Tag Archives: משה צור

סיבוב במגדל הנביאים

"16 קומות של 'אקשן' שיהוו את מרכז העניינים של חיפה" – כך ניבאה ג. יפית במאמר שיווקי שהופיע ב"מעריב" באוקטובר 1985 את 15 הדקות של "מגדל הנביאים" שנמצא בשכונת הדר הכרמל בחיפה. את הפצע הזה הותיר האדריכל משה צור, תוך שהוא דורס את ההתנהלות השוטפת של המקום ומפורר אותה ללא סיכוי משמעותי לחזור ולהתאושש מהחורבן שבא על העיר התחתית ב-1948 ולאחר מכן בשכונת הדר בשנות ה-80.

זו ללא ספק עבודת המפתח ביצירתו של משה צור ודרכה ניתן לבחון ולקרוא את כל העבודות שבאו אחריה. אלה עבודות בהן בא לידי ביטוי ניסיון העתקה לא מוצלח מבניינים שסביר להניח שנחשף להם בז'ורנלים וביקורים בחו"ל של שנות ה-80. באמצעות יזמי נדל"ן הצליח לשתול אותם במרחב הישראלי.

החלק השלישי ברשימה חושף את תולדותיו המרתקים של המגרש, ועל כל הבניינים שניסה לבנות בו האדריכל שמואל רוזוב במשך 42 שנה.

ועל כך ברשימה זו.

.

14543771_1405627512800160_3816509189329196802_o

מקץ אלפיים שנות גלות, שואה, תקווה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בכמה מקומות מעניינים בעתלית

הגעתי לעתלית כדי לבדוק כיצד מסילת הרכבת חוצה אותה, אבל זה לא שייך לכאן. בין מקום למקום, נתקלתי בעתלית בשלושה מקומות ששווה לבקר ולהכיר: (1) קניון חדש שתכנן אדריכל עוזי גורדון, (2) מתחם קוטג'ים משנות ה-80 שתכנן אדריכל משה צור ו-(3) אנדרטה לחללי מועצה אזורית חוף הכרמל שיצר הפסל יעקב אורנשטיין.

רשימה זו מצטרפת לרשימה קודמת בה כתבתי על מקומות אחרים בעתלית, שווים לא פחות.

ועל כך ברשימה זו.

.

13517468_1310550922307820_1560540486764247420_o

ועכשיו לא לאבד גובה

להמשיך לקרוא

סיבוב במגדל אטריום

שאול מחפש להעביר את המשרד שלו למקום יותר חדש ויותר גדול. הוא בודק לאחרונה כמה בניינים חדשים שנבנים באזור הבורסה ובהם שטחים העומדים להשכרה. אחד מאותם בניינים הוא מגדל אטריום בתכנון האדריכל משה צור, הנבנה בתחילת רחוב ז'בוטינסקי, ממש מול הבורסה ליהלומים. הנוף הפנורמי הנשקף מהמגדל הוא זמני, כי צמוד אליו צומח מגדל אחר, שבקרוב יחסום חלק גדול מהמבט.

הגימיק של מגדל אטריום הוא אולם המתנשא לגובה של 150 מטרים, ובו עולות ויורדות מעליות זכוכית שדרכן ניתן להשקיף על מתחם הבורסה. בגימיק הזה עשה צור שימוש גם במגדל החדש בשדרות רוטשילד פינת נחלת בנימין. המגדל נמצא לקראת גמר וכבר עכשיו אפשר לראות את איכויותיו ומגרעותיו. חוץ מהמעליות מדובר במגדל ככל המגדלים: בהיבט החומרי המפלסים מבטון והמעטפת מזכוכית ואלומיניום. פיתוח הנוף בחיבור בין הבניין לסביבתו טרם בוצע, אך מהקיים אפשר לראות שהשטח הפתוח שעוטף את המגדל לא יהיה כאן מרכיב משמעותי של שהייה או עיצוב חדשני ומרגש. כן יש כאן הישג הנדסי מרשים, אך בהיבט האדריכלי העסק חלש.

על כך ברשימה זו.

.

11065887_1061515393878042_3148830269089443409_n

אטריום

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באודיטוריום סמולרש באוניברסיטת תל אביב ובוועידת אדריכלים

באודיטוריום סמולרש שהוקם ב-2002 בדרום קמפוס אוניברסיטת תל אביב לא בקרתי עד היום. ליאורה הציעה לי לבוא לוועידת האדריכלים ובגלל שלוש סיבות החלטתי לבוא: (1) הזדמנות לבקר באודיטוריום (2) הרצאה של האדריכל משה צור (3) ליאורה לחצה.

לא הייתי בכל היום אלא רק בשעה שצור הרצה, כך שאני לא יכול לתת דיווח על הכנס כולו, אלא רק להצביע על נקודות שראיתי. כמו למשל, שהקהל מילא את האולם כולו וגם היציע היה חצי מלא. היות ויש כאן 1,161 מושבים, אני משער שהגיעו לכאן כ-800 איש (המארגנים דיווח על 1,000 איש). לשם השוואה, בכנס "אדריכלות נשים" שהתקיים באולם הגדול במדיטק, ושלדעתי היה מרתק, הגיעו בקושי 80 איש והואלם היה ריק ומביך.

יש מרצים מבתי הספר לאדריכלות שלוקחים סטודנטים כדי להראות להם איך לא לתכנן, כך כבר שמעתי יותר מפעם אחת (ובאחד הסיורים הייתי כסטודנט). ואכן, מאודיטוריום שנמצא בקמפוס אקדמי ופעיל בשעות הבוקר, הצהריים והערב, הייתי מצפה שיהיה מתוכנן לתפקד כל היום. אך האדריכלים בחרו לעטוף את הבניין בקירות מסך זכוכית שהופכים חלק גדול מהאולם למקום לא שמיש כי קרני השמש מסנוורות את כל מי שעומד בדרכן. היום היה יום חורפי, אך בקיץ בטח עלויות מיזוג האוויר כאן מטורפות. ועל כך ברשימה זו.

.

IMG_20131224_193830

בלילה אין בעיה של שמש אבל זה רק עיבוד תמונה של פינת המבנה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בהולילנד

כבר כתבו הרבה על פרויקט הולילנד. כל הכתבות התקיפו את האדריכלים שעמדו מאחוריו, ובעיקר את רם כרמי. את האדריכלים האמתיים שתכננו את הפרויקט בקושי הזכירו משום מה: משה צור, משרד תשבי-רוזיו ואת אדריכל הנוף שלמה אהרונסון. הלילה הופיעה כותרת בחדשות: "שולה זקן אושפזה, הדיון בהולילנד נדחה". אז חשבתי שיהיה נחמד בפסק הזמן שנוצר, להביא רשמים מביקור בארץ הקודש שמחוץ לבית משפט.

אגב, משרד תשבי-רוזיו היה מעורב בעוד כמה פרויקטים ששלחו ראשי ערים, שקידמו אותם, ישר למעצר. ברמת גן זה נגמר בכך שראש העיר פרש וביהוד זה קרוב. לפני שנתיים כשכתבתי על איזה מגדל שהם הדביקו לחוף בתל אביב, שאלתי את ישראל רוזיו, אם עכשיו גם רון חולדאי צריך להיכנס ללחץ (המגדל נבנה על קרקע ציבורית שנמכרה ליזם פרטי, וחשבתי שיש פה עילה למעצר). רוזיו ענה ברצינות שהוא נכנס לפרויקט רק אחרי שהתב"ע נעשתה. לדעתי, בגלל ריבוי הבעיות המלוות את הפרויקטים שלהם, כדאי לבדוק אותם קצת יותר לעומק, שנאמר "אמור לי מי הם חבריך ואומר לך מי אתה".

למרות שמדובר באחד הפרויקטים הכי שנויים במחלוקת, הרי שמקריאה חוזרת בכתבות, נראה שאף אחד מאותם "מבקרים" לא באמת ביקר בפרויקט. אני לא כתבתי ולא ביקרתי, אבל לאחרונה עשיתי מעשה, עליתי לעיר הקודש וביקרתי בפרויקט הכל כך מדובר.

.

בית משפחת קרוך (היום משרדים) וברקע מגדל הולילנד בתכנון אדריכל משה צור

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בתי ספר 7 / בית ספר כרמים במודיעין

כשמגיעים לשכונת הכרמים קשה שלא להסתנוור. אבן צהבהבה מחפה את חזיתות בתי השכונה ההולכת וצומחת בצפון מודיעין, והבנייה המסיבית אינה משאירה קטע אדמה חשוף. גם מבני בית הספר היסודי החדש שבשולי השכונה והעיר, המחופים אבן חברונית, מסנוורים. התקציב המוגבל לא איפשר בינתיים,נטיעת עצים. אלה היו יכולים "לשבור" את הגוון האחיד וגם להעניק צל במדבר העירוני שנוצר.

עתניאל גלילי, מנהל בית הספר, מדגיש שהתכנית היא שהתלמידים יאמצו את הגבעה הסמוכה וכך לא יסתכמו חייהם בין קירות, כבישים וגדרות. בגבעה הסמוכה לבית הספר צומחת עדיין צמחיה פראית ובין הסלעים והשיחים מסתתרים מגוון של בעלי חיים. בסיור שגרתי באחת הכיתות קולט גלילי לפתע מבעד לחלונות המשקיפים על הגבעה לטאה גדולה. הוא עוצר את השיעור ויחד אתו כל התלמידים מצמידים את פניהם לחלונות ועוקבים בדריכות אחר תנועות הלטאה עד שהיא נעלמת מתחת לאחד הסלעים.

.

IMG_6377

חזית בית הספר הראשית הפונה לשכונה

. להמשיך לקרוא

סיבוב באנדרטת הקרון ובגן חסידי אומות העולם ביד ושם

13 פעמים מוזכרת המילה "שואה" בהטיות שונות בתנ"ך. כבר ב-1938 בעקבות אירועי ליל הבדולח, נקשר המונח לראשונה למאורעות שחוו יהודי גרמניה והמונח הפך מייד למושג המתאר את שעבר על היהודים בזמן המלחמה. היום, 67 שנים מאז הסתיימה מלחמת העולם השניה, המונח עדיין שמיש ואין שבוע שבו אחד ממנהיגינו אינו מזכיר את השואה, זו שהיתה וזו שממנה הם רוצים שנחשוש. אלא שעכשיו זה נשמע כמו ליצנות, ובעיקר כשמטרת השימוש נועדה למטרות של הפחדה ואיום.

מהיכן אזרו אומץ אותם מנהיגינו האהובים לעשות מהשואה מילת קסם של קרקס הפחדות? ביד ושם אין קרקס עם אוהל וליצנים אבל יש קרון. כמעט כמו תיאטרון הקרון שפועל שנים בחלק אחר בעיר.

בין אוהל יזכור לבקעת הקהילות ביד ושם, שוכנות זו מעל זו שתי אנדרטאות שהוקמו בשנות התשעים. שתיהן סמוכות פיסית זו לזו, אך רחוקות במשמעות העומדת בבסיסן.

אנדרטת הקרון נראית כאילו פרצה מתוך פארק שעשועים אפל. תוכננה על ידי האדריכל הקנדי (היום פועל בבוסטון) משה ספדיה ונחנכה בינואר 1995, במסגרת האירועים לציון 50 שנה לניצחון על גרמניה הנאצית ולשחרור המחנות. מול הרכות והאנושיות של הגן שעיצבו למרגלותיו צמד אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור, זרק ספדיה ספק בדיחה ספק לגלוג על האינטליגנציה של המבקרים. שוב בחרו כאן לדחוף הישר לפנים חוויה של 15 שניות שנשכחת מייד. הגן נשאר יותר.

גן חסידי אומות העולם ביד ושם הוא מהעבודות המאוחרות של ליפא יהלום ודן צור (שזכו על פועלם בפרס ישראל). הגן שנחנך ב-1993, השנה בה גם פרש יהלום מהמקצוע, הוא מהעבודות המעולות שתכננו השניים ואולי אף ניתן להכתירו כשירת הברבור של שותפות פוריה שהחזיקה מעמד 40 שנה. כאן לא תמצאו גימיקים. זהו גן זיכרון שמתבסס על רעיון פשוט: יער שבתוכו אתר זיכרון המורכב מחדרים פתוחים לציון אנשים שסיכנו את נפשם להצלת יהודים.

.

חלק מגן חסידי אומות העולם

.

אנדרטת הקרון

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הספר לאדריכלות בניין דה בוטון / אוניברסיטת תל אביב

לא למדתי בבניין דה-בוטון וכדי ללמוד על החוויה במקום פניתי אל א' סטודנטית בבית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב שהגיבה מייד: "הוא נורא! לחלק מהכיתות אין חלונות. אין אור טבעי כמעט בכלל. החלל המרכזי שלנו הוא כמו צוללת, בלי חלונות ומוקף בסטודיואים כך שאי אפשר לעשות ישיבות בלי שיעברו שם כל הזמן. שנה ה' לומדים במרתף, או כמו שמכנים אותו – הדאנג'ן. מה שטוב זה הפטיואים החמודים, רק חבל שהם לא יותר מטופחים".

את בניין דה-בוטון תכנן האדריכל נחום זולוטוב שהיה לאחד מהמבנים הראשונים (1966) שנבנו בקמפוס אוניברסיטת תל אביב. במקור תוכנן הבניין כקפיטריה ולייעוד הזה הוא שימש במשך שנים רבות. אחר כך הפך לבית הספר לאדריכלות ואולם חדר האוכל הענק והמטבח הדו-מפלסי חולקו לחדרים קטנים לשימוש בית הספר. בימים אלה מקודמת תכנית לשינוי הבניין והוספת 3 קומות חדשות בתכנון ובתרומת "מלך הקניונים" דוד עזריאלי (בסיוע משה צור).

החזית הצפונית: במקור קפיטריה גדולה שהיתה פתוחה למדשאה, סגורה, היום חדרי סטודיו ומשרדים ממוזגים וסגורים

.

שרפרף

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: