ארכיון תג: נטוש

סיבוב בחוות שטוק הנטושה

לאחר הביקור בבמה הנטושה, בבית שטורמן ובקניון ביג פשן בנצרת, קפצתי לראות את חוות שטוק. בין המבנים הנטושים היותר מרתקים שנתקלתי בהם יש מקום של כבוד לשרידיה של "חוות שטוק" שהוקמה בשוליים של עמק יזרעאל ב-1925. המבנה המוקף עצי ברוש, זית וושינגטוניה אחת, שרד בשלמותו לרבות פרטי נגרות וריצוף מקוריים. המבנה ששוכן בתחומיו של מרכז מחקר של משרד החקלאות, אמנם נטוש, מבודד ופרוץ, אך הוא נקי ונראה שחוץ מיונים אף אחד לא נוהג לבקר בו.

הסיפור של החווה מרתק לא פחות: הקימו אותה בני משפחת שטוק, יהודים מאיטליה שהיו בין השאר מייסדיה של חברת המשקאות Stock. החווה אכלסה תחילה כמה משפחות, לאחר מכן קבוצה של נערים שהיגרו בגפם מאירופה, וכשאלה עזבו עברה לידי משרד החקלאות שמפעיל בתחומה מרכז מחקר אך את בניין החווה עצמו מזניח.

ועל כך ברשימה זו.

.

החיים עברו מעליו

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבמה המשותפת והנטושה בקיבוץ עין חרוד

הבמה שאירחה בין השאר את דוד בן גוריון, תיאטרון הבימה, התזמורת הפילהרמונית עם לאונרד ברנשטיין ואת ילדי עין חרוד ותל יוסף, ניצבת נטושה ואטומה כבר עשרות שנים. גם ספסלי הבטון שהוקמו מול הבמה ועליהם הצטופפו אלפי חברים נעלמו מהשטח. בבניית הבמה שתוכננה בידי המהנדס דוד טוביה, הוחל ב-1934 והיא עוצבה כקוביית בטון כשהתפאורה שלה היתה העמק והר הגלבוע. היא ממוקמת לצד בית הספר ובשטח שבין שני הקיבוצים השכנים – תל יוסף ועין חרוד.

הגג שלה קרס לפני חמש שנים ומאז מצבו של הבניין הדרדר באופן משמעותי. רצפת העץ ששימשה לבמה והצליחה לשרוד את כל השנים, נרקבה תחת גשמי החורף ותחת קרני השמש החזקות בקיץ. הבמה עצמה לא פתוחה יותר אלא היא נאטמה בקיר בלוקים ומבנה קטן הוקם בחזיתה. כשמציצים פנימה המקום נראה כמו דשה התחום בקירות בטון. 

ועל כך ברשימה זו.

.

במה סגורה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במסגד הנטוש בעמקה

רגע לפני הסיבוב באתרי הזיכרון ובתערוכה של האדריכל פרדי כהנא בקיבוץ בית העמק ביום שישי האחרון, עצרתי במושב עמקה השוכן מול בית העמק שבגליל המערבי. מושב עמקה תוכנן באופן טיפוסי למושבים החקלאיים שהוקמו בשנות ה-50, אלא שהוא נבנה במקומו של הכפר הפלסטיני עמקא שחוסל ב-1948 ושרידיו עדיין בולטים בשטח. בתי האבן הקטנים ששימשו את תושבי עמקא, משמשים כיום את תושבי עמקה. בית הקברות המוסלמי מבודד, נטוש ומוקף בחלקו בגדר עלובה. מרבית המצבות התפוררו מזמן, ורק לבודדות נותרה צורת מצבה.

המסגד הוא החלק המרשים מבין השרידים. מבנה אבן גדול ויפה. בחזיתו יש מבואה הפתוחה לכיוון צפון ושלוש קשתות מקבלות את פני הבאים. אולם גדול המקורה בכיפה נותר כמעט שלם. מחראב (גומחה המציינת את כיוון התפילה) קטן פונה לדרום וקיר המזרח הרוס כמעט לגמרי.

ועל כך ברשימה זו.

.

כאן

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במפעל נטוש לסכיני גילוח בנצרת עילית

תקוות גדולות תלו בנצרת עילית. הפוליטיקאים חשבו שבאמצעותה ניתן יהיה לשלוט ביישובים הערבים בסביבה ולמנוע את התפתחותם. התושבים שיישבה כאן המדינה שרדו רק דור אחד או שניים. קשה להכות שורשים כשמתבססים על פוליטיקה גזענית ושטחית. החיכוך עם הסביבה גדל, המפעלים נסגרו זה אחר זה ונצרת עילית החלה להתרוקן מתוכן ומתושבים. העלייה הגדולה מרוסיה הכניסה אוכלוסייה חדשה, אך לא לזמן רב. הצעירים נמלטו כשהם מותירים מאחור את הוריהם הקשישים. הדירות שהתפנו נרכשו בידי השכנים מנצרת. אין פלא שראש עיריית נצרת עילית חיפש לאחרונה שם אחר לעיר, כדי לנסות ולנתק אותה מהשכנה שבלעה אותה.

אחד מהמקומות שממחיש יותר מכל את מצבה של נצרת עילית הוא מתחם מפעל פרמה שרפ לסכיני גילוח מפלדת אל-חלד, שהוקם באזור תעשייה במרכז העיר. הבניין כיום נטוש לאחר שהמפעל החליף ידיים ועזב את נצרת עילית לטובת אזור התעשייה ציפורית שמצפון לעיר.

ועל כך ברשימה זו.

.

זוג

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במסגד הנטוש של חושניה וגם יגאל תומרקין

1,136 תושבים גרו בכפר חושניה ב-1960, בעת שנערך בו מפקד אוכלוסין. עד 1967 התגוררו בגולן 150 אלף תושבים ב-153 כפרים וב-112 חוות. כיום גרים רק 46 אלף תושבים, כמחציתם מתנחלים וכמחציתם דרוזים ועלווים. ברוב ההתנחלויות בגולן גרים בסך הכל בין 270 ל-800 תושבים בכל התנחלות. בשתיים מההתנחלויות המוגדרות כיישובים קהילתיים הגיעו ליותר מאלף, אבל לא יותר מזה. בקצרין גרים כ-7,000 מתנחלים.

סמוך למושב קשת שבגולן מצויים שרידיו של הכפר חושניה שהיה כאן עד 1967. מרבית מבני הכפר נהרסו אך עדיין נותרו כמה מהם שלימים והבולט בהם הוא מבנה המסגד שנפגע בפינתו. המסגד נבנה מבטון ובאיכות גבוהה ולכן למרות פגיעת הפגז שגרמה להרס, הוא נותר על תילו והוא מרשים בנוף הפתוח העוטף אותו.

ההזנחה וחשיפת הזיונים יביאו להתפוררותו. לבסוף תגיע קריסתו המוחלטת ומחיקתו מהנוף. כפי שההיסטוריה מלמדת אותנו, אם הליכוד יישאר עוד כמה שנים בשלטון אז סביר להניח שהגולן שוב יחזור ויחליף ידיים והמסגד ישוקם.

ועל כך ברשימה זו.

.

עשירית

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבריכת גלי הדר הנטושה בתכנון זאב רכטר, אריה שרון ואויגן שטולצר

השמחה והשחרור שמילאו את המקום בו שחו, גלשו והשתעשעו במים, התחלפו בריקנות ועזובה. כל כמה שניות נשמע בום גדול שהרעיד את הבניין. הרעש היה חזק כל כך עד שחשבתי שהורסים את המקום. השעה היתה מאוחרת ביום שישי וחשבתי לעצמי מי יהרוס בניין באמצע העיר בשבת? כשעליתי למעלה, לבניין שרוכב על הבריכה, גיליתי שבאחד החדרים יש פעילות. בחור חזר והרים משקולות וזרק אותן על הרצפה.

בריכת גלי הדר אותה כינו גם בריכת הפועל, יחד עם קולנוע תמר הצמוד לה הם תוצר של שיתוף פעולה בין האדריכלים זאב רכטר, אויגן שטולצר ואריה שרון. המתחם תוכנן ונבנה לאורך כמעט עשרים שנה. עם פתיחת הבריכה ב-1949 הפכה לאחד ממרכזי הספורט הבולטים בעיר ובמימיה נשברו שיאי ישראל בשחיה. באולם הקולנוע הקרינו את טובי הסרטים וגם מחזות והופעות.

50 שנה שהעיר חיפה שוקעת. יש אמנם הצלחות נקודתיות אך הן זעירות ביחס לקנה המידה העירוני ומפומפמות בעיקר בזכות יחסי ציבור. חיסול הבריכה כמרחב של פנאי ונופש במרכז העיר וללא הצבת חלופה, הוא מחדל שפוגע במעמד השכונה. הבחירות קרובות אך ספק אם תושבי העיר יתעוררו, ילכו לקלפיות ויסלקו את מי שהיה צריך להסתלק כבר לפני שתי קדנציות. ספק גדול אם היורש יצליח.

ועל כך ברשימה זו.

.

ברוכים הבאים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית העם הנטוש בבית ינאי

רשימה מספר 752

הקדמתי לפגישה במכמורת, אז אחרי שעצרתי לראות את האורווה הענקית שנמצאת בנחלה הממוקמת בכניסה למושב, המשכתי לבית העם הנטוש שניצב בראש גבעת הכורכר. המבנה שנועד לאכלס את כל בני המושב ואורחיהם, נחנך באפריל 1967, בתכנונה של מחלקת התכנון בתנועת המושבים. הוא לא פועל יותר מעשרים שנה.

כיום המבנה מתפרק אט אט והצמחייה בולעת אותו. תכולתו חוסלה, הגג התמוטט בחלקו, הפתחים נחסמו ועל הגדר שהוקמה סביבו נתלו שלטים המכריזים כי המבנה מסוכן. עדות נוספת לתרבות ולמרכז קהילתי שאיבדו את מעמדם.

ועל כך ברשימה זו.

.

מדרגות

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בספרייה הנטושה בגבעת חביבה וגם פרס רזניק

מעמדן של הספריות הדרדר בעשור הקודם ואחת הספריות ששילמה על כך מחיר יקר היתה הספרייה של תנועת השומר הצעיר והקיבוץ הארצי. את בניין הספרייה הייחודי שהוקם לאחר הקמת המדינה בשטחו של בסיס בריטי, תכנן האדריכל שמואל מסטצ'קין, בוגר הבאוהאוס.

מספר מהמבנים המעולים שתכנן מסטצ'קין מצויים כיום בסכנה ולא זוכים לתשומת הלב הראויה להם. במרכז חינוכי כמו גבעת חביבה הייתי מצפה לגלות שהמבנה שהיה לראשון שהקימה התנועה במרכז החינוכי-אידאולוגי שלה ימשיך לפעול, אך בישראל "ישן מפני חדש תוציאו" וזה דינו של הבניין הזה.

ועל כך ברשימה זו (וגם על הזוכים בפרס רזניק לאדריכל צעיר).

.

המבצר הריק

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במלון מצדה הנטוש בערד

9 שנים לבלוג "חלון אחורי", ונראה לי נחמד לפרסם רשימה על מבנה נוסף בערד, זאת מאחר והרשימה שפתחה את הבלוג היתה גם היא על מבנה בערד – המצפור שיצר יגאל תומרקין שהחודש מציינים 50 שנה להקמתו. מטרים ספורים מהמצפור ניצבים שרידי "מלון הפאר של ערד" – הוא "מלון מצדה" אותו תכנן האדריכל יהויכין גור. המלון שנפתח לציבור ב-1969 לא שרד שנים רבות, בגלל שרשרת של אסונות וכשלונות. 

היום כשאני מסתובב במצפור, אני מודה שאולי עדיף לתת למקום הזה את השקט הראוי לו, ולהימנע מכל פיתוח רועש והמוני. שרידיו המתפוררים של המלון שנראה שלא ניתן יהיה עוד לשקם אותם, מייצגים את החלום והחזון שעמד בבסיס הקמתה של ערד. שיחה קצרה עם ראש העירייה שמחדיר רוח חדשה למקום, ומשתתף בכל אירוע תרבותי שמארגן המרכז לאמנות עכשווית בערד, הותירה רושם חיובי ואופטימי.

ועל כך ברשימה זו.

.

בעיניכם היא פרוצה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית העם הנטוש במושב חרות

בתי תרבות נטושים ופרוצים הם דבר נפוץ. התרבות כבר לא מה שהיתה וכך גם החברה והבתים האלה איבדו את משמעותם ומעמדם. עדיין, יש ישובים שיודעים להעריך את "הביחד" ומקפידים להשקיע ותחזק היטב את אותם נכסים משותפים, ויש כאלה שלא. גורלו של בית העם במושב חרות שבעמק חפר הוא כזה.

תכננו אותו האדריכלים איליה בלזיצמן ואנדרי לייטרסדורף – ממשרדי האדריכלים המשגשגים בארץ באמצע המאה הקודמת שהתמחו במבני ציבור במרכזי הערים כמו גם במושבים ובהתיישבות הכפרית. מאז שנחנך בית העם במושב חרות ב-1957, השתנו הזמנים – יוקרתו של המושב עלתה ומצבו של הבית הדרדר ונותר כפצע בלב.

ועל כך ברשימה זו.

.

מי ימלל

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באורחן הכרמל נטוש

כבר עשור שאורחן הכרמל נטוש. זהו אחיו הקטן של אורחן דברת עליו כתבתי כאן וגם אותו תכנן האדריכל יוסי עמיר. היוזמה להקמת האורחן היתה של הקיבוצים רמות מנשה ועין השופט. ההתחלה היתה מבטיחה ובעיקר העניקה לחובבי האוכל הזדמנות לאכול גלידת Mövenpick טרייה. לצערי ולצערם כמובן של היזמים, העסק שנפתח ב-1997 עם בשורה חדשה לזירה הקולינרית הישראלית לא הצליח, הוא נסגר וננטש.

לפני חצי שנה כשעברתי במקום, ראיתי חבורה של גברים עומדת בכניסה. התברר שהחבורה מירכא שוקלת לרכוש את הנכס ולחזור ולהפעיל אותו כמסעדה וחנות. הם התלבטו ושאלו לעצתי כשראו שאני יודע כמה דברים על המקום. שבוע שעבר עצרתי שם שוב ונראה כי הם לא ביצעו את הרכישה והמקום נותר פרוץ ונטוש.

ועל כך ברשימה זו.

.

טנא ירוק, פרח לבן

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשרידי מפעל בריטי מתפורר

הבריטים הפכו את האזור שבסביבת שוהם לאחד מהמוקדים המרכזיים של הצבא ששרידים מעטים ממנו נותרו בשטח. היות ובסיס בית נבאללה עדיין תפוס על ידי הצבא, אז אין אפשרות לדעת מה יש בפנים. אך בסמוך לו ישנם שטחים שפתוחים לציבור ושם אפשר לראות מה נותר. רוב השרידים הם של מערכת מסילת הרכבת שהתפצלה כאן למספר מסילות ששרתו את המתקנים השונים שפעלו באזור וכמובן שאין כבר לא רכבת ולא בריטים. מהמתקנים שננטשו עם סיום המנדט הבריטי כמעט ודבר לא שרד, אבל כן שרד מפעל מוזר ונטוש. לאחרונה חשפה האדריכלית שרי מרק במסגרת מחקר שערכה בעבודת דוקטורט, את ייעודו של המפעל. הוא עדיין ניצב בחורשת איקליפטוס והסיבוב בו שווה.

בסיס בית נבאללה שכן סמוך ללוד שם היתה צומת מרכזי של רשת הרכבות המנדטורית, וכן סמוך לשדה התעופה ובכלל במרכז ישראל – היתרון הזה נשמר גם היום ולכן הצבא הישראלי ממשיך להחזיק ולפתח אותו. הוא קרוי על שמו של כפר פלסטיני שחוסל ב-48' ועל שרידיו ועל אתרים אחרים באזור כתבתי כאן. הבסיס הבריטי היה מהגדולים באזור והגיע עד השטח הגובל כיום בשוהם. במהלך השנים, נסוג הצבא מחלק נכבד משטחי הבסיס ההיסטורי, וכך מצד אחד נחשפו חלק מהמבנים והשרידים ההיסטורים שנשמרו בבסיס ולכן המודעות הציבורית להם יכולה לסייע בפיתוחם. מצד שני כעת השרידים מופקרים ואם הפיתוח לא יתממש אז סביר להניח שהם יתפוררו ויהרסו.

ועל כך ברשימה זו.

.

15068473_1446850152011229_2289743179504942078_o

ציף ציף

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באחד המבנים הנטושים והמוזרים בחיפה

הבניין הענק והנטוש שמשקיף על הים ועל מפרץ חיפה הוא תעלומה. הוא ניצב פחות משלושים מטר מרצועת החוף, פרויקט שהיום רשויות התכנון והבנייה לא היו מאשרות בגלל הקרבה לים. למרות שסביר להניח אם יואב גלנט שר השיכון אז הכל אפשרי.

בשנות ה-70 הוא תוכנן, כך נראה לפי הסגנון, וספק עם בנייתו הושלמה אי פעם. הוא ניצב פרוץ בקצה אזור התעשייה הצפוני של חיפה וסמוך למסופי מכולות המתפקדים כעורף לנמל חיפה הסמוך.

רק בטון חשוף שבקטעים ממנו כוסה באמנות רחוב שנוצרו בשנים האחרונות. הבניין מזוהם בפסולת, אבל לא מצליח להתחרות בזיהום של חוף הים הסמוך לו. כבר נדוש לגמרי לציין את הפוטנציאל המבוזבז של חיפה, ועל היכולות הבלתי צפויות של ראשי העיר ב-47 השנים האחרונות לתקוע את העיר ולהשקיע במיזמים חסרי תוכן שרק חולבים את הקופה הציבורית (האצטדיון למשל). הבניין הענק הזה וסביבתו המוזנחת היא עוד דוגמה לאוזלת ידה של הרשות המקומית. בחיפה יש יותר מידי פרויקטים מרהיבים שהם גם כושלים ונטושים: בית אגד, שוק תלפיות, מלון הר הכרמל (טלטש), מתחם בית הספר המקצועי שו"ב והרשימה עוד ארוכה.

ועל כך ברשימה זו.

.

15625952_1495544760475101_7145557804452950016_o

שנסון ללבנון

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הכנסת הנטוש במושב חדיד

נטוש ומתפורר בליבו של המושב שעלה על הקרקע ב-1949, בית הכנסת הישן של חדיד הוא מקום ששווה לגלות. כשנוסעים על כביש 1 מלווה המושב את הנסיעה למשך כמה שניות. פעם עיטרה אותו שדרת ברושים שחצצה בין השדות, אבל לפני כעשור הם נכרתו ועליהם הוקמה שכונת ההרחבה של המושב שגדל והתפתח. נבנה בית כנסת חדש והמבנה הישן שהתגלו בו סדקים גדולים, כבר לא ענה על הצרכים.

מבנים נטושים רבים פזורים במושב, כאלה שעמדו פה כבר בשנות ה-50 וכאלה חדשים יותר ושבנייתם לא הושלמה מסיבות שונות. אבל ביתה כנסת הנטוש, עם הצוהר העגול ומגן הדוד שבמרכזו, הוא המבנה המיוחד ביותר, אולי בגלל פשטותו וצניעותו, ואולי בגלל החן שיש למבנה, ערכים שקצת נשכחו.

ועל כך ברשימה זו.

.

15025223_1445168008846110_8005204797032007064_o

ג'יג'י

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הספר הנטוש בקצה שכונת נווה דוד

עוד אחת מהשכונות המוזנחות בחיפה היא נווה דוד. במרחק קצר מחוף הים ומפארק הכט, סמוכה לכביש 4 ויש לה כמות גדולה של שטחים למבני ציבור. אבל שילוב "מנצח" של הזנחת בתי המגורים על ידי התושבים ומצד שני הזנחת מבני הציבור, הביאו אותה להתחרות בכבוד בתואר השכונה הכי עלובה בחיפה. אפילו בית הקברות הסמוך יותר מטופח. זו שכונה שעדיין פועלת כמו בשנות ה-50 מבלי שמישהו טרח לעדכן אותה למאה ה-21, במרכז המסחרי הקטן שבליבה נראה שאף אחד לא טרח לטייח את הקירות ולצבוע את העמודים מאז חנוכתו. היא נותרה הפקר לידיים של כל מיני יזמים שמחפשים איפה ניתן להפיק רווח נאה מבלי שאיש ימנע מהם את המהלך.

שיא ההזנחה בשכונה הוא מתחם גדול בו פעל בעבר בית ספר מקצועי שו"ב, וכיום המבנים בו נטושים כולם. בחלקו הדרומי של המתחם התמקם לאחרונה המרכז ללימודים טכנולוגים שנותן שירותים לבתי הספר בעיר. בקצה הצפוני של השכונה, במפגש עם כביש 4, התמקם אזרח שתלה שלטים נגד הממסד.

ועל כך ברשימה זו.

.

14753847_1418108658218712_8614289398284405233_o

מחכים למשיח

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשני חדרי אוכל בקיבוצים אור הנר ורוחמה

המשותף לשני חדרי האוכל ברשימה זו: שניהם עברו הרחבה ששינתה את פניהם. אך בעוד שברוחמה הוזמן לתכנן את ההרחבה האדריכל המקורי – האדריכל שמואל מסטצ'קין, בוגר בית ספר הבאוהאוס, הרי שבקיבוץ אור הנר תכנן את המקור האדריכל אריך ראש ואת ההרחבה תכננה האדריכלית ארנונה אקסלרוד.

השוני בולט היטב: חדר האוכל ברוחמה נטוש, אך סדרת הקשתות החגיגית המעטרת את חזיתו לא פוגעת במעמדו החזותי והוא מודגש היטב על פני שאר המבנים בקיבוץ. לעומתו, חדר האוכל באור הנר מאוכלס ומשגשג, אך חזותו צנועה והוא לא שונה בהרבה משאר המבנים בקיבוץ. כנראה שבאור הנר הרגישו את חוסר הייחוד של הבניין והחליטו להזמין צמד אמנים ארגנטינאים שיעטרו את הבניין וסביבתו באמנות.

חוץ מחדרי אוכל כדאי לבקר בעוד כמה מקומות:

(1) ברוחמה יש סמוך לחדר האוכל אנדרטה, בית אבות ואמפי שבכל אחד מהם מומלץ לבקר.

(2) בקיבוץ דורות הממוקם בין אור הנר ורוחמה, ניצב חדר האוכל שתכנן האדריכל מרדכי זברודסקי עליו כתבתי כאן.

(3) חלקת הקבר של אריק ולילי שרון נמצאת ממש סמוך לדורות וגם עליה כבר הספקתי לכתוב. בעת הביקור שמעתי שדיוויד בואי מת.

(4) רגע לפני צומת בית קמה, שתי דקות נסיעה מרוחמה, ניצבת אנדרטה לחללי חטיבת יפתח שעיצב האדריכל חילק ערד ועליה כתבתי כאן.

ועל כך ברשימה זו.

.

13680304_1327219283974317_6276760413393379012_o

אור ותכלת בשמיים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית העם הנטוש במושב ביצרון

פגישה שהתקצרה בסמוך למושב ביצרון, העניקה לי רבע שעה פנויה וזה מה שהספיק כדי לקפוץ ולראות את בית העם הנטוש. לעומת הבתים הקטנים בולט בית העם הודות לגודל אולם הבמה וגם הודות לצמחייה העשירה והמטופחת שעוטפת אותו. לצידו מדשאה גדולה עם גבעות קטנות שבראש אחת מה אנדרטה ובראש אחרת גן.

550 מושבים הכיל האולם שנחנך ב-1962 בתכנון האדריכל אריה לוין. בית העם הפסיק את פעילותו, כמו מרבית בתי העם במושבים, בתחילת שנות ה-80. האולם הענק פרוץ ורק להקות ציפורים מאכלסות אותו. המושבים נותרו במקומם והתקרה המרשימה המורכבת מלוחות עץ מתפוררת מעל.

ועל כך ברשימה זו.

.

13490617_1311107055585540_9063122241517391145_o

חיוך גדול שלך שידר את ההמשך

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר אוכל במחנה חמאם אל מליח הנטוש במזרח השומרון

הכפר תיאסיר הוא כפר קטן במזרח השומרון, שנייה לפני בקעת הירדן. הכפר עצמו נמצא כיום תחת שליטת הרשות הפלסטינית ותושביו מתפרנסים בעיקר מגידולי שדה. בכניסה המזרחית לכפר חוצה את הכביש מחסום צה"לי לא מאויש ופתוח למעבר. מצידו האחד של המחסום יש מוצב זעיר עם פילבוקס המוקף בגדר בטון גבוהה. המוצב מאוייש על ידי כוח צבאי מגדוד 41 "אריות הירדן". מצידו השני מחנה צבאי גדול ונטוש.

מחנה חמאם אל מליח הוקם כבסיס אימון חטיבת צנחנים. לאחר מכן שימש את גדוד 97 ואז כמוצב בגזרה הצפונית של חטיבה מרחבית הבקעה (את המידע קבלתי מדובר צה"ל). באוקטובר 1993 "פורק" (כלשון דובר צה"ל) בעקבות "הסכמי אוסלו", אך העזובה היא רק לכאורה, היות ונראה כי הצבא ממשיך לשמור על הקרקע והשכנים הפלסטינים לא מעזים להיכנס למחנה הנטוש. ואכן בדיקה מול הצבא גילתה כי המחנה משמש את צה"ל כמשטח אימונים. למרות שאף אחד כבר לא מפעיל אותו ואפילו הגדר ההיקפית שלו נהרסה ברובה, המחנה עצמו נותר כמעט שלם. חדר האוכל הענק שהיה פעם שוקק חיים ויכול היה להאכיל גדוד מלא בו זמנית, דווקא הוא נהרס בחלקו. ההרס נגרם כנראה על ידי כמה סוחרי מתכות שהגיעו לכאן ופירקו חלקים שונים בגג. דוד מים ענק נותר שלם וכך גם חדר הקירור ושאר מתקנים טכניים.

ועל כך ברשימה זו.

.

13329335_1298002370229342_5834689808486933252_o

רוחות בצמרת הרטיטו

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: