סיבוב בחדר האוכל בכפר גליקסון

החצר הפנימית במבואת הכניסה לחדר האוכל של קיבוץ כפר גליקסון הופכת אולם גדול שאיבד את מעמדו למקום חי ומואר היטב. קרוב ל-60 שנה פעל כאן חדר האוכל עד שהפסיק את פעילותו. ראשיתו בצריף שהוקם בהרצליה, הועתק אל אתר "חומה ומגדל". בראשית שנות ה-60 נעזב והנרס הצריף לטובת מבנה קבע שתכנן האדריכל מרדכי זברודסקי. חדש האוכל החדש הורחב בתחילת שנות ה-80 על ידי האדריכל אמנון לוי ולבסוף הפסיק את פעילותו.

גן הזיכרון הסמוך שאותו תכננו האדריכל יעקב (קובה) גבר ואדריכל הנוף יוסף זליגמן, נותר שקט ורגוע. ממנו ניתן להשקיף אל נוף השדות הנפרס למרגלות הקיבוץ.

בסמוך להם הוקם כמעט במקביל בית תרבות עם ספרייה וחדר זיכרון ששימש גם כבית כנסת, שאותו תכנן האדריכל אריך ראש. המבנה הזה זכה לחיים ארוכים יותר. גם בו תמצאו חצר פנימית שהופכת למחולל המרכזי של הבניין, תוך שמירה על העיקרון שבקיבוץ הבניינים הם לא העיקר, אלא הנוי, השטח הפתוח, שלא רק עוטף את המבנים שצומחים בתוכו אלא גם חודר אליהם.

ועל כך ברשימה זו.

.

2022 (1981/1961)

.

סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ רמת הכובש

בעוד פחות מיממה יפתחו הקלפיות. היום החופשי שקבלנו במתנה במחיר כבד, הוא הזדמנות להסתובב בכמה מקומות שרציתי כבר מזמן לבקר בהם. אלא שביום הבחירות הזה, בשונה מפעמים קודמות אלך גם להצביע. לא שיש מפלגה שאני שלם עם נבחריה, והדגש הוא על אנשיה כי לאף מפלגה לדעתי אין אידאולוגיה ברורה, אבל במציאות שנוצרה לא נותרה ברירה. הבלוג הזה עוסק לא מעט בצדדים המציגים את שקיעתה של האומה, כשהמאמרים המוקדשים לקיבוצים הם חוד החנית של אותה תצוגה. הביקורים באותן קבוצות אוטופיות שהוקמו כאן במחצית הראשונה של המאה הקודמת כשההיבט האדריכלי היה לחלק בלתי נפרד מהן, מייצגים נהדר את החלום הציוני ואת מה שנותר ממנו.

בתמונות מראשית ימיו של קיבוץ רמת הכובש מפתיע לגלות שהאזור היה כולו חולי ובתולי. צעדי החברים הצעירים יצרו אין ספור שקעים במשטחי החול וצריף העץ ששימש חדר אוכל ניצב היה בודד בסביבה. בהמשך, תכנן המהנדס יוסף אידלמן, חבר קיבוץ יגור, את בניין חדר האוכל שנחנך ב-1941 ועשרים שנה לאחר מכן הורחב הבניין בתכנונו של האדריכל מרדכי זברודסקי.

לעומת המבנה התיבתי והפשוט שתכנן אידלמן, העניק זברודסקי לבניין אופי חגיגי ומורכב. הוא גם הדגיש את מיקומו של הבניין בקצה שדרת השקמים החוצה את הקיבוץ, בהתאם לתכניתו המקורית של האדריכל ריכרד קאופמן.

ועל כך ברשימה זו.

.

חלון ופסנתר

.

סיבוב בבניין ברחוב מנדלסון 4 בתל אביב

אחרי פגישה במינהל ההנדסה של עיריית תל אביב יצאתי לרחוב פילון ובהמשך ברחוב מנדלסון הסמוך נתקלתי בבניין מספר 4. דקל הוושינגטוניה הוותיק שנשתל בחזיתו הוא נקודת ציון ברחוב שמושכת תשומת לב. גם המעקה המחורר שנעשה בו שימוש במרפסות הוא יוצא דופן. כשמתקרבים מגלים את הכנמליסה שהושקעה בה בעבר תשומת לב והזנחה בהווה.

את הבניין שבנייתו הושלמה ב-1937 תכננו צמד האדריכלים מרדכי זברודסקי ויצחק בונה. באותן שנים התמחו השניים בעיקר בתכנון בנייני מגורים משותפים וגם קצת בתכנון מבני ציבור. הבניין הזה הוא מהמוצלחים שתכננו.

ועל כך ברשימה זו.

.

כניסה לבית

.

סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ דורות

המופע שמציג הבניין שתכנן האדריכל מרדכי זברודסקי בקיבוץ דורות מרשים לא רק בגלל שנותר שלם ובלי כמעט שינויים, אלא גם הודות למיקומו בנוף הקיבוצי: בראש גבעה ממנה יורדת המדשאה המרכזית. הבניין מנצל את הטופוגרפיה ומפנה למדשאה שתי קומות. בקומה העליונה אולם האכילה ומהטבח. בקומה התחתונה מבואה עם רחבת התכנסות ומעליה מרפסת שמאחוריה מסך זכוכית וגג הנשענים על עמודי ברזל דקיקים המדגישים את קלילות המבנה. החזית הראשית פונה לכיוון צפון, כוללת אגף ראשי במרכז השולח שתי זרועות אגפים זהים לכיוון מזרח ומערב, הנוטים מעט בזווית לאגף המרכזי. את הסימטריה שוברת הצמחייה שעיצבו צמד אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור (לימים חתני פרס ישראל).

חוץ מחדר אוכל יש עוד מה לראות בסביבה:

(1) גבעת הכלניות עם קברם של לילי ואריק שרון. הקבר עצמו הוא המשך המחיקה של הכפר הוג' ששכן כאן עד 1948. התושבים עפו מכאן לכל הרוחות ומהכפר לא נותר זכר, למעט שברי חרסים הפזורים בכל הסביבה. על האתר הזה כתבתי כאן. ובקרוב אולי תהיה גם כתבת המשך.

(2) ביתרונות רוחמה שוכנים מחוץ לקיבוץ רוחמה. את חדר האוכל בקיבוץ תכנן האדריכל שמואל מסטצ'קין, בוגר הבאוהאוס. יש גם אנדרטה שתכנן האדריכל צבי מוססקו. הבתרונות הם תופעת טבע יפה ונעימה להליכה ושווה לבקר בהם בעיקר באביב.

(3) אנדרטת חטיבת יפתח נמצאת בהמשך הכביש כשנוסעים מזרחה, סמוך לצומת בית קמה. את האנדרטה עיצב בשנות ה-60 האדריכל חיליק ערד. הקדשתי לה רשימה אותה אפשר למצוא כאן.

.

נופים אחרים של ירוק ריחני

.

סיבוב בשני חדרי אוכל בקיבוצים: יזרעאל וכפר החורש

בכפר החורש האדריכל פרדי כהנא, ביזרעאל האדריכל אדם איל. המשותף לשני הקיבוצים הם העצים היפים שעוטפים את כל אחד מחדרי האוכל ובכלל הבנייה על טופוגרפיה. שניהם שוכנים על מורדות הרים: כפר החורש ברכס הרי נצרת ויזרעאל במורדות הגלבוע. את הנוף עיצבו ביזרעאל אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור, בכפר החורש אין לי מושג אבל עד היום עצי האורן הגבוהים מרשימים.

חוץ מחדרי אוכל, כדאי לבקר בעוד כמה מקומות באזור:

(1) קיבוץ כפר החורש: בסמוך שוכנים בלב יער קק"ל שרידי הכפר מעלול. על שתי הכנסיות והמסגד שנותרו בו כתבתי כאן (אל תפספסו את הוידאו בכתבה).

(2) קיבוץ יזרעאל: קרוב לאטרקציה שהרסה אמנם את הנוף אך שווה ביקור חוויתי – "סקי בגלבוע". אם ממשיכים במורד אל העמק, מומלץ לבקר במשכן לאמנות בעין חרוד שתכנן האדריכל שמואל ביקלס. כדאי גם בקיבוץ – תל יוסף בו ניצב דומם חדר האוכל שתכנן האדריכל לאופולד קרקואר, עליו כתבתי כאן וגם כאן.

ועל כל אלה ברשימה זו.

.

חדר אוכל ביער אורנים

.

סיבוב בשלושה חדרי אוכל בקיבוצים: הסוללים, עין גב וגשר הזיו

יצא לי לבקר בעוד כמה חדרי אוכל בקיבוצים. המשותף לכל חדרי האוכל האלה הוא הצניעות הקיצונית שאפיינה אותם. ההיבט העיצובי היה הדבר האחרון שעניין את הקהילה והאדריכל, וזה בא לידי ביטוי באופן מודע ולא בטעות או חוסר כשרון. לכן, בחרתי להתעכב עליהם ולרכז אותם לרשימה אחת.

אדריכל שונה יש לכל אחד מחדרי האוכל. את חדר האוכל בהסוללים תכנן מרדכי זברודסקי, בעין גב תכנן דב קוצ'ינסקי ואת חדר האוכל בגשר הזיו תכנן שלמה גלעד. בכל קיבוץ אציג כאן עוד כמה דברים שראיתי.

חוץ מחדרי אוכל, כדאי לבקר בעוד כמה מקומות באזור:

(1) הסוללים: מרחק נסיעה של עשר דקות על כביש 79 מזרחה יוביל אותך ישר לכניסה ל"מרכז המזון" באזור התעשיה של נצרת עילית (עליו כתבתי כאן),שעיצב האדריכל מיקלה סימונה – שזו גם היתה הסיבה שהגעתי לאזור קיבוץ הסוללים. שווה לבקר שם גם כדי להתרשם מהבניין והנוף.

(2) עין גב: יש את הנמל, המסעדה (שלא מומלץ לאכול בה) ועוד כמה אתרים על חוף הכנרת. לעין גב הגעתי אחרי ביקור באתר ספיר עם מנהרת המוביל הארצי (עליו כתבתי כאן). לא רחוק מכאן יש את בית תמרה הנטוש שתכנן האדריכל נחום זולוטוב (עליו כתבתי כאן).

(3) גשר הזיו: נמצא בדיוק בצד השני של הגליל, צמוד לחוף אכזיב ששם חוץ מלשבת במים (גם בחורף) למרגלות הפסל של יחיאל שמי אפשר לבקר בגן הלאומי שהיה עד 1948 הכפר אלזיב. אפשר לבקר גם בקיבוץ סער (עליו כתבתי כאן). אפשר בנחל כזיב עם המעיינות שלאורכו ובמצודת יחיעם + חנות המפעל של "מעדני יחיעם" בקיבוץ יחיעם שם יש גם חדר אוכל מרשים (עליו גם כתבתי כאן).

.

בכניסה למטבח בבניין חדר האוכל של קיבוץ הסוללים

.

סיבוב בחדרי אוכל בשלושה קיבוצים בצפון: עין דור, סאסא ואיילת השחר

שלושה חדרי אוכל בתכנון שלושה אדריכלים שונים: שמואל מסטצ'קין (בוגר הבאוהאוס), חיליק ערד (יד ימינו של מסטצ'קין) ומרדכי זברודסקי עם אריך ראש (שניהם מהדור הקודם של האדריכלים בקיבוץ). כל חדר אוכל שונה, אך כולם משרתים את אותם שימושים. אחד חד-קומתי ובנוי במישור, ושניים דו-קומתיים ומנצלים את הטופוגרפיה. אחד תוכנן על ידי בוגר הבאוהאוס בגרמניה ושניים תוכננו על ידי בוגרי הטכניון בחיפה. אחד נטוש ושניים מאוכלסים ומגישים מידי יום ארוחה. אחד עבר שינויים מפליגים ואיבד את צורתו המקורית ושניים נותרו שלמים כפי שתוכננו במקור לפני כחמישים שנה.

חוץ מחדר אוכל יש עוד דברים לראות בקיבוצים הנסקרים כאן:

(1) עין דור: ישנו מבנה המוזיאון ובית ההנצחה שנמצאים מול חדר האוכל. במרחק נסיעה קצר כדאי לבקר בחנות הגבינות "שירת רועים" ולאחר מכן במאפייה "מועדון הלחם הטוב" בכפר כמא.

(2) סאסא: גן לאומי ברעם נמצא חמש דקות נסיעה משער הקיבוץ. יש שם בית כנסת עתיק שזה נחמד, אבל לא פחות חשוב לבקר גם בשרדי הכפר בירעם ששכן כאן עד שתושביו סולקו מבתיהם. הכנסייה שבמרכז הכפר פתוחה מידי פעם. כתבתי עליהם כאן.

(3) איילת השחר: אם אתם מחפשים אטרקציות, אז ממזרח לקיבוץ שוכן מתחם פינטבול. בקיבוץ עצמו יש שפע של אדריכלות: החל מהמוזיאון שתכנן האדריכל דוד רזניק, דרך בית התרבות, בית הארחה (שהיום שינה את ייעודו) ומבנים נוספים שנבנו בקיבוץ החוגג עוד חודש 100 שנה להיווסדו.

.

חזית בניין חדר האוכל

.

סיבוב בחדרי אוכל בשלושה קיבוצים בצפון: סער חניתה ויחיעם

בחודשים האחרונים הזדמן לי לבקר בכמה חדרי אוכל בקיבוצים. לא אקדיש לכל אחד מהם רשימה אלא אקבץ אותם לשלשות. בקבוצה הראשונה שלפניכם שלושה חדרי אוכל בקיבוצים סמוכים: סער, חניתה ויחיעם – שלושתם בגליל המערבי ואת כל אחד מהם תכנן אדריכל אחר. את חדרי האוכל בסער ויחיעם תכננו שניים מהאדריכלים שייצגו את "הדור הצעיר" בקיבוצים שבנו בסגנון הברוטליסטי. בחניתה תכנן אדריכל מהדור הוותיק שייצג את דור האדריכלים הראשון בקיבוצים שבנו בסגנון פסאודו-כפרי.

חוץ מחדר אוכל יש עוד דברים לראות (או שלא):

(1) סער: הסתובבתי קצת בקיבוץ ולא גיליתי משהו מיוחד. אם בכל זאת יש – אשמח לשמוע.

(2) חניתה: בעלייה לחניתה יש יער ובמרכזו מגדל תצפית שנבנה ברוח המגדל המקורי שהוקם כאן במסגרת פעולת "חומה ומגדל". בקיבוץ עצמו יש שפע של אדריכלות – גם מגורים, גם בית הארחה היסטורי, מוזיאון בבית אבן וגם אמפי ישן ויפה.

(3) יחיעם: חדר האוכל הגדול הוא לא הסיבה העיקרית לבקר כאן. ביחיעם יש כמה סיבות נוספות כמו מבצר יחיעם, חנות המפעל של מעדני יחיעם וכמה דקות נסיעה מהקיבוץ יש את עינות געתון שלצערי עכשיו הם יבשים בגלל כמות המשקעים הדלה שהיתה החורף.

.

ריק

.