לפני שמונה שנים ביקרתי בביתו-משרדו של האדריכל רם כרמי שבהרצליה פיתוח. המטרה היתה לשוחח אתו על מגורים מנקודת מבטו האישית. זו היתה מהפעמים הבודדות ביותר שהתרגשתי כל כך לקראת מפגש עם אדריכל גדול, כרמי היה אז בן 80. ההתרגשות שלי אולי לא תרמה במיוחד לשיחה, אבל שמחתי לגלות שאת כרמי זה לא מעניין וכשזורקים לו שאלה גם אם היא קצרה, הוא יפתח במונולוג ארוך שאת סופו לא נראה באופק. ובכל זאת הצלחתי להשחיל את כל השאלות שהכנתי מראש. הקלטתי את השיחה ולאחר מכן שקלטתי אותה וכאן היא מופיעה ללא עריכה.
זו היתה הפעם הראשונה שנפגשנו. אם איתי לא היה לוחץ עלי, אז הפגישה לא היתה מתקיימת (מאוחר יותר פרסמתי באקסנט מאמר שהתבסס על הביקור הזה). עד לפטירתו של כרמי, שנתיים מאוחר יותר, נפגשנו עוד כמה פעמים ואפילו יצא לנו להסתובב בבניין תיאטרון הבימה רגע לפני שסיימו בו את הבנייה. אבל המפגש הראשון היה המרגש ביותר. בחודש הבא יחול יום השנה לפטירתו ולכן חשבתי להביא את תמליל השיחה המלא.
החלוקה בבית פשוטה יחסית: בקומת הקרקע נמצא הסלון, המטבח וגם חדר שינה יחיד. בקומה העליונה חדרי השינה ובקומת חצי מרתף נמצא המשרד.
אמנם נראה שהבית ריק בתמונות, אבל למעשה הוא היה שוקק חיים. רבקה כרמי עסקה בהתחלה בהכנות זריזות לקראת אירוח שהתקיים באותו הערב ובהמשך ירדה למשרד ועבדה עם הצוות. הבת חזרה מבית הספר עם קבוצת חברים שהיו בסלון (באותו זמן כבר ירדנו למשרד והמשכנו לשוחח שם). במשרד למטה עבדו שני עובדים. כרמי פיקח על הכנת מצגת לקראת הרצאה ולאחר מכן המשיך לשולחן העבודה שלו ועם עפרון ענק עשה רישומים לפרויקט חדש. "יש בבית הזה אווירה צעירה", אמר לי כרמי לפני שנפרדנו, "ובשביל אדם בגילי זה טוב מאד לגור בו".
ועל כך ברשימה זו.
.
כרמי
.
