ארכיון תג: משה בן חורין

סיבוב על האוסף של המהנדס משה בן-חורין

אמר מנחם בגין: "את הארץ יש לא רק לשחרר אלא גם לבנותה, ולהשיב לה את יופיה, בבחינת חידוש ימיה כקדם. משה בן-חורין היה בונה גדול, לא רק על פי מקצועו אלא מתוך הכרת שליחות". כך הספיד בגין את המהנדס משה בן-חורין (1972-1905) והוסיף מיד: "בנו הלך בעקבותיו, בבחינת מעשי אבות סימן לבנים". בהכשרתו היה משה מהנדס אך הוא תכנן כמו כל אדריכל אחר ובהיקפים גדולים. לפני ארבע שנים ניצל אוסף השרטוטים של בן-חורין, כמו גם האוסף של בנו האדריכל מרדכי בן-חורין והחומרים הופקדו בארכיון אדריכלות ישראל.

"בן-חורין תכנן ובנה לפחות כמו האדריכלים המודרניסטים שנכנסו לקנון ואפילו הרבה יותר מחלק גדול מהם כמו אריה שרון, זאב רכטר ודב כרמי", מציין האדריכל ד"ר צבי אלחייני שמכיר את האוסף מקרוב מאז הופקד בארכיון אדריכלות ישראל. "אין ספק שהשתייכותו הפוליטית לימין והפעלתנות הרבה שלו בארגונים פוליטיים – ועל כך מעיד הספר שהוצא לזכרו ומשך הספדים מגדולי מנהיגי הימין – אחראית בין השאר לדחיקתו מההיסטוריה של האדריכלות המודרנית הארץ-ישראלית והישראלית, היסטוריה של דמויות שמזוהות יותר עם זעיר בורגנות שמאלית, מפא"י, ההסתדרות, קיבוצים, סוציאליזם וכו'. וזה למרות שבן-חורין למד במוסד איכותי בגרמניה, היה לתופעה מקומית בהיקפי הבנייה שלו בכל קנה מידה והגיע להישגים בתכנון אדריכלות מודרנית ראויה".

לכבוד 115 שנה להולדתו של בן-חורין אני מביא כאן מקבץ קטן ואקראי של שרטוטים מתוך האוסף הגדול המאגד יותר מ-800 מבנים שתכנן. בן-חורין שהיה תושב פתח תקווה במשך שנים רבות ובה גם פעל משרדו, תכנן בה מאות מבנים – בתי מגורים, תעשייה, מסחר, בריאות, תרבות וזיכרון, ורבים מלקוחותיו היו ממשפחות המייסדים של המושבה. אוסף ייחודי זה שופך אור על תולדות העיר פתח תקווה, בעשורים שבהם הפכה ממושבה לעיר.

ועל כך ברשימה זו.

.

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בארמון הלא גמור בסביון

אני חובב שלדים. יש לי רשימת שלדי בניינים הכי מוזרים, הזויים ודבילים, ואחד מהם נמצא בליבה של סביון. לפני כשנה וחצי כשביקרתי בביתו העצום של פלאטו-שרון בסביון נתקלתי באחד מהם: שלד ארמון מצועצע על שטח של כ-5 דונם. אחרי שיונתן עשה לי סיור בשרידי הכפרים הערבים באזור בקעת אונו (ועל כך ברשימה אחרת), החלטתי ללכת איתו לראות את הארמון.

את המגרש רכש אוליגרך רוסי בתחילת שנות ה-90, והזמין אדריכל איטלקי שהיה חביב על אוליגרכים רוסים שבקשו לבנות לעצמם אחוזות פאר באירופה. החתימה על התכנית ששוכבת בגנזך המועצה המקומית לא רלוונטית כי מי שחתם הוא לא בטוח מי שתכנן. השלד נבנה, אך בינתיים האוליגרך נעלם והמגרש החליף לא פחות מ-4 פעמים ידיים. היום כל העסק תקוע.

אני לא יודע אם ניתן להבין את זה מהתמונות והסרטון הקצר שצלמתי בפנים, אבל מאד לא ברור למה יש צורך בכל כך הרבה סלונים בקומת הקרקע, כולם באותו הגודל, כולם באותו מפלס ובעלי אופי דומה (רק הצורה שונה). קומת המרתף מוצפת מים וחשוכה, אז לא נכנסתי. בקומה העליונה חדרים מוזרים עם גשרים וחללים פתוחים אל השמיים, שכנראה תוכננו להיות מקורים בגג קל או שקוף.

ועל כך ברשימה זו.

.

החזית האחורית של ארמון האוליגרך

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: