קירות הקרמיקה שיצר האמן משה סעידי במבני ציבור ברחבי הארץ הן פנינים שמוסיפות רובד למקום, מצד שני ניתן גם להתעלם מהן. יצירות אלה מבוססות על טכנולוגיות קדומות שעל רקען צמח סעידי יליד העיר המדאן (בה מזהים בין השאר את קבר אסתר ומרדכי) שבאיראן (1937), השפה היא מודרנית אך ניתן למצוא גם לה מקבילות באמנות העתיקה. כ-20 שנים מפרידות בין שתי העבודות שיצר בחולון ובעכו והן שתיהן השתמרו יחסית היטב. בחולון בחרה העירייה להציב שני ספספלים בצמוד ליצירה, אך במכללה בעכו היא נותרה כמו ביום חנוכתה.
את המסר שביקש האמן ליצור מגלים כשמתעכבים ומתבוננים בכל אחת מהעבודות, מסר אופטימי של צמיחה ושגשוג לאומי וגם אישי. הכי רחוק ממצבנו הנוכחי.
ועל כך ברשימה זו.
.

2023 (1974)
.
להמשיך לקרוא ←
אחד מחדרי האוכל שפעילותו חוסלה בעקבות מגפת הקורונה היה זה של קבוצת דגניה א' – אם הקבוצות והקיבוצים. מסורת של יותר מ-110 שנה נגדעה. לא רק מדובר במחיקה של מסורת קולינרית (הרי כמה מסעדות אתם מכירים שפעלו ברציפות 110 שנה?), אלא בחיסולו של מוסד קהילתי ועוד כזה שיתופי. היתה התלבטות אצל חברי הקיבוץ למהלך הסגירה. אלא שמספר הסועדים הלך והתמעט, החברים הבינו שהעלויות גבוהות ועדיף להשקיע בקהילה באפיקים אחרים. מגפת הקורונה שכפתה את הסגירה הזמנית, הובילה להחלטה שהזמני הפך לקבוע.
זהו חדר האוכל השלישי של דגניה א'. חדר האוכל הראשון פעל במבנה אבן שעוצב כמו חווה חקלאית אירופאית. אחריו נבנה בסמוך לו חדר אוכל בסגנון הבינלאומי. לבסוף, הוקם חדר האוכל "החדש", זה השלישי, שנחנך ב-1966 בתכנונו של האדריכל ליאון שרמן, שאף הוזמן מאוחר יותר בשנות ה-80 להרחיב את המבנה ולהכפיל את שטחו.
ועל כך ברשימה זו.
.

2022 (1966, 1983)
.
להמשיך לקרוא ←
שתי עבודות לא מרכזיות במיוחד משכו את תשומת ליבי ביצירתו של משה סעידי. לאחרונה פתחתי במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן שבקיבוץ אשדות יעקב מאוחד את התערוכה "משה סעידי: קיר אמן" שאותה אצרתי ומוקדשת לקירות האמנות מקרמיקה שיצר סעידי לאורך יובל שנים.
העבודה הראשונה שמשכה את תשומת ליבי היא מוקדמת ונוצרה ב-1968 לצורך המועדון לחבר שנפתח באותה עת בקיבוצו, במבנה ששימש עד אז כבית ילדים ותכנן אותו במקור האדריכל זאב רכטר. העבודה השנייה נוצרה ב-2016 לחזית המועדון במושב ערוגות שאותו תכננה האדריכלית דבי פורת, והיא למעשה קיר האמנות האחרון שיצר סעידי.
כמעט יובל שנים מפריד בין שתי היצירות. קיים דימיון ביניהן, אלא שההבדלים ביניהן מייצגים את השינויים שחלו כאן במהלך השנים.
ועל כך ברשימה זו.
.

1968 / 2016
.
להמשיך לקרוא ←
רגע לפני שנכנסתי לירוחם בדרכי לראות מקרוב את קבוצת קירות הקרמיקה שבמרכז העיירה, הציצה אלי עבודת הקרמיקה הצבעונית שיצר בצלאל שץ בכניסה. פונדק הדרכים שלמענו הוקמה כבר נהרס לפני שנים וגם העבודה עצמה נפגעה. לעומת שני אלה נראה שמצבה של ירוחם יותר טוב.
לאורך כמה עשורים במאה הקודמת יצרו אמנים מעולים שהתארחו בירוחם עבודות אמנות ששולבו בה באופן מוצלח למדי. גם אם הן הוזנחו, ומעמדן נחלש, הן עדיין מרשימות וראוי להתעכב עליהן. על העבודה של עזרא אוריון בירוחם כבר פרסמתי כאן, כעת אתעכב על עבודתו של שץ.
ועל כך ברשימה זו.
.

1959
.
להמשיך לקרוא ←