ארכיון תג: משה

סיבוב בנבי מוסא

נבי מוסא נמצא לצד כביש 1, בין ירושלים לים המלח ולמרות שנמצא בשטח המוחזק על ידי ישראל ובשוליים של שטח אש צה"לי, הוא מתוחזק ומתופעל על ידי הווקף המוסלמי שזו למעשה זרוע של הרשות הפלשתינית. למרות זאת, בטוח להסתובב ולבקר בו. מדובר במבנה בן יותר מ-700 שנה, מהתקופה הממלוכית (מאה 13), מיוחד במינו ולכן לא סתם בחרו האדריכלים עדה כרמי-מלמד ודן פרייס לפתוח אתו את ספרם הגדול והמקיף "אדריכלות בפלשתינה-א"י בימי המנדט הבריטי, 1948-1917" (הוצאת מוזיאון ת"א לאמנות, 2011). את הטקסט של כרמי-מלמד ופרייס בחרתי לפרסם בשלמותו ובליווי הקדמה קצרה באתר Xnet.

את נבי מוסא יזם הסולטן הממלוכי ביבארס, והוא נבנה בסמוך לאחת הדרכים החשובות באזור, במטרה ליצור מוקד שיתפקד בעת הצורך כקו הגנה נגד כיבוש אפשרי מצד הצלבנים שסולקו רגע לפני כן מארץ ישראל. נבי מוסא הוקם במסגרת הקמה של מוקדים רבים נוספים כמו נבי רובין (חוף פלמחים), נבי הודא (יהוד), נבי סמואל (הרי ירושלים), קבר שיח' עווד (אשקלון), נבי ימין (כפר סבא) וקבר דן (אשתאול) – כולם הוקמו עם אותה מטרה ובצמוד לדרכים ראשיות.

האתר נבנה כמלון אורחים שלמשך חודש שלם הוקם סביבו יישוב ארעי במסגרת חג שהונהג על ידי ביבארס. החג נחגג על ידי ערביי האזור במשך מאות שנים, עד שבתחילת המאה ה-20 הפכה התהלוכה שלוותה את שיאו של החג בגל רציחות, גם של ערבים וגם של יהודים והשלטונות הבריטים חיסלו אותו ב-1937. החגיגות התחדשו ב-1987 ובעקבות האינתיפאדה הופסקו. בשנים האחרונות חודשו באופן צנוע. כל מה שנשאר הוא אתר הקבר וסביבו בית קברות עצום שממשיך לפעול גם היום. ועל כך ברשימה זו.

.

1779954_779188258777425_1943318812_n

מה מסתתר במערה שמתחת למצבת הקבר?

.

להמשיך לקרוא

סיבוב ביד זיכרון לעולי אתיופיה בהר הרצל

בגלל הקשר ההדוק שלי עם קהילת בני אתיופיה (אני גם חבר שלהם בפיסבוק), החלטתי לבקר באתר ההנצחה הלאומי לזכר יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל בהר הרצל (ממש צמוד לרחוב הרצל). את האתר תכננו האדריכלים (והשותפים בעבר) גבריאל קרטס ושמואל גרואג ואדריכליות הנוף דפנה הלביץ וטובה  לבינוב והוא נחנך בשנת 2007.

הביקור במקום שונה מאד מהביקור בשאר אתרי הר הרצל: אין כאן כמעט צל לעומת שאר חלקי ההר המוצלים היטב עד כדי שמזכירים למבקר טיול ביער. יש דשא לעומת שאר חלקי ההר המרוצפים באבן פראית או מותירים את הקרקע חשופה. הסימבוליקה מאד ישירה לעומת המצבות והאנדרטאות בשאר חלקי ההר שמעוצבות באופן מאופק ודורשות מהמבקר להפעיל טיפה את התאים האפורים במוחו. הבטון מוחלק לעומת הבטון החשוף או השימוש באבן בעיבוד גס. האנדרטה הזו שנוצרה בעשור הקודם נראית מאד סטרילית. כאילו יצאה ממשרד של יועצי שיווק.

מהביקור יצאתי עם תחושה שמעצבי האתר הזה, לא מכבדים את האינטליגנציה של המבקרים, אלא דואגים לזרוק יש בפנים את הסיפור והעובדות. החיסרון בטכניקה של "חזק ומהר" הוא שכמה מהר זה בא ככה מהר זה הולך. דוגמה הפוכה לכך ניתן למצוא באנדרטה לזכר חללי הצוללת דקר השוכנת כמה עשרות מטרים מכאן ועליה כתבתי לפני כחודשיים רשימה. באנדרטה לזכר חללי דקר שעיצב האדריכל דוד אנטול ברוצקוס, שתופסת את כל חושיו של המבקר ב-360 מעלות וגם מציפה זמן רב אחרי הביקור מחשבות וזיכרונות. כאן באים, רואים, הולכים ושוכחים. הבקתות שבאתיופיה בנויות מחומרי בנייה שמקורם בצומח או מאדמה, הפכו כאן לאבן שמעובדת באופן מלאכותי ומזכירה חיפוי חזיתות בתים בעיר מודיעין. מצד אחד חשבתי שזו אנדרטה מגוחכת שמייצגת היטב את הזילות במבקר (כמו ערוץ 2 בטלוויויה או הפרסומות לצידי הכביש), אבל בתכלס מעיר שהקימה את פרויקט הולילנד ושכונת הר חומה מה כבר אפשר לצפות.

.

מראה כללי של האתר

. להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: