ארכיון תג: לה קורבוזיה

סיבוב בביתן השוויצרי באוניברסיטה הבינלאומית בפריס בתכנון לה קורבוזיה

הביתן השוויצרי הוא בניין מעונות סטודנטים בפריס שתכננו במשותף צמד האדריכלים לה קורבוזיה ופייר ז'אנרה ובנייתו הושלמה ב-1933. היתה זו העבודה הגדולה הראשונה שתכנן לה קורבוזיה, שהיה הדמות הוגה הדעות והמעצב מבין השניים, כשז'אנרה היה המוציא אל הפועל. 

בעיקר בתי מגורים פרטיים תכנן עד אז לה קורבוזיה. החזון שגיבש כבר בשלבים מוקדמים של דרכו המקצועית היה רחב יותר מבתים פרטיים, והוא הגה את ערי העתיד. הביתן השוויצרי איפשר לו לעלות בקנה המידה אליו שאף, ולהציג גישה חדשה לעיצוב בית מגורים משותף. חידושיו הרבים והחלוציים הופכים את הבניין לנקודת ציון ביצירתו של האדריכל ובכלל באדריכלות הבינלאומית. הודות לכך, כבר ב-1967 הכריזה עליו עיריית פריס כבניין לשימור, וב-1986 הכריז עליו הממשל הצרפתי כאתר לאומי.

בשונה מבנייני המגורים המשותפים שתכנן מאוחר יותר בשנות ה-50 ובהם Maison du Brésil (בית ברזיל – השוכן כמה עשרות מטרים מכאן ועליו כתבתי כאן) ו-Unité d'Habitation במרסיי או בברלין (עליו כתבתי כאן), בניין המעונות השוויצרי הוא בניין מאופק בצורתו ובעיצובו ואינו כולל את הפלסטיות הצבעונית והעשירה שיצר באמצעות בטון חשוף ופלטת צבעים עזים. כאן הבניין פשוט יותר ומודגשות בו צורות מובהקות, מבלי להיכנס לעודף טיפול בפרטים קטנים ופיסוליים ללא משמעות פונקציונאלית. לעומת זאת, כאן ניתן כבר לראות גישה שתחזור ותופיע גם בבניינים המאוחרים: גוף מרכזי בצורת תיבה שלצידו גוף קטן בזוית אליו, טיפול דומה בחזיתות – זוג חזיתות נגדיות צרות ואטומות, חזית אחת מרושתת בפתחים לשירות החדרים וחזית אחת עם פתחים קטנים לחדרי שירות או מסדרונות, כשהכל נשען על קומת עמודים מפולשת.

ועל כך ברשימה זו. 

.

15259758_1467214499974794_3454115665051926916_o

+

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית ברזיל בפריס בתכנון לה קורבוזיה

מגורים היה תחום ההתמחות העיקרי של האדריכל השוויצרי-צרפתי לה קורבוזיה – ככל הנראה האדריכל בעל ההשפעה הגדולה ביותר על אדריכלי המאה ה-20 וגם כיום. "מכונת המגורים" שאותה פיתח ושכלל לאורך כל שנות יצירתו, באה לידי ביטוי בוילות קטנות, כפריות אך מיוחדות שתכנן במערב שוויץ בתחילת דרכו המקצועית, והסתיימה במבני מגורים משותפים ענקיים ובהם מאות דירות צנועות אך מתוחכמות.

ביקור בפריס מעניק את ההזדמנות להסתובב בכמה מעבודותיו המייצגות, שחלקן אף פתוח לציבור. באמצעות עבודות אלה ניתן ללמוד כיצד צריך לנסות ולפתח את סביבת המגורים, בעיקר אחרי שראיתי את מה שבונים היום בחריש – דוגמה מובהקת לתכנון שמרני ומפגר.

ביתן ברזיל או בית ברזיל, Maison du Brésil, הוא בניין מעונות סטודנטים שהוקם בתחומי האוניברסיטה הבינלאומית בפריס (Cité Internationale Universitaire de Paris). לא מדובר בקמפוס אקדמי, אלא בקמפוס מעונות סטודנטים לתארים מתקדמים ממדינות שונות כמו בריטניה, יפן, מקסיקו, איראן, שוויץ וברזיל. לה קורבוזיה תכנן פה שני מבני מעונות – לברזיל ולשוויץ. הבניין השוויצרי תוכנן ונבנה מוקדם יותר ועוצב בסגנון הבינלאומי, למעשה הוא היה בניין המעונות הראשון בקמפוס. הבניין הברזילאי שנחנך ביוני 1959, מתאפיין בשימוש בבטון חשוף עם כתמי צבע עזים. לאחרונה הכריזה אונסקו על שני המבנים כאתרי מורשת עולמית.

ועל כך ברשימה זו.

.

15259527_1465587656804145_7027224475290745893_o

כמו סלע, כמו באר

להמשיך לקרוא

סיבוב בבלוק ברמת הדר בחיפה

פנחס שדה הציב לעצמו שלוש מטרות בביקורו הראשון בחיפה, כך הוא מציין בספרו "החיים כמשל": ללכת לזונה, להכנס למנזר, להתאבד. המטרות שלי היו שונות אך מקבילות: ללכת למערה, להיכנס לכמה בניינים ולישון. ברשימה הזו אציג חלק מהמטרה השנייה ולכל השאר אקדיש רשימות נפרדות.

סדרת הבלוקים העצומה שהוקמה בקצה שכונת רמת הדר היא אחת מהעדויות הבודדות באדריכלות הישראלית לבלוקים גבוהים ורחבים במיוחד המאכלסים מאות דירות בבניין אחד. הבלוקים לא זהים ברמתם ואת כל אחד מהם תכנן אדריכל אחר. כאן אני מתמקד רק באחד מהבלוקים, זה שתכננו האדריכלים אל מנספלד ומוניו גיתאי וינרויב בין השנים 1964-1959 והוא מהווה את אחד משיאיה של האדריכלות הברוטליסטית בישראל. אפשר להתווכח על הערך האסתטי שלהם ועל תרומתם או פגיעתם בנוף העירוני ונוף הכרמל, אך נראה כי אלה בניינים הרבה יותר מתוחכמים מבניינים רבים אחרים.

ועל כך ברשימה זו.

.

blumhaifa

24

.

להמשיך לקרוא

סיבוב ב-Unité d'Habitation שתכנן לה קורבוזיה בברלין

לפני שבועיים כשפרסמתי כאן את מתחם המגורים בשוליים של מילוז, ציינתי את פרויקט המגורים שתכנן לה קורבוזיה (1965-1887) במרסיי, כמודל שהשפיע על רבים מאדריכלי התקופה. במרסיי לא הייתי, אבל בברלין כן. בעשור האחרון לחייו, לאחר שפרויקט "יחידת המגורים" או בשמו המקורי Unité d'Habitation במרסיי זכה לתשומת לב גדולה, הוזמן האדריכל לבנות בערים אחרות בניינים נוספים בהשראתו. בסך הכל נבנו בעקבות הפרויקט שלושה מבנים נוספים בצרפת (נאנט, בריה ופירמיני) ואחד בברלין.

במרסיי הפרויקט כולל 337 דירות וכן שירותים קהילתיים לדיירי הבניין ולאורחים כמו חנויות (כמו חנות ספרי אדריכלות), בריכת שכשוך, שירותי חינוך, בריאות וספורט, מסעדה ובית מלון. בברלין אין אמנם את כל מגוון השימושים, אך מדובר בפרויקט הגדול מבין חמשת המבנים שבנה לה קורבוזיה והוא כולל 530 דירות, ברובן דירות דופלקס.

ועל כך ברשימה זו.

.

19490_1033555926673989_8050136463486154903_n

צבעים בחזית

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הזיכרון, האנדרטה וחדר האוכל בנצר סרני

סיבוב בקיבוץ נצר סרני הוא סיבוב באדריכלות של 120 שנה. בסוף המאה ה-19 הקימו כאן השנלרים בית ספר חקלאי (חוות שפון, חוות שנלר ונקראה גם ביר סאלם) והמבנים שלהם בולטים מאוד בשטח. ב-1948 הוקם נצר סרני והפך לאחד מהקיבוצים המובילים בתנועה הקיבוצית. חוץ מחדר האוכל הענק שלהם (שכנראה הבנתי שמדובר בחדר האוכל הגדול ביותר שנבנה) יש כאן גם מבנה צנוע אך מיוחד, שנועד לשמש את חברי הקיבוץ: בקומה העליונה מועדון חברים וחדר קריאה (מ-1985 עברה לכאן הספרייה והמועדון עבר לבניין חדר האוכל), ובקומה התחתונה ספרייה (היום מחסן ויש תכנית להרחיב לשטח זה את הארכיון) וחדר זיכרון. המבנה עצמו מתוכנן ביחס לסביבה. בחלקו הוא סגור ומנותק מעט ממנה ובחלקו מחובר. ניתן להכנס לבניין מכל מיני מקומות, וכל גישה שונה מהשנייה. חתך הזהב מורגש היטב בחזית, וחוזר ומודגש גם בפרטים הקטנים של הבניין שנחנך ב-1962.

האדריכל פרדי כהנא, חבר קיבוץ בית העמק ומבכירי האדריכלים שפעלו בקיבוצים במאה ה-20 תכנן את המבנה בכשרון רב. בשונה מרבים מהאדריכלים בארץ שנשרכים אחרי אופנות מלפני עשר ועשרים שנה, כהנא השכיל ליישר קו עם העולם ולבנות בזמן אמת פרויקט שהיה עכשווי לזמנו. בגלל שהבניין הוקם בתוך קיבוץ והכתיבה על אדריכלות היתה מצומצמת, לא זכה הבניין לפרסום ולא צילם אותו צלם מקצועי שיכול היה להציג את כל איכויותיו. הרשימה הזו מתקנת קצת את העוול, אבל לא לגמרי: המבנה עבר שינויים, הצמחייה כיסתה אותו ואין לי תכניות להציג כאן את התחכום. זה מה יש.

בנוסף, עיצב כהנא את סביבת פסלה של בתיה לישנסקי שהוקם למרגלות הבניין, וממוקם בסוג של בקעה. כך נוצר יחס בין מתחם הזיכרון של המבנה והאנדרטה ובין חדר האוכל המייצג את החיים העכשוויים. ועל כך ברשימה זו.

.

10509723_874219252607658_1250562517471967855_n

בחזית הבטון של אולם המופעים

. להמשיך לקרוא

סיבוב במוזיאון היידי וובר בציריך בתכנון לה קורבוזיה

זו העבודה האחרונה שתכנן גדול אדריכלי המאה ה-20 לה קורבוזיה (1965-1887). מדובר במבנה קטן וחדשני שהוקם על גדות אגם ציריך בשווייץ, בהזמנת פטרונית האמנות היידי וובר, שביקשה להקים מוזיאון שיציג את רעיונותיו ועבודותיו של האדריכל הנודע. אמנם אני מקפיד על אחידות בבלוג, אבל אחרי שהצגתי כאן בעבר שני מבנים בחו"ל, בברצלונה ובברלין ושניהם בתכנון האדריכל לודוויג מיס ון דר רוהה, נראה לי ראוי להביא גם פרויקט של לה קורבוזיה בציריך.

.

IMG_9468

חוץ משמירה קפדנית על המודול, לה קורבוזיה השתמש גם פה במניפת הגוונים האישית שלו

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: