ארכיון תג: מוזיאון תל אביב לאמנות

סיבוב במוזיאון תל אביב

.

שבוע שעבר נוצר לי חלון אותו בחרתי לנצל ולבקר במוזיאון תל אביב לאמנות. התערוכה של נפתלי בזם נשמעה לי סיבה מספיק טובה לביקור. גם התערוכה של דאגלס גורדון שזכתה להרבה כתבות עשתה את שלה. במציאות הציפייה הפכה לאכזבה. חוץ מדאגלס גורדון שלא מעניין אותי ונהנה בעיקר מיחסי ציבור מצוינים, לא יצאתי עם משהו מהשעתיים בהן חלפתי בין אולמות המוזיאון. בשונה מחוויית הביקור במוזיאון תל אביב אליה הייתי מורגל בעבר, הפעם החוויה היתה מתישה ובעיקר ריקה מתוכן. בידור ולא תרבות.

התערוכות היו מביכות. תערוכת מחווה למנהל המוזיאון שמת, או תערוכה על גלגלים שלא מתפקדת באגף הנוער ועוד… השיא היה באגף ציורי השמן הבארוקים, שם שילבו לאחרונה ציור של אספן האמנות רוני פורר. לא ברור לי האם הדבר נעשה בהומור או ברצינות. פניתי לד"ר דורון לוריא, אוצר בכיר במוזיאון שאצר גם את החדר עם הציור של פורר ופניתי גם לסוזן לנדאו, אוצרת ראשית ומנכ"לית המוזיאון – שניהם לא ענו לפנייתי. פניתי שוב, וגם הפעם לא ענו לי.

יצאתי עם תחושה של החמצה, אכזבה ובושה מכל אותם תיירים ותלמידים שבאים לראות מוזיאון לאמנות בישראל, שעשו לו יחצ"נות מכאן ועד הונולולו. הם באים ומקבלים מחסן מעופש ומיושן שהפך ללא רלוונטי. בשלב זה, אני לא ממליץ לבקר כאן. עדיף את הזמן להשקיע במוזיאון הרצליה או במשכן לאמנות בעין חרוד, שם לא שכחו מה זו תערוכה איכותית.

.

IMG_5425

למרות הבניין החדש והמרהיב, אני עדיין מעדיף את הרמפות הנוחות והיפות שעיצבו דן איתן ויצחק ישר

.

להמשיך לקרוא

סיבוב לילי במוזיאון תל אביב ובדיזינגוף

הבקר התקשר אלי גיל, והזמין אותי למפגש של חברים במוזיאון תל אביב. מיד התקשרתי לשולי שתתלווה אלי, כי ללכת לבד זה לא העניין. לא היה מענה במשך כמה שעות, אבל בסוף בשעות הצהריים שולי ענתה. בזמן האחרון נראה לי שהיא קצת מנסה להתחמק, מאז שלישי שעבר לא פגשתי אותה וזה די הלחיץ אותי ואף הכניס אותי לרגע של דיכאון.

שולי וגיל לא ממש מכירים, ולמרות זאת, היא לא כל כך אהבה את הרעיון ללכת בערב למוזיאון. חוץ מזה, היא גם די תהתה ממתי הולכים בלילה למוזיאון? שולי לא כל כך מבקרת במוזיאונים, וזה למרות שהתאמצתי להסביר לה שמדובר בחברים ולא במוזיאון, ומוזיאון תל אביב זה לא כמו המוזיאון האחרון בו היא ביקרה וממנו היא יצאה מפוחדת (זה היה מאדם טוסו בלונדון).

בניסיון הרדוד האחרון שלי, ניסיתי לגרות לה את המחשבה שמוזיאון מורכב… אבל זה רק הרגיז אותה והיא ניתקה.

ניסיתי אז את חלי, אך גם חלי די הפתיעה אותי בסירובה לבוא, והיות ומיד אחרי שנותקה לי השיחה השניה, התקשר מירון – אז הצעתי לו לבא, והוא מצידו לאחר שבדק שיום העבודה שלו לא יסתיים בשתיים לפנות בקר, כפי שארע לו בימים האחרונים, אישר סופית את בואו!

.

%d בלוגרים אהבו את זה: