ארכיון תג: סלו הרשמן

סיבוב במתחם המגורים הנטוש שתכנן סלו הרשמן בטירה

מתחם המגורים שתכנן האדריכל סלו הרשמן ב-1984 חריג באופן קיצוני בנוף של טירה. באותן השנים נחשב היה הרשמן לאחד מבכירי האדריכלים שהצליח לפצח את הקוד של הבינוי הציבורי, ושילב את התקציב הנמוך שהעמיד משרד השיכון עם תכנון מתוחכם וייחודי. המתחם שתכנן בשכונת גילה שבדרום ירושלים זכה לפרסום גדול, ואחריו באו מתחמים נוספים מוצלחים יותר ופחות כמו אלה שבמעלה אדומים ובלוד וגם בטירה.

ביום שישי שעבר בדרך לכפר סבא נכנסתי לטירה כדי לראות את הפרויקט המוזר הזה. בנייתו החלה ב-1980 ונפסקה ארבע שנים מאוחר יותר, אך הסתיימה לפני שהפרויקט הושלם. כתוצאה מכך הפך לחורבה הכי גדולה בעיר, פצע פתוח שנראה שלא מצליחים להתמודד אתו גם קרוב לארבעים שנה לאחר שהבנייה הופסקה.

ועל כך ברשימה זו.

.

בשקט כמעט בסוד

.

להמשיך לקרוא

סיבוב של תמונות אדריכלים

לאורך השנים יצא לי לשוחח עם מאות אדריכלים, בעיקר ישראלים אך לא רק, ובכל הזדמנות צלמתי אותם. הסיבה העיקרית היא שבכתבות אדריכלות לא היו מציגים את תמונת האדריכל וזה הטריד אותי. במקרים בהם אנשים מסתכסכים אחד עם השני, התקשורת מקפידה לציין את שמות עורכי הדין המייצגים את כל אחד מהצדדים ומציגה תמונה של העו"ד. בכתבות אדריכלות ניתן לרוב לשמוע את האדריכל אך לא לראות אותו. את המהלך הזה ביקשתי לשנות.

הפעם בחרתי לרכז כאן חלק קטן מאותן תמונות. לא בחרתי כאן את התמונות הכי טובות או את האדריכלים המרתקים ביותר, אלא מקבץ אקראי לגמרי. אפילו סדר הופעתם נקבע לפי שמות הקבצים שהיו בתיקייה. היוצא מן הכלל הוא האדריכל סעדיה מנדל שאותו בחרתי להציג בראש הרשימה. נפגשנו בקבר רחל והוא הציג את העבודה. מנדל תאר את התכנית, קצות אצבעותיו נגעו בשרטוט, ביד אחת כתבתי את הסבריו וביד שניה צלמתי.

ועל כך ברשימה זו.

.

רק הליכוד יכול

.

(1)

אדריכל סעדיה מנדל: מציג בקבר רחל שבבית לחם את עבודת החידוש והשינויים שערך במתחם המבוצר. האדריכלית רות להב הגיבה על התמונה: "ממש מצאת תמונה גרועה לאחד האדריכלים הנאים שבחבורה".

.

אדריכל סעדיה מנדל

.

(2)

אדריכל עדי סנד: האיש שהמציא את הקופסונים. זכיתי לאצור לו תערוכה גדולה ולערוך לו ספר אמן, וכאן הוא מנסה לשמור על שיווי משקל בגג ביתו ברחוב יהודה לוי בתל אביב. סנד למד אדריכלות בבצלאל ועסק במקצוע רק זמן קצר, אבל גם באמנות שלו שבה הוא שקוע כבר כמעט עשרים שנה, מודגשת המודעות שלו לאלמנטים אדריכליים. למשקפיים האטומים האלה נתן סנד את הכינוי "משקפי צונאמי"

.

אדריכל עדי סנד

.

(3)

אדריכל עלי זיאדה: האדריכל שתכנן את העיר הפלסטינית רוואבי שבשומרון מציג את התכנית ומספר על ההשראה שקיבל מהעיר מודיעין וממתחם ממילא

.

אדריכל עלי זיאדה

.

(4)

אדריכל נועם דביר: כתב האדריכלות של הארץ בדירתו בתל אביב. מאז שעזב את הכתיבה המקומית הוא עושה חיל מסביב לעולם

.

אדריכל נועם דביר

.

(5)

אדריכל אהרן בן-אפרים: חבר קיבוץ גניגר בעמק יזרעאל שנלחם לשמור על האוצרות האדריכליים במשרדו שבקיבוצו. את התמונה צלמתי לאחר סיבוב בגניגר שערכתי לקראת כתבה על "מגדל הגמל"

.

אדריכל אהרן בן-אפרים

.

(6)

אדריכל נוף חיים כהנוביץ: מי שהכתיב את עיצוב הנוף בראשון לציון מערב אבל גם בתל אביב, ניצב במרכז גן המנהיגים בראשון לציון

.

אדריכל נוף חיים כהנוביץ

.

(7)

אדריכל סלו הרשמן: בדרך כלל הרשמן שופע חיוכים מאוזן לאוזן, אבל כאן בתמונה שצלמתי אותו מבעד לשולחן הזכוכית במשרדו שבצפון תל אביב הוא נראה מאד רציני. בהזדמנות חד-פעמית הסכים לשוחח על מה שעבר בשואה ולחשוף לראשונה את סיפורו האישי באותם ימים. "השואה השפיעה על צורת המחשבה שלי, על תפיסת עולמי. הבנתי שכדי להתקדם אני חייב לשכוח. חשובה לי ביותר ההתמדה להשגת המטרה מבלי להתייאש, וללכת כל הזמן קדימה".

.

אדריכל סלו הרשמן

.

(8)

אדריכל רם כרמי: מסביר על ביתו בהרצליה פיתוח במסגרת כתבה שעסקה בבית שהוא אמנם לא תכנן אך דאג להתאים אותו

.

אדריכל רם כרמי

.

(9)

אדריכל אורי גלזר, נעמי גבעון ואדריכלית נילי גל-מסטר: באולם התצוגה בביתה של גבעון ברחוב שלוש בנווה צדק. גבעון רכשה בית היסטורי שקרס ובנתה אותו מחדש כשבקומת הקרקע יצרו לה האדריכלים אולם תצוגה משוכלל ומיוחד

.

אדריכל אורי גלזר, נעמי גבעון ואדריכלית נילי גל-מסטר

.

(10)

אדריכל דוד דה-מאיו: בסלון דירתו שברמת גן נשען על אחד הכסאות שעיצב לאורך קריירה ארוכה ופוריה

.

אדריכל דוד דה-מאיו

.

(11)

אדריכל רם כרמי: נפגשים שוב, הפעם באתר הבנייה של תיאטרון הבימה. כמה דקות אחרי שצלמתי את התמונה, הגיע מנהל האתר וסילק אותנו. התברר שיש סכסוך בין כל מיני צדדים ולכרמי לא נתנו להיכנס לאתר שהוא בעצמו תכנן. היה הזוי. אבל אחר כך היה עוד יותר הזוי, מפני שהחלטתי בכל זאת להתגנב ולהכנס חזרה, ובטעות אחת הדלתות שהובילה לאולם מתחת לבמה באולם המרכזי נטרקה אחרי ולא הצלחתי לצאת. למזלי היתה קצת קליטה ואיתי סיקולסקי הצלם הגיע לחלץ אותי.

.

אדריכל רם כרמי

.

(12)

אדריכל ד"ר מיכאל חיוטין: בערב שארגנתי והוקדש ליצירתו של האדריכל יעקב יער על הגג ברחוב הירקון שבעים בתל אביב

.

אדריכל ד"ר מיכאל חיוטין

.

(13)

אדריכל פטר צומטור: לפני הרצאתו באוניברסיטת תל אביב גיליתי שאין עליו ערך בעברית ובכלל ברשת אין תמונה שלו בשימוש חופשי. בתום ההרצאה בקשתי ממנו לעמוד כדי שאצלם אותו. הוא לא אהב את הרעיון ויצאה תמונה מחורבנת, ולכן לויקיפדיה העליתי תמונה אחרת. משהו בגווני הלבן עם הכתם הוורוד במרכז התמונה מצא חן בעיני ולכן היא בכל זאת מופיעה כאן.

.

אדריכל פטר צומטור

.

(14)

פרופ' אדריכל יוברט לו יון: התופעה הייחודית שנקראת לו יון הגיעה לגלריה בבית עמותת האדריכלים ביפו, להשקת ספרה של טלי חתוקה "המפעל – על ארכיטקטורה ותעשייה בארגמן, יבנה" (הוצאת רסלינג). מתי יצא הספר "שיחות על אדריכלות עם יוברט לו יון"?

.

פרופ' אדריכל יוברט לו יון

.

(15)

אדריכל משה צור: בתום הרצאה שלו בכנס שארגנה חברת קליל באודיטוריום סמולרש באוניברסיטת תל אביב. בהרצאה הוא דיבר בהתלהבות על מוצרי קליל בהם עשה שימוש במגדל רמז בתל אביב

.

אדריכל משה צור

.

(16)

האדריכלים שולמית נדלר ומשה גיל: בקצה המדרגות בספרייה המרכזית ע"ש סורסקי באוניברסיטת תל אביב שנדלר תכננה. שנה לאחר מכן אצרתי את התערוכה על משרד האדריכלים "נדלר, נדלר, ביקסון, גיל" בגלריה בבית עמותת האדריכלים.

.

האדריכלים שולמית נדלר ומשה גיל

.

(17)

אדריכלית קדם שנער: למדתי איתה שנה אחת בבצלאל ואחר כך היא המשיכה ליפן וסיימה בתל אביב. נפגשתי איתה בחנות לעיצוב ישראלי שעיצבה ברחוב הברזל בתל אביב. כאן היא יושבת לצד בעלת החנות

.

אדריכלית קדם שנער

.

(18)

אדריכל יוסי בן נעים: במשרד מנהל אתר הבנייה של אצטדיון נתניה, בן נעים מסביר לי את בחירת הצבעים לפרויקט. אחר כך גם כתבתי על אצטדיון המושבה שתכנן בפתח תקוה

.

אדריכל יוסי בן נעים

.

(19)

אדריכל דוד נופר: בכניסה למרכז המחוננים בראשון לציון שתכנן, מבנה צבעוני ובולט בנוף, גם נופר בעצמו טיפוס צבעוני, שקט ונעים

.

אדריכל דוד נופר

.

(20)

אדריכל מרדכי בן חורין: קפצתי לבקר אותו כדי להבין אם אמא שלו ערביה. כאן הוא יושב במשרדו שבסביון. על סיפור "האמא הערביה" אפשר לקרוא כאן בבלוג

.

אדריכל מרדכי בן חורין

.

(21)

אדריכל סלו הרשמן: לכתבה על מרכז הקולנוע הגיע הרשמן בחליפה לבנה. כל תמונה שלו היתה יותר מטורפת מהתמונה הקודמת ויש לי כאלה בכל זווית בבניין, כולל בשירותים

.

אדריכל סלו הרשמן

.

(22)

אדריכל ארז אלה: בביתו ברמת אביב הוא בעיקר דיבר על הסלידה מהגישה של חיפוי קירות בכל מיני חומרים. אצלו בבית יש טיח לבן ובטון חשוף.

.

אדריכל ארז אלה

.

(23)

אדריכל יעקב מולכו: מסביר לי במשרדו שבתלפיות, ירושלים, על תכנית למלון שתכנן למגרש עליו ניצבת וילה שרובר, תכנית שלא מומשה והוילה עדיין שם נטושה

.

אדריכל יעקב מולכו

.

