ארכיון תג: יונה פיטלסון

סיבוב במרכז העיר ערד

הוקצבו לי עשרים דקות לעצירה בערד. התלבטתי בין רובע טללים ובין המרכז המסחרי. בסוף בחרתי במרכז, כי לאחרונה פרסמתי ספר שעסק בין השאר במרכז ערד.

פעם שעברה כתבתי כאן על מרכז צים שנפתח באותה עת ושיערתי שהוא יפגע בקניון – מה שאכן קרה. המרכז המסחרי עצמו עבר סוג של חידוש, שפירושו גבעה קטנה של אדמה עם דשא ויריעת פלסטיק ולמרגלותיה זרנוקי מים שיוצאים מהרצפה. המים שקפצו מהרצפה ביום החם לא הזיזו לאף אחד, אפילו לא לילדים שהיו בחופשה מהלימודים. האנשים שישבו בשולי גבעת הדשא הפנו את גבם למזרקה והסתכלו לכיוון השני.

ועל כך ברשימה זו.

.

936073_875825609113689_8300841774660762824_n

חזית קולנוע אורון

.

להמשיך לקרוא

סיבוב על הצעה לבול 50 שנה לערד

בעקבות הרשימה הקודמת על פסל הבולבוסים בערד ועל מעמדו כסמל עירוני, נתקלתי בהצעה לבול לציון 50 שנה לערד שיצרה רינת גלבוע (31). לעומת ההצעה שזכתה שהציגה את פסלו הנשכח של תומרקין בקצה השני של העיר, בחרה גלבוע בפסל הבולבוסים.

גלבוע היא מעצבת גרפית ירושלמית, בוגרת מכללת אמונה והיום תלמידה לתואר שני בבצלאל. ההצעה שלה לבול אמנם לא זכתה בסופו של דבר, אך אותי זה לא מעניין.

כיצד היא תופסת את ערד וכיצד בכלל יוצרים בול? הרמתי טלפון לרינת, שוחחתי איתה על תהליך החשיבה והיצירה, בקשתי ממנה שתשלח את השלבים המוקדמים של העבודה והחלטתי להכין את הרשימה שכאן.

.

6

ההצעה הסופית

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בפסל הבולבוסים בכניסה לערד

זמן רב חלף מאז שפקדתי את המדבר והמפגש הזה היה חסר לי. הרבה פעמים חלפתי על פני הפסל שיצרו האדריכל יונה פיטלסון (2004-1929) והאמן גדעון פרידמן (נולד ב-1938), לצד כביש 31 המקשר בין באר שבע וים המלח ומוצב בכניסה לערד (מפת מיקום כאן). זה לא סתם פסל, אלא זו נקודת ציון גם בממד הזמן וגם בממד המקום ולכן לא סתם הוא הפך לסמל וחלק בלתי נפרד מתודעת אנשי ערד.

מדובר בקבוצת סלעים המאורגנים זה על גב זה כך שהם יוצרים עמוד גבוה של כ-14 מטרים. הפסל ניצב במרכז רחבה מכוסה חצץ, שהיא חלק מ"גן החמישה" שנקרא על שם חמשת הבחורים הראשונים ביישוב שנהרגו במלחמות ישראל.

הפעם החלטתי לעצור ולהתבונן בו מקרוב. גם כי הכרתי את יונה אישית, גם כי אני אוהב את ערד וגם כי אוהב פסלים סביבתיים ובטח כאלה שאותם יצרו אדריכלים. למדתי לגלות עד כמה אנשי ערד מחוברים לסביבתם, לכן החלטתי שצריך לדבר לפחות עם שניים מהם ולשמוע את דעתם בנושא. לצערי לא מכיר אנשים שגרים בעיר היום, אז פניתי לשניים שגרו בעבר וכיום שניהם בעיר הגדולה.

בעבר הפסל היה בודד בכניסה לעיר ובלט בסביבה. היום הוצבו שני תרני דגלים, ניטעו עצים שהתפתחו ובסמוך הוקם מעגל תנועה גדול שבמרכזו הוצב פסל בצורת סמל העיר. הרבה רעש ויזואלי וחצץ שמרעיש בכל צעד, הפכו את הסביבה המדברית והשקטה לבלגן גדול. הפסל עדיין שם, אבל פחות. זה מה שקורה כשאין תכנון כולל אבל זה דבר שאפשר לתקן. ועל כך ברשימה זו.

.

IMG_20130428_122737

הפסל באינסטגרם

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בגינות האקלימיות ברובע אבישור בערד

לפני עשרה ימים העליתי לכאן רשימה על חדר אשפה בערד, הפעם אני רוצה להראות איפה החדר הזה נטוע.

ככל הנראה העיר המרתקת ביותר כפרויקט תכנוני בישראל היא העיר ערד, שתוכננה בראשית שנות הששים על ידי צוות מתכננים בראשות האדריכל יונה פיטלסון שליווה גם את העיר בשנותיה הראשונות. רק על ערד עצמה אפשר לפתוח אתר שיסקור את כל פלאי האדריכלות שבה (לטוב ולרע), אבל כאן אני מבקש להתמקד בפיתוח הנוף הייחודי והחדשני לזמנו שתכנן אדריכל הנוף זוכה פרסי רוקח, קרוון וקפלן צבי דקל – ברובע אבישור.

.

קטע של אחת מגדרות גינות המשחק

להמשיך לקרוא

תומרקין מארח חברים בערד

השנה בל"ג בעומר בחרתי לבלות באזור ערד, ולבקר בין השאר בפסל הסביבתי של יגאל תומרקין, המצוי בקצה האזור שיועד למלונאות.

IMG_3831

תמונה ראשונה

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: