ארכיון תג: יוסף אידלמן

סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ נאות מרדכי

כ-20 שנה פעל חדר האוכל החדש שבקיבוץ נאות מרדכי שבעמק החולה במתכונתו המלאה, עד שהופסקו בו הארוחות בזו אחר זו והוא נותר ריק. הבניין הגדול מוקף במדשאה מוריקה ודבר לא מרמז על נטישה. גורלם של שלושת חדרי האוכל שקדמו לו ושרתו את הקיבוץ בחמישים שנותיו הראשונות היה פחות טוב, היות ושניים מהם נשרפו.

מאז שנות ה-50 תוכננו מרבית חדרי האוכל בקיבוצים בידי מחלקות התכנון של תנועות הקיבוץ השונות, ועדיין, לא מעט תוכנן בידי אדריכלים עירוניים פרטיים. קבוצה של חמישה חדרי אוכל בקיבוצים תוכננו בחברת אפשטיין ובניו, כשעל התכנון הופקד האדריכל אהוד שחורי (שבהמשך תכנן באופן פרטי חדר אוכל שישי). זה שלפנינו בקיבוץ נאות מרדכי היה השני בחדרי האוכל שתכנן שחורי ונחנך ב-1982. מבנים אלה, שתוכננו בסוף שנות ה-70 ובתחילת ה-80, הותירו רושם עז, גם קצת קנאה, אצל חברי קיבוצים אחרים וגם אצל אדריכלי התנועה הקיבוצית. אלה חדרי אוכל דומים בצורתם זה לזה שהעניקו פרשנות למבנה מרכזי במרחב הכפרי.

ועל כך ברשימה זו.

.

296242390_5887378207958379_2407334215653257787_n

1982

להמשיך לקרוא

סיבוב בטחנת הקמח הנטושה בטבריה

טחנת הקמח "לבנון" הנטושה שמאז 1929 מקבלת את פני הבאים לטבריה מצפון, מייצגת מצויין את סיפורה של העיר ואת מצבה הנוכחי. הטחנה היא שריד לתעשייה, ליזמות ולעצמאות שאפיינו את טבריה בשנים שבהן היתה מצויה בצמיחה. העיר פשוט לא הצליחה להתאושש מאז הטראומה של המלחמה ב-1948, מלחמה שבמהלכה סולקה מכאן מחצית מהאוכלוסייה, ואת מקומה תפסה אוכלוסיית מהגרים שהתקשתה להיקלט. כבר שנים שטבריה מוזנחת, ענייה, סובלת מהגירה שלילית, דלה בהיצע תעסוקה ומתאפיינת בתושבים מהפחות משכילים בישראל.

ב-1954 הורחבה ושוכללה הטחנה והמהנדס יוסף אידלמן, מבכירי המהנדסים באותן השנים, תכנן את הפרויקט שכלל מגדל תבואות (סילו) שמתנשא לגובה של 25 מטרים. כך יצר אידלמן נקודת ציון בולטת בנוף, אלא שבשנות ה-80 וה-90 נוספו ליד הטחנה כמה מבתי המלון והמגורים המכוערים בישראל וגובהם כפול ממגדל הבטון.

כיום מרבית שטח המבנה נטוש ופרוץ. למרות העזובה הוא עדיין מרשים בחזותו וגם בפנים מתגלים אולמות מיוחדים, כאלה שניתן לדמיין את מימוש הפוטנציאל שיש למקום הזה.

ועל כך ברשימה זו.

.

272300330_5327436030619269_5973111975264813904_n

1929

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית התרבות של קיבוץ אשדות יעקב איחוד

שנים של הזנחה ותוספות שונות ומשונות לא היטיבו עם בית התרבות של קיבוץ אשדות יעקב איחוד, שתכננו המהנדס יוסף אידלמן והאדריכל שמואל ביקלס – חברי צוות הלשכה הטכנית של תנועת הקיבוץ המאוחד. בשעתו היה אידלמן חבר קיבוץ יגור וביקלס חבר קיבוץ תל יוסף. בית התרבות שנחנך ב-1940 פעל במתכונתו המקורית רק שנים אחדות. הוא הוסב לשימושים אחרים וכיום משמש כולו לארכיון הקיבוץ.

המבנה מתייחד בצורתו הודות למרפסת ההיקפית שרק חלק ממנה נותר חשוף. פרט נוסף ומרשים שניתן למצוא בו הוא ציור קיר מאוחר ששילב הצייר וחבר הקיבוץ בשעתו אריק קורן, שהתמחה בטכניקת הסגרפיטו. כעת מבקשים בקיבוץ לגייס את המימון לשימור המבנה והשבת מראהו המקורי. כשלב ראשון בתהליך הוזמן האדריכל בצלאל רינות לערוך תיק תיעוד, שהוביל את רינות לחקור את קורותיו וערכיו של המבנה.

ביום שישי 7.1 בשעה 10:30 אדריך סיור שיפתח בביקור מודרך בשתי התערוכות שאצרתי במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד. בחלקו השני של הסיור נצא מהמוזיאון ונבקר בשני ציורי הקיר שיצר אריק קורן באשדות יעקב איחוד: בבית התרבות שיפתח במיוחד ובבית קרפ.

ועל כך ברשימה זו.

.

269679361_5200832733279600_3980385492671677578_n

1940

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל ואולם הספורט בקיבוץ שער העמקים

85 שנים נמשכת מסורת חדר האוכל בקיבוץ שער העמקים. מה שהתחיל כאוהל, הוחלף בצריף עץ והפך למבנה שהלך וטפח לאורך כמה עשרות שנים בידי כמה אדריכלים שונים, ממשיך ומתפקד גם היום. את בסיסו תכנן המהנדס יוסף אידלמן. 20 שנה מאוחר יותר הורחב הבניין בידי האדריכל מנחם באר ולאחר 20 שנה נוספות היה זה האדריכל דן פלג, חבר שער העמקים, שהרחיב אותו בפעם האחרונה.

חדר האוכל אמנם כבר לא מהווה את הלב של הקיבוץ, אבל נוכחותו החזותית בקיבוץ משמעותית ויותר מתמיד הוא פתוח לציבור. בדומה לחדרי אוכל אחרים בקיבוצים (משמר השרון, גליל ים) גם כאן מידי יום שישי ניתן לבקר בו, ולקנות הביתה מנות אוכל מגוונות.

מבנים מרשימים נוספים שסוגרים על שורת מבני הציבור שבמרכז הקיבוץ הם הסטודיו-גלריה של אברהם עמרי שעליו כתבתי כאן לאחרונה, אולם הספורט וגם מבנה הלול הדו-קומתי שמשויך כבר לאזור המשק. בשונה מחדר האוכל שבו נגעו רק אדריכלים בני קיבוצים, לתכנון אולם הספורט שתוכנן ב-1968 נבחרו האדריכלים החיפאים אבנר קנר וישראל קומט והמהנדס מנחם ראט.

ועל כך ברשימה זו.

.

טעמי הבית

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ רמת הכובש

בעוד פחות מיממה יפתחו הקלפיות. היום החופשי שקבלנו במתנה במחיר כבד, הוא הזדמנות להסתובב בכמה מקומות שרציתי כבר מזמן לבקר בהם. אלא שביום הבחירות הזה, בשונה מפעמים קודמות אלך גם להצביע. לא שיש מפלגה שאני שלם עם נבחריה, והדגש הוא על אנשיה כי לאף מפלגה לדעתי אין אידאולוגיה ברורה, אבל במציאות שנוצרה לא נותרה ברירה. הבלוג הזה עוסק לא מעט בצדדים המציגים את שקיעתה של האומה, כשהמאמרים המוקדשים לקיבוצים הם חוד החנית של אותה תצוגה. הביקורים באותן קבוצות אוטופיות שהוקמו כאן במחצית הראשונה של המאה הקודמת כשההיבט האדריכלי היה לחלק בלתי נפרד מהן, מייצגים נהדר את החלום הציוני ואת מה שנותר ממנו.

בתמונות מראשית ימיו של קיבוץ רמת הכובש מפתיע לגלות שהאזור היה כולו חולי ובתולי. צעדי החברים הצעירים יצרו אין ספור שקעים במשטחי החול וצריף העץ ששימש חדר אוכל ניצב היה בודד בסביבה. בהמשך, תכנן המהנדס יוסף אידלמן, חבר קיבוץ יגור, את בניין חדר האוכל שנחנך ב-1941 ועשרים שנה לאחר מכן הורחב הבניין בתכנונו של האדריכל מרדכי זברודסקי.

לעומת המבנה התיבתי והפשוט שתכנן אידלמן, העניק זברודסקי לבניין אופי חגיגי ומורכב. הוא גם הדגיש את מיקומו של הבניין בקצה שדרת השקמים החוצה את הקיבוץ, בהתאם לתכניתו המקורית של האדריכל ריכרד קאופמן.

ועל כך ברשימה זו.

.

חלון ופסנתר

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית שטורמן בקיבוץ עין חרוד

בקרתי עשרות פעמים במשכן לאמנות בעין חרוד אבל במוזיאון השני שנמצא בקיבוץ, בית שטורמן, לא בקרתי עד לאחרונה. אטרקטיביות התערוכות וחוסר מודעות לא הביאו אותי לבקר בו. אפילו בבית טרומפלדור בתל יוסף, מרחק של כמה עשרות מטרים ממנו, ביקרתי פעם כי רציתי לראות את הפרוטזה הכי מפורסמת בתולדות ישראל ששמורה שם. כשגיליתי שמתקיימת עכשיו בבית שטורמן תערוכת צילומי קיבוצים של מיכה בר-עם, החלטתי לנסוע במיוחד. בדרך למוזיאון עצרתי בבמה הנטושה עליה כתבתי כאן.

הבניין הגדול נבנה בכמה שלבים שונים ובתכנונם של כמה מתכננים: המהנדס יוסף אידלמן, האדריכל שמואל ביקלס והאדריכל שמשון הלר. התוצאה של כל אותם שלבים היא גבב של אגפים וקומות שהקשר בינם לבין מוזיאון הוא מקרי בהחלט. מערך התנועה מוזר ומעיד יותר מכל על מחשבה לקויה, אבל התצוגה מרתקת. כעת נערך הצעד הראשון לקראת חידוש הבניין בתקווה שסוף סוף יהיה בו הגיון.

ועל כך ברשימה זו.

.

עמק וגלבוע

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בקיבוץ יגור

בדרך לפתיחת תערוכה במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן באשדות יעקב, עצרתי לראות מה יש בקיבוץ יגור. כ-1,500 תושבים גרים כיום ביגור (הוקם ב-1922). עובדה זו הופכת אותו לאחד הקיבוצים הגדולים. סיבוב בקיבוץ יכול להסתיים באסון, הקלנועיות שועטות בכל שביל וכביש, ולכן צריך להיזהר. לא שאני רוצה שיתחילו לסלול כאן שבילי קלנועיות, אבל הסכנה ברורה ומיידית וצריך להיות מודע לה.

יגור הוא אחד הקיבוצים עם שפע גדול של מבנים שתכננו אדריכלים ומהנדסים בכירים:

את חדר האוכל של יגור תכנן המהנדס יוסף אידלמן, אבל אחר כך נוספו לו אגפים שתכננו האדריכלים רבקה ורוברט אוקסמן (רבקה היא בתו של אידלמן). על עיצוב הנוף המקיף אותו אחראי היה אדריכל הנוף שלמה אורן (וינברג) שתכנן בין השאר את גן הנדיב. חוץ מחדר האוכל יש את "בית בר יהודה" הסמוך לחדר האוכל, אותו תכנן האדריכל חנן הברון. בהמשך יש את בית התרבות "יד למגינים" שתכנן האדריכל שלמה גלעד עם האנדרטה הקטנה הסמוכה לו.

עוד בסביבה: שרידי הכפר יאג'ור אליו אתייחס בסוף הרשימה. עוד פחות צפוי הוא הישוב רכסים, שם שוכנת ישיבת כנסת יחזקאל בבניין מרשים שתכנן האדריכל ישראל קומט ועליה כתבתי כאן.

ועל כך ברשימה זו.

 

12377980_1181204135242500_5281072759271645931_o

לא טעמת כלום והייתי רעב

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: