סיבוב בבית הכנסת בקיבוץ לביא

קיבוץ לביא נקרא על שם העיירה שהתקיימה למרגלותיו עד 1948 ונקראה לוביה. לוביה נמחקה ולביא נוסדה. במרכז הקיבוץ שהקימו עולים חדשים מאנגליה, הוקם גם בית כנסת. כאילו לא עברו 1,600 שנה מאז התמלא הגליל בבתי כנסת, בחרו מחדשי היישוב המקומי לבנות את בית הכנסת החדש ברוח אותם בתי כנסת שנחשפו בחפירות ארכאולוגיות באזור. אגב, בקיבוץ מדגישים כי לביא מקורו ב"פונדקא דלוי" המוזכר בתלמוד ושכן על הדרך בין ציפורי לטבריה בתקופת בית שני.

מבנה בית הכנסת נחנך ב-1962 בתכנון האדריכל יוסף שנברגר שידוע בעיקר כמתכנן רחבת הכותל המערבי. כבר כתבתי כאן על כמה בתי כנסת שתכנן בקיבוצים: בכפר עציון, בחפץ חיים, בבארות יצחק וגם כתבתי עליו ערך בויקיפדיה.

שנות ה-60 וה-70 היו תקופת השיא ביצירתו של שנברגר, שהתמחה בעיקר במבני דת, והביקור שלי בארבעת בתי הכנסת שתכנן מציג רק חלק קטן מאוד מיצירתו. בית הכנסת בלביא נחשב בקרב מתכנני בתי כנסת כאחת היצירות הטובות שלו. קשה לצלם אותו ולכן כדאי פשוט לבוא ולבקר. הוא פתוח כל הזמן. הבניין נחנך ב-1962 ושלושים שנה לאחר מכן נערכו בו שינויים ברוח הבניין המקורי. קשה לזהות מה מקור ומה תוספת, הודות לעבודה המעולה של האדריכל טוביה קץ שהיה גם שותפו וממשיך דרכו של שנברגר לאחר שנפטר ב-1982 בגיל 60.

בשנים האחרונות אדריכלות מבני הדת (בתי כנסת, ישיבות) מדרדרת ומדרדרת. בעבר היו אדריכלים כמו אבא אלחנני, עמירם חרל"פ ודוד קאסוטו שדאגו לעורר דיון בנושא. היום אין אף אחד ולכן משתדל להציג כאן מידי פעם גם בתי כנסת.

ועל כך ברשימה זו.

.

תאורה טבעית ומלאכותית בעזרת הנשים

.

סיבוב בבית הכנסת בקיבוץ כפר עציון

שבוע שעבר בדרך מפה לשם עצרתי בקיבוץ כפר עציון. לא היה לי זמן להסתובב בקיבוץ אלא רק בבית הכנסת, מבנה שתכננו האדריכלים יוסף שנברגר וטוביה קץ – מבכירי מתכנני בתי הכנסת שפעלו כאן במחצית השניה של המאה העשרים.

הכנסיות תופסות מקום נכבד בסדר היום העיצובי של אדריכלים בעולם המערבי, אך דווקא אצל עם הסגולה הידרדר תכנון מבני הדת לשפל המדרגה. היו בתי כנסת מפוארים וגרנדיוזים בגולה שתוכננו ברובם על ידי אדריכלים שאינם יהודים. לעומתם, בישראל במאה העשרים תכננו האדריכלים המקומיים, בתי כנסת בהם נעשה שימוש במשאבים מצומצמים ביותר, אך מבלי להפריע ליצירת מבנים מרשימים וייחודיים שרוממו את המבקר בהם מחיי היומיום. בתי הכנסת שנבנים בעשורים האחרונים, יקרים הודות לרמת הגימור הגבוהה, אך בסופו של דבר מדובר בקופסאות חלולות מכל תוכן וברמת גימור מבישה. רוח אי אפשר לקנות בכסף.

מבני דת הם הזדמנות לאדריכלים להביע יצירתיות באופן כמעט חופשי. יש כאן עיסוק לא רק בנושאים רוחניים, או פרטים דקורטיביים, אלא גם במושגים כמו מגדר, מעמד חברתי והיחס בין אדם למקום. בעולם, הממשיכים אדריכלים לנצל את ההזדמנות וכך גם עשו בישראל עד לפני כמה עשורים. על רגל אחת אני יכול להזכיר פה כמה מאותם אדריכלים מודרנסטיים שיצרו מבני דת מעולים. בין אלה שהתמחו בתחום ניתן למנות את דן טנאי, אלכסנדר פרדימן, ישעיהו אילן, ישראל קומט, דוד קאסוטו וכמובן – טוביה קץ ויוסף שנברגר. בין אלה שהסתפקו בלתכנן רק מבנה אחד או שניים בתחום, ניתן למנות את נחום זולוטוב, מרדכי בן חורין, צבי הקר ואלפרד נוימן, יהודה לנדאו, היינץ ראו, דוד רזניק ואהרון קשטן.

על בתי הכנסת שתכנן האדריכל יוסף שנברגר (1982-1912) כתבתי כאן כבר כמה פעמים. בין השאר כתבתי על בית הכנסת בקיבוץ חפץ חיים ועל בית הכנסת בקיבוץ בארות יצחק. הפעם אתעכב על בית הכנסת בקיבוץ כפר עציון.

.

הויטראז' שיצר פרלי פלציג

.