(24)

אדריכלים ערן לשם וערן שקד: עד לפני חצי שנה היה משרדם במגדל בסר 3 בבני ברק. כאן צלמתי אותם לספר "עיר-תעשייה" כשהלכתי לראיין אותם עם רוני בר. עכשיו הם במגדל בסר 4, ולמרות שהמרחק בינינו מסתכם ב-30 קומות בדיוק, עדיין לא קפצתי לבקר אותם. אולי השבוע.

.

אדריכלים ערן לשם וערן שקד

.

(25)

אדריכל פטר בוגוד: מצטלם לכתבה על הקארדו ברובע היהודי בירושלים שתכנן, פרויקט מרתק של מסחר, מגורים, תיירות וארכאולוגיה. בהמשך רציתי לכתוב על אכסניית הצליינים שתכנן לא רחוק מהקארדו, אבל בסוף לא יצא

.

אדריכל פטר בוגוד

.

(26)

אדריכל ד"ר צבי אלחייני: בארכיון אדריכלות ישראל שהקים ונמצא במגדל שלום, מאחורי אוסף של מנורות שולחן ומול המחשב במהלך העבודה על הספר של הנדלרים

.

אדריכל ד"ר צבי אלחייני

.

(27)

אדריכלים נחום זולוטוב וישראל גודוביץ: במרכז הקולנוע בתל אביב בכניסה להקרנת הבכורה של סדרת הטלויזיה שיצר האדריכל והקולנוען עמוס גיתאי

.

אדריכלים נחום זולוטוב וישראל גודוביץ

.

(28)

אדריכלים זאב דרוקמן וצבי אפרת: גם בזמן הלימודים בבצלאל צילמתי. חילופי משמרות בהנהגת המחלקה – זאב דרוקמן שהוביל במשך 12 שנים יושב מאחור, צבי אפרת עומד בחזית הבניין ההיסטורי בפני כל התלמידים ביום פתיחת הלימודים הראשון שלו כראש מחלקה

.

אדריכלים זאב דרוקמן וצבי אפרת

.

(29)

אדריכל ד"ר ירמי הופמן: בסרט "חזיונות בלתי פוסקים" העוסק ביצירתו של האדריכל אריך מנדלסון, משחזר הופמן, מנהל מחלקת השימור בעיריית תל אביב-יפו, ביד חופשית את רישומיו האקספרסיביים של מנדלסון. בעת סיבוב משותף בין בתים שעוברים בשימור (היינו: סיור בעקבות העבודות של גידי בר אוריין), הראה לי הופמן איך הוא עושה את זה

.

אדריכל ד"ר ירמי הופמן

.

(30)

אדריכל יעקב יער: במקרה או לא במקרה יער לבש חולצה בדיוק באותו צבע כמו המדפים שבכניסה למשרדו שביפו. לאחרונה ראיתי שאבא של תום יער נראה דומה מאד ליעקב יער. האם הם אחים?

.

אדריכל יעקב יער

.

(31)

אדריכלית נוף רות מעוז: באמצע שיחה עם מעוז היא לפתע קפצה בהתלהבות והזדרזה לצלם פריחה של אחד הצמחים שדאגה להם בטיילת רדינג החדשה שלחוף תל אביב

.

אדריכלית נוף רות מעוז

.

(32)

אדריכל מייק טרנר: לפני 11 שנה בדיוק פרש טרנר מהוראה וכאן הוא מצולם בבניין ההיסטורי של בצלאל בעת ההרצאה האחרונה שלו בקורס שסיכם את גישתו. השקופית ברקע מציגה את נדידת הציפורים במזרח התיכון.

.

אדריכל מייק טרנר

.

(33)

אדריכל דן איתן: בתום ראיון ארוך עם איתן שערכתי לרגל יום הולדתו ה-80 צלמתי אותו במשרדו שברחוב נחום בתל אביב, מבנה שתכנן האדריכל אריה שרון. שבוע שעבר ציין איתן יום הולדת 86. מזל טוב!!!

.

אדריכל דן איתן

תמונות אדריכלים נוספות:

(1) ממשה ספדיה ועד צבי הקר

(2) מסעדיה מנדל ועד דן איתן

(3) משאול רינד ועד מרדכי בן חורין

(4) מיוליה שלומנזון ועד ישראל גודוביץ

(5) מאיתי כץ וענת ציגלמן ועד אמנון רכטר ורני זיס

(6) מבתיה מלול ומרינה סמבליאן ועד חיים קהת

(7) מרנדי אפשטיין ועד חיים דותן

(8) מאמנון רכטר ועד דן איתן

(9) מהאחיות פלסנר ועד לארד שרון

(10) מאיל זיו ועד גדעון פובזנר

(11) ממנחם כהן ועד עדה כרמי-מלמד

(12) ממיכאל חיוטין ועד דניאל זרחי

(13) מהגר ושחר צור ועד פרדי כהנא

(14) מטומי לייטרסדורף ועד דן איתן

שיר לסיום:

.

סיבוב בחדר שנאים ובבניינים בבנייה בשכונת קריניצי החדשה

קפצתי עם שאול לראות איך נראים ניצניה הראשונים של שכונת "קריניצי החדשה". מדובר בשכונה חדשה ההולכת ומוקמת בקצה המזרחי של רמת גן, על גבול קרית אונו. כבר אפשר לראות את המבנים הראשונים ואת הרחוב שיחצה אותה ונקרא על שמו  של רפאל איתן.

שאול מתלבט אם לקנות כאן דירה חדשה ויפה, אבל: (1) הזמן שלנו היה קצר ורק באנו להתרשם. (2) הגענו לבניינים כנראה מהכיוון הלא נכון ולכן לא מצאנו ביתן מכירות. בכל מקרה, התרשמנו מאיכות התכנון והביצוע ואחרי בדיקת התכניות של השכונה החדשה, אפשר לדמיין מה יהיה פה.

.

kkh

קריניצי

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במתחם שתכנן סלו הרשמן בשכונת גילה

זה פרויקט שסנדי בטוח יאהב – אין כאן בטון אלא אבן ירושלמית כשרה למהדרין. אחרי שהלכתי לראות את המרכז המסחרי של גילה, חציתי את הכביש הרחב (שלושה נתיבים לכל כיוון) והגעתי ישר לשער המבצר שתכנן האדריכל סלו הרשמן בסוף שנות ה-70. מדובר במתחם מגורים המורכב מקבוצת מבני חצר סגורים, כשבכל אחד מהם שערים גדולים שבראשם קשת.

תהיתם פעם מי תכנן את סינמטק תל אביב, את בניין תיאטרון באר שבע, את שכונת רמת הדר בגבעת שמואל או את הארובה עם שני קובוקטהדרונים בקצה בית חולים הלל יפה בחדרה?? את כולם תכנן סלו הרשמן. בשנות ה-70 וה-80 הוא גם פיתח מודל של בניין ומתחם מגורים למשרד השיכון שנבנה במעלה אדומים (עליו כתבתי כאן), פסגת זאב, טירה ולוד. כאן, בגילה, הצליח הרשמן ליצור מתחם שלם רעיונית ותפקודית.

המתחם בגילה הוא ככל הנראה הפרויקט הכי ידוע של הרשמן. אולי בזכות השער והעיצוב הסימטרי הצליח הפרויקט להתפרסם ולהיזכר יותר מכל פרויקט אחר בשכונות שנבנו בשנות השבעים סביב ירושלים. המתחם שתכנן התפרסם בכל במה אפשרית: כתבי עת ישראלים ובינלאומיים וכן בספרים ישנים וחדשים. הוא נחשב לסמל של תקופה – שירת הברבור של הסגנון הברוטליסטי הישראלי. שנים ראיתי אותו רק בתמונות, עכשיו סופסוף בקרתי בו. לאחר הביקור גברה סקרנותי ולכן גם קפצתי לבקר את הרשמן במשרדו, ועל כך ברשימה זו.

.

IMG_20140220_152903

שערי שמיים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במרכז שכונת גילה

האם באמת האדריכלים שתכננו את גילה חשבו שיהיה פה מקום תוסס ומלא חיים? כיצד הם דמיינו שאנשים ימלאו את הכיכר, ישחקו ויתווכחו? הם באמת חשבו שבני אדם אוהבים לראות אבנים בכל מקום: קירות, מדרכות, מדרגות, ספסלים? כבישים רחבים שקשה מאד לחצות? בלי עצים או צמחיה? בניסיון לקבל תשובות שקלתי להתקשר ולשאול את האדריכלים, אבל במחשבה שנייה, מה הם כבר יכולים לענות.

את מרכז גילה שנחנך ב-1971, תכננו האדריכלים אברהם יסקי, יעקב גיל ויוסי סיון. שלושתם גרים הרחק בדירות יקרות בתל אביב, הרחק מכל אותם אנשים שנאלצים לגור ולפעול בתוך הזירה שהם תכננו כאן לפני 40 שנה. גילה היא פריפריה שתוכננה כפריפריה ירושלמית. זו לא היתה בעיה כל כך גדולה אם היה מדובר במבנה או מתחם אחד, אבל הבעיה של גילה היא המסה. מדובר בעשרות מתחמים וביותר מ-13 אלף יחידות דיור שתוכננו על פי קונספציה מנוכרת שמעודדת הזנחה וחוסר שייכות.

לפני 100 שנה בנו היהודים שכונות גנים, בשנות ה-30 וה-40 הקימו את יישובי "חומה ומגדל" את הקיבוצים ואת מעונות העובדים, בשנות ה-50 בנתה ישראל את עיירות הפיתוח ושכונות השיכונים, בשנות ה-60 הוקמו ערים כמו ערד וכרמיאל שניסו לשפר את מודל עיר הפיתוח, בשנות ה-70 הרחיבו את הערים ובמהירות יחסית שוק הקבלנים החל להתחזק לעומת הבינוי הממשלתי שהלך ונחלש. גילה היא "שירת הברבור" של משרד הבינוי והשיכון. היא מורכבת ממארג שכונות, על שטח של כ-3,000 דונם שממנו רק כשליש שטח בנוי. קבוצת אדריכלים גדולה (כמו רם כרמי, סלו הרשמן, גיורא גמרמן, משה לופנפלד, אריה ואלדר שרון, גרשון צפור, משה לוי) היתה מעורבת בתכנון הכולל והמפורט שלה. ברשימות הבאות אתעכב על כמה מהמתחמים שבקרתי בהם, והפעם אציג את מרכז גילה.

.

1622719_789087491120835_130741062_n

מרכז גילה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב על הפרויקטים של אדריכל סלו הרשמן ליום השואה

זו כתבה שאני אוהב במיוחד, כי מבחינתי בתור מישהו שחקר את עבודתו של האדריכל סלו הרשמן יש בה חידוש גדול. הרשמן ספג הרבה ביקורת במהלך הקריירה שלו. בשיחה שערכתי עמו בעבר, טען שהכיכרות והחצרות ששילב בפרויקטים נועדו ליצור חלל משותף "כמו בפיאצות בפירנצה". ההשוואה המגוחכת הזו, הותירה אותי עם ספק האם הוא אכן חושב שהדברים האלה משתווים באיכותם לכיכרות האיטלקיות. בשיחה איתו היום לקראת יום השואה, חושף הרשמן את שורשיו האמיתיים של המרכיב הזה בעבודתיו, את משמעותו וחשיבותו.

בהזדמנות זו אני רוצה להודות לאיתי – על העריכה ולצבי על הדימויים, וכמובן לאחל לסלו הרשמן המשך עבודה פוריה ובריאות שלימה. 

 

סלו הרשמן במשרדו (במהלך הראיון הקודם שנערך עמו בשנת 2009)

 

להמשיך לקרוא

סיבוב בשכונה של סלו הרשמן במעלה אדומים

בראיון שערכתי לפני שמונה חודשים עם האדריכל סלו הרשמן לצורך עבודה שכתבתי באוניברסיטה, חזר הרשמן והדגיש את כל אותם הרעיונות של גן מרכזי, כיכר ורחוב. הרשמן הסתובב פעם בפירנצה, התרשם מהכיכרות שיצרו אבותינו ברנסאנס וביקש לשוב וליצור אותם בארץ ישראל: בגילה, בלוד, בגבעת שמואל וגם כאן במעלה אדומים: "בפירנצה שנבנתה לפני 600 שנה, אתה הולך ואתה מרגיש את הרחוב ופתאום נפתחת לך כיכר וכן הלאה והלאה. אתה מסוגל לעשות את זה בארכיטקטורה חדשה ולא משנה מה החומרים אבן או זכוכית או ברזל – אבל כאן זה לא נעשה וזה הדרדור שנוצר היום באורבניזציה ברוב הפרויקטים שבונים אותם".

פרויקט המגורים שתכנן הרשמן בשנת 1981, באחת מהשכונות הראשונות במעלה אדומים הוא אמנם לא הביא ליצירתו של רחוב וכיכר, אך כן הצליח ליצור חלל ציבורי משותף ומוצלח שהופך את השכונה הקטנה לקיבוץ פרברי על ספר המדבר.

.

חזית חיצונית הפונה אל הרחוב ההיקפי אל מחוץ לשכונה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב על גבעת שמואל ושיחה עם סלו הרשמן

לפני שנה לקחתי קורס במחלקה לגיאוגרפיה לתלמידי תואר שני שנקרא היה "אוטופיה כמתודולוגית חשיבה בתכנון" והועבר על ידי האדריכלית ד"ר טלי חתוקה – ראש המעבדה לעיצוב עירוני, בה אני לוקח חלק. במקור הכוונה שלי הייתה ברשימות שכולן תהיינה מוקדשות לעבודות האקדמיות עליהן אני שוקד מידי פעם, היות וכל החומרים הרבים שאגרתי במשך השנים יכולים לתרום אולי למישהו ולא צריכים להשאר במדף אצלי בארון ולאגור אבק. אני חושב שבאמצעות פרסום חומר אקדמי על במה שכזו, מופץ ידע ומידע שנאסף ונערך במשך שעות לא מעטות ואלמלא במה זו, הוא ישאר לעד באמתחתי, וכאן למעשה ניתנת ההזדמנות להפצתו.
כשהגעתי לרגע בחירת הנושא בכתיבת העבודה, היה לי ברור שאני רוצה לעסוק באותה אבולוציה הפוכה המתרחשת פה בישראל ובתוצריה מרבית האוכלוסיה פועלת ושורדת. כדי לרדת לשורשו של הנושא יש לפנות לפרויקט המודרניסטי המובהק "העיר הקורנת" של האדריכל לה קורבוזיה שהשפעתו על האדריכלות בישראל לא רק שהייתה חסרת תקדים, אלא שעד היום ניתן לזהות את השפעותיו, כמו במקרה של תכנית האב לשכונה החדשה בגבעת שמואל. תכנית זו, שתוכננה על ידי האדריכל הוותיק סלו הרשמן מהווה דוגמא מובהקת למציאות המודרניסטית בה ישראל עדיין שרויה.

 

אדריכל סלו הרשמן במשרדו מצביע על תכנית מרכז שכונת רמת הדר בגבעת שמואל בתכנונו

 

להמשיך לקרוא

סיבוב בלוד כולל שכונת הרכבת

עבר הרבה זמן מאז ביקרנו בפעם האחרונה אצל חליל ברמלה, אז בששי האחרון מצאנו את עצמנו שוב מנגבים חומוס בצוותא. כאן זה המקום בו קיימת בינינו הסכמה שבחומוס של חליל קשה להתחרות ותמיד יוצאים ממנו עם מצב רוח טוב.

הפעם שמנו לב, שצמוד למקום של חליל, ניצבת כנסיה יוונית. בדומה לכנסיות רבות בארץ גם היא מתחבאת מאחורי חומות ושערי ברזל, כך שלבקר בה – לא היה מצב, לפחות לא היום.

.

20090213_0590

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: