ארכיון תג: סגנון בינלאומי

סיבוב במלון טלטש הנטוש – 80 שנה להקמתו

עומד ריק ונטוש במרכז הכרמל ובלב שכונה ותיקה בחיפה – מלון הר הכרמל. הבניין הייחודי בולט לכל מי שנוסע בדרך הים, אחד הרחובות הארוכים והמרכזיים בחיפה המקשר בין פסגת הכרמל ובין החוף.

מגידו היה שמו הקודם, אך שמו המקורי ניתן לו על שמה של מייסדת המלון – טלטש, שצאצאיה עדיין גרים בחיפה. כשהוקם השנה לפני 80 שנה, האזור היה ריק מבינוי והמלון היה בטבע. תהליך העיור המהיר בלע את הבניין לתוכו, נבנו מלונות חדשים במיקומים טובים יותר ועם שירותים עדכניים והמלון דעך עד שנסגר לפני שנתיים.

שקיעתו של המלון גררה את יזמיו להוסיף לו תוספות בנייה שפגעו באיכויות התכנון המקוריות שהעניק לו האדריכל לאופולד קרקואר, מהאדריכלים היצירתיים והכישרוניים שפעלו כאן במחצית הראשונה של המאה שעברה. כל בניין שתכנן שווה לבקר בו ואין סקירה על אדריכלות ישראלית שיכולה להיות שלימה ללא הצגת כמה מהם.

ועל כך ברשימה זו.

.

10404435_930160360346880_349196746293798927_n

נטוש

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בדרך הים 99

ביום רביעי נסעתי בחיפה בדרך הים, היורדת מפסגת הכרמל אל הים. בדרך תפס המבט בניין שקראתי עליו בספר. החלטתי לעצור ולראות אותו מקרוב.

בניין מגורים בדרך הים 99 עם חזית בולטת במיוחד: סדרת חלונות מרובעים מדגישה את מרכז החזית, שם נמצא חדר המדרגות. מתחת לחלונות יש דלת עץ גדולה הכוללת גם היא חלונות זכוכית דומים לאלה שמעליה. יצירת אמנות עירונית שקטה ויפה שבקלות אפשר לפספס, אבל הודות לאדריכלית פארה גולדמן שפרסמה לאחרונה את הספר "משה חת – אדריכל חיפאי" – נהניתי מהעצירה ומהגילוי.

ועל כך ברשימה זו.

.

10606114_929002507129332_6137458227592597695_n

המדרגות

.

להמשיך לקרוא

סיבוב ליד הבית של חנוך לוין, התחנה המרכזית הישנה ודירות בעיר

לכבוד חג הפסח אני מציע סיור קצר בתל אביב.

"העיר הלבנה" של תל אביב מוכרת לרוב בשטח שסמוך לשדרות רוטשילד ומערבה. במציאות הבתים שנבנו בשנות ה-30 בסגנון הבינלאומי מצויים גם מעבר לשטח הזה. נווה שאנן לדוגמה מלאה במבנים שהאיכות שלהם אינה נופלת מאלה שבאזור המוכרז על ידי עיריית תל אביב ואונסק"ו. המקבץ שיש בקצה המזרחי של נווה שאנן נראה לי אפילו חסר תקדים בכל העיר כולה בכמות וביצירתיות שהביעו האדריכלים באמצעות הבניינים שתכננו. לפני שלוש שנים השתתפתי בעריכת סקר מבנים לשימור לעיריית תל אביב (תחת שרביטו של אדריכל נאור מימר). בהתחלה חשבתי שנמצא 30-25 מבנים ובסוף גילינו למעלה מ-200 מבנים בעלי ערך כזה או אחר. בעירייה לא אהבו את הגילוי הזה ולפי מה שהבנתי העבודה נזרקה לפח.

ברשימה הזו לא אכנס יותר מייד לנווה שאנן, אלא רק אציג שני מבנים בעלי ערך אבל לא אדריכלי.

ביום ששי ערכתי סיור עם עוד כמה בלוגרים בעקבות דירות שניתן לשהות בהן במסגרת airbnb. אבל עד שהסיור התחיל ביקרתי בנווה שאנן לראות מה חדש עם שני מבנים שאני אוהב במיוחד באזור: הבית בו גדל חנוך לוין בנווה שאנן והתחנה המרכזית הישנה. אחר כך המשכתי לדירות.

-תחנה 1-

אני חושב שמי שרוצה להבין טוב יותר את הכוראוגרפיה של הדמויות במחזות של חנוך לוין, בעיקר אלה השכונתיות (להבדיל מהמחזות המיתיים כמו המדמה או כריתת ראש), כדאי לו להכיר את המרכיבים שיוצרים את המפגשים בין אנשים כפי שמופיעים במחזותיו ונראה לי שמהמקום הזה הוא קיבל את ההשראה: (1) הבדלי המפלסים בין הרחוב לכניסה לבניין, בין הרחוב והמרפסת, בין מרפסת למרפסת ולחלון, וכמובן בין הקומות השונות. (2) אזורי הביניים בין הבניין לרחוב, המרפסות והחצרות האחוריות.

.

IMG_6288

הבית בו התגורר חנוך לוין ואימו בשכונת נווה שאנן. מבנה בסגנון הבינלאומי, במרפסת אפשר לראות את דובה.

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בתיאטרון הפתוח בקיבוץ נען [3]

כאן אני חותם את "טרילוגיית נען" ברשימה על שני מבנים מבין שלושה ששרדו בנען, שתכנן האדריכל בוגר הבאוהאוס שמואל מסטצ'קין.

"בית שגומר את תפקידו – צריך להיעלם" – בציטוט זה מפיו של האדריכל שמואל מסטצ'קין נפתח הספר שיצא לזכרו ב-2008. האמת שהספר כל כך בעייתי, שאני לא בטוח שהציטוט אכן נכון. אבל גם אם כן, הוא כבר לא רלוונטי כי בהרבה מקרים אפשר למצוא תפקיד אחר. "בית ברל" והתאטרון הפתוח שתכנן בנען, הם שני מבנים מרשימים מאד בנוף האדריכלות הישראלית, לכן ראוי שיישארו ויספרו את סיפורה של ההיסטוריה המקומית. או שלא.

.

מול החזית האחורית של במת התאטרון הפתוח

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במה שנותר מתחנת רכבת שמובילה לשומקום

אתמול הצעתי לשאול לקפוץ ולראות את אזור מזרח עמק חפר שם טרם ערכנו סיבוב רציני. בעיקר עניין אותי לראות את הדופן המזרחית של מדינת ישראל בקטע של באקה-ג'ת – אבל על כך ברשימה אחרת.  בין האתרים בהם ביקרנו, היה גם אתר תחנת רכבת אחיטוב שכיום אינה פעילה עוד ומרבית מבניה נמחו. בעקבות פירסום הרשימה, קבלתי מידע רב השופך אור על עברה של התחנה ומקומה במערכת הרכבות בארץ-ישראל. 

הראשון שפנה אלי היה עמית בן-שלום – חוקר התחבורה המסילתית בארץ ישראל, שככל הנראה אין מילימטר שקשור לרכבות כאן שהוא לא ביקר, בדק וחקר, והשני הוא חן מלינג – מנהל ארכיון וסגן מנהל מוזיאון הרכבת. כל החומר שקבלתי משולב ברשימה הנוכחית ובהזדמנות זו ברצוני להודות להם על המידע והחומרים.    

מראה כללי של מבנה האיתות ששרד מתחנת רכבת אחיטוב

%d בלוגרים אהבו את זה: