ארכיון תג: ירושלים

סיבוב בשכונת משכנות האומה בירושלים

היתה לי חצי שעה פנויה לראות מה הולך בפרויקט "משכנות האומה" – שכונת מגורים חדשה במרכז ירושלים. יותר מתחם מאשר שכונה, כי חוץ ממגורים וכמה חנויות אין כאן כלום. לא מוסדות חינוך או תרבות שכונתיים, אלא רק מקום לישון בו. פרבר בעיר.

לפני 15 שנה שכן כאן משרד החוץ באוסף צריפים. אחרי שהמשרד עבר למשכנו החדש בקריית הממשלה, נהרסו הצריפים (וגם כמה מבנים היסטורים) ואחרי כמה עיכובים החלה הבנייה החדשה. עכשיו ניתן כבר לזהות בברור את שלוש שורות המבנים שמהן מורכב המתחם. חלק כבר מאוכלס וחלק עדיין בבנייה. יש גם כבר שתי חנויות שנפתחו ומספרה. הסתובבתי קצת וראיתי את האנשים שיצאו ונכנסו לבניינים המאוכלסים והמשותף לכל הנשים היו הפאות שחבשו. אז מי בא למספרה? כנראה הילדים והגברים.

שלטים על גדרות פח בחזיתות שלדי הבניינים שבבנייה מוכיחים כי את הכל תכנן כאן אדריכל אחד: סמי טיטו. קשה להתייחס למכלול כולו, כי המתחם רחוק מסיום ולמעשה חלקו הוא אתר בנייה אחד גדול. אבל כבר עכשיו אפשר להתייחס להיבטים אחרים.

ועל כך ברשימה זו.

.

1958300_923358807693702_6472846800832975351_n

על האש

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במרכז שכונת גילה

האם באמת האדריכלים שתכננו את גילה חשבו שיהיה פה מקום תוסס ומלא חיים? כיצד הם דמיינו שאנשים ימלאו את הכיכר, ישחקו ויתווכחו? הם באמת חשבו שבני אדם אוהבים לראות אבנים בכל מקום: קירות, מדרכות, מדרגות, ספסלים? כבישים רחבים שקשה מאד לחצות? בלי עצים או צמחיה? בניסיון לקבל תשובות שקלתי להתקשר ולשאול את האדריכלים, אבל במחשבה שנייה, מה הם כבר יכולים לענות.

את מרכז גילה שנחנך ב-1971, תכננו האדריכלים אברהם יסקי, יעקב גיל ויוסי סיון. שלושתם גרים הרחק בדירות יקרות בתל אביב, הרחק מכל אותם אנשים שנאלצים לגור ולפעול בתוך הזירה שהם תכננו כאן לפני 40 שנה. גילה היא פריפריה שתוכננה כפריפריה ירושלמית. זו לא היתה בעיה כל כך גדולה אם היה מדובר במבנה או מתחם אחד, אבל הבעיה של גילה היא המסה. מדובר בעשרות מתחמים וביותר מ-13 אלף יחידות דיור שתוכננו על פי קונספציה מנוכרת שמעודדת הזנחה וחוסר שייכות.

לפני 100 שנה בנו היהודים שכונות גנים, בשנות ה-30 וה-40 הקימו את יישובי "חומה ומגדל" את הקיבוצים ואת מעונות העובדים, בשנות ה-50 בנתה ישראל את עיירות הפיתוח ושכונות השיכונים, בשנות ה-60 הוקמו ערים כמו ערד וכרמיאל שניסו לשפר את מודל עיר הפיתוח, בשנות ה-70 הרחיבו את הערים ובמהירות יחסית שוק הקבלנים החל להתחזק לעומת הבינוי הממשלתי שהלך ונחלש. גילה היא "שירת הברבור" של משרד הבינוי והשיכון. היא מורכבת ממארג שכונות, על שטח של כ-3,000 דונם שממנו רק כשליש שטח בנוי. קבוצת אדריכלים גדולה (כמו רם כרמי, סלו הרשמן, גיורא גמרמן, משה לופנפלד, אריה ואלדר שרון, גרשון צפור, משה לוי) היתה מעורבת בתכנון הכולל והמפורט שלה. ברשימות הבאות אתעכב על כמה מהמתחמים שבקרתי בהם, והפעם אציג את מרכז גילה.

.

1622719_789087491120835_130741062_n

מרכז גילה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במלון עץ הזית בירושלים

מלון עץ הזית בנוי על הגבול בין מזרח למערב ירושלים וייחודי בנוף המלונאות הישראלי, זה מלון קונספט. כמוהו יש את מלון סינמה בככר דיזינגוף ומלון הרודס באילת ובתל אביב שהחליטו למתג את עצמם בעזרת מרכיב מסוים, שלפעמים הוא קצת מוגזם ושקוע יתר על המידה באשליה למשהו שהוא לא. הקונספט המוביל את מלון עץ הזית הוא… עץ הזית.

הוא הוקם לקראת שנת 2000, במקביל לשני בתי מלון נוספים שנבנו בצמוד לו: לאונרדו ירושלים וגרנד קורט. חשבו אז שיגיעו לשנת המילניום מיליוני תיירים, אך כמה אוטובוסים שהתפוצצו בארץ על ידי פלסטינים דאגו למנוע את בואם של המיליונים המיוחלים. 14 שנה לאחר שנפתחו, ממשיכים שלושת בתי המלון הללו לשרת בעיקר קבוצות של צליינים הבאים לארץ הקודש מכל רחבי העולם.

ועל כך ברשימה זו.

.

1470139_747242515305333_627635493_n

קטע מחזית המלון

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשיכון הרבנים בשכונת רוממה

בגלל שרועי עבר ביום חמישי דירה, נאלצתי להראות נוכחות בישיבה של הות"ל בירושלים. היה עומס על הכביש אבל הקדמתי בחצי שעה, מה שנתן לי זמן להציץ באחד ממבני המגורים המשותפים המיוחדים והמוקדמים שנבנו בארץ: שיכון הרבנים בשכונת רוממה.

על הישיבה בות"ל לא ארחיב. היא נמשכה יותר משעתיים. מהצד האחד של השולחן ישבו המתכננים ובצד השני ישבו הפקידות של משרד הפנים. יותר מ-15 שנה מתכננים איזה מחלף, שעליו דנו בישיבה, מה שלא הפריע לאחת הפקידות להטיל על הצוות מטלה נוספת. ככה זה עם פקידות, כדי להוכיח את קיומן הן חייבות לדרוש משהו. תמונה אחת מהות"ל חותמת את הסיבוב – זו בבית שימוש.

.

IMG_20131114_103157

שיכון הרבנים: Physical Graffiti מקומי

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במואזין המפורסם של מגדל דוד

לפני כמה שבועות פרסמתי כתבה על החפירות מתחת לבית המעצר בקישלה. במסגרת אירועי "בתים מבפנים" אפשר יהיה לסייר בחפירות. בעת הביקור, רציתי שהצלם יצלם את גג המבנה ממקום גבוה כדי שהקוראים יבינו היכן הוא ממוקם ביחס לסביבתו. המבנה הכי גבוה היה צריח המסגד שב"מגדל דוד" (המסגד שוכן למטה כחלק מהמוזיאון). ביקשתי רשות מהנהלת מוזיאון מגדל דוד וקבלתי באופן חריג לטפס לצריח הצר.

מדובר במסגד שהוקם ב-1213 וחודש ב-1310, זאת יודעים הודות לשתי כתובות המצויות בו. אך מתי נבנה הצריח עצמו לא הצלחתי לגלות. הצריח העגול מתנשא מעל המסגד ונועד לשרת מואזין הקורא למאמינים לבוא לתפילה.

הצריח אסור לכניסת מבקרים בגלל המדרגות הצרות יתר על המידה שמובילות אל ראשו, אך המראה שנחשף ממנו מרהיב ומיוחד. הצריח הזה הפך לאחד מסמליה של ירושלים לאורך הדורות האחרונים, אך אפשר רק לצפות עליו ולא לבקר בו. את ההזדמנות לתצפת ממנו ניצלתי וכעת אני מביא כאן את התמונות וגם סרטון קצר שצלמתי.

.

IMG_20130902_150011

מגדל דוד במבט מהקישלה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בהולילנד

כבר כתבו הרבה על פרויקט הולילנד. כל הכתבות התקיפו את האדריכלים שעמדו מאחוריו, ובעיקר את רם כרמי. את האדריכלים האמתיים שתכננו את הפרויקט בקושי הזכירו משום מה: משה צור, משרד תשבי-רוזיו ואת אדריכל הנוף שלמה אהרונסון. הלילה הופיעה כותרת בחדשות: "שולה זקן אושפזה, הדיון בהולילנד נדחה". אז חשבתי שיהיה נחמד בפסק הזמן שנוצר, להביא רשמים מביקור בארץ הקודש שמחוץ לבית משפט.

אגב, משרד תשבי-רוזיו היה מעורב בעוד כמה פרויקטים ששלחו ראשי ערים, שקידמו אותם, ישר למעצר. ברמת גן זה נגמר בכך שראש העיר פרש וביהוד זה קרוב. לפני שנתיים כשכתבתי על איזה מגדל שהם הדביקו לחוף בתל אביב, שאלתי את ישראל רוזיו, אם עכשיו גם רון חולדאי צריך להיכנס ללחץ (המגדל נבנה על קרקע ציבורית שנמכרה ליזם פרטי, וחשבתי שיש פה עילה למעצר). רוזיו ענה ברצינות שהוא נכנס לפרויקט רק אחרי שהתב"ע נעשתה. לדעתי, בגלל ריבוי הבעיות המלוות את הפרויקטים שלהם, כדאי לבדוק אותם קצת יותר לעומק, שנאמר "אמור לי מי הם חבריך ואומר לך מי אתה".

למרות שמדובר באחד הפרויקטים הכי שנויים במחלוקת, הרי שמקריאה חוזרת בכתבות, נראה שאף אחד מאותם "מבקרים" לא באמת ביקר בפרויקט. אני לא כתבתי ולא ביקרתי, אבל לאחרונה עשיתי מעשה, עליתי לעיר הקודש וביקרתי בפרויקט הכל כך מדובר.

.

בית משפחת קרוך (היום משרדים) וברקע מגדל הולילנד בתכנון אדריכל משה צור

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בספרייה במוזיאון ישראל

הרבה זמן לא בקרתי במוזיאון ישראל בירושלים. הייתי בעיר אז חשבתי לנצל את ההזדמנות ולראות עם איתי את תערוכת הורדוס. תערוכה מאכזבת. גדול הבנאים באזור ומחדש בית המקדש השני היה ראוי להרבה יותר הן בהיבט הפיסי והן התכני, במקרה הזה רק יחסי הציבור היו גדולים באמת. התערוכה על הורדוס מיועדת בעיקר לתיירים. כדי לכסות על האכזבה רציתי לבקר בחלק במוזיאון בו לא ביקרתי אף פעם, כך שלפחות אלמד משהו חדש מהביקור ואצא עם סיפוק.

כבר כתבתי על הווילה שמתחבאת בתוך מוזיאון ישראל ועכשיו אכתוב על הספרייה שגם נמצאת אי-שם אבל לא הרבה מכירים. היא שוכנת מאז חנוכתה ב-1969, בשתי קומות באחד במבנה הגבוה במתחם. נוסף לגובהו הוא גם מודגש הודות לחלון ענק שפעור בחזיתו, מה שמבדל אותו משאר המבנים במתחם המוזיאון שדומים כולם.

במהלך השנים עבר המתחם שינויים שלא על פי התכנית המקורית ושלא היטיבו אתו. השיפוץ שהושלם בשנת 2010 עשה סדר במערך האגפים והמבנים השונים. בשיפוץ הכל השתנה חוץ מהספרייה. הרשימה כוללת בסופה גם דברים שכתבה שולי מנספלד (כלתו של אל מנספלד) ושיחה עם ויקי ליידרמן – מנהלת הספרייה.

קריאה נעימה!

(-;

.

IMG_20130610_190502

קטע מהשלט בכניסה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בירושלים בכמה מקומות מעניינים

האמת ש"מקומות מעניינים" יכולים להיות למשהו אחר משעממים, אבל אותי הם מעניינים. אם יש לכם סבלנות וכמה דקות פנויות אתם מוזמנים לראות גם.

הצעתי לאיתי (עורך האדריכלות באתר Xnet) לפרסם כתבה על פרויקט מגורים חדש בהר הזיתים, מה שהצריך את עלייתי לעיר הקודש. הגעתי בין הטיפות לעיר וחשבתי שמוגזם שרק בשביל הר הזיתים נסחבתי לכאן, אז במקום לחזור מיד למישור החוף החמים והיבש, החלטתי לבקר בכמה פרויקטים שהרבה זמן לא בקרתי בהם.

.

IMG_4707

רחבת הכניסה למערה התת-קרקעית בה טמונה על פי המסורת הנוצרית מרים

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: