ארכיון תג: מוניו גיתאי וינרויב

סיבוב בסניף הדואר בקרית טבעון

על מעורבותם של האדריכלים השותפים מוניו גיתאי וינרויב ואל מנספלד ביישובים הסמוכים קרית עמל וטבעון כמעט ולא נכתב דבר. בשני היישובים שאוחדו ב-1958 ליישוב אחד – קרית טבעון, אפשר למצוא שורה ארוכה של מבני ציבור, מסחר ושירותים שתכננו השניים החל מ-1947 ועד לתחילת שנות הששים.

בית הדואר הקטן והחמוד שתכננו השניים בכניסה לקרית עמל ממוקם כיום במרכז היישוב המאוחד ונצפה היטב לכל מי שחוצה אותו. בעבר כתבתי כאן על אתר ההנצחה שניצב מולו ואותו תכנן האדריכל חילק ערד. צורתו השלימה של בית הדואר נותרה עד היום כמעט ללא שינויים וחומריותו יוצאת הדופן מדגישים אותו בנוף המקומי.

ועל כך ברשימה זו.

.

בית קטן בקריה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין הנהלת קופת חולים בחיפה בתכנון מוניו גיתאי וינרויב

למרות שחלפו יותר מ-50 שנה מאז נחנך הבניין, מפתיע לגלות עד כמה הוא שמור ומתוחזק היטב. הדבר מעיד על מודעות גבוהה של הנהלת המקום וגם של אלה העובדים בו. אמנם בסיבוב בבניין השוכן בשדרות המגינים 104 בשכונת קריית אליהו בחיפה, התערבב מחזה מדכא: מחוץ ובצמוד לכניסה, אולי כמחאה על כך שלא קיבל שירות רפואי אותו דרש, שכב אדם מבוגר על הרצפה ובכה. השומר בדיוק יצא החוצה והגיש לו בקבוק של מים וגם נתן לו כמה מילות עידוד, אך האיש המשיך ושכב בייאוש.

זהו אחד הבניינים הגדולים והבודדים שתכנן האדריכל מוניו גיתאי וינרויב כאדריכל עצמאי, הפעם ללא שותפו אל מנספלד ממנו נפרד ב-1959, לאחר שזה האחרון זכה עם דורה גד בתחרות תכנון מוזיאון ישראל. במקור תוכנן הבניין ואף שימש את  לשכת המס של ההסתדרות בחיפה, ונקרא היה על שמו של יצחק שדה (בתל אביב היה זה מרדכי בן חורין שתכנן את בניין הלשכה המחוזית). כיום משמש הבניין את הנהלת מחוז חיפה והגליל המערבי של שירותי בריאות כללית, כשבחלק קטן ממנו שוכן גם המכון לנוירולוגיה והתפתחות הילד.

ועל כך ברשימה זו.

.

13719474_1334598249903087_5423923718092580342_o

היכל ועיר נדמו פתע

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשלושה חדרי אוכל בקיבוצים מגידו, עין השופט והזורע

בשלושת הקיבוצים הסמוכים זה לזה שבמזרח עמק יזרעאל ישנם חדרי אוכל שתכננו אדריכלים שונים, רק את אחד מהם תכנן חבר קיבוץ, זה של מגידו – האדריכל חיליק ערד, חבר קיבוץ סער. את שני הנותרים תכננו אדריכלים עירוניים. את של עין השופט תכנן האדריכל אברהם ארליק התל אביבי ואת זה בקיבוץ הזורע תכננו האדריכלים מוניו גיתאי וינרויב ואלפרד מנספלד החיפאים.

המשותף לשלושת חדרי האוכל היא העובדה שהם ניצבים בדיוק על ציר צפון-דרום ומזרח-מערב, והם כולם כוללים אולם אכילה מלבני וגדול. אך כל אחד מהם מייצג גישה שונה ונבנה בהיקף משאבים שונה. חדר האוכל בהזורע מתחבר למועדון, לאולם תרבות ובקצה השני של המדשאה גם מוזיאון – זה הציר המרכזי של הקיבוץ. בעין השופט יצר ארליק גג קמרונות, שכמוהו ניתן למצוא בחדר האוכל במעלה החמישה שתכנן אדריכל אחר ומעניין מי נתן את ההשראה למי. במגידו חדר האוכל מחופה אבני סיליקט אדומות ויש לו חזות צנועה, טקסית וחגיגית. 

חוץ מחדרי אוכל, כדאי לבקר בעוד כמה מקומות באזור:

(1) קיבוץ מגידו נמצא ממש ליד גן לאומי תל מגידו. יש בו את שרידי הבתים והחומות שכבר ראיתי בעוד אלף מקומות, אבל יש בו דבר אחד נחמד – מערכת מים תת-קרקעית שקצה אחד שלה בתוך שרידי העיר וקצה שני בשלולית קטנה מחוץ לעיר העתיקה.

(2) קיבוץ עין השופט נמצא בין כמה קיבוצים שטרם כתבתי על חדרי האוכל שלהם (חוץ אולי מגלעד). נוסף על אלה יש את השמורה הביוספרית שמקיפה את האזור. בקיבוץ עצמו יש שפע אדריכלי, אך כאן התעכבתי רק באתר הזיכרון לחללי הקיבוץ ובבית המוסיקה שתכנן האדריכל שמואל מסטצ'קין, בוגר הבאוהאוס. באולם התרבות שגם אותו תכנן מסטצ'קין לא הסתובבתי הפעם.

(3) בקיבוץ הזורע שוכן מוזיאון וילפריד ישראל, המוזיאון השני שנבנה בארץ. תכננו אותו צוות האדריכלים שתכנן את חדר האוכל – מוניו גיתאי וינראוב ואלפרד מנספלד. את אולם התרבות תכנן האדריכל שלמה גלעד (גם הוא כמוהם אדריכל עירוני מחיפה).

ועל כל אלה ברשימה זו.

.

12484735_1194843400545240_1687412447729505436_o

הרעידי תזמורת הלבבות

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הכנסת המרכזי בשכונת הדר בחיפה

בית הכנסת עמד ריק מאדם אבל פתוח ואפשר היה לבקר בו. לעומת חזותו מהרשימה, בפנים מצאתי אולם גדול ומוארך, נקי מקישוטים באופן מובהק ואולי קצת באופן מוגזם. לאורך כל הלילה נערך כאן לימוד תודה ובעת הביקור נותרו חלק מהספרים עדיין על השולחנות ורק הלומדים בהם נעדרו. הדממה שאפפה את הבניין הריק היתה גם ברחוב הרצל שעל גדתו הוא שוכן, וכך גם במבנה ששימש בעבר בית ספר אליאנס ומשמש כיום את קופת חולים "מכבי".

כמה חרדים הלכו בזריזות מפה לשם ונראה שאלה התושבים העיקריים באזור. חוץ מהם אפשר היה למצוא גם כמה קשישים שעלו מחבר המדינות שהלכו לעומת אלה הראשונים באיטיות מוגזמת. העליבות הכללית באזור לא מצליחה להסתיר את העושר האדריכלי הממלא עדיין את שכונת הדר, שאחת מפסגותיו היא בית הכנסת המרכזי שתכננו האדריכלים מוניו גיתאי וינרויב ואל מנספלד (על בסיס תכנית שתכנן האדריכל אלכסנדר ברוואלד) בין השנים 1960-1946.

ועל כך ברשימה זו.

.

syna15

מסתובב בעיר הישנה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבלוק ברמת הדר בחיפה

פנחס שדה הציב לעצמו שלוש מטרות בביקורו הראשון בחיפה, כך הוא מציין בספרו "החיים כמשל": ללכת לזונה, להכנס למנזר, להתאבד. המטרות שלי היו שונות אך מקבילות: ללכת למערה, להיכנס לכמה בניינים ולישון. ברשימה הזו אציג חלק מהמטרה השנייה ולכל השאר אקדיש רשימות נפרדות.

סדרת הבלוקים העצומה שהוקמה בקצה שכונת רמת הדר היא אחת מהעדויות הבודדות באדריכלות הישראלית לבלוקים גבוהים ורחבים במיוחד המאכלסים מאות דירות בבניין אחד. הבלוקים לא זהים ברמתם ואת כל אחד מהם תכנן אדריכל אחר. כאן אני מתמקד רק באחד מהבלוקים, זה שתכננו האדריכלים אל מנספלד ומוניו גיתאי וינרויב בין השנים 1964-1959 והוא מהווה את אחד משיאיה של האדריכלות הברוטליסטית בישראל. אפשר להתווכח על הערך האסתטי שלהם ועל תרומתם או פגיעתם בנוף העירוני ונוף הכרמל, אך נראה כי אלה בניינים הרבה יותר מתוחכמים מבניינים רבים אחרים.

ועל כך ברשימה זו.

.

blumhaifa

24

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: