סיבוב בחדר האוכל הלא גמור בקיבוץ צרעה ובשרידי הכפר סרעא

ההתרסקות הגדולה של התנועה הקיבוצית תפסה לא טוב את קיבוץ צרעה. התוצאות ניצבות עד היום במרכז הקיבוץ השוכן מול בית שמש. אך האם הכתובת היתה על הקיר? ב-1948 חוסל הכפר סרעא וכל תושביו נעקרו מהאזור. את בתי הכפר לרבות בית המוכתאר ואת שמו תפס גרעין ההקמה של קיבוץ חדש – קיבוץ צרעה. הם ישבו בבתים שנה אחת ואז עברו לנקודת קבע במרחק של כשלוש ק"מ לכיוון דרום-מערב. בתי הכפר פוצצו ונהרסו וכמה שנים לאחר מכן גם בית המוכתאר הושטח.

האדריכל מוסה חריף שהיה מהמנהיגים של התנועה הקיבוצית, חבר כנסת, חבר קיבוץ צרעה היה האדריכל שתכנן את הרחבת חדר האוכל בקיבוצו. את השלב הראשון של חדר האוכל תכנן האדריכל אריך ראש ואת השלב השלישי שמעולם לא הושלם תכנן האדריכל ויטוריו קורינלדי. חריף נהרג ב-1982 בתאונת דרכים בצומת כברי, ואתו נהרגו גם אשתו ובנו. לפי רוב הדעות, חריף היה מצליח למנוע את קריסתה הכלכלית הקשה של התנועה הקיבוצית ואף היה מצליח לעורר חזרה את מעמדה ששקע באותו עשור. יש הטוענים, בעיקר אלה שהכירו אותו היטב, שאם היה נשאר חי הוא היה מגיע לתפקיד ראש הממשלה. לכן רבים רואים בתאונה הזו לא רק אבדה אישית כואבת, אלא אירוע משמעותי ברמה הלאומית. על שמו הוקם "יד חריף" בתחומי בית הספר – פרויקט ענק שרק חלק קטן ממנו בוצע בסופו של הדבר, אבל עדיין מדובר במבנה מרשים. לכן, שלושה חלקים יש לרשימה זו: (1) חדר האוכל, (2) יד חריף ו-(3) הכפר סרעא שחוסל ב-1948.

ועל כל אלה ברשימה זו.

.

יד חריף

.

סיבוב בשלושה חדרי אוכל בקיבוצים: גבעת עוז, אשדות יעקב איחוד ותל יוסף

את חדר האוכל בגבעת עוז תכנן האדריכל בוגר הבאוהאוס שמואל מסטצ'קין והרחיב אותו האדריכל חיליק ערד. את חדר האוכל באשדות יעקב תכנן האדריכל משה (מוסה) חריף. בתל יוסף תכנן האדריכל לאופולד קרקואר והרחיב אותו האדריכל אריך ראש. שניים מחדרי האוכל פועלים ואחד כבר לא וחלקו הפך למחסן.

חוץ מחדרי אוכל יש עוד מה לראות באותם קיבוצים:

(1) בגבעת עוז: סמוך לחדר האוכל ניצב בית זיכרון שתכנן חיליק ערד, אחת היצירות היותר טובות ושלמות שהוא תכנן. כמה מטרים מגדר היישוב שוכנת העיר ג'נין שגרים בה כ-40 אלף תושבים וטרם בקרתי בה.

(2) באשדות יעקב איחוד: יש את בית קרפ שתכנן האדריכל זאב רכטר, אתר זיכרון שתכנן האדריכל ויטוריו קורינלדי. כמה צעדים משם אפשר לבקר במוזיאון בית אורי רומי נחושתן שתכננו שולמית ומיכאל נדלר עם שמואל ביקסון ובימים אלה מוצגת שם תערוכה צנועה שמסכמת את יצירתם לאורך יותר מ-60 שנה. בהמשך יש את בית דוידקה שתכנן האדריכל חנן הברון ואת פינת הזיכרון שעיצב משה הדרי.

(3) בתל יוסף: יש את בית טרומפלדור שתכנן האדריכל שמואל ביקלס. כמה צעדים ממנו מומלץ לבקר במשכן לאמנות בעין חרוד שהיה בניין המוזיאון לאמנות הראשון שנבנה בארץ ישראל.

ועל כך ברשימה זו.

.

מגדל המים באשדות יעקב איחוד

.

סיבוב בחדרי אוכל בשלושה קיבוצים בצפון: ראש הנקרה, עין המפרץ ולוחמי הגטאות

"חדר האוכל היה מאוד גדול ולא היה מבנה ברמה הזו בכל הקיבוץ גם מבחינת הגודל אבל גם מבחינת המרכזיות שלו" – הזיכרון הזה שהעלתה באוזני טלי שנר מקיבוץ לוחמי הגטאות על ביקורה הראשון בחדר האוכל החדש שנחנך בקיבוצה ב-1970 מייצג היטב את כל חדרי האוכל בקיבוצים. ברשימה הקודמת הבאתי שלושה חדרי אוכל נטושים והפעם אני מביא שלושה פעילים, כולם ממוקמים בגליל המערבי ובסמיכות יחסית.

חוץ מחדרי אוכל יש עוד מה לראות בקיבוצים האלה:

(1) ראש הנקרה: אתר הנקרות עם המסעדה הייחודית מבחינה אדריכלית, הממוקמת על המצוק ממש מעל הרכבל שגם הוא בעצמו יצירה לא רגילה.

(2) עין המפרץ: זה קיבוץ פשוט יפה, רגוע ושקט. הוא נמצא ממש מול ההפך ממנו – אזור התעשיה עכו, שנראה לי אזור התעשייה העלוב והמסוכן ביותר שבקרתי בו – ולכן בהחלט שווה לבקר גם בו (כתבתי עליו כאן).

(3) לוחמי הגטאות: בפינה הדרום-מערבית של הקיבוץ יש את בית אוסף הצייר משה קופפרמן (כניסה חינם), לידו בית לוחמי הגטאות שתכנן האדריכל שמואל ביקלס, אמפיתיאטרון, אמת מים וגם מוזיאון יד לילד שתכנן האדריכל רם כרמי ועליו זכה בפרס רכטר השני שלו.

.

שלג על עירי: חזיתו המערבית של חדר האוכל בקיבוץ לוחמי הגטאות