ארכיון תג: מוזיאון ישראל

סיבוב במפלצת בירושלים

האם מוגזם לחשוב ש"המפלצת" של ירושלים מייצגת את ישראל? או שמא היא סתם פנטזיה משעשעת. בכל מקרה היא ציון דרך בעיצוב, ציון שלא התפתח כמעט. הפסל-משחק שהפך מיד עם חנוכתו ב-1972 לאטרקציה ולמוקד עירוני, לא איבד ממעמדו גם יותר מ-40 שנה מאוחר יותר. לא קמו לו מתחרים. "גן הרפתקאות" בפארק הירקון  (בתכנון גדעון שריג) כבר שנים רבות היה מוזנח ומוצף בשתן ולאחרונה נהרס. בחולון "גן הרצל" (בתכנון ברוס לוין מק.ס.מ. אדריכלות נוף) היה רגע של התעוררות בתחילת העשור הקודם, אך הוא לא הביא בשורה חדשה ולא היתה לו השפעה והמשך.

הגינות הישראליות משעממות ואשמים בזה גם אדריכלי הנוף וגם ראשי הערים ומקבלי ההחלטות ובכלל זה מהנדסי הערים. "המפלצת" חריגה בנוף אך לא יותר מידי. היא נראית אמנם כמקום מושך עשיר בפעילות, אך בתכל'ס המעמד הוויזואלי שלה (והגן שבו היא ממוקמת) הרבה יותר חזק ממעמדה כמתקן משחק. יש כאן מגרש חול גדול שממנו מטפסים במדרגות צרות על מערה אפלה וממנה נפלטים בשלוש מגלשות חזרה אל מגרש החול. כמה פעמים אפשר להתגלש? 10? 20 פעמים? כל גלישה אורכת דקה, אז אחרי עשרים דקות גג זה נגמר. ומה אז? אין כאן שום מתקן אחר. נוצר מצב שרק ילדים בגיל גלישה מבלים פה וגם זמן הפעילות שלהם מוגבל.

את המפלצת, ובשמה הרישמי "הגולם", יצרה האמנית ניקי דה סן פאל. הוא נוצר לאחר שמוזיאון ישראל הזמין את דה סן פאל להתערב באמצעות פסל באחת מהשכונות החלשות בעיר. את המימון גייסה הקרן לירושלים. היום לא הקרן ולא המוזיאון מתאפיינים ביצירתיות, ומה שהיה התחלה מצוינת ב-1972 נתקע אי-שם בהיסטוריה. היום יש "מתחם התחנה" עם תערוכות צפויות שהכניסה להן עולה כסף. אני לא מדבר על אירועים חד-פעמיים וארעיים, אלא על התערבות ממשית כמו מקרה "המפלצת". ועל כך ברשימה זו.

.

IMG_20130822_095456

חזית הגולם

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בספרייה במוזיאון ישראל

הרבה זמן לא בקרתי במוזיאון ישראל בירושלים. הייתי בעיר אז חשבתי לנצל את ההזדמנות ולראות עם איתי את תערוכת הורדוס. תערוכה מאכזבת. גדול הבנאים באזור ומחדש בית המקדש השני היה ראוי להרבה יותר הן בהיבט הפיסי והן התכני, במקרה הזה רק יחסי הציבור היו גדולים באמת. התערוכה על הורדוס מיועדת בעיקר לתיירים. כדי לכסות על האכזבה רציתי לבקר בחלק במוזיאון בו לא ביקרתי אף פעם, כך שלפחות אלמד משהו חדש מהביקור ואצא עם סיפוק.

כבר כתבתי על הווילה שמתחבאת בתוך מוזיאון ישראל ועכשיו אכתוב על הספרייה שגם נמצאת אי-שם אבל לא הרבה מכירים. היא שוכנת מאז חנוכתה ב-1969, בשתי קומות באחד במבנה הגבוה במתחם. נוסף לגובהו הוא גם מודגש הודות לחלון ענק שפעור בחזיתו, מה שמבדל אותו משאר המבנים במתחם המוזיאון שדומים כולם.

במהלך השנים עבר המתחם שינויים שלא על פי התכנית המקורית ושלא היטיבו אתו. השיפוץ שהושלם בשנת 2010 עשה סדר במערך האגפים והמבנים השונים. בשיפוץ הכל השתנה חוץ מהספרייה. הרשימה כוללת בסופה גם דברים שכתבה שולי מנספלד (כלתו של אל מנספלד) ושיחה עם ויקי ליידרמן – מנהלת הספרייה.

קריאה נעימה!

(-;

.

IMG_20130610_190502

קטע מהשלט בכניסה

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: