כשמגיעים לשכונת הכרמים קשה שלא להסתנוור. אבן צהבהבה מחפה את חזיתות בתי השכונה ההולכת וצומחת בצפון מודיעין, והבנייה המסיבית אינה משאירה קטע אדמה חשוף. גם מבני בית הספר היסודי החדש שבשולי השכונה והעיר, המחופים אבן חברונית, מסנוורים. התקציב המוגבל לא איפשר בינתיים,נטיעת עצים. אלה היו יכולים "לשבור" את הגוון האחיד וגם להעניק צל במדבר העירוני שנוצר.
עתניאל גלילי, מנהל בית הספר, מדגיש שהתכנית היא שהתלמידים יאמצו את הגבעה הסמוכה וכך לא יסתכמו חייהם בין קירות, כבישים וגדרות. בגבעה הסמוכה לבית הספר צומחת עדיין צמחיה פראית ובין הסלעים והשיחים מסתתרים מגוון של בעלי חיים. בסיור שגרתי באחת הכיתות קולט גלילי לפתע מבעד לחלונות המשקיפים על הגבעה לטאה גדולה. הוא עוצר את השיעור ויחד אתו כל התלמידים מצמידים את פניהם לחלונות ועוקבים בדריכות אחר תנועות הלטאה עד שהיא נעלמת מתחת לאחד הסלעים.
.
חזית בית הספר הראשית הפונה לשכונה
. להמשיך לקרוא ←
מאת מיכאל יעקובסון
|
פורסם במודיעין
|
גם בתגים אבן ירושלמית, אברהם קוריאל, אדריכלות בתי ספר, אדריכלות ישראלית, בית ספר כרמים, גרשון צפור, מודיעין, משה צור, פרויקטים חדשים במודיעין, קוריאל אמר, שכונת הכרמים, שכונת ציפור, שכונת צפור
|
הבלוג הזה לא נועד להצחיק איש אבל הפעם אחרוג ממנהגי וזאת בעקבות ספר שהשאלתי מספריית החוג לגאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב.
מדובר בספר שעל פניו נשמע מאד רציני ומקצועי והנושא בו הוא עוסק נוגע למרחב בו אנו חיים בעידן המודרני: "מיגדלים כושלים – בעיית התחזוקה ארוכת הטווח במיגדלי המגורים". הספר שיצא על ידי המרכז לחקר העיר והאזור בטכניון שבחיפה נכתב על ידי פרופ' רחל אלתרמן שהיא מתכננת ערים ומשפטנית.
הסיפור יכול היה להסתיים בשלב הזה, אבל דווקא כאן מחברת הספר בחרה להפוך אותו לעסק מבדח בעקבות תוספת שהדביקה לכל עותקי הספר לאחר הוצאתו – ועל כך ברשימה זו…
.
כריכת הספר
להמשיך לקרוא ←
