Tag Archives: סגנון בינלאומי

סיבוב בבתי גן רחביה

מתחמי מגורים יוקרתיים הם כמובן לא המצאה חדשה, כמו היום גם בירושלים המנדטורית הוקמו כמה כאלה ובתי גן רחביה הוא אחד מהבולטים. המתחם מצטרף למבני המגורים המשותפים האיכותיים שנבנו בסביבתו במחצית השנייה של שנות ה-30, שעל שניים מהם כתבתי כאן לאחרונה: בית רקובר ובית המעלות. את מתחם גן רחביה, הקרוי כך על שם השכונה בה הוא ממוקם, תכננו האחים האדריכלים  דן ורפאל בן דור שהתמחו בתכנון מבני מגורים ליהודי וערביי העיר.

בשונה מבתים אחרים בסביבה, מדובר כאן במתחם הכולל שלושה מבנים עם גן פנימי. חזות המתחם כמו מרבית הבתים המשותפים באזור מוזנחת, עובדה שהופכת את הביקור לקצת עצוב. בנוסף, לאחרונה החלו הדיירים לחשוש לעתידם במתחם לאחר שאחיו של דרעי רכש את זכויות החכירה לאזור שעתידים לפקוע בעוד 19 שנה.

ועל כך ברשימה זו.

.

00

. להמשיך לקרוא

סיבוב בבית המעלות

בלוק המגורים הגדול שתכננו האדריכלים אלכסנדר פרידמן ומאיר רובין נבנה בשיאו של הסגנון הבינלאומי והושלם ב-1936 במרכז ירושלים המערבית. הבלוק מלווה את הרחובות המלך ג'ורג', המעלות ושמואל הנגיד וחזיתותיו מגיעות לקו האפס של המגרש. קצה אחד שלו לרחוב המלך ג'ורג' הסואן והקצה השני שלו סמוך לבניין בצלאל ההיסטורי.

העיצוב הקפדני שמאפיין את בית המעלות נמנע מחזרתיות שבלונית ומייצג את גישתם היצירתית של מתכנניו הבאה לידי ביטוי בטיפול הצורני המופיע בחזית הבניין, וחושף בין השאר עבודת אומנות באבן העוטפת. למרות ההזנחה והפיח שדבק באבן במהלך 81 השנים האחרונות, החזית לא דורשת תחזוקה משמעותית והיא נראית תקינה לחלוטין, למרות שעדיין שטיפה מקצועית והסרת תוספות מכוערות לא תזיק.

ועל כך ברשימה זו.

.

עיגול פינות

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית רקובר מול בצלאל

במשך חמש שנים חלפתי יום-יום על פני בית דירות שהיה נראה לי טיפוסי לאזור – "בית רקובר", שתכננו האדריכלים אלכסנדר פרידמן ומאיר רובין. הבניין ניצב ממש מול הבניין ההיסטורי של בצלאל, בו שוכנת מאז תחילת העשור הקודם המחלקה לאדריכלות. הוא אכן דומה לבניינים אחרים באזור כמו בית המעלות השוכן בהמשך הרחוב, וכמו כל שאר המבנים הוא בנוי על קו אפס של המגרש, חלק מבלוק עירוני עם קומה מסחרית.

מה שנראה רגיל באותו קטע בעיר, הוא למעשה אחד המקרים הבודדים בהם תוכנן בלוק עירוני, גם הטיפול בחזיתות הבניין ובחדר המדרגות הם מקומות להם העניקו האדריכלים תשומת לב משמעותית. לכן, ראוי לחזור ל"בית רקובר" שבנייתו הושלמה ב-1939 ולהתעכב בו.

ועל כך ברשימה זו.

.

הדרך מלמטה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בביתן השוויצרי באוניברסיטה הבינלאומית בפריס בתכנון לה קורבוזיה

הביתן השוויצרי הוא בניין מעונות סטודנטים בפריס שתכננו במשותף צמד האדריכלים לה קורבוזיה ופייר ז'אנרה ובנייתו הושלמה ב-1933. היתה זו העבודה הגדולה הראשונה שתכנן לה קורבוזיה, שהיה הדמות הוגה הדעות והמעצב מבין השניים, כשז'אנרה היה המוציא אל הפועל. 

בעיקר בתי מגורים פרטיים תכנן עד אז לה קורבוזיה. החזון שגיבש כבר בשלבים מוקדמים של דרכו המקצועית היה רחב יותר מבתים פרטיים, והוא הגה את ערי העתיד. הביתן השוויצרי איפשר לו לעלות בקנה המידה אליו שאף, ולהציג גישה חדשה לעיצוב בית מגורים משותף. חידושיו הרבים והחלוציים הופכים את הבניין לנקודת ציון ביצירתו של האדריכל ובכלל באדריכלות הבינלאומית. הודות לכך, כבר ב-1967 הכריזה עליו עיריית פריס כבניין לשימור, וב-1986 הכריז עליו הממשל הצרפתי כאתר לאומי.

בשונה מבנייני המגורים המשותפים שתכנן מאוחר יותר בשנות ה-50 ובהם Maison du Brésil (בית ברזיל – השוכן כמה עשרות מטרים מכאן ועליו כתבתי כאן) ו-Unité d'Habitation במרסיי או בברלין (עליו כתבתי כאן), בניין המעונות השוויצרי הוא בניין מאופק בצורתו ובעיצובו ואינו כולל את הפלסטיות הצבעונית והעשירה שיצר באמצעות בטון חשוף ופלטת צבעים עזים. כאן הבניין פשוט יותר ומודגשות בו צורות מובהקות, מבלי להיכנס לעודף טיפול בפרטים קטנים ופיסוליים ללא משמעות פונקציונאלית. לעומת זאת, כאן ניתן כבר לראות גישה שתחזור ותופיע גם בבניינים המאוחרים: גוף מרכזי בצורת תיבה שלצידו גוף קטן בזוית אליו, טיפול דומה בחזיתות – זוג חזיתות נגדיות צרות ואטומות, חזית אחת מרושתת בפתחים לשירות החדרים וחזית אחת עם פתחים קטנים לחדרי שירות או מסדרונות, כשהכל נשען על קומת עמודים מפולשת.

ועל כך ברשימה זו. 

.

15259758_1467214499974794_3454115665051926916_o

+

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בארבעה בתי המגורים הכי שווים בשכונת הדר בחיפה

היתה לי שעה פנויה להסתובב בשכונת הדר בחיפה, אז ניצלתי אותה לראות אחת ולתמיד את הבתים שתכננו האדריכלים בנימין אוראל ויחזקאל זוהר. את עבודתם אני מכיר הודות לספר "בנימין אוראל – אדריכל ללא דיפלומה" (הוצאה עצמית, 2008), אבל לא חשבתי שהם הרבה יותר מרשימים במציאות מאשר בספר, למרות שבספר הופיעו לא מעט תמונות של הבניינים שעכשיו רובם כבר בני 80 ואף יותר. הבניינים שתכננו נותרו ברובם במתכונתם המקורית, בתי דירות שברובם מוזנחים, אך איכות התכנון ואיכות הבנייה המעולה הותירו אותם במצב יחסית טוב. על בית אהרון רוזנפלד כתבתי כבר כאן, ועל בית הצופה כתבתי כאן.

ברשימה זו אתעכב רק על 4 מבין עשרות המבנים שתכננו השניים בחיפה: (1) מעונות אדל שיפר ברחוב אחד העם 11-9 (2) בית ויסמן ברחוב אחד העם 4, (3) בית ברכה ברחוב הרצליה 34, ו-(4) בית שבט ברחוב מסדה 34.

.

14753774_1420177788011799_3426732792595882095_o

מודים אנחנו

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במלון טלטש הנטוש – 80 שנה להקמתו

עומד ריק ונטוש במרכז הכרמל ובלב שכונה ותיקה בחיפה – מלון הר הכרמל. הבניין הייחודי בולט לכל מי שנוסע בדרך הים, אחד הרחובות הארוכים והמרכזיים בחיפה המקשר בין פסגת הכרמל ובין החוף.

מגידו היה שמו הקודם, אך שמו המקורי ניתן לו על שמה של מייסדת המלון – טלטש, שצאצאיה עדיין גרים בחיפה. כשהוקם השנה לפני 80 שנה, האזור היה ריק מבינוי והמלון היה בטבע. תהליך העיור המהיר בלע את הבניין לתוכו, נבנו מלונות חדשים במיקומים טובים יותר ועם שירותים עדכניים והמלון דעך עד שנסגר לפני שנתיים.

שקיעתו של המלון גררה את יזמיו להוסיף לו תוספות בנייה שפגעו באיכויות התכנון המקוריות שהעניק לו האדריכל לאופולד קרקואר, מהאדריכלים היצירתיים והכישרוניים שפעלו כאן במחצית הראשונה של המאה שעברה. כל בניין שתכנן שווה לבקר בו ואין סקירה על אדריכלות ישראלית שיכולה להיות שלימה ללא הצגת כמה מהם.

ועל כך ברשימה זו.

.

10404435_930160360346880_349196746293798927_n

נטוש

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בדרך הים 99

ביום רביעי נסעתי בחיפה בדרך הים, היורדת מפסגת הכרמל אל הים. בדרך תפס המבט בניין שקראתי עליו בספר. החלטתי לעצור ולראות אותו מקרוב.

בניין מגורים בדרך הים 99 עם חזית בולטת במיוחד: סדרת חלונות מרובעים מדגישה את מרכז החזית, שם נמצא חדר המדרגות. מתחת לחלונות יש דלת עץ גדולה הכוללת גם היא חלונות זכוכית דומים לאלה שמעליה. יצירת אמנות עירונית שקטה ויפה שבקלות אפשר לפספס, אבל הודות לאדריכלית פארה גולדמן שפרסמה לאחרונה את הספר "משה חת – אדריכל חיפאי" – נהניתי מהעצירה ומהגילוי.

ועל כך ברשימה זו.

.

10606114_929002507129332_6137458227592597695_n

המדרגות

.

להמשיך לקרוא

סיבוב ליד הבית של חנוך לוין, התחנה המרכזית הישנה ודירות בעיר

לכבוד חג הפסח אני מציע סיור קצר בתל אביב.

"העיר הלבנה" של תל אביב מוכרת לרוב בשטח שסמוך לשדרות רוטשילד ומערבה. במציאות הבתים שנבנו בשנות ה-30 בסגנון הבינלאומי מצויים גם מעבר לשטח הזה. נווה שאנן לדוגמה מלאה במבנים שהאיכות שלהם אינה נופלת מאלה שבאזור המוכרז על ידי עיריית תל אביב ואונסק"ו. המקבץ שיש בקצה המזרחי של נווה שאנן נראה לי אפילו חסר תקדים בכל העיר כולה בכמות וביצירתיות שהביעו האדריכלים באמצעות הבניינים שתכננו. לפני שלוש שנים השתתפתי בעריכת סקר מבנים לשימור לעיריית תל אביב (תחת שרביטו של אדריכל נאור מימר). בהתחלה חשבתי שנמצא 30-25 מבנים ובסוף גילינו למעלה מ-200 מבנים בעלי ערך כזה או אחר. בעירייה לא אהבו את הגילוי הזה ולפי מה שהבנתי העבודה נזרקה לפח.

ברשימה הזו לא אכנס יותר מייד לנווה שאנן, אלא רק אציג שני מבנים בעלי ערך אבל לא אדריכלי.

ביום ששי ערכתי סיור עם עוד כמה בלוגרים בעקבות דירות שניתן לשהות בהן במסגרת airbnb. אבל עד שהסיור התחיל ביקרתי בנווה שאנן לראות מה חדש עם שני מבנים שאני אוהב במיוחד באזור: הבית בו גדל חנוך לוין בנווה שאנן והתחנה המרכזית הישנה. אחר כך המשכתי לדירות.

-תחנה 1-

אני חושב שמי שרוצה להבין טוב יותר את הכוראוגרפיה של הדמויות במחזות של חנוך לוין, בעיקר אלה השכונתיות (להבדיל מהמחזות המיתיים כמו המדמה או כריתת ראש), כדאי לו להכיר את המרכיבים שיוצרים את המפגשים בין אנשים כפי שמופיעים במחזותיו ונראה לי שמהמקום הזה הוא קיבל את ההשראה: (1) הבדלי המפלסים בין הרחוב לכניסה לבניין, בין הרחוב והמרפסת, בין מרפסת למרפסת ולחלון, וכמובן בין הקומות השונות. (2) אזורי הביניים בין הבניין לרחוב, המרפסות והחצרות האחוריות.

.

IMG_6288

הבית בו התגורר חנוך לוין ואימו בשכונת נווה שאנן. מבנה בסגנון הבינלאומי, במרפסת אפשר לראות את דובה.

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בתיאטרון הפתוח בקיבוץ נען [3]

כאן אני חותם את "טרילוגיית נען" ברשימה על שני מבנים מבין שלושה ששרדו בנען, שתכנן האדריכל בוגר הבאוהאוס שמואל מסטצ'קין.

"בית שגומר את תפקידו – צריך להיעלם" – בציטוט זה מפיו של האדריכל שמואל מסטצ'קין נפתח הספר שיצא לזכרו ב-2008. האמת שהספר כל כך בעייתי, שאני לא בטוח שהציטוט אכן נכון. אבל גם אם כן, הוא כבר לא רלוונטי כי בהרבה מקרים אפשר למצוא תפקיד אחר. "בית ברל" והתאטרון הפתוח שתכנן בנען, הם שני מבנים מרשימים מאד בנוף האדריכלות הישראלית, לכן ראוי שיישארו ויספרו את סיפורה של ההיסטוריה המקומית. או שלא.

.

מול החזית האחורית של במת התאטרון הפתוח

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במה שנותר מתחנת רכבת שמובילה לשומקום

אתמול הצעתי לשאול לקפוץ ולראות את אזור מזרח עמק חפר שם טרם ערכנו סיבוב רציני. בעיקר עניין אותי לראות את הדופן המזרחית של מדינת ישראל בקטע של באקה-ג'ת – אבל על כך ברשימה אחרת.  בין האתרים בהם ביקרנו, היה גם אתר תחנת רכבת אחיטוב שכיום אינה פעילה עוד ומרבית מבניה נמחו. בעקבות פירסום הרשימה, קבלתי מידע רב השופך אור על עברה של התחנה ומקומה במערכת הרכבות בארץ-ישראל. 

הראשון שפנה אלי היה עמית בן-שלום – חוקר התחבורה המסילתית בארץ ישראל, שככל הנראה אין מילימטר שקשור לרכבות כאן שהוא לא ביקר, בדק וחקר, והשני הוא חן מלינג – מנהל ארכיון וסגן מנהל מוזיאון הרכבת. כל החומר שקבלתי משולב ברשימה הנוכחית ובהזדמנות זו ברצוני להודות להם על המידע והחומרים.    

מראה כללי של מבנה האיתות ששרד מתחנת רכבת אחיטוב

%d בלוגרים אהבו את זה: