ארכיון תג: ספריי

סיבוב גרפיטי ברחוב הס בתל אביב

יש לא מעט כתובות ואיורי גרפיטי בתל אביב, וחלקם אף ברמה יצירתית גבוהה עד כדי כך שהן ממש יצירות אמנות. אחת מהדוגמאות לכך, והמוצלחת ביותר לפי דעתי – היא הדמות שמלווה אותי כבר למעלה מ-7 שנים.

עד שהתחלתי לכתוב פה, הייתי מעלה לויקיפדיה העברית לא מעט תמונות. בגלל שיש שם ילדונים שעשו עם התמונות האלה מה שהם רוצים, הפסקתי עם זה. בכל מקרה מאות התמונות שהעליתי נותרו שם. כמה מהן נמצאות בערך גרפיטי.

אין לי מושג מי היוצר שלה, והייתי שמח להתקל בו. אולי הוא היה תלמיד בבצלאל, מפני שבחדר המדרגות בבצלאל – הדמות הזו הופיעה לא אחת. ברחוב הס ישנה ממש גלריה של האמן (צמוד למגרש מוגרבי), וכשהסתובבתי שם שלשום עם המצלמה, בחרתי לצלם חלק מהיצירות.

למרות שהדמות בקושי מתייחסת למצב בישראל בכלל או בתל אביב בפרט – אני מוצא את עצמי נמשך אליה: היא בנויה טוב, היא סימפטית, היא מודולארית אך יחד עם זאת פלקסבילית להחלפת זהויות וצורות. היא ארכיטקטורה אקספרימנטאלית פנטסטית. אמנות רחוב כמו שכזו צריכה להיות, ושתורמת לחיים במרחב הציבורי.אם מישהו היה מעלה אותה על הגדר שלי (אותה אין לי זכות לפרק, היות והיא שייכת לעוד כמה שכנים) – אז הייתי אדם יותר מאושר.

לא מעט נכתב כבר על הבלוג הפנטסטי של מיכאל זילברמן הקרוי בפשטות "גרפיטי בתל אביב". הבלוג כולל תיעוד נדיר ומוצלח של כתובות הגרפיטי השונות המאכלסות את העיר, ומתעדכן מידי יום.

עצם העובדה שאמנות מוצגת באופן חופשי ולא מוסדר במרחב הציבורי, היא מרכיב היוצר אירוע ברחוב. במקומות כמו שוהם או גבעת שמואל בהם הסדר שולט, וניתן להכריז בהם בקולי קולות (אף שאיש לא יקשיב) על מות הסובייקט, הצעירים לא ייעזו לרסס את יצריהם על הגדרות והקירות המצופים באבן מלאכותית או בקרמיקה. ייתכן שהחיים האורבנים יתחילו בהם ברגע שהגרפיטי יפלוש אליהם ויתחיל לדחוק את הסדר אל השוליים. שם מקומו.

 

 

בשונה מכתובות הגרפיטי שתמיד מנסות למחות על עוול פוליטי או חברתי, הדמויות הידידותיות הללו באו ללוות בשמחה את הולך הרגל או המשוטט העירוני.

עמותת מרחב מפעילה מזה כחודשיים בלוג העוסק בנושאים הקרובים לעמותה הדוגלת בחיזוק המרחב העירוני, על פני זה הפרברי. את הבלוג מנהל ועורך יואב לרמן – שמחזיק בעצמו את אחד מהבלוגים הטובים היום ברשת.

איכות הדברים המובאים בבלוג זה, טמונה במגוון הכותבים המשתתפים בו (בין השאר משרבט שורות אלה) החל מפרופסורים קשישים ומלומדים, וכלה בצעירים פוחזים. חוצפה לא תמצאו שם (עדיין, כי צינזרו לו את הרשימה).

וכמו שכתב המשורר אביהו מדינה:

באתי לעולם לא שאלו את פי

מה אבקש ומה חפץ ליבי

באתי לעולם וכבר הכל קיים

וכמו כולם אני רק בן אדם

עייף ומאוכזב ורק חולם

להיות אדם

….נו? מישהו יודע איך אפשר לקבל את הגלופות, כדי שאפזר גם אני כמה מהן ברחוב שלי?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רשימה על אמן הגרפיטי SENED ורשימה נוספת מתערוכתו בגלריה גרוס
 
%d בלוגרים אהבו את זה: