ארכיון תג: קיבוץ

סיבוב בבית הכנסת בקיבוץ עין הנצי"ב שתכננה ג'ניה אוורבוך

בדרך כשחצינו את העמק, בין הביקור באולם התרבות הנטוש בחפציבה (שתכננה אדריכלית אחרת, זיוה ארמוני), הגן בחזית בית הכנסת העתיק (בתכנון יהלום-צור), ובין תליית התערוכה "באר בקיבוץ" במוזיאון באשדות יעקב, עצרנו לראות את בית הכנסת בעין הנצי"ב.

האם זה בית הכנסת הראשון בעולם שתכננה אשה? בקיבוץ עין הנצי"ב שבעמק הירדן מתהדרים בעובדה הזו. אך למעשה זהו ככל הנראה הבית כנסת השני, היות ובחדרה ניצב בית הכנסת הגדול שאותו תכננה כבר ב-1935 האדריכלית יהודית שטולצר סגל.

האדריכלית ג'ניה אוורבוך (1977-1909) התפרסמה בשנות ה-30 הודות לתכנית שהגישה וזכתה בתחרות לתכנון כיכר צינה דיזנגוף בתל אביב. התכנית שהציגה ומומשה לכיכר, היתה לא רק אחד משיאיו של המודרניזם המקומי, אלא גם מרחב ציבורי יחיד במינו. בסוף דרכה המקצועית תכננה גם את בית הכנסת בעין הנצי"ב, מבנה בסגנון הברוטליסטי שהמיוחד בו הוא הפניית המתפללים לפינת הבניין ולא למרכז החזית כפי שנהוג לרוב.

ועל כך ברשימה זו.

.

12139939_1151736524855928_7931867863663271870_o

בבית הכנסת

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדרי אוכל בשלושה קיבוצים בצפון: עין דור, סאסא ואיילת השחר

שלושה חדרי אוכל בתכנון שלושה אדריכלים שונים: שמואל מסטצ'קין (בוגר הבאוהאוס), חיליק ערד (יד ימינו של מסטצ'קין) ומרדכי זברודסקי עם אריך ראש (שניהם מהדור הקודם של האדריכלים בקיבוץ). כל חדר אוכל שונה, אך כולם משרתים את אותם שימושים. אחד חד-קומתי ובנוי במישור, ושניים דו-קומתיים ומנצלים את הטופוגרפיה. אחד תוכנן על ידי בוגר הבאוהאוס בגרמניה ושניים תוכננו על ידי בוגרי הטכניון בחיפה. אחד נטוש ושניים מאוכלסים ומגישים מידי יום ארוחה. אחד עבר שינויים מפליגים ואיבד את צורתו המקורית ושניים נותרו שלמים כפי שתוכננו במקור לפני כחמישים שנה.

חוץ מחדר אוכל יש עוד דברים לראות בקיבוצים הנסקרים כאן:

(1) עין דור: ישנו מבנה המוזיאון ובית ההנצחה שנמצאים מול חדר האוכל. במרחק נסיעה קצר כדאי לבקר בחנות הגבינות "שירת רועים" ולאחר מכן במאפייה "מועדון הלחם הטוב" בכפר כמא.

(2) סאסא: גן לאומי ברעם נמצא חמש דקות נסיעה משער הקיבוץ. יש שם בית כנסת עתיק שזה נחמד, אבל לא פחות חשוב לבקר גם בשרדי הכפר בירעם ששכן כאן עד שתושביו סולקו מבתיהם. הכנסייה שבמרכז הכפר פתוחה מידי פעם. כתבתי עליהם כאן.

(3) איילת השחר: אם אתם מחפשים אטרקציות, אז ממזרח לקיבוץ שוכן מתחם פינטבול. בקיבוץ עצמו יש שפע של אדריכלות: החל מהמוזיאון שתכנן האדריכל דוד רזניק, דרך בית התרבות, בית הארחה (שהיום שינה את ייעודו) ומבנים נוספים שנבנו בקיבוץ החוגג עוד חודש 100 שנה להיווסדו.

.

iinseindor

חזית בניין חדר האוכל

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הכנסת בקיבוץ לביא

קיבוץ לביא נקרא על שם העיירה שהתקיימה למרגלותיו עד 1948 ונקראה לוביה. לוביה נמחקה ולביא נוסדה. במרכז הקיבוץ שהקימו עולים חדשים מאנגליה, הוקם גם בית כנסת. כאילו לא עברו 1,600 שנה מאז התמלא הגליל בבתי כנסת, בחרו מחדשי היישוב המקומי לבנות את בית הכנסת החדש ברוח אותם בתי כנסת שנחשפו בחפירות ארכאולוגיות באזור. אגב, בקיבוץ מדגישים כי לביא מקורו ב"פונדקא דלוי" המוזכר בתלמוד ושכן על הדרך בין ציפורי לטבריה בתקופת בית שני.

מבנה בית הכנסת נחנך ב-1962 בתכנון האדריכל יוסף שנברגר שידוע בעיקר כמתכנן רחבת הכותל המערבי. כבר כתבתי כאן על כמה בתי כנסת שתכנן בקיבוצים: בכפר עציון, בחפץ חיים, בבארות יצחק וגם כתבתי עליו ערך בויקיפדיה.

שנות ה-60 וה-70 היו תקופת השיא ביצירתו של שנברגר, שהתמחה בעיקר במבני דת, והביקור שלי בארבעת בתי הכנסת שתכנן מציג רק חלק קטן מאוד מיצירתו. בית הכנסת בלביא נחשב בקרב מתכנני בתי כנסת כאחת היצירות הטובות שלו. קשה לצלם אותו ולכן כדאי פשוט לבוא ולבקר. הוא פתוח כל הזמן. הבניין נחנך ב-1962 ושלושים שנה לאחר מכן נערכו בו שינויים ברוח הבניין המקורי. קשה לזהות מה מקור ומה תוספת, הודות לעבודה המעולה של האדריכל טוביה קץ שהיה גם שותפו וממשיך דרכו של שנברגר לאחר שנפטר ב-1982 בגיל 60.

בשנים האחרונות אדריכלות מבני הדת (בתי כנסת, ישיבות) מדרדרת ומדרדרת. בעבר היו אדריכלים כמו אבא אלחנני, עמירם חרל"פ ודוד קאסוטו שדאגו לעורר דיון בנושא. היום אין אף אחד ולכן משתדל להציג כאן מידי פעם גם בתי כנסת.

ועל כך ברשימה זו.

.

IMG_20140515_185938

תאורה טבעית ומלאכותית בעזרת הנשים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הכנסת בקיבוץ כפר עציון

שבוע שעבר בדרך מפה לשם עצרתי בקיבוץ כפר עציון. לא היה לי זמן להסתובב בקיבוץ אלא רק בבית הכנסת, מבנה שתכננו האדריכלים יוסף שנברגר וטוביה קץ – מבכירי מתכנני בתי הכנסת שפעלו כאן במחצית השניה של המאה העשרים.

הכנסיות תופסות מקום נכבד בסדר היום העיצובי של אדריכלים בעולם המערבי, אך דווקא אצל עם הסגולה הידרדר תכנון מבני הדת לשפל המדרגה. היו בתי כנסת מפוארים וגרנדיוזים בגולה שתוכננו ברובם על ידי אדריכלים שאינם יהודים. לעומתם, בישראל במאה העשרים תכננו האדריכלים המקומיים, בתי כנסת בהם נעשה שימוש במשאבים מצומצמים ביותר, אך מבלי להפריע ליצירת מבנים מרשימים וייחודיים שרוממו את המבקר בהם מחיי היומיום. בתי הכנסת שנבנים בעשורים האחרונים, יקרים הודות לרמת הגימור הגבוהה, אך בסופו של דבר מדובר בקופסאות חלולות מכל תוכן וברמת גימור מבישה. רוח אי אפשר לקנות בכסף.

מבני דת הם הזדמנות לאדריכלים להביע יצירתיות באופן כמעט חופשי. יש כאן עיסוק לא רק בנושאים רוחניים, או פרטים דקורטיביים, אלא גם במושגים כמו מגדר, מעמד חברתי והיחס בין אדם למקום. בעולם, הממשיכים אדריכלים לנצל את ההזדמנות וכך גם עשו בישראל עד לפני כמה עשורים. על רגל אחת אני יכול להזכיר פה כמה מאותם אדריכלים מודרנסטיים שיצרו מבני דת מעולים. בין אלה שהתמחו בתחום ניתן למנות את דן טנאי, אלכסנדר פרדימן, ישעיהו אילן, ישראל קומט, דוד קאסוטו וכמובן – טוביה קץ ויוסף שנברגר. בין אלה שהסתפקו בלתכנן רק מבנה אחד או שניים בתחום, ניתן למנות את נחום זולוטוב, מרדכי בן חורין, צבי הקר ואלפרד נוימן, יהודה לנדאו, היינץ ראו, דוד רזניק ואהרון קשטן.

על בתי הכנסת שתכנן האדריכל יוסף שנברגר (1982-1912) כתבתי כאן כבר כמה פעמים. בין השאר כתבתי על בית הכנסת בקיבוץ חפץ חיים ועל בית הכנסת בקיבוץ בארות יצחק. הפעם אתעכב על בית הכנסת בקיבוץ כפר עציון.

.

IMG_20140506_120601

הויטראז' שיצר פרלי פלציג

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל של קיבוץ צאלים

בדרך חזרה נראה היה לי מסקרן לעצור בקיבוץ צאלים שבצפון הנגב ולראות איך נראה חדר האוכל שלהם (מיקום במפה כאן). לא ידעתי מי תכנן אותו, אבל בכניסה אליו היה שלט ובו צוין שאת הבניין תכננו האדריכלים דוד בסט ויצחק חשמן. את חשמן אני לא מכיר אבל על בסט כתבתי כבר ערך בויקיפדיה בעקבות זכייתו באות יקיר עמותת האדריכלים ולאחר שגיליתי שהוא כתב אוטוביוגרפיה תרגמתי ממנה את הפרק על תכנון קיבוץ גונן. אז בצאלים מתברר הוא תכנן את חדר האוכל השני, 20 שנה אחרי תכנון גונן.

בסט נולד ב-1928 בליברפול וגדל בסמטה שזכתה לפרסום הגדול ביותר בעולם הודות לשיר שכתב פול מקרטני, כמחווה לסמטה בה התגורר שותפו ללהקה ג'ון לנון ואותה הכיר היטב מילדותו. הם גם למדו באותו בית ספר אך בין השניים היה פער של 12 שנים, כך שלא היה קשר. את בסט הכרתי כשכתבתי פעם איזה טקסט על התריסול, ואז הוא סיפר לי את ניתוח האישי שלו לשיר Penny Lane. על פועלו של בסט כאדריכל ניתן ללמוד באתר של משרדו.

היות ובקרתי בחדר האוכל ובסט כבר כתב טקסט העוסק בבניין, בחרתי להביא אותו כאן, לאחר שתרגמתי אותו לעברית.

.

IMG_20140128_232956

חדר האוכל

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באנדרטת שיירת יחיעם ובית קברות כאברי

האדריכלים שפעלו במסגרת התנועה הקיבוצית כמעט ונשכחו וכך גם עבודתם. חוץ משמואל מסטצ'קין שהיה בוגר הבאוהאוס והתגורר בתל אביב, כמעט ולא זכו שאר האדריכלים שהיו כולם קיבוצניקים וגם לא העבודות שתכננו, להתייחסות בכתבי העת לאדריכלות המקומיים והבין-לאומיים. מדובר אמנם במבנים מיוחדים שקשה ללמוד מהם לסביבה עירונית שהיא הסביבה העיקרית שמעסיקה את האדריכלים והכותבים, אך עדיין יצירתם היא חלק בלתי נפרד מהתרבות המקומית.

כאן בבלוג אני משער ש-15% מהרשימות עוסקות במרחב הקיבוצי ובכך אני מבקש להשלים את הפער שנוצר, בעיקר בספר "הפרויקט הישראלי" שכמעט ולא התייחס לקיבוץ. אדריכלי הקיבוץ התבקשו לא פעם ליצור אתרי זיכרון בתחומי הקיבוץ ומחוצה לו, אחד מהפעילים בתחום היה האדריכל חיליק ערד שתכנן תריסר אתרים כאלה. אחרי שהצגתי את האתר בצומת בית קמא לחטיבת יפתח ואת האתר לחללי קרית טבעון, אני מציג את אתר ההנצחה שעיצב ב-1969 לזכר חללי שיירת יחיעם, שאחיו היה בין הנופלים.

.

IMG_2821

מראה כללי של אתר הזיכרון לחללי שיירת יחיעם בתכנון האדריכל חיליק ערד

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בקיבוץ זיקים ובשתי ווילות ערביות נטושות

קרוב מאד לעזה שוכן קיבוץ זיקים. בקיבוץ יש חדר אוכל בניין ספריה עם חדר זיכרון שתכנן האדריכל מנחם באר (שעכשיו כתבתי לו ערך בויקיפדיה) וגם שתי וילות ערביות שכנראה הוקמו בתחילת המאה ה-20 שגם היום מאה שנה אחרי הן יפות ומרשימות.

זיקים נמצא שתי דקות מקיבוץ יד מרדכי שם נמצאת לדעתי אחת מיצירות האדריכלות המיוחדות ביותר שנוצרו באדריכלות הישראלית, אותה תכננו האדריכלים אריה ואלדר שרון. אך בהחלט שווה לסטות מעט מהדרך ולבקר גם בזיקים.

ביקרתי כאן לפני חצי שנה. כל חודשיים פניתי לארכיון של קיבוץ זיקים לקבל מידע על המבנים, אך לא קבלתי שם תשובה וגם לא מידע. הארכיונים של הקיבוצים הם ברובם לא רלוונטיים ולא מתפקדים. בסוף פניתי הכי פשוט למנחם באר עצמו ולד"ר אבי ששון. ועל כך ברשימה זו.

.

IMG_9022

בית מוסא אל-עלמי בכניסה לקיבוץ זיקים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במוזיאון יד מרדכי בתכנון אריה ואלדר שרון ובאנדרטה נשכחת

השקט והשלווה חזרו למקומם בחייה המשעממים של שולי. אבל אם יש משהו שנותר במקומו כאילו לא חלפו 45 שנה מאז חנוכתו הוא המוזיאון ביד מרדכי.

כמו רבים אחרים בקרתי בו כתלמיד, אך עכשיו עם כל הסיפור הזה של שולי, הרגשתי שאני חייב לחזור ולבקר בו. ואכן הביקור היה שווה. מבנה המוזיאון שתכננו במשותף האדריכלים אריה שרון ואלדר שרון הוא אחד המבנים המיוחדים ביותר שנבנו כאן בארץ, כזה שהוא לבדו יוצר חוויה שעוטפת את המבקר לאורך כל המסע בבניין. אין צורך בתצוגה כי האדריכלים דאגו ליצור חוויה שאומרת הכל.

.

IMG_9299

קטע בחזית

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשרידי כפרים ערבים, קיבוץ נחשונים, מאוזולאום, כבשן סיד, קברים נטושים ומעיין

ביום ששי הסתובבתי עם יונתן בכמה אתרים ממזרח לנתב"ג. המשכנו איפה שהפסקנו לפני חודשיים. על מה שראינו בפעמים הקודמות כתבתי כמה רשימות: 1 / 2 / 3. הנה רשימת מכולת של מה שיש כאן הפעם:

(1) בית קברות נטוש של כפר הרוס.

(2) שריד אחרון לבתי הכפר אל-מזריה.

(3) חדר האוכל ופינת זיכרון בקיבוץ נחשונים.

(4) כבשן סיד שנראה כמו מצודה.

(5) מאוזולאום שהותירו פה הרומאים.

(6) שרידי הכפר קולה.

(7) שרידי מנזר הנשים דיר חני.

(8) סופר מרקת מוענטז.

(9) חרבת בלוטה: שרידי מערות קבורה שגם אותם הותירו הרומאים והמפוארת שבהן יוחסה לקבר יהושע בן נון.

(10) מעיין מאיר.

.

IMG_1587

יונתן יוצא מהמאוזולאום הסמוך ליישוב אלעד

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בקיבוץ בארות יצחק ובית הכנסת בתכנון יוסף שנברגר

עדכון: בעקבות הרשימה על חמת גדר שפרסמתי כאן לפני חודש, הורה מינהל מקרקעי ישראל להנהלת אתר חמת גדר לפנות את האשפה והכיסאות מהמסגד. ביזוי מקום התפילה אמנם ירד מהפרק, אך המבנה עצמו נותר מוזנח וללא פתרון.

ביום ששי לפני שבועיים כשהסתובבתי עם יונתן, גיליתי במקרה שבקיבוץ בארות יצחק (דרומית לפתח תקוה) מסתתר אחד מבתי הכנסת היפים שנתקלתי בהם.

המטרה המרכזית ביום ששי היתה לקפוץ עם יונתן ולחפש איזו וילה בסביון שאותה לבסוף לא מצאנו. לכן החלטנו להסתובב קצת בסביבה. המטרה היתה להכיר את שרידי הכפרים הערבים, אך על הדרך עצרנו בבארות יצחק וכך נתקלנו באותו בית כנסת. בית הכנסת עמד ריק ממתפללים. בסמוך לו הסתובבה אחת מבנות הקיבוץ ששאלה למעשינו (תמיד בקיבוצים שואלים אותי, כאילו הקיבוץ הוא רכוש פרטי). ברשימה זו אתם מוזמנים להתלוות אל יונתן ואלי בביקורנו בחדר האוכל, מגדל המים ומועדון לחבר (לא יודע מי תכנן אותם. ניסיתי) ולבית הכנסת עליו גם אפרט.

אמנם עברו 40 שנה מאז נחנך בית הכנסת, אך האדריכל יוסף שנברגר שתכנן את המבנה, הצליח ליצור מבנה מודרני שעיצובו עכשווי: חזית ראשית המחולקת לשתי מסות, שאחת מהן כוללת חלון "טלוויזיה" וצפה מעל למבואה מפולשת.

סיפורו האישי והמקצועי של שנברגר הוא מהמרתקים והייחודיים בתחום האדריכלות הישראלית: אדריכל חרדי שהרבה לתכנן בתי כנסת, מקוואות, קריות חינוך, שכונות מגורים וגם – את רחבת הכותל המערבי. ועל כך ברשימה זו.

.

חזית בית הכנסת בבארות יצחק בתכנון האדריכל יוסף שנברגר

להמשיך לקרוא

סיבוב בתיאטרון הפתוח בקיבוץ נען [3]

כאן אני חותם את "טרילוגיית נען" ברשימה על שני מבנים מבין שלושה ששרדו בנען, שתכנן האדריכל בוגר הבאוהאוס שמואל מסטצ'קין.

"בית שגומר את תפקידו – צריך להיעלם" – בציטוט זה מפיו של האדריכל שמואל מסטצ'קין נפתח הספר שיצא לזכרו ב-2008. האמת שהספר כל כך בעייתי, שאני לא בטוח שהציטוט אכן נכון. אבל גם אם כן, הוא כבר לא רלוונטי כי בהרבה מקרים אפשר למצוא תפקיד אחר. "בית ברל" והתאטרון הפתוח שתכנן בנען, הם שני מבנים מרשימים מאד בנוף האדריכלות הישראלית, לכן ראוי שיישארו ויספרו את סיפורה של ההיסטוריה המקומית. או שלא.

.

מול החזית האחורית של במת התאטרון הפתוח

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: