לבן מואר שעליו מונחת סדרת פסלים סתמיים. אחרי שהייתי בפתח תקוה והמילה "סתם" הדהדה לאורך כל הסיבוב שם, הרגשתי שוב גם כאן. סתם.

אבל כמו ארוחה במקדונלד'ס: פעם בשלושה או ששה חודשים אני קופץ לאכול את הקציצה הדוחה עם החסה והעגבניה, רק כדי להיזכר למה צריך להתרחק מכאלה מקומות. המחלקה לאדריכלות במוזיאון ממשיכה להיות לא רלוונטית וסתמית. יצאתי מהתערוכה עם תחושה שבזבזתי את הזמן. גם שאול, גם עמית, גם דוד וגם איתי הסכימו.

.

1604638_768186986544219_1330459678_n

שרונה בבנייה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשכונה חדשה בפתח תקוה ובשכונת רימון בקרית אונו

הצעתי לשאול לקפוץ לקרית אונו לראות האם איזו שופטת בית משפט עליון לשעבר פלשה לשטח ציבורי כפי ששמעתי ונראה היה לי שווה כתבה. אבל עד שהגענו לבדוק, עצרנו במקומות הבאים:

(1) בחומוס של הג'ינג'י בקיבוץ עינת.

(2) בשכונת "הדר גנים" בפתח תקוה שצמחה השנה לגובה.

(3) בקרית אונו ראינו כמה פרויקטי תמ"א 38. שהעיר מתמלאת בהם בטירוף.

(4) שכונת רימון היא שכונה עם פיתוח נוף מיוחד שאין שני לו.

(5) חתמנו את היום עם צלחת קובה אצל החותנת של שאול, שכנה של השופטת. הם כולם גרים בשכונה שתכננה חברה אמריקאית בשנות ה-70.

חוץ משאול הגיע גם התינוק החדש שלו (אותו תוכלו לשמוע ברקע של הסרטונים בהמשך) ועל כך ברשימה זו.

.

IMG_20140110_104548

בין הבתים בשכונת רימון

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בין אירוע להפגנה ולפיצה בתל אביב ויפו

הצעתי לשאול לקפוץ ולראות מה עשתה חגית ורנר בפסאז' התת-קרקעי באלנבי 94. ורנר למדה אדריכלות בבצלאל והיום היא לומדת שם אוצרות והפרויקט החדש שהיא אוצרת הוא "מיצג סאונד ופרפורמנס" שיצר אורי דורמר. שאול הסכים.

הגענו וירדנו לפסאז'. הלכנו ישר לחדר הראשון שהדלת שלו היתה פתוחה. אלה היו השירותים ושאול התלהב  מהעיצוב הפשוט והיצירתי. לא היה לו קשר למיצג. היינו צריכים לקבל הסבר, ואותו קבלנו ממוטי שהגיע גם הוא לראות את המיצג והסביר שיש כאן שמונה נקודות סאונד "דרכם ניתן לחוות את החלל".

.

IMG_1409

מיצג הסאונד של אורי דרומר באלנבי 94

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בוילה שתכנן בהרצליה מרדכי בן חורין וגם חומוס בקיבוץ גליל ים

כששאלתי את האדריכל מרדכי בן חורין איזו וילה שתכנן בשנות צעירותו נותרה שלימה עד היום, הוא ענה מיד שיש אחת כזו בהרצליה ויש לה גם סיפור מעניין. בן חורין ידוע כמי שתכנן את מגדל דיזינגוף, בית אסיה, מגדל המצודה של הליכוד בקינג ג'ורג', הוילה של פלטו שרון בסביון (שם גם ממוקם ביתו שלו, משרדו ובית הזכוכית) והטרמינל הישן בנתב"ג. הוא אחד מהאדריכלים הפוריים והיצירתיים ביותר שפעלו כאן וכתבתי עליו לא מעט.

את הוילה בהרצליה הזמינו אצלו צמד הקולנוענים צבי ומרים שפילמן. מרים היתה בתה של מייסדת אולפני הרצליה מרגוט קלאוזנר. השניים בנו את ביתם כשהיו עוד זוג צעיר ב-1960, במגרש ששוכן ברצועה שנמצאת בין כביש 2 (כביש חיפה-ת"א) ונתיבי אילון. מהרחוב נראה הבניין כמו גן קסום. כביש צר מתפתל למעלה ותוך מספר מטרים נבלע בתוך הצמחיה העבותה, שהתפתחה במשך למעלה מחמישים שנה. לפני כמה חודשים טיפסתי למעלה, אחרי שתאמתי את הביקור עם בעל הבית.

היה לנו מזל כי לפני פחות מחודש הצטרף צבי שפילמן לאשתו בעולם שכולו טוב, וברור שהבית כבר לא יהיה כמו שהיה אם בכלל. שאול הצטרף אלי וגם הספקנו לנגב חומוס. ועל כך ברשימה זו.

.

IMG_7162

חזית הכניסה (מערבית, במקור היה כאן קיר מסך זכוכית)

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באולם הספורט בקיבוץ נען [1]

כבר הרבה זמן שאני משתוקק להגיע ולבקר בקיבוץ נען. הרבה אדריכלים הותירו בו את חותמם וניתן להעביר בו כמה שעות טובות באחת מגלריות האדריכלות המרשימות שביקרתי בהן. אפשר "להיפגש" כאן עם חנן הברון, שמואל מסטצ'קין, שלמה גלעד, גדעון שריג, ריכארד קאופמן וזלמן עינב. רשימה מאד מכובדת בשביל יישוב כל כך קטן.

יומני היקר, היות וישנם כל כך הרבה מבנים ורציתי להאריך בכל אחד מהם, בחרתי לחלק את הביקור ל-3 רשימות שכל אחת מהן תתייחס למבנה אחד מרכזי.

את הראשונה אני מקדיש לאולם הספורט בתכנון האדריכל חנן הברון, שעמד בראש מחלקת התכנון של הקיבוץ המאוחד במשך שנים רבות. הברון היה ממקימי וחברי קיבוץ רעים, תכנן בין השאר את בית הקיבוץ המאוחד (יחד עם זיוה ארמוני), הספריה הלאומית (שוב עם ארמוני ועוד כמה אדריכלים מובילים), מוזיאון יגאל אלון בגנוסר ומבנים אחרים בתנועה הקיבוצית.

כאן בבלוג סיקרתי כבר כמה מהמבנים שתכנן חנן הברון, כמו קיבוץ רעים, קיבוץ גנוסר, קיבוץ חולדה, אולם המופעים באשכול, ולאחרונה גם על מועדון לחבר בקיבוץ נתיב הל"ה. הפעם כאמור אולם הספורט בנען.

.

אולם הספורט

להמשיך לקרוא

סיבוב בביתן הגרמני בברצלונה של לודוויג מיס ון דר רוהה

שנת 1929 היא ככל הנראה השנה החשובה ביותר לארכיטקטורה בעת החדשה. לא בגלל שבאותה השנה הוקמה נתניה, התקיים טקס האוסקר הראשון או בגלל שנולד פרנק גרי. שנת 1929 חשובה הודות חנוכתן של שתי היצירות המשפיעות ביותר על האדריכלות מאז ועד היום: הראשונה וילה סבואה בשולי פריס שתוכננה על ידי האדריכל לה קורבוזיה (Le Corbusier) כבית נופש לסופי שבוע מחוץ לעיר הסואנת. היצירה השניה שבה אתמקד הפעם היא הביתן הגרמני בתערוכה העולמית שהתקיימה באותה השנה בברצלונה, ותכונן על ידי מי שמונה שנה לאחר מכן למנהל הבאוהאוס לודוויג מיס ואן דר רוה (Ludwig Mies van der Rohe).

.

.

לכבוד התערוכה העולמית שהתקיימה בשנת 1929 בברצלונה מונה האדריכל לודוויג מיס ואן דר רוה כאחראי על תכנון וליווי הנציגות של גרמניה שכונתה באותה  העת רפובליקת ויימאר. בתום התערוכה פורק המבנה וחלקיו נשלחו חזרה לגרמניה ועם השנים נעלמו. בשנות ה-80 הוחלט לשוב ולהקים את הביתן בשל חשיבותו ההיסטורית במיקומו המקורי בברצלונה. לצורך כך נאספו ונותחו מאות תצלומים של המבנה, וכך נערך תהליך שיחזור מדויק וקפדני שבסופו הוקם הביתן. למעט העמודים הקלאסיים שניצבו בחזיתו – שוחזר הביתן באופן מדויק.

אני חושב שמאד קשה לתאר את הביקור בביתן הזה בברצלונה. מדובר במבנה מופשט שכל מטרתו היא להרשים וכלן למעט מספר כיסאות ופסל דמות אשה שנועד להשלים את מרכיב התנועה ביחסי המסה והחלל של המבנה – אין בו כל ריהוט. הבניין הוא יצירת האמנות וככזה הוא מייצר חוויה שנדיר מאד לחוות אותה בלי מיני אפקטים של גודל וצבע. לכן, אני בוחר למעט בתיאור חשיבותו של המבנה ובכלל תיאור הביקור בו. מה שכן ניתן לסכם ולומר זה, שרק בשביל ביקור בביתן ברצלונה שווה להגיע לעיר.

ג'וספ קווטגלאס הוציא בשנת 2001 את הספר Fear of Glass שנראה לי מסכם ומנתח באופן הטוב ביותר את היצירה הזו, ואת זה הוא עושה בליווי של תצלומים היסטוריים לצד שרטוטים עכשוויים של המבנה. למרכיב הזה ישנה חשיבות, כי רק כך ניתן להבין את תהליך שיחזור המבנה שפורק במקור בתום התערוכה ועם התגברות הקולות לשחזר את המבנה בשנות ה-80, בוצע הפרויקט על סמך התצלומים הרבים שתיעדו את המבנה המקורי. אני חושב שבערך של הביתן בויקיפדיה האנגלית יש מספיק מידע היסטורי על המבנה, כך שאין צורך להאריך בנושא. כמו כן, יש פירוט על הפסל של גיאורג קולבה.

.

ביתן ברצלונה היה אחד מהמבנים המשפיעים ביותר על הארכיטקטורה, ואני לא יודע אם מה זה אומר בדיוק אבל עד היום ישנם סטודנטים שמתכננים פרויקטים בהשראתו. כך למשל, בסטודיו של שנה ג' שהתקיים למעלה מ-70 שנה לאחר שתכניות הביתן נהגו, תכנן שאול בלב תל אביב על חניון "דן" ברחוב ארלוזורוב שכונת מגורים שלימה בהשראת תכנית הביתן. יחידות המגורים התאפיינו בחלל זורם ומשוחרר, שנפתח אל החוץ באופן שאיפשר חדירה הדדית של המרחב הציבורי והמרחב הפרטי, בדיוק כמו שגל אוחובסקי אוהב.

אך המבנה הישראלי בו נראה שהייתה ההשפעה הבולטת ביותר של הביתן על המבנה, זהו 'בית יד לבנים' (בתמונה משמאל, מאוסף משפחת לוטן) השוכן בלב גן מרתק לא פחות מהבניין ברחוב פינקס בתל אביב. 'בית יד לבנים' תוכנן בשנת 1960 על ידי האדריכל ישראל לוטן (לו כתבתי ערך ראשוני בויקיפדיה). אגב, גם המבנה שתכנן בנוה זוהר האדר' שמואל מסטצ'קין (בוגר הבאוהאוס) שואב מהרוח המנשבת בביתן ברצלונה, והיום יותר מתמיד כשהמבנה ניצב ריק בלב המדבר – הנופח המופשט של המבנה מתעצם (ועל כך ניתן לקרוא ברשימה ניפרדת).

לצורך הבהרת חלק מהפרטים, בחרתי להציג כמה מהתצלומים ההיסטורים לצד אחת מהתכניות המשוחזרות שמציג הספר, בכדי שתוכלו להשוות בין העבר להווה. אגב, אפילו את העיניים בלוחות השיש הענקיים – שיחזרו באמצעות איתור עיניים דומות במחצבת השיש המקורית ממנה נחצבו הלוחות המקוריים.

.

כריכת הספר
מיס ניצב בחליפה בעת הקמת הביתן במרכז אתר הבניה
שיחזור תכנית על של הביתן הגרמני
הביתן במבט מהאוויר
העמודים כבר ניצבים בעוד שהביתן טרם הושלם. בעת שיחזור האתר בשנות ה-80 לא שוחזרו העמודים הקלאסיים
הריסת העמודים בשנת 1929
מיס ואן דר רוה משוחח באירוע הפתיחה של הביתן עם אלפונזו בורבון
פסלו של גיאורג קולבה "זריחה" מוצג בתערוכה בקלן בשנת 1925, בשנת 1929 השאיל מיס את הפסל לביתן
ביתן התעשיות הגרמניות שתכנן מיס לתערוכה העולמית ב-1929 בברצלונה, בנוסף לביתן המדובר

.

כבר ממרומי הר היהודים שאול לא הפסיק לבקש שאצלם אותו ליד כל פיסת נוף ודוכן נקניקיות ובאמת ברצלונה כמו לויקי כרסטינה היא מקום צבעוני, מרגש, רגוע ונעים. אף אחת לא הזמינה אותנו לטוס לצד השני של ספרד אבל ברצלונה היא אחלה מקום לכל גיל, כך שהביקור הוכתר בהצלחה. אפשר לכתוב מגילות שלימות על כל מקום ואתר בעיר, אבל אותי מה שעניין זה הביתן של מיס, והיות והוא מעל למה שמילים יכולות לתאר, אשאיר את המקום לתמונות לדבר במקום.

.

אם נחזור רגע לבניין יד לבנים ברחוב פנקס בתל אביב, שתוכנן על ידי ישראל לוטן בשנת 1962, ושהושפע מעיצובו של ביתן ברצלונה, ניתן לראות בתמונה כאן מעל שצולמה ה- 23.09.09 ומציגה את עמודי הפלדה החשופים בחזית המערבית של המבנה ברחוב פינקס – שהינם העתק כמעט מדויק לעמודי הצלב שתכנן מיס (רק שעכשיו הם "מעט" חלודים)
.

רק כדי לזרוק פירורים משאר המסלול, אז הנה עוד כמה תמונות מהעיר:

>  >  >

הרשימה מורכבת משילוב של תמונות שצילם שאול וצילמתי אני.

>  >  >

מבנה חשוב נוסף אך קצת נשכח ושלא בצדק, הוקם אף הוא בשנת 1929 וזהו בית לובל על חוף הים בלוס אנג'לס בתכנונו של ריצ'רד נטורה. בית לובל ניצב היום נטוש ופרוץ, ועל אף העובדה שניכנס כבר מזמן לרשימת השימור העירונית – המבנה מתפורר וללא כל השגחה. כל אחד והצרות שלו.

> > >

ולסיום: אנה בול!

%d בלוגרים אהבו את זה: