ארכיון תג: מגורים

סיבוב במבנן ברחוב דוד המלך 36-32 בתל אביב

תכנון בתי מגורים היה תחום ההתמחות של האדריכל יצחק פרלשטיין. במשך יותר מארבעה עשורים האדריכל התל אביבי שהוריו היו ממייסדי העיר, תכנן בתי מגורים בכל רחבי הארץ ובמיוחד בתל אביב, אשדוד, חולון, בת ים וירושלים. פרלשטיין פיתח דגמים של דירות ומבנים ובמקביל הקפיד לאמץ טכנולוגיות בנייה חדשות, בעיקר כאלה מתועשות. אחד מהפרויקטים האחרונים שתכנן קודם לפטירתו היה מבנן רחב ידיים ברחוב דוד המלך בתל אביב, שאותו הוא תכנן עבור האחים-הקבלנים אברהם ואהרון רובינשטיין.

המגרש בשטח של 6.5 דונם חריג בגודלו. הודות לכך התאפשר לאדריכל להקים כאן מבנה העוטף חצר פנימית משותפת ורחבת ידיים שהוקמה מעל לחניון חפור. אלא שבשונה מהתכנון הנהוג כיום, הקפיד האדריכל להותיר את החצר פתוחה לרחובות העוטפים את הבניין.

ועל כך ברשימה זו.

.

288841709_5772250969471104_4387063833242247775_n

1980

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשכונת דיזנגוף בקיבוץ אפיקים

ההזדמנות שתפול לידיים של סטודנט לממש את הפרויקט האדריכלי שהוא מתכנן ועוד בקנה מידה גדול, היא עניין נדיר וחריג בעולם בכלל ובישראל בפרט. רגע לפני תחילת שנת הלימודים החמישית והאחרונה במסגרת לימודי האדריכלות בטכניון, הוזמן האדריכל בני שוורץ (אז באמצע שנות ה-70 עדיין סטודנט) על ידי מזכירות קיבוץ אפיקים, המקום שבו גדל והיה חבר, לתכנן שכונת מגורים צפופה יחסית עם קרוב ל-50 דירות. לא רק שהפרויקט התממש במלואו (בנייתו הושלמה ב-1978), אלא הוא אף זכה ונבנו בתכנונו חלקים נוספים כמו גם בקיבוץ נוסף.

עד היום נחשב הפרויקט שזכה לכינוי "שכונת דיזנגוף" לפורץ דרך בתחום תכנון המגורים בקיבוצים. הוא מצטרף למקבץ מצומצם בהיקפו של מבני מגורים בקיבוצים, שביקשו לאתגר גישות קיימות בחברה השיתופית ופרצו את המקובל. אלא שבעוד שבמקרים האחרים מדובר היה באדריכלים עתירי ניסיון, הרי שלפנינו כאמור עבודה שהיא תוצר של סטודנט שזכה לבצע את "פרויקט הגמר" בלימודיו וזוהי עבודת הביכורים שלו.

ועל כך ברשימה זו.

.

271605988_5282252768470929_6037897343581265115_n

1978

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במגדל חב"ד בצפת

כשמשרד השיכון ביקש להקים לחסידי חב"ד בצפת מתחם מגורים שייוחד רק למשפחות הקהילה, תחילה לא הצליחו למצוא אתר מישורי מספיק רחב כדי להקים בו בנייני מגורים לכמה מאות משפחות. האדריכלים משה אמריו ואלי מאיוס זכו זמן לא רב קודם לכן בתחרות לתכנון המרכז האזרחי של העיר ואף הספיקו לבנות בו כמה מבנים. למרות שמשרדם היה צעיר וחדש יחסית, במשרד השיכון הכירו בניסיונם של השניים, פנו אליהם שיאתרו את השטח המתאים והם נענו לאתגר.

מחצבה נטושה בכתף הר כנען שהפעילה חברת "סולל בונה" בתקופת המנדט, הותירה בהר מצוק שהתנשא לגובה של 22 מטרים. אמריו ומאיוס זיהו ומצאו בה את המיקום המתאים לפרויקט. הפתרון האדריכלי שהם הגו היה יוצא דופן לעיר ולקהילה, אך התקבל ב-1974 והושלם ב-1978.

ועל כך ברשימה זו.

.

173472115_4415030765193138_113822871541872502_n

השמיים הכחולים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במתחם מגורים חדש בשכונת גילה בירושלים

הבנייה בגילה נמשכת. מדובר ברובע בדרום ירושלים שהוא למעשה התנחלות שהוקמה בשטח שנכבש ב-1967, כשבתכנונו היו ועדיין מעורבים בכירי האדריכלים הישראלים – אברהם יסקי, אריה שרון, רם כרמי ועוד. ב-2015 הושלמה בנייתו של מתחם בקצה המזרחי של גילה שאותו תכנן משרד פייגין אדריכלים. המשרד שמתמחה לרוב בתכנון בתי מלון, בונה גם לא מעט מגורים. המתחם שתכננו בגילה ומכונה "אחוזת יניב" (על שם בנו של היזם שנפטר בגיל צעיר), כולל מקבץ של ששה מבנים הסוגרים על חצר משותפת. את ההמלצה להגיע לכאן קבלתי בוועדה המחוזית של ירושלים והיות ואני אוהב את גילה אז בהזדמנות הראשונה קפצתי לראות במה מדובר.

אלא שהפייגינים נמנעו מפתרון שגרתי וסתמי של עוד בניין מגורים שכמוהו בונים בכל מקום ובכל מצב, אלא הם תכננו את חזיתות המבנים הפונות אל היקף המתחם בשפה שבמסגרתה השאילו פרטים מהאדריכלות הקלאסית. כזו שמעניקה לבניינים את ייחודם ואת הקשר לאווירה הירושלמית שאליה שואפים אדריכלים רבים כבר מאה שנה. החצר שתכנן אדריכל הנוף דן פוקס היא חלק מוצלח לא פחות בפרויקט.

הבנייה העכשווית בירושלים חריגה ואני מוצא שהתוצאות מוכיחות שהאדריכלים משקיעים תשומת לב גדולה יותר בעבודותיהם בעיר. במיוחד במבני מגורים. בשאר הארץ מבני מגורים משותפים הם כל כך סתמיים – גם החזיתות וגם פיתוח הנוף. בגילה אפשר למצוא כמה מתחמי מגורים חדשים שמחזקים את הטענה שלי. לא מדובר בפרויקטי יוקרה ובכל זאת יש להם חן שלא תמצאו במקומות אחרים.

ועל כך ברשימה זו.

.

שופר קורא בהר הבית

.

להמשיך לקרוא

סיבוב עם רם כרמי בביתו

לפני שמונה שנים ביקרתי בביתו-משרדו של האדריכל רם כרמי שבהרצליה פיתוח. המטרה היתה לשוחח אתו על מגורים מנקודת מבטו האישית. זו היתה מהפעמים הבודדות ביותר שהתרגשתי כל כך לקראת מפגש עם אדריכל גדול, כרמי היה אז בן 80. ההתרגשות שלי אולי לא תרמה במיוחד לשיחה, אבל שמחתי לגלות שאת כרמי זה לא מעניין וכשזורקים לו שאלה גם אם היא קצרה, הוא יפתח במונולוג ארוך שאת סופו לא נראה באופק. ובכל זאת הצלחתי להשחיל את כל השאלות שהכנתי מראש. הקלטתי את השיחה ולאחר מכן שקלטתי אותה וכאן היא מופיעה ללא עריכה.

זו היתה הפעם הראשונה שנפגשנו. אם איתי לא היה לוחץ עלי, אז הפגישה לא היתה מתקיימת (מאוחר יותר פרסמתי באקסנט מאמר שהתבסס על הביקור הזה). עד לפטירתו של כרמי, שנתיים מאוחר יותר, נפגשנו עוד כמה פעמים ואפילו יצא לנו להסתובב בבניין תיאטרון הבימה רגע לפני שסיימו בו את הבנייה. אבל המפגש הראשון היה המרגש ביותר. בחודש הבא יחול יום השנה לפטירתו ולכן חשבתי להביא את תמליל השיחה המלא.

החלוקה בבית פשוטה יחסית: בקומת הקרקע נמצא הסלון, המטבח וגם חדר שינה יחיד. בקומה העליונה חדרי השינה ובקומת חצי מרתף נמצא המשרד.

אמנם נראה שהבית ריק בתמונות, אבל למעשה הוא היה שוקק חיים. רבקה כרמי עסקה בהתחלה בהכנות זריזות לקראת אירוח שהתקיים באותו הערב ובהמשך ירדה למשרד ועבדה עם הצוות. הבת חזרה מבית הספר עם קבוצת חברים שהיו בסלון (באותו זמן כבר ירדנו למשרד והמשכנו לשוחח שם). במשרד למטה עבדו שני עובדים. כרמי פיקח על הכנת מצגת לקראת הרצאה ולאחר מכן המשיך לשולחן העבודה שלו ועם עפרון ענק עשה רישומים לפרויקט חדש. "יש בבית הזה אווירה צעירה", אמר לי כרמי לפני שנפרדנו, "ובשביל אדם בגילי זה טוב מאד לגור בו".

ועל כך ברשימה זו.

.

כרמי

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במתחם הקסבה בנצרת עילית

נצרת עילית היתה המעבדה הנועזת ביותר של אדריכלי ישראל, ומתחם המגורים שתכנן האדריכל אברהם ונטורה ומכונה "הקסבה" הוא אחד הבולטים שבהם. את הביקור הראשון במתחם שבנייתו הושלמה בסוף שנות ה-60, ערכתי עם האדריכל אופיר זינטי לפני כמה שנים, אז גם המשכנו וביקרנו באתרים אחרים כמו בית הספר הסמוך שתכנן האדריכל זאב דרוקמן. שבוע שעבר הזדמן לי לבקר שם שוב.

בזמנו, תכנן זינטי לגבש רשימת מבנים בעלי חשיבות אדריכלית בשיתוף העירייה, ולאחר מכן למתג אותם כך שנצרת עילית תהיה מוקד לסיורי אדריכלות ותושביה ילמדו להעריך את הנכסים שלהם. הוא לא הצליח במשימה, אך הודות לו למדתי להכיר היטב את נצרת עילית, וכתבתי כבר כמה מאמרים על אדריכלות בעיר כמו בית הכנסת המרכזי, בית הבראה ע"ש שפרינצק וגם על מרכז המזון שאין ביקור באזור שאני לא עוצר בו. אבל עם כלה ערכתי למבני הציבור והמסחר בעיר, מתחמי המגורים הם החידוש העיקרי שהתקיים בנצרת עילית במהלך שנות ה-60, לכן, לפני הכל ראוי להתעכב על מתחם הקסבה.

ועל כך ברשימה זו.

.

משיח לא בא

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בפרויקט רובין הוד גרדנס בלונדון רגע לפני ההריסה

האם בקרוב יהרסו הרשויות בלונדון את פרויקט המגורים השאפתני והחלוצי לזמנו הקרוי בשם הרומנטי "רובין הוד גרדנס"? הנושא לא ברור. בלונדון קמו קבוצות להם הצטרפו דמויות בכירות כמו האדריכלים ריצ'רד רוג'רס וזהה חדיד (שנפטרה לפתע שלשום) שקוראים להימנע מההריסה של הפרויקט הייחודי שבנייתו הושלמה ב-1972. הרצון להרוס את עבודותיהם של צמד האדריכלים אליסון ופיטר סמיתסון היא עובדה קיימת והן הולכות ונמחקות וזכרם של צמד האדריכלים הולך ומתאדה. גם בחנות של ה-AA וגם בחנות של RIBA לא מצאתי אפילו ספר אחד על יצירתם.

בתל באביב האדריכל ירמי הופמן מוביל תכנית לשמירת מורשת הבנייה של שנות ה-50 וה-60. לעומתו בלונדון כבר מזמן הוסיפו מבנים מהתקופה לתכנית השימור העירונית, אך רבים מהמבנים נותרו בחוץ, וכמו בתל אביב הסיבה העיקרית היא לחצי שוק הנדל"ן. את 215 הדירות הקיימות מבקשים להרוס ולבנות במקומן פרויקט ובו 1,170 דירות חדשות.

כששאלתי את הופמן מבין כל עשרות הפרויקטים השווים בלונדון מאותה תקופה, איזה הוא הכי ממליץ לראות, אז הוא המליץ על הרובין הוד גרדנס. אז לשם הלכתי.

ועל כך ברשימה זו.

.

12898352_1252849268077986_3789384030870820276_o

אשת מהנדס

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במעונות הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב

קל להתלהב ממתחם מעונות הסטודנטים החדש: הוא נקי, מצטלם יפה ויש זוויות מבט נאות, אבל מה שחסר פה זה הרעיון הבסיסי של אקדמיה. חסר כאן הרעיון שמבדיל אקדמיה מבית חרושת לציונים, והופך אותה למנגנון שמקדם ומפתח את המקום שבו אנו חיים. במצב הנוכחי המעונות הם מתחם מגורים וזהו. המקום מעוצב באופן עדכני, אבל רק העיצוב עדכני, כי כל התוכן הוא הכי בסיסי ומיושן שיכול להיות. חזרו כאן לרעיונות של המודרניזם מתחילת המאה שעברה ושם נתקעו.

המתחם החדש בתכנון משרד האדריכלים קייזר-לקנר ממשיך את האופי של הקמפוס: סגור ומנותק מסביבתו. אין פה אמנם גדר, אבל זו רק אשליה. המסחר נמצא במפלס התחתון שפתוח לכולם, המעונות עצמם נמצאים במפלס העליון וכדי להיכנס אליהם יש גרם מדרגות אחד, עם מחסום ושומר. הייתי מצפה בתחילת המאה ה-21 לחבר בין האוניברסיטה ובין חברות וארגונים שונים, אבל אוניברסיטת תל אביב ממשיכה להיות מנותקת מכל תעשייה או תעסוקה ומרוחקת מהמציאות. מבחינה תפקודית קבלנו כאן את המבנים והסביבה הכי צפויים וחבל. אולי זו הסיבה שפנו לאדריכלים שתכננו את אחד הנתחים הגדולים בעיר מודיעין – עוד עיר בארץ שאין בה שום דבר עירוני.

הדיון על המעונות ועל הקמפוס לא יכול להסתכם בעיסוק במקומות חנייה, מחירי שכירות או רעש לשכנים – ברור שההיבטים האלה קיימים אך אלה ההיבטים הכי פשטניים שיכול המקום הזה להניב. כבר כתבתי את זה בעקבות הסיבוב בבניין לימודי הסביבה שהושלם עכשיו, אלא שכאן במעונות היכולת לממש את החיבור והפיתוח יכול היה להתקיים באופן רחב יותר. חסרה פה העזה ויצירתיות – בעיקר מצד האוניברסיטה. ועל כך ברשימה זו.

.

IMG_20140321_104811

החצר המרכזית של הפרויקט עם קומה מסחרית

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: