סיבוב על שני קירות אמנות שיצר משה סעידי בהיכל התרבות בכפר-סבא ובקונסרבטוריון בדימונה

לא רק במבנים בקיבוצים שילב את יצירתו האמן משה סעידי, חבר קיבוץ כפר-מנחם, אלא גם בערים ובעיירות בכל רחבי הארץ, בעיקר במבני ציבור. גישתו היתה שמקומה של האמנות היא בחיי היום-יום, בסביבה שבה אנו חיים, ולכן נמנע לאורך שנים ארוכות מהצגת תערוכות במוזיאונים ומיצירת אובייקטים מסחריים.

בשתי העבודת שלפנינו ושאותן יצר בכפר-סבא ודימונה, התייחס סעידי באופן מופשט לאמנויות שונות – תיאטרון ומוסיקה.

קיר הקרמיקה ששילב בחצר פנימית בהיכל התרבות בכפר-סבא ב-1972 (אדריכלים אריה אל-חנני וניסן כנען), תאר את הקסם שבמפגש של הקהל עם "אורות הבמה". ברבות הימים נסגרה החצר הפנימית והוסבה לאולם ספרייה, וכיום היצירה מוסתרת מאחורי ארונות ספרים ולא ניתן להתרשם ממנה.

בקונסרבטוריון העירוני בדימונה שבו שילב קיר קרמיקה ב-1985 (אדריכל דן וקסלר), השתמש סעידי בטכניקה יוצאת דופן שבה עשה שימוש בכמה עבודות בודדות, ומעוצבת כתוצאה מכך כמו מגילה. כל כולה מייצגת לתפיסתו את חדוות היצירה המוסיקלית בעיר מוקפת מדבר. כאן לעומת כפר-סבא העריכו ושמרו על היצירה יוצאת הדופן.

ועל כך ברשימה זו.

.

2023 (1985)

.

סיבוב בשני קירות אמנות מקרמיקה שיצר משה סעידי בחולון ובעכו

קירות הקרמיקה שיצר האמן משה סעידי במבני ציבור ברחבי הארץ הן פנינים שמוסיפות רובד למקום, מצד שני ניתן גם להתעלם מהן. יצירות אלה מבוססות על טכנולוגיות קדומות שעל רקען צמח סעידי יליד העיר המדאן (בה מזהים בין השאר את קבר אסתר ומרדכי) שבאיראן (1937), השפה היא מודרנית אך ניתן למצוא גם לה מקבילות באמנות העתיקה. כ-20 שנים מפרידות בין שתי העבודות שיצר בחולון ובעכו והן שתיהן השתמרו יחסית היטב. בחולון בחרה העירייה להציב שני ספספלים בצמוד ליצירה, אך במכללה בעכו היא נותרה כמו ביום חנוכתה.

את המסר שביקש האמן ליצור מגלים כשמתעכבים ומתבוננים בכל אחת מהעבודות, מסר אופטימי של צמיחה ושגשוג לאומי וגם אישי. הכי רחוק ממצבנו הנוכחי.

ועל כך ברשימה זו.

.

2023 (1974)

.

סיבוב בקיר אמנות שיצר משה סעידי בקופת חולים מאוחדת בכפר-סבא

שלושה קירות אמנות מקרמיקה יצר האמן משה סעידי בכפר-סבא, את האמצעי שבהם בקרתי הבוקר. בשונה משני האחרים ובכלל באופן חריג ביצירתו, זוהי עבודה שאינה מופשטת אלא מתאפיינת בנושא ברור – מחווה לראשוני איכרי כפר-סבא, שהשנה מציינת 120 שנה להיווסדה, וכך גם גישתו של סעידי היתה ישירה ולראשונה מופיעות ביצירתו דמויות ואפילו כאלה תקופתיות וגם נוף שדות ויישוב. זו גם העבודה שעמה בחרתי לסגור את המסלול הביקור בתערוכה שאצרתי לסעידי לפני שנה.

ב-1984 הוצב קיר האמנות בכניסה לקופת חולים מאוחדת שברחוב המייסדים 20, מבנה שאותו תכנן האדריכל שלום גרדי. המבנה לא עבר שינויים משמעותיים מאז שנחנך לפני שלושים שנה, אלא שמיקום הכניסה השתנה וכך העבודה שיצר סעידי נותרה בודדה מאז השינוי.

ועל כך ברשימה זו.

.

2023 (1984)

.

סיבוב בשני קירות אמנות נשכחים שיצר משה סעידי בבאר שבע

רשימה מספר 1,111

ארבעה קירות קרמיקה אמנותיים שילב האמן משה סעידי במבני ציבור ושירות בבאר שבע. מרבית עבודות אלה בוצעו במהלך שנות ה-70 וה-80, השנים שבהן שגשג מפעלו האמנותי הייחודי של סעידי שהקדיש את זמנו ומרצו לשילוב אמנות באדריכלות.

אחת מבין העבודות נהרסה, את השנייה טרם הצלחתי לגלות. שתי עבודות אחרות שנותרו במקומן הצלחתי לאתר במהלך סיבוב שערכתי לאחרונה עם עומר שוורצפוקס, תושב העיר שפועל לשימור המורשת המקומית. שתי עבודות אלה נוצרו בדמדומיה של תופעת שילוב האמנות באדריכלות. עבודה אחת היא מ-1986 ומצויה במבואת הכניסה לבית-ספר שיועד במקור לתלמידים מחוננים, אך כיום משרת נערים ונערות שנפלטו ממוסדות חינוך וכאן מתאפשרת להם הזדמנות נוספת להשלים את לימודיהם. העבודה השנייה היא מ-1991 והותקנה בבניין פנימיות בכפר הילדים והנוער "אשלים", שכיום הוא עזוב ועומד כמו כל תשתיות המוסד למיכרז לצורך איכלוסו מחדש.

ועל כך ברשימה זו.

.

2022 (1986)

.

סיבוב בבית הכנסת המרכזי לספרדים ולעדות המזרח ברמת גן עם קירות קרמיקה שיצר משה סעידי

שני קירות האמנות מקרמיקה ששילב האמן משה סעידי בבית הכנסת המרכזי לספרדים ולעדות המזרח ברמת גן ב-1970 הם עדות למעורבותו המשמעותית של האמן חבר קיבוץ כפר מנחם במבני דת והעניין הער שלו ביהדות. שתי עבודות יצר סעידי למבנה – האחת בחזית והשנייה באולם התכנסות שבעורף אולם התפילה. זו שבחזית לא אופיינית ליצירתו וישירה למדי, בעוד שזו שבפנים המבנה מייצגת את יצירתו לאורך השנים.

את בית הכנסת שממוקם ברחוב הנגיד 3, מטרים ספורים מרחוב ביאליק, תכנן ב-1959 ללא מאפיינים ייחודיים האדריכל גיאורג קויגן שהתפרסם כמתכנן "קולנוע תל אביב" (שנהרס), והוא נשמר בייעודו ובמתכונתו המקוריים עד היום.

ועל כך ברשימה זו.

.

2022 (1970/1959)

.

סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ יפתח שבאצבע הגליל

כבר קרוב ל-20 שנה שחדר האוכל בקיבוץ יפתח שבאצבע הגליל אינו משמש לייעודו המקורי. אחרי שעמד ללא שימוש תקופה, הגיעו השיפוצניקים, פרקו את העיצוב המקורי, וחדר האוכל הוסב לאולם אירועים לעת-מצוא. כיום החברים אינם פוקדים כמעט בכלל את אותו אולם רחב-ידיים, אך בקומת הקרקע האולם ששימש במקור כספרייה וכיום ממוקם בו הכל-בו, מצליח למשוך את הציבור המקומי שמגיע כדי להשלים את חומרי הגלם למה שבעבר סיפק להם חדר האוכל.

את הבניין שנחנך ב-1975 תכנן האדריכל חיליק ערד, חבר קיבוץ סער ואדריכל בכיר במחלקה הטכנית של תנועת הקיבוץ הארצי, שהתמחה בתכנון חדרי אוכל. את המבנה הוא תכנן כמבנה ביטחוני. איומי הירי מכיוון לבנון שאף מומשו מעת לעת, הובילו להחלטה לעצב את חזיתות המבנה ללא פתחים גדולים ובטח לא כאלה שפונים ישירות אל החוץ. בבניין שולבה גם אמנות – במדרגות יצר משה סעידי מקיבוץ כפר מנחם קיר קרמיקה, ובאולם האוכל יצר יוחנן בן-יעקב מקיבוץ הזורע תבליט עץ.

ועל כך ברשימה זו.

.

2022 (1975)

.

סיבוב בבית התנועה הקיבוצית הנטוש בעת פירוק עבודות האמנות שנותרו בבניין

בשנות ה-60 הקירבה למשרדי ממשלה, לאיגודים מקצועיים ולסוכנות היהודית היתה הסיבה להקמתו של בית תנועת הקיבוץ הארצי בבמיקומו הנבחר. לתכנון הבניין ברחוב לאונרדו דה וינצ'י בתל אביב נבחר האדריכל שמואל מסטצ'קין, בוגר הבאוהאוס ומי ששימש בתפקיד אדריכל ראשי של המחלקה הטכנית בתנועה.

ב-2021 אין כבר משמעות לקרבה הפיסית וכנראה שלתנועה אין כבר צורך בנוכחות במרכז העיר הגדולה. לכן, החליטה הנהגת התנועה הקיבוצית להוציא את משרדיה ממרכז תל אביב ולהעתיקם אל מתחם התעסוקה שבקיבוץ יקום (במקור נקרא המתחם "יורו פארק" וכיום הוא נקרא "מתחם העסקים Greenwork"). הבניין ההיסטורי והלא כל כך וותיק החליף אם כן ידיים ולפי ההסכם עבר ל-25 השנים הקרובות לידיה של חברת נדל"ן.

הקיבוצניקים עזבו כבר לפני כמה שבועות וכעת, באמצעות "סטודיו תכלת", מפנים מהבניין קרוב למאה יצירות אמנות, שאותן יצרו אמני הקיבוץ הארצי במיוחד לבניין בעת הקמתו. כך שולבו כאן עבודות של אמנים כמו שמואל כץ, רודא ריילינגר, שרגא ווייל, ג'ין מאיר ומשה סעידי. קפצתי לסיבוב בבניין בעת פירוק העבודות והסתובבתי קצת בין הקומות הנטושות.

ועל כך ברשימה זו.

.

2021-1969

.

מוזמנים לאירוע "קרמיקה ארכיטקטונית"

אני מזמין אתכן ואתכם לאירוע "קרמיקה ארכיטקטונית" שיתקיים לכבוד משה סעידי. האירוע שיערך ביום שישי הבא (24.12 בשעה 11:00) במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן שבקיבוץ אשדות יעקב מאוחד, יכלול לבד מסיור שיתמקד בתערוכה שאצרתי "משה סעידי: קיר אמן", גם רצף של הרצאות קצרות שיתמקדו ביצירתו של סעידי ובכלל בקרמיקה ישראלית.

ועל כך ברשימה זו.

.

24.12.2021

.

סיבוב על שני קירות אמנות שיצר משה סעידי בקיבוץ כפר מנחם ובמושב ערוגות

שתי עבודות לא מרכזיות במיוחד משכו את תשומת ליבי ביצירתו של משה סעידי. לאחרונה פתחתי במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן שבקיבוץ אשדות יעקב מאוחד את התערוכה "משה סעידי: קיר אמן" שאותה אצרתי ומוקדשת לקירות האמנות מקרמיקה שיצר סעידי לאורך יובל שנים.

העבודה הראשונה שמשכה את תשומת ליבי היא מוקדמת ונוצרה ב-1968 לצורך המועדון לחבר שנפתח באותה עת בקיבוצו, במבנה ששימש עד אז כבית ילדים ותכנן אותו במקור האדריכל זאב רכטר. העבודה השנייה נוצרה ב-2016 לחזית המועדון במושב ערוגות שאותו תכננה האדריכלית דבי פורת, והיא למעשה קיר האמנות האחרון שיצר סעידי.

כמעט יובל שנים מפריד בין שתי היצירות. קיים דימיון ביניהן, אלא שההבדלים ביניהן מייצגים את השינויים שחלו כאן במהלך השנים.

ועל כך ברשימה זו.

.

1968 / 2016

.

מוזמנים לשתי תערוכות שאצרתי: שילוב אמנות באדריכלות וקירות הקרמיקה של משה סעידי

אני שמח ונירגש להזמין אתכם לשתי תערוכות חדשות שאצרתי ויפתחו שתיהן במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן שבקיבוץ אשדות יעקב מאוחד (אגב, זה המוזיאון השלישי שנבנה בארץ). התערוכה הראשונה והעיקרית מקום, אדריכל, אמן: שילוב אמנות באדריכלות ישראל מתמקדת באחת התופעות היפות שהיו כאן ונעלמו. תופעה שייצגה אמנים מוכשרים ואדריכלים יצירתיים. התערוכה השנייה, משה סעידי: קיר אמן, צמחה מתוך התערוכה העיקרית, והיא עוסקת בקירות הקרמיקה שיצר משה סעידי, חבר קיבוץ כפר מנחם, לאורך חמישים שנה.

למעשה קבלתי את הרשות להשתלט על כל שלושת אולמות המוזיאון. בנוסף, קבלתי את הרשות לפרסם שני קטלוגים. את התערוכות אפתח באירוע שיתקיים במוזיאון בשבת הבאה (27.11, 12:00).

ועל כך ברשימה זו.

.

2021

.

2021

.

סיבוב בבית הבנים בקיבוץ כפר מנחם

אולם המופעים "בית הבנים" שבקיבוץ כפר מנחם הוא אחד האולמות השאפתניים ביותר שנבנו בארץ בכלל ובקיבוצים בפרט. הבניין הענק שנחנך ב-1979 ומתהדר בכיפה דאודזית מהייחודיות בעולם, תוכנן בידי ריצ'רד בקמינסטר פולר בשיתוף האדריכל שוג'י סאדאו, כשאת התכנון המפורט תכנן האדריכל מנחם באר. את קירות אמנות (או כפי שהוא מכנה אותם: קירות ארכיטקטונים) יצר משה סעידי, שגם חבר בקיבוץ כבר קרוב לשמונה עשורים.

כמו באולמות מופעים רבים, גם כאן הוחלט לשלב במבנה התרבות את ההנצחה לבני הקיבוץ שנפלו במלחמות. לבד מקריאת שמו של הבניין על שמם של הבנים, נקבע בקומת המבואה חדר זיכרון שאותו עיצב סעידי.

ועל כך ברשימה זו.

.

1979

.

סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ גלאון

לחדר האוכל בגלאון נסעתי בעיקר כדי להתרשם מקיר הקרמיקה האמנותי שיצר בו משה סעידי. חדר האוכל נבנה בשני שלבים: את הראשון תכנן האדריכל שמואל מסטצ'קין ואת השני האדריכל חיליק ערד. בשלב השני בחר ערד לשלב במבנה יצירת אמנות שתדגיש את צורת הפתחים המיוחדת שקבע בדופן הצפון-מזרחית של האולם.

אלא שהביקור היה לאכזבה. מתברר שבעוד שאגף אחד של חדר האוכל נותר לשמש את החברים בייעודו המקורי, הרי שהאולם שבו נקבעה עבודתו של סעידי, הוסב לאולם מופעים קהילתי. במה גדולה וקבועה נבנתה בחזיתו של קיר הקרמיקה, שמוסתר כעת ולא ניתן להתרשם ממנו עוד. מחדר האוכל המשכתי לחדר הזיכרון שגם אותו תכנן ערד (את פינת הזיכרון שבו עיצב סעידי ובכניסה תבליט שיצרה בתיה לישנסקי) וגם לבית הילדים הנטוש.

ועל כך ברשימה זו.

.

1981

.

סיבוב בתחנה המרכזית של אשקלון עם קיר האמנות הראשון שיצר משה סעידי

ביום שישי שעבר, בין סיבוב בתחנה התת-קרקעית של הרכבת הקלה ברחוב קרליבך ובין סיבוב בפארק וולפסון, שנערכו במסגרת "בתים מבפנים" בתל אביב, קפצתי לתחנה המרכזית באשקלון כדי לראות את עבודת הביכורים של משה סעידי בתחום קירות האמנות שיצר מאותו רגע ובמשך ששה עשורים.

התחנה המרכזית נחנכה ב-1965 בתכנונם של האדריכלים ב. רוז'נסקי ונחום שני, שתכננו כמה מהתחנות המרכזיות בארץ. בעוד שיצירתו של סעידי שכנה בתוך התחנה עצמה, הרי שבחזית התחנה שולבה על הקיר יצירת אמנות ממתכת שיצרה איזה הרשקוביץ ותארה לוחמים קדמונים.

התחנה הצטלמה נהדר בימיה הראשונים, אך כיום המקום נראה כמו פח אשפה פתוח שמתחמם בשמש. שער הכניסה לאשקלון: תפאורה נהדרת של עוני, הזנחה ועליבות.

ועל כך ברשימה זו.

.

1965

.

סיבוב בחדר האוכל ואולם התרבות בקיבוץ יקום

בקיבוץ יקום שבין הרצליה ונתניה אפשר למצוא את השילוב הפורה בין אדריכלות ובין אמנות, גם בחדר האוכל וגם באולם התרבות. את שני המבנים תכננו אדריכלים מהתנועה הקיבוצית עצמה, וגם את האמנות יצרו אמנים מהתנועה.

לא היה אדריכל שהקפיד באופן עקבי לשלב אמנות באדריכלות במבני הציבור שתכנן, כמו האדריכל מנחם באר (חבר קיבוץ געתון, 2017-1924), ובקיבוץ יקום ניתן להתרשם מאולם התרבות בו שילב קיר קרמיקה שיצר האמן שמואל כ"ץ (חבר קיבוץ געתון) בסדנת הקרמיקה של משה סעידי (חבר קיבוץ כפר מנחם). גם האדריכל שמואל מסטצ'קין (2004-1908), שליווה את באר במשך שנים ארוכות במחלקה הטכנית של הקיבוץ הארצי שילב בחדר האוכל של יקום את תבליטי הבטון של האמן יחזקאל קמחי (חבר יקום).

ועל כך ברשימה זו.

.

יופיה אינו ידוע

סיבוב בחדר האוכל ובמועדון לחבר בקיבוץ שניר

בירידה מהגולן החלטתי לעצור בלי תכנון לראות מה יש בקיבוץ שניר. רק כשנכנסתי למועדון לחבר שנימצא במרכז הקיבוץ ובדיוק התקיים בו "כנס משתכנים" של בני קיבוץ, נזכרתי שזה בעצם מבנה שתכנן האדריכל מנחם באר, חבר קיבוץ געתון, כמו גם חדר האוכל הניצב בסמוך. לאחרונה פורסם הספר "אבני דרך, אבני מקום" שערכו מוקי צור ויובל דניאלי על יצירתו של באר. בעקבות הספר, בעוד כחודש תפתח מחדש התערוכה שאצרתי לבאר' והפעם בגלריה בבית האדריכל ביפו (11.7). את התערוכה ילווה קטלוג חדש שיצטרף וישלים את הספר.

בשתי העבודות האלה שתכנן ובנה באר בשנים 1976-1975 הוא שילב אמנות באדריכלות באמצעות שיתוף פעולה עם האמן משה סעידי, חבר קיבוץ כפר מנחם. סעידי, יצר תבליט בטון בחזית הכניסה לחדר האוכל ושני קירות קרמיקה בחזית הקדמית והאחורית של המועדון. אריחי קרמיקה מתועשים נוספים מעטרים את שני המבנים מבפנים ומבחוץ.

ועל כך ברשימה זו.

.

ציור

.

סיבוב בשלושה חדרי אוכל בקיבוצים: כפר מנחם, רבדים וחצור

את שלושת חדרי האוכל בכפר מנחם, רבדים וחצור תכנן האדריכל שמואל מסטצ'קין (2004-1908), בוגר הבאוהאוס. כל שלושת חדרי האוכל ממוקמים בקיבוצים המצויים בקו כמעט ישר הנמתח מזרחה מאשדוד: כפר מנחם המזרחי שבשלושה שוכן בשיפולי שפלת יהודה. חצור המערבי שבשלושה שוכן במישור החוף. שלושת חדרי האוכל פעילים ברמה כזו או אחרת.

חוץ מחדרי אוכל יש לפעמים מקומות נוספים לראות:

(1) בכפר מנחם: יש בניין מוזיאון, בית תרבות וסדנאות אמנים שלא היה לי זמן לבקר, אך ראויים לרשימות נפרדות בהמשך.

(2) ברבדים: חיפשתי ולא מצאתי משהו מעניין בסביבה. לפני עשר שנים היו כאן שתי תאונות רכבת גדולות ששמו את רבדים על מפת האסונות.

(3) בחצור: יש מבנה קבר ישן בכניסה למושב עזריקם הסמוך, עליו כתבתי כאן. דרומית לקיבוץ ניצבת תחנת המשטרה הבריטית הנטושה באטאני שעליה כתבתי כאן.

.

כוסות וקיר קרמיקה בחדר האוכל של קיבוץ כפר מנחם

.