ארכיון תג: יום הזיכרון

סיבוב בבית הקברות של קריית ענבים

"הבלים… הכל הבל הבלים… הכל חולף עם הרוח… ואיש אינו אומר: הבלים, הבלים יא אח'י. העצב הרי פוגע בנו רק בהקשר לאלה שאינם מוכרים לנו. ואילו אלה המוכרים לנו מותם פוגע בנו והופך אותנו לדממה ולטל" (מתוך: "ילדי הטל", מחמד אלאסעד, תרגום: יוסף אלגזי, הוצאת פרדס, 2005)

שביל ההליכה המקשר בין הכניסה ובין האנדרטה הגבוהה, הוא המרכיב הייחודי שבשבילו כדאי לבקר בבית הקברות של קיבוץ קריית ענבים. הוא ממוקם בעמק צר כששני רכסי הרים סוגרים עליו משני עברי הנחל. לבד מחברי הקיבוץ מאכלסת אותו גם חבורה נכבדה של חללי חטיבת הראל שנפלו במלחמת העצמאות. חמישית מחיילי החטיבה נהרגו במלחמה ומחציתם קבורים כאן.

לפי תמונות ישנות המקום היה חשוף כולו וריק מצמחייה, אבל היום הוא טובל כולו בירק. בתי קברות חסרים לרוב מוקד מרכזי ומערכת הצירים בהם נועדה לקשר את המבקרים עם המבקרים באופן שווה. כאן המקרה שונה: ציר מרכזי המלווה את הנחל (שהוא יבש כמובן) מקשר בין הכניסה לאתר בקצה אחד ובין אנדרטה גדולה שממוקמת בקצה השני.

ביום הזיכרון האחרון בחרתי לבקר פה בדרך למנת חומוס באבו גוש. בית הקברות היה מלא בקבוצות של נוער עם כיפות סרוגות שבאו לחלוק כבוד לנופלים וללמוד פרק בתולדות המקום.

ועל כך ברשימה זו.

.

12910_1043597135669868_8810245572348887058_n

אור טבעי חודר לחדר הזיכרון באנדרטה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באוהל יזכור באתר יד ושם

"מכל מבני ההנצחה בארץ 'אוהל יזכור' הוא המרשים והחזק ביותר" כך כתב האדריכל והיסטוריון האדריכלות אבא אלחנני על "אוהל יזכור" ביד ושם."חוברים כאן נושא השואה בזוועתה עם עיצוב אדריכלי ואמנותי חד-פעמי וחד-משמעי. המתכנן האדריכל אריה אל-חנני יחד עם ניסן כנען מצאו כאן קונספט צורני משכנע בפשטותו ובמונוליטיות שלו. קירות אבנים ענקיות שלא 'עלה עליהם הגרזן', מחופות במה שנראה מבחוץ כמו בטון כבד. השערים משתלבים להפליא בהרגשת הכובד ובהבעה המינורית של המבנה" (פורסם בכתב העת "תוי" 27/28, 1990 ובספרו "המאבק לעצמאות של האדריכלות הישראלית", 1998).

עם פתיחת מוזיאון השואה ב-2005 איבדו כמה ממוקדי הביקור הוותיקים ב'יד ושם' את מעמדם. אחרי שהקהל נחשף למחזה המרהיב שהוצג במוזיאון החדש בעזרת שלל אפקטים, קרונות, מזוודות וסרטים, לקהל כבר לא היתה סבלנות ל"אוהל יזכור" – אולם גדול, אפל וריק. משה ספדיה שתכנן את המוזיאון החדש ידוע כאדריכל רגיש, גמיש וכאחד שמסייע לזקנות לחצות את הכביש, אבל הוא בהחלט לא מצפה מהמבקרים בעבודותיו להשתמש באינטליגנציה שלהם. הוא מעדיף לתת להם חזק בפרצוף ושיקראו לזה "חוויה מטלטלת".  באינטרנט יש שקוראים לזה פורנו. בדיוק ההפך ממה שמצופה מהמבקרים באוהל הבטון שהוקם 44 שנים קודם לכן.

"אוהל יזכור" נותר הרחק מאחור, מקום אליו גוררים רק נשיאים, ראשי ממשלות וגנרלים להניח זר אותו יזרקו מאוחר יותר מאחורי הגדר, ראו בהמשך בתמונות. סיבה מספיק טובה ללכת ולבקר.

.

אוהל יזכור 2012

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: