Tag Archives: מרדכי בן חורין

סיבוב במקווה בסביון בתכנון מרדכי בן חורין

את הרגע הטהור בו טובלת האשה במי המקווה לא ראיתי אף פעם וגם לא את המקווה שתכנן האדריכל מרדכי בן חורין (אדריכלית אחראית: נורית וולוביץ, קונסטרוקטור: מאיר בהריר). נראה שאין תחום שבן חורין לא תכנן בו. מקווה הוא תכנן רק אחד, ב-1973 ולא רחוק מביתו בסביון. כמו בפרויקטים אחרים שתכנן, גם כאן למרות התקציב המוגבל, העניק האדריכל את ההתייחסות הייחודית שהעניק לכל אחד מהמבנים שקיבל לתכנן.

לאחרונה הזדמן לי לבקר במקווה הזה עם בן חורין. הוא לא אהב את השינויים שערכו במבנה, שינויים שאולי שיפרו את השירות אך נעשו ללא התייחסות והתחשבות באופיו הייחודי של המבנה וגרמו לחיסול הערך העיצובי והחזותי של המבנה.

ועל כך ברשימה זו.

.

מקווה לטוב

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית אסיה

בית אסיה שתכנן האדריכל מרדכי בן חורין, הוא אחד הבולטים בתל אביב. לא בגלל גובהו או בגלל ציפוי זהב, כי הבניין יחסית נמוך ומצופה קרמיקה לבנה, אלא בגלל צורתו הייחודית בנוף הבנייה התל אביבי.

יש בו משהו מהרכות והפלסטיות שאפיינה את הבנייה בתל אביב של שנות השלושים, משהו מבניינים כמו "בית הדר" או הבינוי שמקיף את כיכר דיזנגוף. חלונות מוארכים עם דגש על אור וצל וגושניות פיסולית. אלא שכאן בשונה משנות השלושים, הבניין גדול יותר, אין את הסימטריה הצפויה אלא חופש ועוצמה שאפיינה את האדריכלות של שנות השבעים. על אף שבנייני משרדים נבנו באלפיהם מאז, הוא נותר אחד המוצלחים, המקוריים והמבוקשים בארץ.

בן חורין שמח לשוחח עליו באופן יסודי. רשימה זו נותנת לו את הבמה לספר את כל מה שיש לו על הבניין, החל מהיוזמה להקמתו ועד התכנית החדשה שמקודמת בימים אלה לקראת בניית תוספת מגדל חדש על הגג.

ועל כך ברשימה זו.

.

13442459_1309141959115383_459187805159017887_o

אור לבן על הירושימה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במגדל דיזנגוף סנטר

מגדל עם זהות מובהקת לעומת כל מגדלי הזכוכית האנונימיים. למרות שמאז שמגדל דיזנגוף סנטר שתכנן האדריכל מרדכי בן חורין אוכלס ב-1986 וכבר מזמן שהוא מגדל נמוך ביחס לכל המגדלים האחרים באזור, עדיין, הוא בולט היטב כמעט מכל מקום בעיר. אפילו מגדל המשרדים השמנמוך הסמוך לו ושנבנה שנים ספורות אחריו, אינו מצליח להתחרות בו.

הולילנד והסנטר קשורים בשני אנשים: שמואל דכנר שגם יזם את מגדל דיזנגוף וגם פעל בהמשך כמקדם תכנית פרויקט הולילנד. האיש השני הוא האדריכל משה צור שתכנן את מגדל המשרדים על הסנטר ובהמשך גם את המגדל בהולילנד. אבל אעזוב עכשיו את הולילנד, והפעם אתמקד במגדל המגורים, הראשון מבין שני המגדלים שנבנו על הסנטר.

כמו כל הבניינים האחרים שתכנן האדריכל מרדכי בן חורין, גם על הסנטר הוא יכול לספר סיפורים מכאן ועד פתח תקוה. אני מביא כאן את השיחה שערכתי אתו והתמקדה במגדל, שהפך לאחד מסמליה המייצגים של תל אביב.

.

13392214_1300907236605522_6472951429431762727_o

יש לי סימפטיה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הכנסת בכפר הנוער בן שמן בתכנון מרדכי בן חורין

גלריה פתוחה של אדריכלות מרתקת אפשר למצוא בכפר הנוער בן שמן. האדריכל מרדכי בן חורין שתכנן בין השאר את בית אסיה, מגדל דיזינגוף סנטר ואת מגדל ז'בוטינסקי (המצודה) תכנן כאן חלק גדול מהמבנים במהלך ששנות ה-50 עד ה-70. כמו בשאר יצירותיו של בן חורין, גם כאן לכל בניין יש את הייחוד שלו והפעם אתמקד בבניין בית הכנסת שנבנה במרכז הכפר בסוף שנות ה-60.

הבניין בולט הודות לגג הרעפים הגבוה במיוחד והשימוש בחומרים פשוטים שנותרו חשופים: רעפי צמנט, בלוקים, זכוכית, קורות ועמודי בטון ושלד פלדה שנותר חשוף לעין בתוך אולם התפילה אך נצבע בכחול. גם הריהוט המקורי הורכב מעץ שנותר חשוף. במהלך השנים, כמו בכל מבנה ציבור פעיל, נערכו שינויים שלא פסחו על מבנה בית הכנסת. הילדים לא אהבו את התפילה המשותפת לבנים ולבנות ללא מחיצה והפסיקו להגיע אליו. לפני כמה שנים הוא הוסב לבית התרבות של הכפר ובית הכנסת נדד לחדר בבניין אחר.

ועל כך ברשימה זו.

.

12801151_1234890129873900_3684080940712289055_n

תפילתי אחת והיא אומרת

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשלושה חדרי אוכל בעמק החולה: כפר סאלד, עמיר ושדה נחמיה

לא נעים לראות חדר אוכל נטוש, וזה המצב בשלושת הקיבוצים שמוצגים כאן. שלושתם שוכנים בסמיכות בעמק החולה: עמיר ושדה נחמיה גובלים זה בזה, כפר סאלד שוכן במרחק נסיעה של שלוש דקות משניהם. חדרי האוכל סגורים כבר עשור ואף יותר, והם עומדים דומים במרכז הקיבוץ.

לא רק "אוכל" היה המוקד באותם מבנים. אלה היו מקומות בהם התאספו החברים בשעות שמחה ובשעות קשות, בהם התקיימו אספות ודיונים גורליים, בהם נחגגו מסיבות ובהם הספידו חברים. מרכז החיים של היישוב כולו. נטישתם היא עדות לחברה שנטשה חזון אוטופי אותו ביקשה לממש ואף הצליחה למשך כמה עשרות שנים. נטישתם היא עדות לאדריכלות שהתרוקנה מתפקידה.

שלושה אדריכלים שונים תכננו את כל אחד מחדרי האוכל. בכפר סאלד תכנן את חדר האוכל האדריכל עירא אפרתי, בעמיר תכנן האדריכל מנחם באר, ובשדה נחמיה תכנן האדריכל אהוד שחורי שביצע את העבודה במסגרת עבודתו בחברת התכנון והבנייה אפשטיין ובניו.

ועל כך ברשימה זו.

.

11062076_1057727830923465_6396201442347484441_n

הקיבוץ

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין ראאב באוניברסיטת אריאל ובפרויקט סטודנטים לאדריכלות

בקמפוסים אקדמיים מקפידים ראשי האוניברסיטאות להקים בניינים חדשניים וייחודיים. הם יכולים להיות מבנים המעוצבים באיפוק יחסי והם יכולים להיות בניינים משוגעים לגמרי. באופן הזה הם דואגים לייצג את הקידמה וחופש המחשבה – הבסיס לכל מחקר אקדמי.  בשונה מהקמפוסים של חמשת האוניברסיטאות הפועלות בישראל (תל אביב, ירושלים, רמת גן, חיפה ובאר שבע), ראשי אוניברסיטת אריאל לא הקפידו על מבנים ייחודיים, אלא הסתפקו במבנים טרומיים שנראים כמו קונטיינרים. הם גם דאגו להפקיד את העבודה בידיים של אדריכלים חסרי יצירתיות ולא ידועים.

יש יוצא מן הכלל: בניין ראאב שתכנן האדריכל מרדכי בן חורין. אלא שהפרויקט אמנם הופקד בידיים של אדריכל ידוע ומצוין, אך משום מה בן חורין המשיך את השפה המקומית ויצר קונטיינר. הוא חושב שהבניין "סולידי" כלשונו, אך לדעתי הוא אחד הבניינים היותר משעממים שהוא תכנן. בתיכון אורט יד לבוביץ בנתניה שתכנן בן חורין, יש בכל בניין במתחם התיכון, כולל אולם הספורט שם, הרבה יותר יצירתיות ומקוריות ממה שיש כאן בבניין ראאב. ביד לבוביץ יש טיפול עשיר בחזיתות, מגוון אזורי שהייה, פתרונות קונסטרוקטיבים מקוריים וחדשניים, טיפול בפרטי בניין שנראים גם היום כחמישים שנה לאחר שנבנו – חדשניים באופן יוצא מן הכלל, וכמובן – שילוב אמנות באדריכלות, כששילב את רות צרפתי-שטרנשוס ביצירת רשת סורגים לאולם הספורט. כאן באריאל אין כמעט זכר לכל אותו עושר. גם אחרי שיחה עם בן חורין, הוא לא הצליח לשכנע אותי.

כתבתי כבר על בניינים רבים באוניברסיטאות בארץ וגם כתבתי על בניינים רבים שתכנן האדריכל מרדכי בן חורין, אבל לא כתבתי אף פעם על בניין שתכנן בן חורין באוניברסיטה. יש רק אחד כזה והוא נמצא באוניברסיטת אריאל. ועל כך ברשימה זו.

.

IMG_20140615_140148

באריאל

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הכנסת המרכזי בשכונת בית הכרם בתכנון מרדכי בן חורין

האדריכל שתכנן את בית אסיה, מגדל דיזינגוף, תיכון אורט לבבוביץ בנתניה, מגדל מצודת זאב (של הליכוד ברחוב המלך ג'ורג') ועוד 1000 וילות בכל רחבי הארץ – תכנן גם שני בתי כנסת. על הראשון והמוקדם כתבתי כבר מזמן. כעת, אני מציג את בית הכנסת שתכנן האדריכל מרדכי בן חורין בשכונת בית הכרם בירושלים.

נסעתי עם הצלם טל ניסים לביקור בקבר רחל לצורך כתבה (שפרסמתי כאן) ובדרך עצרנו בבית הכנסת של בן חורין. הבניין פתוח רוב שעות היום, הודות לכך שיש בו מגוון פעילויות לתושבי השכונה והסביבה: חוץ מתפילות מתקיימות כאן הרצאות, שיעורים ולימוד חופשי. מדובר בבניין מיוחד שיצר אדריכל מיוחד, ועל כך ברשימה זו.

.

1962883_795619287134322_367027899_n

חזית בית הכנסת המרכזי בשכונת בית הכרם בירושלים בתכנון האדריכל מרדכי בן חורין

.

 

להמשיך לקרוא

סיבוב בוילה שתכנן בהרצליה מרדכי בן חורין וגם חומוס בקיבוץ גליל ים

כששאלתי את האדריכל מרדכי בן חורין איזו וילה שתכנן בשנות צעירותו נותרה שלימה עד היום, הוא ענה מיד שיש אחת כזו בהרצליה ויש לה גם סיפור מעניין. בן חורין ידוע כמי שתכנן את מגדל דיזינגוף, בית אסיה, מגדל המצודה של הליכוד בקינג ג'ורג', הוילה של פלטו שרון בסביון (שם גם ממוקם ביתו שלו, משרדו ובית הזכוכית) והטרמינל הישן בנתב"ג. הוא אחד מהאדריכלים הפוריים והיצירתיים ביותר שפעלו כאן וכתבתי עליו לא מעט.

את הוילה בהרצליה הזמינו אצלו צמד הקולנוענים צבי ומרים שפילמן. מרים היתה בתה של מייסדת אולפני הרצליה מרגוט קלאוזנר. השניים בנו את ביתם כשהיו עוד זוג צעיר ב-1960, במגרש ששוכן ברצועה שנמצאת בין כביש 2 (כביש חיפה-ת"א) ונתיבי אילון. מהרחוב נראה הבניין כמו גן קסום. כביש צר מתפתל למעלה ותוך מספר מטרים נבלע בתוך הצמחיה העבותה, שהתפתחה במשך למעלה מחמישים שנה. לפני כמה חודשים טיפסתי למעלה, אחרי שתאמתי את הביקור עם בעל הבית.

היה לנו מזל כי לפני פחות מחודש הצטרף צבי שפילמן לאשתו בעולם שכולו טוב, וברור שהבית כבר לא יהיה כמו שהיה אם בכלל. שאול הצטרף אלי וגם הספקנו לנגב חומוס. ועל כך ברשימה זו.

.

IMG_7162

חזית הכניסה (מערבית, במקור היה כאן קיר מסך זכוכית)

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בארמון הלא גמור בסביון

אני חובב שלדים. יש לי רשימת שלדי בניינים הכי מוזרים, הזויים ודבילים, ואחד מהם נמצא בליבה של סביון. לפני כשנה וחצי כשביקרתי בביתו העצום של פלאטו-שרון בסביון נתקלתי באחד מהם: שלד ארמון מצועצע על שטח של כ-5 דונם. אחרי שיונתן עשה לי סיור בשרידי הכפרים הערבים באזור בקעת אונו (ועל כך ברשימה אחרת), החלטתי ללכת איתו לראות את הארמון.

אין הרבה מידע על הפרויקט (למרות שבאמת השתדלתי לחפש): את המגרש רכש אוליגרך רוסי בתחילת שנות ה-90, והזמין אדריכל איטלקי שהיה חביב על אוליגרכים רוסים שבקשו לבנות לעצמם אחוזות פאר באירופה. החתימה על התכנית ששוכבת בגנזך המועצה המקומית לא רלוונטית כי מי שחתם הוא לא בטוח מי שתכנן. השלד נבנה, אך בינתיים האוליגרך נעלם והמגרש החליף לא פחות מ-4 פעמים ידיים. היום כל העסק תקוע.

אני לא יודע אם ניתן להבין את זה מהתמונות והסרטון הקצר שצלמתי בפנים, אבל מאד לא ברור למה יש צורך בכל כך הרבה סלונים בקומת הקרקע, כולם באותו הגודל, כולם באותו מפלס ובעלי אופי דומה (רק הצורה שונה). קומת המרתף מוצפת מים וחשוכה, אז לא נכנסתי. בקומה העליונה חדרים מוזרים עם גשרים וחללים פתוחים אל השמיים, שכנראה תוכננו להיות מקורים בגג קל או שקוף.

הכניסה חופשית.

.

החזית האחורית של ארמון האוליגרך

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הכנסת של תיכון אמית בפתח תקוה

לפני יותר משנתיים ישבנו (שאול ואני) במשרדו של האדריכל מרדכי בן-חורין. הוא סיפר לנו על חייו ועבודתו. בין השאר ציין את אחת מעבודותיו המוקדמות: מבני בית הספר "מוסד עליה", בשכונת כפר אברהם במזרח פתח תקוה.

מאז אותה שיחה הנושא של ביקור במקום עלה מידי פעם, אבל טרם בוצע. ביום ששי האחרון קפצנו לבקר במקום, לא לפני שחיסלנו שתי צלחות חומוס.

.

אולם בית הכנסת נוצר בהשראת מבנה בסיליקה כשהאור חודר מחלונות מוארכים בתקרה. מחיצה דקורטיבית עוצבה על ידי הצייר והפסל משה שטרנשוס והקיר המזרחי הפך לקיר פיסולי הודות לשימוש באבן לקט מקומית וארון קודש מלבני המרחף מעל במה נמוכה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במשרדו של אדריכל מרדכי בן חורין / אלה תולדות

לקראת הכנת כתבה על אחד מהבניינים שיצר האדריכל מרדכי בן חורין, קפצתי עם שאול לשיחה עם בן חורין במשרדו הותיק והטוב שבסביון. בן חורין הוא אחד מהאדריכלים היותר אהובים עלי, ומבנים כדוגמת מגדל דיזינגוף, בית אסיה, מגדל המצודה בקינג ג'ורג' ובית הספר אורט יד לבוביץ בנתניה – הם מהמבנים היותר חשובים וטובים שהוקמו בישראל, כך שהייתה זו הזדמנות גדולה לשבת ולהכיר את האדריכל שמאחורי יצירות קנוניות אלה.

לקראת הפגישה עברתי שוב על עבודה שהציגה פרקים בעבודתו שכתבו שניים מחברי ללימודים שרון בורנשטיין ורן גולדמן. בן חורין סיפר לי שהוא נתן להם את ארכיונו, והעניק להם יד חופשית בבחירת החומרים לעבודה מבלי שבדק מה באמת הם לוקחים. אחד מהמסמכים שלקחו היה קטע בראשי פרקים בכתב ידו של בן חורין, בו הציג את קורות משפחתו בארץ ישראל.

הטקסט היה כל כך מפתיע ומרתק שביקשתי ממנו לפרסם אותו מעל בימה זו. בן חורין לא ידע במה מדובר וביקש לראות את הדברים, כשהצגתי לו – הוא כמעט נפל מהכיסא וסיפר לי את הסיפור שמאחורי הסיפור:

בן חורין בוחן תצלומי פרויקטים התלויים על קיר משרדו

להמשיך לקרוא

סיבוב בויקיפדיה / אדריכלות ישראלית

60 רשימות ב-7 חודשים הביאו ל-30,000 כניסות. לאור המאורע, החלטתי לעצור מהסיבובים לרגע ולהעלות את נושא מיקומה של האדריכלות הישראלית ברשת האינטרנט. ממילא מסתובב לי כבר הראש, וזאת למרות שיש כמה סיבובים מוכנים כבר בקנה.

מכל מקום את הרשימות של שבוע הבא  / אקדיש למחזור של שירי אהבה.

לפני כמעט חמש שנים החלטתי שנמאס לי מהעובדה שכאשר אני מחפש ברשת משהו על אדריכל ישראלי זה או אחר, רוב הסיכויים שלא אמצא דבר. גם מדף הספרים דל מאד, וקשה למצוא חומרים על ארכיטקטורה ישראלית. החלטתי לעשות מעשה ובעקבות זאת הצטרפתי לאנציקלופדיה החופשית ויקיפדיה, שפעלה בגרסה העברית שלה באותה העת כבר שנה ונעדרה כל ערך רציני שעסק באדריכלות ישראלית.

 

 

שלושת האדריכלים בהם בחרתי לפתוח את מלאכתי בויקיפדיה, היו שונים זה מזה: הראשון אריה שרון – ידוע ומפורסם בחוגים רבים ואף היה הראשון שזכה בפרס ישראל לאדריכלות, השני יונה פיטלסון – היה מוכר פחות אך היה ידוע היטב בקרב קהילת המתכננים. האדריכל השלישי צבי אפרת – היה ראש המחלקה בה למדתי ועסק בתחום התיאוריה של האדריכלות והעניק דגש על לימוד מסורת האדריכלות המקומית.

לבד מנתונים פשוטים כדוגמת קורות חיים בסיסיים ורשימת עבודות בולטות, היו חסרים תמונות של הפרויקטים – וכך התחלתי להעלות תמונות עדכניות של עבודותיהם של האדריכלים, שלא פעם היו במצב מביש בעת הצילום, פעמים צולמו האתרים עשרות שנים לאחר שהוקמו ונחנכו, דבר אשר לא היטיב עם המבנים. כאן למעשה, ניתן היה להכניס באמצעות התמונות משהו שמעבר למידע והידע המוצגים באנציקלופדיה: האם הבניין עמד במבחן הזמן? כיצד הבניין פועל במרחב בו הוא קיים? כיצד משתמשים בו? ועוד שאלות שכאלה עליהן ניתן לענות פעמים באמצעות תמונה אחת בודדת.

העלאת ערכים על אדריכלים ניתקלה בהסתייגות מצד חלק לא מבוטל מחברי ויקיפדיה, לגבי האם אותם אדריכלים אכן ראויים לערך. בתגובה פתחתי בסאגת "מייקל לואיס".

לואיס שהיה דוגמן וכדורסלן לרגע, זכה לערך שדחק את הסופר מייקל לואיס אל השוליים וגרר אחריו דיון ארוך ומגוכח האם מייקל לואיס ראוי לערך אנציקלופדי. לבסוף, לאחר דיון סוער שבמהלכו הוצגו שלל טיעונים להצדקת הערך – נותר הערך על כנו, ובכך הוכח כי כל אפס ראוי לערך. סאגת לואיס בה היו מעורבים עשרות ויקיפדים זכתה לדיונים ארוכים ורציניים (ראו כאן וכאן) ולשלל כתבות בעיתונות (הארץ הזכיר את הסיפור בשתי כתבות, כאן ברשימות גם נכתב על זה ובכלל היה אחלה בלאגן).

מייקל לואיס אולי עזר, אבל הערך שכתבתי על אחד ממשרדי האדריכלים הצעירים והכשרוניים פשוט נמחק בלי הרבה שאלות. הערך היה על פועלם של הצמד הצעיר והמוצלח ויינשטיין-ועדיה אדריכלים, שתכננו בין השאר את יקב יראון, מועצה אזורית מנשה ומרכז מבקרים בפארק אילון. יחד עם זאת, בעיני כמה ילדים בני 13 ואיזה דוקטורנט לפיסיקה שניהלו ביד רמה את ויקיפדיה, העסק לא נראה משמעותי – והערך נמחק. בנוסף, היה דיון אם יש מקום בכלל לכתוב דברי הערכה על פועלם של האדריכלים, ובמסקנת ביניים הוחלט שלא לציין זאת, היות והדבר אינו אובייקטיבי, ושוב הנושא הוחלט על ידי כמה ילדונים. רק לאחר כמה שנים, חלה התעוררות בויקיפדיה, והוחל בשילובם של דברי הערכה המסבירים את תרומתו ומיקומו של האדריכל בהיסטוריה של האדריכלות הישראלית.

לרעיון הזה שייכתבו ערכים בויקיפדיה על אדריכלים ישראלים – שבנו וממשיכים לבנות את הארץ, ניסיתי לגייס תלמידים וחברים לספספל הלימודים, אך לצערי איש לא נענה לאתגר. למעט מקרה בודד של בחור או שניים מהטכניון, עד היום איש לא העשיר את הערכים הישראלים באתר.

בכל מקרה כיום ויקיפדיה מחזיקה מטען לא בוטל של מידע וידע לגבי הארכיטקטורה הישראלית וניתן לומר שבהחלט יש כאן בסיס והתחלה ואני מקווה שבזמן הקרוב ייכנסו עוד יודעי דבר ויעשירו את הערכים ויוסיפו על ההיצע הקיים.

כל פיסת מידע שהגיעה לידי על אדריכל ותיק או כזה שמתחת לאדמה – מייד דאגתי לעבדה ולשמרה לכדי ערך, בצירוף תמונות מתאימות של פרויקטים שתכנן. כך נוצרה לה התחלה של ערך נאה. לצערי, לא כך היה הדבר בחלק לא מבוטל של הערכים, אך הם בהחלט מהווים בסיס והזמן אני מקווה ייעשה את שלו.

אדריכלים נוספים, על אלה שהזכרתי, עליהם כתבתי ערך או תרמתי מידע ותצלומים:

מוטי בן חורין – שתיכנן את דיזינגוף סנטר, בית אסיה ומגדל המצודה. 

זאב רכטר – חבר "חוג הארכיטקטים" התל אביבי, תיכנן את בית אנגל, בנייני האומה והיכל התרבות.

נילי פורטוגלי – הביאה את הבשורה של כריסטופר אלכסנדר לארץ ישראל.

מוניו גיתאי-ויינראוב – תיכנן בעיקר שיכונים אך גם מבני ציבור מרכזיים בחיפה והקריות.

דוד רזניק  – תיכנן את יד קנדי, מכון ון ליר ואת המוזיאון לעתיקות חצור באיילת השחר. 

בנימין אידלסון  – השותף המיתולוגי של אריה שרון, תיכנן את בית לסין, גבעת התחמושת וגם זכה בפרס ישראל. 

יצחק פרלשטיין  – מגדל שלום, רמת אביב, שכונת רמת הנשיא בבת ים.

יעקב רכטר – זכה בכל פרס אפשרי ותכנן את יד לבנים ומוזיאון הרצליה, מלון הילטון, בית הבראה מבטחים בזכרון יעקב.

גרשון צפור  – השותף המאוחר של אידלסון שתיכנן את בניין בצלאל בהר הצופים.

אריך מנדלסון  – בנה מעט בארץ אבל מאד איכותי, בית ויצמן במכון ויצמן, הדסה הר הצופים.

אלכסנדר לוי  – בנה בסגנון האקלקטי כשהמבנה הידוע ביותר הוא בית הפאגודה, נספה בשואה. 

היינץ פנחל – תיכנן את מלון דן ואת ספריית אלשיך בפסג' הוד.

אל מנספלד  – תיכנן את מוזיאון ישראל וזכה בפרס ישראל.

אברהם יסקי – שיכון רבע קילומטר באשדוד ואוסף מגדלי זכוכית בתל אביב.

אריה אלחנני  – האדריכל של "יריד המזרח" בנמל, היכל התרבות בכפר-סבא, חידוש ביהכנ"ס הגדול בת"א. 

שלמה גלעד  – אוניברסיטת חיפה ומגדל אשכול, אולם הבונקר בבית שאן.

ריכרד קאופמן  – תיכנן אלפי מבנים בארץ ישראל וגם יישובים כשהידוע בהם הוא נהלל הזוכה לפירסום בינלאומי עד היום.

יוסף קלארווין  – חוץ ממגורות דגון בחיפה, תיכנן את משכן הכנסת.

מנחם כהן  – בניין עיריית תל אביב אותו תיכנן לאחר שזכה בגיל 25 בתחרות. 

דוד אנטול ברוצקוס  – תיכנן בעיקר בירושלים, בניין המשביר לצרכן" במרכז העיר הוא מהבולטים שבהם. 

יהודה מגידוביץ'  – אדריכל העיר הראשון של תל אביב שתכנן עשרות מבנים בעיר. 

שמואל מסטצ'קין – בוגר הבאוהאוס, תיכנן מרכז מבקרים בנוה זוהר, קמפוס בגבעת חביבה.

זולטן שמשון הרמט  – פעל בעיקר בירושלים, תיכנן שכונות שיכונים רבות.

מאיר הורמן  – תיכנן את בית ציוני אמריקה ואת כפר סילבר. 

רחל ולדן  – תיכננה את תכנית האב לעמנואל ומעלה אדומים כאדריכלית אחראית.

ישראל לוטן  – תיכנן את בית יד לבנים ברחוב פנקס.

יעקב יער  – השתתף בשיקום יפו העתיקה והרובע היהודי בי"ם, תיכנן את המשתנה בצפון ת"א. 

שרון רוטברד  – מורה לאדריכלות, מוציא לאור כמה המספרים החשובים בתחום.

שמעון פובזנר  – תיכנן בשותפות את כיכר מלכי ישראל, רחבת הכניסה בקמפוס גבעת רם, בית החייל בת"א.

אוריאל כהנא  – תיכנן את בית שלום עליכם בת"א. 

דב כרמי  – תיכנן את פסג' הוד, היכל התרבות ומגדל אל על. 

יוסף מינור  – תיכנן את בית ביאליק. 

חנן הברון  – תיכנן את בית הקיבוץ המאוחד ואת הספירה הלאומית עם זיוה ארמוני, בית הארחה בקיבוץ גנוסר ומוזיאון ע"ש יגאל אלון בגנוסר. 

זיוה ארמוני  – תיכננה את בית הקיבוץ המאוחד והספריה הלאומית עם הברון, בית תרבות בקיבוץ חפציבה. 

דוד בסט – עסק בעיקר בתחום התכנון העירוני הממשלתי, ותחת ידיו הוקמו שכונות רבות בכל רחבי הארץ.

יצחק ישר – השתתף בתכנון מוזיאון תל אביב ובניין מקסיקו באוניברסיטה עם דן איתן.

עליזה טולדו – האמא של דיזינגוף סנטר.

נחום זולוטוב – בית זיכרון לבנים בקיבוץ ניצנים, בית הכנסת המרכזי בנצרת, מגדל המגורים הראשון בת"א.

יעקב נטל – תיכנן מוסדות ציבור ומגורים, ובראשם בית הכנסת בשיכון ה' בבני ברק.

וממש חדש (לקראת גם רשימה חדשה): עדי סנד.

זהו לבינתיים, קצב ההשתתפות שלי בויקיפדיה ירד פלאים ולמעשה אני כבר כמעט ולא מעלה לשם חומרים חדשים. היות ווקיפידיה היא ככל הידוע לי האתר ה-4 הכי נצפה בישראל, אז יש מספיק אנשים שיכולים לפתח ולהמשיך את מה שהוחל בו.

אם יש לכם חומרים וידע בנושא, אז אנא כנסו לאתר – זה לוקח לא יותר מעשר דקות להבין איך העסק הזה פועל, ותירמו אותו לכלל עם ישראל היושב בציון. בהצלחה.

 

אחת מהתמונות הראשונות שהעליתי לויקיפדיה
החלל המרכזי בבניין עיריית ראשון לציון
אדריכל: ארד שרון
 
לסיום יש לי כמה מילים נוספות:ויקיפדיה העברית היא מהמיזמים החשובים ביותר שנוצרו ונוצרים בישראל, כל זאת לא היה מצליח ללא התמדתו וחכמתו של דוד שי, אדם חיובי וצנוע שאמנם אין לו עדיין ערך באנציקלופדיה, אך ברור הוא שפעילותו שינתה באופן משמעותי את מרחב הידע בעצם הקמת וקידום המיזם העברי.

אני מוצא בויקיפדיה את תיקונו של מגדל בבל, ואני בטוח שיום יבוא והמשיח ממש יבוא מתוך ויקיפדיה.

סיבוב בפסטיבל "בתים מבפנים" בתל אביב (99 תמונות)

הרשימה הזו הייתה מוכנה הרבה זמן וחיכתה על המדף, כמו עוד כמה רשימות שככל הנראה בסוף לא יעלו בגלל חוק ההתיישנות. בכל מקרה, אני מקפיד על העלאת שתי רשימות בשבוע ומתאפק בקושי שלא להגביר את התדירות, אך היות ואני מרגיש מחוייב להציג כאן משהו בנושא, אז לא ארחיב במילים, ואתן לתמונות לדבר בעד עצמן. את מה שיש לי לומר, אקצר למספר משפטים:

פריוקט "בתים מבפנים" פועל מזה שלוש שנים בתל אביב-יפו ושנתיים בירושלים, ואולי אף יגיע בקרוב לחיפה. מדובר בפרויקט המשמעותי ביותר שנעשה בתחום פיתוח השיח על האדריכלות בעשורים האחרונים, ומכאן חשיבותו וייחודו.

עשרות אלפי תושבים השתתפו באירועים השונים (על פי האתר הרשמי השתתפו כ-100,000 תושבים באירוע האחרון). עשרות אלפים אנשים שהמודעות לאדריכלות נרכשה לא מעט הודות לאותו אירוע – ומכאן חשיבותו: מפגש בלתי אמצעי עם מתכננים, עם מבנים נשכחים, עם חללים סמויים מהעין ועם התפתחויות במרחב הכל כך מוכר מצד אחד אך מצד שני נסתר לעיני המתבונן הטיפוסי – והאירוע בחינם, וכל האזרחים באים ומבקרים…

 

 

אני לא מכיר את האמרגנים של "בתים מבפנים" אדר' אלון בן-נון ואביבה לוינסון, אבל לפי דעתי אם יש מישהו שראוי לפרס זה השניים האלה, ובטח לא איזה שמוק או בבון שזוכים באופן עקבי בשניים וחצי הפרסים המוענקים לאנשים בתחום.

דווקא השניים האלה ראויים לפרס, לתמיכה ועכשיו – כי הם אלו שבאמת הצליחו לקדם ולקרב את המודעות לאדריכלות ולמרחב בו אנו חיים – למעגלי קהל רחבים ביותר. כל זאת, מתוך יוזמה אישית ופרטית, שהפכה לאטרקציה המושכת אליה מבקרים מכל קצות הארץ.

אני יודע שנהוג לתת כאן פרסים לכאלה שכבר שמים לפני השינה את השיניים שלהם בכוס ליד המיטה, ומפליצים באמצע דיון מחוסר שליטה בשרירים, אבל יש צורך ומהר בשינוי. כי מי שזקוק באמת לתמיכה ולסיוע זה אלה שמקדמים משהו, ובטח לא אלה שמרקיבים באיזו אחוזה של קהילה מגודרת בהרצליה פיתוח.

אני פונה לכל השופטים באשר הם: גם לי היה סבא בבית אבות ונתתי לו המון כבוד עד יומו האחרון, אבל אלה שבאמת צריכים את התמיכה לצורך מימוש והרחבת רעיונותיהם – נמצאים בשטח. אמנם רוב הסיכויים שגם אתם כבר לא הכי מתפקדים במיטה, אבל זה לא אומר שצריך לדפוק את אלה שעדיין דופקים כמו שעון.

ועכשיו בנוגע לסיבוב שלי בבתים מבפנים: לא כל מה שרציתי לראות באמת בסוף ראיתי, אבל היה אחלה ועל כך אני חייב להגיד תודה גם לאדריכל טל שהסתובב איתי, ושיהנה בטיול הגדול בדרום אמריקה.

 

 
 
 
 
 
 
 
אדריכל המבנה מרדכי בן חורין משוחח עם מעריצה – ויש כאלה המון ואני בתוכם. הנה קישור לרשימה חדשה העוסקת בתולדות משפחתו של בן חורין ובמשרדו
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אחת מהחנויות האהובות עלי בעיר מצויה ברחוב טשרניחובסקי
 
 
 
 
 
כיכר העירייה הישנה בעיצוב חדש
בסוף השנה ייפתח בבניין העירייה "בית העיר" שלא נראה לי שיש למשהו מושג אם הוא יהיה מוזיאון ממש או מרכז מידע או בית זונות אבל מה שבטוח זה שחלק ממה שכתבתי על מבנים בעיר ייכלל בתצוגת הקבע הממוחשבת
 
 
 
 
 
 
בכיכר ביקרנו בזוג מקומות
הראשון היה הדירה האקולוגית
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
המבנה השני בו ביקרנו בכיכר היה תצוגה של ריהוט שיצא מהבאוהאוס או ממוריו
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

מכאן המשכנו לרחוב אלנבי

 
על הגרפיטי הזה כבר כתבתי כאן רשימה
 
 
 
 
 
 
 
 
וזו מכללת תל אביב ביפו שתכננו קולקר, קולקר, אפשטיין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
%d בלוגרים אהבו את זה: