Tag Archives: ישראל גודוביץ

סיבוב רביעי של תמונות אדריכלים

מאחורי כל בניין עומד (או יושב) אדריכל ומאחורי כל פארק עומד אדריכל נוף, או סתם הנדסאי. לאורך השנים כתבתי פה ושם על כל מיני מקומות ובאותה הזדמנות נפגשתי עם חלק מהמתכננים. בחלק מהמקרים צלמתי אותם, כדי לשלב את התמונה בכתבה. 34 מהם מופיעים כאן.

לשלוש רשימות (1, 2, 3) שפרסמתי לאחרונה מצטרפת כעת רשימה רביעית. אדריכלית יוליה שלומנזון פותחת את הרשימה ואדריכל ישראל גודוביץ סוגר.

ועל כך ברשימה זו.

.

אדריכלות ישראלית

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ אילות

התמזל מזלו של קיבוץ אילות, הקיבוץ השיתופי הדרומי ביותר בעולם, שחדר האוכל הענק שלו ממשיך ומתפקד כל ימות השבוע. כיצד הם עשו זאת? (1) קהילה חזקה. (2) שילוב וניצול נכון של מוסדות חינוך ותיירות ו-(3) כשרון עסקי וקולינרי.

הסמיכות הגבוהה של הקיבוץ לעיר אילת נותנת את כל הסיבות למוסד שלכאורה מיושן כמו 'חדר אוכל' לאבד את משמעותו. למעשה יש רציפות וגדר הקיבוץ משיקה למבנים הצפוניים של העיר. אך אולי דווקא הסמיכות המידית היא שהביאה את החברים להמשיך ולהחזיק במובהקות החברתית והכלכלית של אילות לעומת אילת, והיא גם זו שהביאה בסופו של דבר להצלחתה הכלכלית.

שלושה חדרי אוכל נבנו באילות לאורך השנים. הראשון הורכב מצמד צריפי עץ שעמדו נטושים בשנים האחרונות ובקרוב יחודשו ויהפכו מקום לביקור ולארכיון הקיבוץ. השני אותו תכנן האדריכל שמואל ביקלס (מילק) משמש כיום ספרייה, מועדון ומשרדים. חדר אוכל נוסף תכנן האדריכל ישראל גודוביץ אך הוא לא בוצע. את חדר האוכל השלישי תכנן האדריכל אלכס גרינבאום, והוא כאמור משמש גם היום, פעיל ומוצלח שמתחתיו פועל אולם מופעים.

ועל כך ברשימה זו.

.

11053388_1221138797915700_7094877177211431898_o

אין כמו קוסקוס צהוב

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באיסרליש 22 בתכנון ישראל גודוביץ

היתה לי פגישה באחד המשרדים בבניין שבכניסה אליו מופיעים שמותיהם של בני הזוג האדריכלים אראלה וישראל גודוביץ. הבניין כמו כל הבניינים האחרים שתכנן גודוביץ ייחודי. לכן החלטתי לפנות אליו ולגלות מה הסיפור, כי תמיד יש לכל עבודה שלו סיפור.

"הקשר עם היזם והקבלן שמעון (צ'פאי) קדם [אביו של האדריכל פיצו קדם, מ"י] התחיל נורא מצחיק. יש לו בית מאד מיוחד לטעמי ברחוב עמרי בשכונת תל ברוך ולי היה אז משרד ברחוב הסמוך, הוא היה עובר ופעם אחת פשוט נכנס. כך נולד ב-92' הקשר שהתפתח לאט לאט. הוא סיפר שיש לו מגרש בקצה רחוב איסרליש בשכונת מונטיפיורי ושדפקו אותו".

"המגרש היה בקצה רחוב ללא מוצא על הדופן של נתיבי איילון. הפקיעו לו 20 מטרים וכך חתכו לו חצי מגרש, אבל השאירו לו על הדונם וחצי את אותן זכויות בנייה ובאופן יוצא מן הכלל נתנו לו לבנות לגובה של 7 קומות. אז הסתבר שיש קו מתח גבוה שעובר מעל רצועת הקרקע שהופקעה ממנו ויש מגבלת בנייה של 12 מטרים מהקו".

כיצד פתר גודוביץ את הבעיה? על כך ברשימה זו.

.

12419030_1188715784491335_5634255341378532652_o

מי ימלל גבורות ישראל

.

www.GIFCreator.me_cUeAzU

.

 

להמשיך לקרוא

סיבוב בחצבה בתכנון ישראל גודוביץ

ערב טוב מתל אביב,

כשטל ניתקל במקרה בתמונה ישנה של פרויקט חצבה הוא נדלק. אמרתי לו שאני לא מוכן לנסוע כי זה רחוק. הוא לחץ אז הסכמתי. פתחנו את היום בתל שבע, המשכנו לדימונה, עצרנו באנדרטה והגענו בסוף לחצבה. אני חושב שזו הפעם הראשונה שאני מבקר בערבה.

פרויקט חצבה שתכנן האדריכל ישראל גודוביץ בלט בכל במה בה הוא פורסם: ב"הפרויקט הישראלי" מאת צבי אפרת, ב"מאבק לעצמאות של האדריכלות הישראלית" מאת אבא אלחנני, ב"ישראל בונה" של עמירם חרל"פ ובעוד הרבה מאוד פרסומים בעברית, אנגלית ואפילו יפנית. גודוביץ בעצמו הוציא שני פרסומים על הפרויקט, שניהם באנגלית כשאחד מהם היה ספרו המצוין והנשכח "Architecturology; an interim report" – ספר שאזל מזמן וגודוביץ מתכנן להחזיר אותו למדפים בזמן הקרוב.

עד אז, כדאי פשוט להיכנס למכונית ולנסוע שעתיים ורבע עד חצבה. ועל כך ברשימה זו.

.

Copy of telsheva

מפת התמצאות

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבאקה אל גרביה, בחדר אוכל של גודוביץ ביד חנה ובגן פסלים של תומרקין בבורגתה

ביום ששי האחרון נסענו קבוצה של חבר'ה לבדוק את אזור התעשיה של באקה אל גרביה כחלק ממחקר שאנחנו עובדים עליו במשותף. היות והתפצלנו לשתי מכוניות ויואב ואני הקדמנו בחצי שעה אז ניצלנו את הזמן שעמד לרשותנו.

(1) קפצנו לחומוסיה של אבו אלעבד הממוקמת ברחוב המסחרי הראשי של באקה אל גרביה ונחשבת לטובה באזור. אחרי גם עצרנו בגדר ההפרדה שבקצה העיר.

(2) אחרי שסיימנו את עבודתנו באזור התעשיה, המשכנו לחדר האוכל שתכנן ישראל גודוביץ בקיבוץ יד חנה. עשינו סיבוב קצר גם בשכונת ההרחבה. זה העיקר של הרשימה ולצורך כך שוחחתי עם האדריכל ישראל גודוביץ שתכנן את הבניין ולאחר מכן גם עם האמן גרשון קניספל שיצר את עבודות הקיר בבניין.

(3) לאחר מכן חתמנו את החלק הזה של היום בגן הפסלים של יגאל תומרקין במושב בורגתה.

העיקר של הרשימה הוא חדר האוכל שתכנן גודוביץ. למרות זאת, בחרתי שלא להסיר את ההתחלה עם החומוס והסוף עם תומרקין ואת העיקר הותרתי באמצע הרשימה.

.

IMG_0183

הרחוב הקרוי היום רחוב פלסטין בבאקה אל גרביה, נגדע במרכזו באמצעות גדר ההפרדה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באנדרטת עוצבת הפלדה / בתכנון אדריכל ישראל גודוביץ

אחת הסצנות שהותירה חותם על התרבות המערבית הייתה ללא ספק הסצנה איתה חתם מיכאלנג'לו אנטוניוני את יצירתו צומת זבריצקי מ-1970 (הנה קישור לחלק האחרון של הסצנה). זה הסרט שמסכם את המרידה של דור הפרחים בממשל, בצבא ובדת – שלושת המרכיבים המייצגים את השמרנות המוכרת לנו. בשיחה שקיימתי לפני כמה שבועות עם אדריכל ישראל גודוביץ שתכנן בפעם הראשונה את אנדרטת אוגדת הפלדה לא הרבה לאחר מלחמת יום כיפור, הודה גודוביץ שזבריצקי היה נקודת השראה..

.

אנדרטת עוצבת הפלדה

    להמשיך לקרוא

סיבוב בשוליים של קיבוץ כרם שלום

 סרטון שצילמתי במקום ומסביר יותר טוב את מה שרואים כאן: לצפיה לחץ כאן

שמח על גדר כרם שלום (אחרי הביקור בחדר האוכל של הקיבוץ הייתי בhigh)

בהמשך לרשימה על חדר האוכל בכרם שלום, הסתובבתי עם טל בחלקים אחרים בקיבוץ. כרם שלום שהוקמה על "משולש גבולות" עם מצרים ורצועת עזה (גבולות שלא היו עוד בסוף שנות ה-60 לאחר מלחמת ששת הימים), זכתה בעת הקמתה לתקציבים מפליגים על פי עדותו של מתכננה – האדר' ישראל גודוביץ, שהיה אדריכל ראשי של משרד השיכון באותה העת.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל של קיבוץ כרם שלום / בתכנון אדריכל ישראל גודוביץ

ביום העצמאות האחרון בחרתי לרדת לדרום ולראות שתי עבודות עליהן שמעתי יותר מידי אך טרם ביקרתי בהן. הסיבוב ביום העצמאות כלל גם ביקור ב"יצירה" ארכיטקטונית מבישה ודוחה שלא תופיע כאן, שאני חושב שגדר ההפרדה או בניין תיאטרון הבימה הן יצירות מופת לידה (כל שכן כשמסתבר שמורה שלי בבצלאל תכנן אותה) ואחרי החוויה הקשה הזו לא באמת ביקרתי בכרם שלום.

בכל מקרה, בעקבות הביקור הראשון בחרתי לעשות שלושה דברים: להביא את האדריכל של שתי העבודות המצוינות להרצאה בחללית בירקון שבעים וללמוד על דרכו, לכתוב ערך על האדריכל ולשוב ולבקר בהן. הרשימה הזו מורכבת משילוב תמונות משני הביקורים. אני מאד ממליץ לכם, אם אתם חובבי תרבות ואוכל – לרדת לאזור המועצה האזורית אשכול ולראות את השפע הקיים שם וכן את הפרויקטים שתכנן האדריכל היצירתי במקום: חדר האוכל של קיבוץ כרם שלום ואנדרטת אוגדת הפלדה – לה אקדיש רשימה נפרדת.

חזית חדר האוכל מכיוון הרמפה המובילה למטבח

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית העם המתפורר בירדנה

אחרי שביקרתי בבקעת בית שאן ב"בית אהרונוביץ" – בית הביטחון משנות ה-30 של מושב בית יוסף (ורשימה עליו פרסמתי שבוע שעבר), החלטתי לבקר גם במושב ירדנה – הצמוד. בעוד שלבית יוסף ניתן השם בשל מותו של פעיל מפלגתי, הרי שלירדנה ניתן השם בשנת 1952 על ידי זאב וילנאי וזאת בשל העובדה שהקו הכחול של היישוב נושק כמעט לנהר הירדן.

במהלך הסיבוב המהיר במקום ניתקלתי במרכז האזרחי של המושב, שהיה לי הפתעה גדולה. מדובר במתחם גדול בהרבה ביחס לגודל המושב ואיכות העבודה הוכיחה כי לפני ניצבת יצירה של אדריכל ישראלי מהשורה הראשונה המצוי בשיאו. המתחם שכלל אולם מופעים, גינה, אולמות ובריכות שחיה – היה נטוש כולו ובחלקו אף ממוטט והרוס, דבר שרק הדגיש את קריסתו של מה שצבי אפרת וצבי אלחייני כינו "הפרויקט הישראלי" – אותה אדריכלות (או יותר נכון יהיה לכנות 'תרבות') שכוננה את מדינת ישראל החל מהקמתה ועד אי שם בסוף שנות ה-60.

.

חזית הכניסה לבית העם במבט מהחצר הפנימית

להמשיך לקרוא

סיבוב בויקיפדיה / אדריכלות ישראלית

60 רשימות ב-7 חודשים הביאו ל-30,000 כניסות. לאור המאורע, החלטתי לעצור מהסיבובים לרגע ולהעלות את נושא מיקומה של האדריכלות הישראלית ברשת האינטרנט. ממילא מסתובב לי כבר הראש, וזאת למרות שיש כמה סיבובים מוכנים כבר בקנה.

מכל מקום את הרשימות של שבוע הבא  / אקדיש למחזור של שירי אהבה.

לפני כמעט חמש שנים החלטתי שנמאס לי מהעובדה שכאשר אני מחפש ברשת משהו על אדריכל ישראלי זה או אחר, רוב הסיכויים שלא אמצא דבר. גם מדף הספרים דל מאד, וקשה למצוא חומרים על ארכיטקטורה ישראלית. החלטתי לעשות מעשה ובעקבות זאת הצטרפתי לאנציקלופדיה החופשית ויקיפדיה, שפעלה בגרסה העברית שלה באותה העת כבר שנה ונעדרה כל ערך רציני שעסק באדריכלות ישראלית.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: