Tag Archives: פייגין אדריכלים

סיבוב במלון אגמים בתכנון פייגין אדריכלים

הכניסה למלון ישרוטל אגמים אילת היא תהליך מעבר חד, מכביש עירוני סואן ודוחה למראה אל נווה מדבר נעים ואינטימי ובמרכזו הבריכה. לא מדובר בבריכה מלבנית רגילה, אין כאן מפלים, מגלשות או מערבולות מים, אבל כן יש כאן מערכת מים עשירה שמתפצלת לאזורים שונים. השילוב של הצמחייה והבנייה היחסית נמוכה נותנים הרגשה של נווה מדבר.

כמו רבים מהמלונות בעיר, מצוי מלון אגמים בעורף אזור התיירות, ללא נוף של הים ולכן הוא מתרכז כולו סביב הבריכה. את המלון שנחנך ב-2002 תכנן משרד פייגין אדריכלים – יהודה, דב ויואל פייגין (אבא ושני בניו) המתמחים בתכנון בתי מלון.

לא ניתן להכיר היטב את אדריכלות המלונאות בישראל, מבלי להתעכב על המלונות שתכנן משרד פייגין אדריכלים. השליטה שלהם בתחום, בעיקר בעשורים האחרונים, היא כל כך משמעותית, עד שנוצר מצב שכיום אין להם מתחרים. השקעה במלון היא נושא מורכב והיזמים בוחרים שלא לקחת סיכונים בתחום התכנוני ונראה שכולם פונים לאותו משרד אדריכלים.

ועל כך ברשימה זו.

.

16836321_1566311370065106_8019565160893990524_o-1

מסדרון

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בקניון אייס מול אילת

הכיפה הגאודזית שמקרה את הקניון/אטרקציה שתכנן משרד פייגין אדריכלים, היא הדבר הראשון ששמים אליו לב ברגע שנכנסים לבניין המתפרס על מגרש של 21 דונם. הכיפה עצומה בגודלה ומאפשרת קירוי מלא ללא עמודים או קירות תומכים החוסמים את המבט הרציף והתנועה. כיפה דומה יש גם במפעל המלט "נשר" ברמלה, עליו כתבתי לפני כמה זמן, אבל היא רק דומה.

המקום מלא אנשים שנמאס להם לשבת בחדר או בבריכה במלון. החום בחוץ הבריח אותם מהר למקום עם תקרה ומזגן, מקום בו אפשר להיפרד בשמחה מהכסף. קניתי כפכפים ואכלתי אוכל תאילנדי.

ועל כך ברשימה זו.

.

10409216_915013885194861_1817664758447973349_n

באב אלשמס

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במלון גולדן קראון בנצרת בתכנון פייגין אדריכלים

האם הצליינים שמגיעים לנצרת חוטפים הלם כשהם מגלים שאין כאן כפר שקט ופסטורלי, עם מעיין ובתי אבן קטנים ובמרכז כנסיה עתיקה? במקום הפנטזיה התנ"כית הם מגלים עיר מכוערת שנתקעה בין הכיסאות. הכוונה לכיסאות: התכנון האורגני שהיה נהוג ביישובים המקומיים ולעומתו התכנון המודרני המערבי. הנצרתים וגם מדינת ישראל דאגו למנוע מהמודרניזציה להשתלט להם על העיר וכך נוצר הנוף העירוני הנצרתי. פרופ' ראסם חמייסי מהחוג לגאוגרפיה באוניברסיטת חיפה חוקר וכותב על כך כבר שנים.

מלון גולדן קראון אותו תכנן משרד פייגין אדריכלים, הוקם בסמוך ל"הר הקפיצה", אזור חדש ובתולי בעיר. האזור משלב מגורים, תעסוקה ומלונאות שנבנו בשני העשורים האחרונים עם ניסיון ליצור שפה מודרנית חדשה. אם תנחתו כאן בלי לדעת באיזו עיר אתם ובלי להציץ בנוף העמק הנפרס למרגלות האזור, לא בטוח שתצליחו לגלות היכן אתם: ירושלים, כרמיאל, יקנעם, בית שמש. אבן ירושלמית, קירות מסך זכוכית, מעקות ברזל, אין אפילו שמות לרחובות. כל מקום ושומקום.

ועל כך ברשימה זו.

.

121233

המסדרון המקשר בין אגף החדרים והאירוח ובין אגף אולמות הכנסים (המשך למעבר המקשר את שני אגפי החדרים עם הלובי וחדר האוכל

.

להמשיך לקרוא

סיבוב ביפו ובתל אביב

רשימה 439

יומני היקר, ביום ששי הצעתי לשאול לקפוץ לראות כמה דברים. (1) התחלנו בחומוס אבו חסן, (2) אחר כך עברנו בבניין מגורים שהרשים אותנו ברחוב אלעזר בן עזריה 10, בתכנון משרד האדריכלים קיסלוב קיי. אחרי שביקרנו בכל קומה, הגענו לגג. הדלת היתה פתוחה אז יצאנו להשקיף על הנוף. הדלת נטרקה מאחורינו ונתקענו שם. במקרה דייר יצא למרפסת, אז קראנו לו והוא עלה ופתח. בנוסף עשה לנו סיור בדירתו וסיפר על הבעיות והיתרונות שבבניין שלדבריו אוכלס בפברואר האחרון (2014). כבר פעם אחת נתקענו במבואה לדירה בבית דובינר ולבסוף נחלצנו.

המשכנו בדרכנו. (3) במלון בכיכר השעון התרשמנו שייקח עוד הרבה מאד זמן עד שהוא יושלם. (4) אחרי שבקרנו במשרדי טיים אאוט, החלטנו לחזור ליפו. (5) בדרך עוד בקרנו בפרויקט רביעיית פלורנטין שתכנן האדריכל אילן פיבקו בקצה פלורנטין, רק כדי להתרשם מדק העץ ומהחניון.

ועל כך ברשימה זו.

.

150717_951337568229159_7569255666543483771_n

במנשייה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במרכז העיר ערד

הוקצבו לי עשרים דקות לעצירה בערד. התלבטתי בין רובע טללים ובין המרכז המסחרי. בסוף בחרתי במרכז, כי לאחרונה פרסמתי ספר שעסק בין השאר במרכז ערד.

פעם שעברה כתבתי כאן על מרכז צים שנפתח באותה עת ושיערתי שהוא יפגע בקניון – מה שאכן קרה. המרכז המסחרי עצמו עבר סוג של חידוש, שפירושו גבעה קטנה של אדמה עם דשא ויריעת פלסטיק ולמרגלותיה זרנוקי מים שיוצאים מהרצפה. המים שקפצו מהרצפה ביום החם לא הזיזו לאף אחד, אפילו לא לילדים שהיו בחופשה מהלימודים. האנשים שישבו בשולי גבעת הדשא הפנו את גבם למזרקה והסתכלו לכיוון השני.

ועל כך ברשימה זו.

.

936073_875825609113689_8300841774660762824_n

חזית קולנוע אורון

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בטבריה ובמלון לאונרדו קלאב

מי נוסע למלון בטבריה? אף אחד שאני מכיר. לכן, החלטתי לארוז את חפציי לסוף שבוע בלב העיר העתיקה שנקראה על שם הקיסר טיבריוס. בזמן האחרון, מסקרנים אותי העבודות של משרד האדריכלים פייגין, שתכננו בעיר כמה מהמלונות הבולטים. נראה שאני האדם הראשון שהתארח במלון לאונרדו קלאב (שנפתח בשנת 1985) אך ורק בגלל האדריכל שתכנן אותו.

האם תשמעו כאן המלצה על המלון או השהות בעיר? אם אתם מחפשים נופש נטו – אז בהחלט לא אמליץ לכם להגיע לטבריה. עשרות שנים של הזנחה מצד המדינה ומצד התושבים ונציגיהם בעירייה, הפכו את טבריה לחורבה אחת גדולה. אם אתם מחפשים שיעור בתכנון עירוני ובאדריכלות – זה בהחלט המקום.

  • בהיבט האדריכלי: כמעט כל ידיעה על מלון גדול ומפואר שהולך להבנות היום, כוללת את המידע כי האדריכלים של המלון הם משרד פייגין – משרד שהפך כמעט למונופול של תכנון מלונות בישראל (לאחרונה נפתח מלון נחשולים שתכננו). הפייגינים משכללים את גישתם לתכנון מלון כבר יותר משלושים שנה, ומלון לאונרדו קלאב היה שלב משמעותי בהתפתחות השפה שגיבש המשרד. תמצאו כאן את מילון המושגים הנקי ביותר שלהם. יש כאן אפילו גופות במרתף שלא הצליחו להפריע להם לבנות את מה שהם חלמו עליו.
  • בהיבט העירוני: היתה פה עיר עתיקה שמדינת ישראל דאגה להרוס באופן יסודי. שרדו ממנה רק מבני דת (בתי כנסת, כנסיות ומסגדים). את התושבים ללא הבדל דת סילקו מכאן – את הערבים זרקו לכל הרוחות ואת היהודים הזיזו אל מעלה ההר, הרחק מאזור התיירות שהלך והתגבש כאן. נוצר מרכז עיר ללא ללא חיי יום יום רציפים, מקום מפחיד. מרכז טבריה הוא מקרה גרוע יותר ממקרה חיפה תחתית או מקרה באר שבע (אלא ששם נותרו קצת מגורים). מה יש במרכז טבריה? יש כאן בעיקר תנועה שחוצה מבני מסחר ותעסוקה עלובים ומיושנים שגם הם נחלשים בשנים האחרונות, בעקבות הקמת מרכזי קניות חדשים וסגורים מחוץ למרכז. כשהערב יורד והחנויות נסגרות, מרכז טבריה הופך מיד למקום מפחיד ולא בטוח. הטיילת הריקה מתמלאת ברוחות רפאים, מסתננים, ערבים וערסים שמחפשים אקשן (מכות/זיונים) או פינה להניח בה את הראש.

ועל כך ברשימה זו.

.

IMG_20131115_150412

חזית מלון הפונה לטיילת

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשכונת המגדלים החדשה בבת ים

את פרויקט הגמר שלו, ערך שאול בדרום בת ים, באזור בו צמחו לאחרונה כמה מגדלים חדשים ששינו את קו הנוף של העיר. אז אחרי שפתחנו את היום עם חומוס ביפו, המשכנו לבת ים לראות את שכונת המגדלים שצומחת שם. השכונה החדשה שונה מאד מבת ים הצפופה והמתקלפת, שצומחת ל-4 או 8 קומות. כאן המגדלים צומחים לגובה של כ-40 קומות מסביב לגן גדול שממוקם במרכז המתחם. הדבר היחיד שדומה לבת ים הוותיקה הם ההתקלפות וההזנחה. היתרון שבקרבה המיידית לים כוללת חיסרון, שדורש מהדיירים תחזוקה שוטפת ויקרה ולא לכולם יש את האמצעים והכוחות. לכן, חלודה והתפוררות הם גם חלק בלתי נפרד מהשכונה הזו.

דרום בת ים הולכת ומשתנה. חוץ משכונת המגדלים, כל שורת הבניינים הסמוכה והוותיקה שברחוב הנביאים, עוברת הודות לתמ"א 38 הרחבה וחידוש. מקוביות של 4 קומות על עמודים, הם הופכים לבניינים בני 7 קומות. לאזור נוספה גם "גינת הפרפרים" שהיא בעיקר יפה ולא שימושית, וממזרח מתחילה לצמוח שדרת מלונות חדשים, שתכניס לעיר את הממד התיירותי שכמעט מעולם לא היה לה.

אבל מדוע לבנות מגדלים ולא להמשיך את אופייה של בת ים? סביר להניח שפרנסי העיר ביקשו ליצור לעצמם שכונת מגדלי יוקרה במטרה לחזק את התדמית העירונית. ככה רוצים גם בחולון עם השטח בקצה הדרומי של העיר וכך חושקים רבים. אך האם מגדלי יוקרה אכן זו הדרך לשפר תדמית ולשפר את החיים בעיר?

.

IMG_20140207_100518

NAVE NOFF TOWER: מפנה את הגב לגן ולעיר

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בקיבוץ חולדה גם עם רם כרמי / וביקב ברקן ההולך ונבנה

הרשימה הזו שלפניכם היא תוצר של שני ביקורים בקיבוץ חולדה. ניתן לזהות את ההבדלים בין הזמנים על ידי השינויים במזג האוויר בין שני הביקורים, אך למעשה מפרידים ביניהם רק 3 ימים, היות וברגע שגיליתי שצילמתי לא טוב וגם פספסתי כמה ענייניים אז מיד החלטתי לחזור למקום. רשימה נוספת שיצאה מהביקור הזה ואותה כבר פרסמתי בנפרד מזו, היא הרשימה על הכפר ח'ולדה (עם המלצות לאוכל ייחודי בסביבה) שחוסל ב-1948 ואדמותיו חולקו בין היישובים בסביבה.

הכל התחיל בעקבות סרט התעודה על רם כרמי, שבגללו נאלצתי ללכת ולבקר בקיבוץ חולדה ולהתרשם באופן בלתי אמצעי ממה שהוצג בסרט בו סקרן אותי לראות מה בדיוק כרמי עולל לקיבוץ המסכן. להפתעתי גיליתי שחוץ מבית הנוער שתכנן בשנת 1980 וניצב נטוש בלב הקיבוץ, יש הרחבות מגורים שגם אותן תכנן כרמי וגם הן בדרך להיכלל בסטטוס נטוש. חוץ ממה שכרמי ביצע בקיבוץ (הוא גם תכנן תכנית אב חדשה ומופרעת שלא בוצעה ופרדי עכשיו מחפש אותה בנרות) ויש את ארכיון הקבוצות שתכנן חנן הברון שגם הוא קצת נטוש, ויש את בית העם הענק המכונה "בית הרצל" שתכנן אדריכל הסגנון הבין-לאומי יעקב ירוסט שניצב גם הוא – נטוש. גם גם גם – זה נשמע כאילו חולדה בדרך להיות כולה נטושה, אך זה ממש לא מייצג את התמונה המלאה: חולדה היא מקום יפה ונעים וכל האנשים שנתקלתי בהם בקיבוץ היו קשובים ושמחו מאד לסייע ולעזור והקיבוץ בכללותו הוא מקום מטופח ומרשים. רק מבני הציבור ההיסטורים נותרו מאחור, ממתינים לגואל. אבל נדמה לי שרצון כרגע במעצר…

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: