סיבוב על שני קירות אמנות שיצר משה סעידי בהיכל התרבות בכפר-סבא ובקונסרבטוריון בדימונה

לא רק במבנים בקיבוצים שילב את יצירתו האמן משה סעידי, חבר קיבוץ כפר-מנחם, אלא גם בערים ובעיירות בכל רחבי הארץ, בעיקר במבני ציבור. גישתו היתה שמקומה של האמנות היא בחיי היום-יום, בסביבה שבה אנו חיים, ולכן נמנע לאורך שנים ארוכות מהצגת תערוכות במוזיאונים ומיצירת אובייקטים מסחריים.

בשתי העבודת שלפנינו ושאותן יצר בכפר-סבא ודימונה, התייחס סעידי באופן מופשט לאמנויות שונות – תיאטרון ומוסיקה.

קיר הקרמיקה ששילב בחצר פנימית בהיכל התרבות בכפר-סבא ב-1972 (אדריכלים אריה אל-חנני וניסן כנען), תאר את הקסם שבמפגש של הקהל עם "אורות הבמה". ברבות הימים נסגרה החצר הפנימית והוסבה לאולם ספרייה, וכיום היצירה מוסתרת מאחורי ארונות ספרים ולא ניתן להתרשם ממנה.

בקונסרבטוריון העירוני בדימונה שבו שילב קיר קרמיקה ב-1985 (אדריכל דן וקסלר), השתמש סעידי בטכניקה יוצאת דופן שבה עשה שימוש בכמה עבודות בודדות, ומעוצבת כתוצאה מכך כמו מגילה. כל כולה מייצגת לתפיסתו את חדוות היצירה המוסיקלית בעיר מוקפת מדבר. כאן לעומת כפר-סבא העריכו ושמרו על היצירה יוצאת הדופן.

ועל כך ברשימה זו.

.

2023 (1985)

.

סיבוב בקיר אמנות שיצר משה סעידי בקופת חולים מאוחדת בכפר-סבא

שלושה קירות אמנות מקרמיקה יצר האמן משה סעידי בכפר-סבא, את האמצעי שבהם בקרתי הבוקר. בשונה משני האחרים ובכלל באופן חריג ביצירתו, זוהי עבודה שאינה מופשטת אלא מתאפיינת בנושא ברור – מחווה לראשוני איכרי כפר-סבא, שהשנה מציינת 120 שנה להיווסדה, וכך גם גישתו של סעידי היתה ישירה ולראשונה מופיעות ביצירתו דמויות ואפילו כאלה תקופתיות וגם נוף שדות ויישוב. זו גם העבודה שעמה בחרתי לסגור את המסלול הביקור בתערוכה שאצרתי לסעידי לפני שנה.

ב-1984 הוצב קיר האמנות בכניסה לקופת חולים מאוחדת שברחוב המייסדים 20, מבנה שאותו תכנן האדריכל שלום גרדי. המבנה לא עבר שינויים משמעותיים מאז שנחנך לפני שלושים שנה, אלא שמיקום הכניסה השתנה וכך העבודה שיצר סעידי נותרה בודדה מאז השינוי.

ועל כך ברשימה זו.

.

2023 (1984)

.

סיבוב בשני קירות אמנות נשכחים שיצר משה סעידי בבאר שבע

רשימה מספר 1,111

ארבעה קירות קרמיקה אמנותיים שילב האמן משה סעידי במבני ציבור ושירות בבאר שבע. מרבית עבודות אלה בוצעו במהלך שנות ה-70 וה-80, השנים שבהן שגשג מפעלו האמנותי הייחודי של סעידי שהקדיש את זמנו ומרצו לשילוב אמנות באדריכלות.

אחת מבין העבודות נהרסה, את השנייה טרם הצלחתי לגלות. שתי עבודות אחרות שנותרו במקומן הצלחתי לאתר במהלך סיבוב שערכתי לאחרונה עם עומר שוורצפוקס, תושב העיר שפועל לשימור המורשת המקומית. שתי עבודות אלה נוצרו בדמדומיה של תופעת שילוב האמנות באדריכלות. עבודה אחת היא מ-1986 ומצויה במבואת הכניסה לבית-ספר שיועד במקור לתלמידים מחוננים, אך כיום משרת נערים ונערות שנפלטו ממוסדות חינוך וכאן מתאפשרת להם הזדמנות נוספת להשלים את לימודיהם. העבודה השנייה היא מ-1991 והותקנה בבניין פנימיות בכפר הילדים והנוער "אשלים", שכיום הוא עזוב ועומד כמו כל תשתיות המוסד למיכרז לצורך איכלוסו מחדש.

ועל כך ברשימה זו.

.

2022 (1986)

.

סיבוב בתחנה המרכזית של אשקלון עם קיר האמנות הראשון שיצר משה סעידי

ביום שישי שעבר, בין סיבוב בתחנה התת-קרקעית של הרכבת הקלה ברחוב קרליבך ובין סיבוב בפארק וולפסון, שנערכו במסגרת "בתים מבפנים" בתל אביב, קפצתי לתחנה המרכזית באשקלון כדי לראות את עבודת הביכורים של משה סעידי בתחום קירות האמנות שיצר מאותו רגע ובמשך ששה עשורים.

התחנה המרכזית נחנכה ב-1965 בתכנונם של האדריכלים ב. רוז'נסקי ונחום שני, שתכננו כמה מהתחנות המרכזיות בארץ. בעוד שיצירתו של סעידי שכנה בתוך התחנה עצמה, הרי שבחזית התחנה שולבה על הקיר יצירת אמנות ממתכת שיצרה איזה הרשקוביץ ותארה לוחמים קדמונים.

התחנה הצטלמה נהדר בימיה הראשונים, אך כיום המקום נראה כמו פח אשפה פתוח שמתחמם בשמש. שער הכניסה לאשקלון: תפאורה נהדרת של עוני, הזנחה ועליבות.

ועל כך ברשימה זו.

.

1965

.

סיבוב באולם הספורט בקיבוץ רמת הכובש עם קיר האמנות של יחזקאל קמחי

אחרי שהסתובבנו בקיבוץ רמת הכובש בבית התרבות, המשכנו אל אולם הספורט שתכנן בשנות ה-70 האדריכל קובה גבר מקיבוץ עין שמר. הוא יכול היה להיות עוד סתם קופסה שהניחו לצד הדשא הגדול, אלא שכיסוי חזית בתבליט בטון ענק שיצר יחזקאל קמחי, חבר קיבוץ יקום, העניקו לבניין את ייחודו. קמחי היה אמן פורה אבל תכלס מה שנותר מיצירתו אלה אותם תבליטי בטון שהוא יצר על חזיתות מבנים, וגם הלוגו של צוותא בתל אביב.

ועל כך ברשימה זו.

.

הכל נגמר

.