Tag Archives: חיליק ערד

סיבוב באתר הנצחה לחללי חטיבת גבעתי במצודת יואב

צורת המשולש הדומיננטית בנוף היא מהצורות המועדפות על מעצבי אתרי זיכרון ובכלל מבנים המבקשים לבלוט, והאדריכל חיליק ערד עשה בה שימוש לא מבוטל בעיצוב אתרי ההנצחה שיצר לאורך חמישה עשורים בכל רחבי הארץ. למרות המובלטות של האנדרטה שהשלים כאן ערד בשנת 2001, העיקר באתר הוא מצודת הטיגרט – בניין משטרה בריטי שהקימו שלטונות המנדט ב-1940 בפריסה ארצית.

"המפלצת על הגבעה" כך כינו חיילי צה"ל את מצודת המשטרה הודות לגודלה ובדידותה במרחב. לאחר שהבריטים עזבו את הארץ ומסרו אותה לידי הערבים, היא נכבשה בסופו של דבר מידי הכוחות המצריים באוקטובר 1948. הקרב נכנס לספרי ההיסטוריה הודות לתכסיס שהגה יצחק שדה, כשהוביל את חייליו מכיוון מערב בשעת בין ערביים, כשהשמש מאחוריהם מסנוורת את החיילים במצודה. לאחר הקמת המדינה הפך הבניין לבסיס צבאי, מה שלא הפריע לקירק דאגלס לצלם בו ב-1965 את סרט הקולנוע Cast a Giant Shadow על חייו של קולונל דוד מרכוס. בשיאו של הסרט צולמה כאן סצנה בהשתתפות 800 חיילי צה"ל. לסרט ההוליוודי אין כאן זכר (וחבל שכך), ורוב שטח הבניין הפך למרחב תצוגה הפתוח לציבור.

ועל כך ברשימה זו.

.

משולש

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשלושה חדרי אוכל בקיבוצים מגידו, עין השופט והזורע

בשלושת הקיבוצים הסמוכים זה לזה שבמזרח עמק יזרעאל ישנם חדרי אוכל שתכננו אדריכלים שונים, רק את אחד מהם תכנן חבר קיבוץ, זה של מגידו – האדריכל חיליק ערד, חבר קיבוץ סער. את שני הנותרים תכננו אדריכלים עירוניים. את של עין השופט תכנן האדריכל אברהם ארליק התל אביבי ואת זה בקיבוץ הזורע תכננו האדריכלים מוניו גיתאי וינרויב ואלפרד מנספלד החיפאים.

המשותף לשלושת חדרי האוכל היא העובדה שהם ניצבים בדיוק על ציר צפון-דרום ומזרח-מערב, והם כולם כוללים אולם אכילה מלבני וגדול. אך כל אחד מהם מייצג גישה שונה ונבנה בהיקף משאבים שונה. חדר האוכל בהזורע מתחבר למועדון, לאולם תרבות ובקצה השני של המדשאה גם מוזיאון – זה הציר המרכזי של הקיבוץ. בעין השופט יצר ארליק גג קמרונות, שכמוהו ניתן למצוא בחדר האוכל במעלה החמישה שתכנן אדריכל אחר ומעניין מי נתן את ההשראה למי. במגידו חדר האוכל מחופה אבני סיליקט אדומות ויש לו חזות צנועה, טקסית וחגיגית. 

חוץ מחדרי אוכל, כדאי לבקר בעוד כמה מקומות באזור:

(1) קיבוץ מגידו נמצא ממש ליד גן לאומי תל מגידו. יש בו את שרידי הבתים והחומות שכבר ראיתי בעוד אלף מקומות, אבל יש בו דבר אחד נחמד – מערכת מים תת-קרקעית שקצה אחד שלה בתוך שרידי העיר וקצה שני בשלולית קטנה מחוץ לעיר העתיקה.

(2) קיבוץ עין השופט נמצא בין כמה קיבוצים שטרם כתבתי על חדרי האוכל שלהם (חוץ אולי מגלעד). נוסף על אלה יש את השמורה הביוספרית שמקיפה את האזור. בקיבוץ עצמו יש שפע אדריכלי, אך כאן התעכבתי רק באתר הזיכרון לחללי הקיבוץ ובבית המוסיקה שתכנן האדריכל שמואל מסטצ'קין, בוגר הבאוהאוס. באולם התרבות שגם אותו תכנן מסטצ'קין לא הסתובבתי הפעם.

(3) בקיבוץ הזורע שוכן מוזיאון וילפריד ישראל, המוזיאון השני שנבנה בארץ. תכננו אותו צוות האדריכלים שתכנן את חדר האוכל – מוניו גיתאי וינראוב ואלפרד מנספלד. את אולם התרבות תכנן האדריכל שלמה גלעד (גם הוא כמוהם אדריכל עירוני מחיפה).

ועל כל אלה ברשימה זו.

.

12484735_1194843400545240_1687412447729505436_o

הרעידי תזמורת הלבבות

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באנדרטת משמר הגבול בתכנון חיליק ערד

סמוך לצומת עירון (כביש 6 וכביש ואדי ערה) ניצבת אנדרטת משמר הגבול שעיצב האדריכל חיליק ערד, חבר קיבוץ סער. בניית האנדרטה הושלמה ב-1980 והצטרפה לעוד מיליון אנדרטאות שפזורות בארץ. זו אחת הגדולות שתכנן ערד שלאורך השנים הספיק לתכנן סדרה ארוכה של אנדרטאות, זאת לבד מתכנון רחב היקף של מבני ציבור ומגורים  בתנועה הקיבוצית. כמו בשאר האנדרטאות גם כאן יצר מבנה בולט בסביבתו ובמקביל מקום שהייה שניתן להיכנס אליו. התקציב איפשר לערד לקבוע עמדת תצפית בראש האנדרטה, ממנה ניתן להשקיף לסביבה הקרובה והרחוקה.

בטון חשוף הוא החומר העיקרי בו נעשה שימוש, חומר שערד הירבה להשתמש לאורך דרכו כאדריכל וכמעצב אנדרטאות. ביקור במקום יכול להימשך כמה דקות וגם יכול להימשך שעה ארוכה, היות וחוץ מאנדרטה יש כאן מרכז מבקרים המציג את משמר הגבול.

ועל כך ברשימה זו.

.

13305022_1298070710222508_8381494186944252886_o

מעל המגדל סביב אשקיפה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשלושה חדרי אוכל בקיבוצים בנגב: כפר עזה, גבולות ומגן

את חדר האוכל בכפר עזה תכנן האדריכל ויטוריו קורינלדי. את חדר האוכל בגבולות תכנן האדריכל חיליק ערד. את חדר האוכל במגן תכנן האדריכל שמואל מסטצ'קין, בוגר הבאוהאוס, על בסיס מבנה ישן שתכנן בעצמו כמה עשרות שנים קודם לכן. כל שלושת חדרי האוכל ממוקמים בקיבוצים בצפון מערב הנגב. כל שלושת חדרי האוכל פועלים, מגישים ארוחות ומתוחזקים היטב. הביקור נערך בערב פורים.

חוץ מחדרי אוכל יש עוד מה לראות באותם קיבוצים:

(1) בכפר עזה: פיתוח נוף מרשים שכולל ברכות נוי שמדגישות את חשיבותו של מרכז הקיבוץ.

(2) בגבולות: יש את מצפה גבולות השוכן כמה מאות מטרים מהקיבוץ.

(3) במגן: יש גלריה לאמנות ובכלל בקיבוץ פזורות יצירות אמנות שיצרו חברים. יש גם מבנה קבר ערבי שלצערי לא ידעתי עליו עד אחרי הביקור.

ועל כך ברשימה זו.

.

2015-03-01 08.56.09

חדר האוכל בקיבוץ כפר עזה – אדריכל ויטוריו קורינלדי

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשלושה חדרי אוכל בקיבוצים: משמר דוד, הראל ונחשון

את חדר האוכל במשמר דוד תכנן האדריכל אריך ראש את חדרי האוכל בהראל היה זה האדריכל אברהם ארליק ובנחשון תכנן האדריכל חיליק ערד. שניים מחדרי האוכל לא פועלים זמן רב ואחד רק מגיש צהריים לעובדי מפעל באמצעות מזון שמגיע ממקום אחר. בקרתי ביותר ממאה חדרי אוכל וזה שראיתי במשמר דוד לוקח בקלות את התואר המפוקפק "הנטוש והמוזנח ביותר" שראיתי.

חוץ מחדרי אוכל יש עוד מה לראות באותם קיבוצים:

(1) במשמר דוד: יש הרבה מה לראות בסביבה וכבר כתבתי סקירה מקיפה אותה ניתן לקרוא כאן, וגם על שרידי הכפר ח'ולדה ועל הפסל שיצרה בתיה לישנסקי ביער הרצל.

(2) בנחשון: מיהרתי ולכן לא התעכבתי, אבל חוץ מפיתוח הנוף היפה יש גם סטודיו לויטראז' של אברהם שדה שאחת מיצירותיו מקבלת את פני הבאים לחדר האוכל.

(3) בהראל: רצוי מאד לבקר בשרידי הכפר בית ג'יז עליהם כתבתי כאן.

ועל כך ברשימה זו.

.

oldheder

נטוש – חדר האוכל במשמר דוד

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשלושה חדרי אוכל בקיבוצים: גבעת עוז, אשדות יעקב איחוד ותל יוסף

את חדר האוכל בגבעת עוז תכנן האדריכל בוגר הבאוהאוס שמואל מסטצ'קין והרחיב אותו האדריכל חיליק ערד. את חדר האוכל באשדות יעקב תכנן האדריכל משה (מוסה) חריף. בתל יוסף תכנן האדריכל לאופולד קרקואר והרחיב אותו האדריכל אריך ראש. שניים מחדרי האוכל פועלים ואחד כבר לא וחלקו הפך למחסן.

חוץ מחדרי אוכל יש עוד מה לראות באותם קיבוצים:

(1) בגבעת עוז: סמוך לחדר האוכל ניצב בית זיכרון שתכנן חיליק ערד, אחת היצירות היותר טובות ושלמות שהוא תכנן. כמה מטרים מגדר היישוב שוכנת העיר ג'נין שגרים בה כ-40 אלף תושבים וטרם בקרתי בה.

(2) באשדות יעקב איחוד: יש את בית קרפ שתכנן האדריכל זאב רכטר, אתר זיכרון שתכנן האדריכל ויטוריו קורינלדי. כמה צעדים משם אפשר לבקר במוזיאון בית אורי רומי נחושתן שתכננו שולמית ומיכאל נדלר עם שמואל ביקסון ובימים אלה מוצגת שם תערוכה צנועה שמסכמת את יצירתם לאורך יותר מ-60 שנה. בהמשך יש את בית דוידקה שתכנן האדריכל חנן הברון ואת פינת הזיכרון שעיצב משה הדרי.

(3) בתל יוסף: יש את בית טרומפלדור שתכנן האדריכל שמואל ביקלס. כמה צעדים ממנו מומלץ לבקר במשכן לאמנות בעין חרוד שהיה בניין המוזיאון לאמנות הראשון שנבנה בארץ ישראל.

ועל כך ברשימה זו.

.

10734045_978342835528632_418753994056229101_n

מגדל המים באשדות יעקב איחוד

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשלושה חדרי אוכל בקיבוצים: הסוללים, עין גב וגשר הזיו

יצא לי לבקר בעוד כמה חדרי אוכל בקיבוצים. המשותף לכל חדרי האוכל האלה הוא הצניעות הקיצונית שאפיינה אותם. ההיבט העיצובי היה הדבר האחרון שעניין את הקהילה והאדריכל, וזה בא לידי ביטוי באופן מודע ולא בטעות או חוסר כשרון. לכן, בחרתי להתעכב עליהם ולרכז אותם לרשימה אחת.

אדריכל שונה יש לכל אחד מחדרי האוכל. את חדר האוכל בהסוללים תכנן מרדכי זברודסקי, בעין גב תכנן דב קוצ'ינסקי ואת חדר האוכל בגשר הזיו תכנן שלמה גלעד. בכל קיבוץ אציג כאן עוד כמה דברים שראיתי.

חוץ מחדרי אוכל, כדאי לבקר בעוד כמה מקומות באזור:

(1) הסוללים: מרחק נסיעה של עשר דקות על כביש 79 מזרחה יוביל אותך ישר לכניסה ל"מרכז המזון" באזור התעשיה של נצרת עילית (עליו כתבתי כאן),שעיצב האדריכל מיקלה סימונה – שזו גם היתה הסיבה שהגעתי לאזור קיבוץ הסוללים. שווה לבקר שם גם כדי להתרשם מהבניין והנוף.

(2) עין גב: יש את הנמל, המסעדה (שלא מומלץ לאכול בה) ועוד כמה אתרים על חוף הכנרת. לעין גב הגעתי אחרי ביקור באתר ספיר עם מנהרת המוביל הארצי (עליו כתבתי כאן). לא רחוק מכאן יש את בית תמרה הנטוש שתכנן האדריכל נחום זולוטוב (עליו כתבתי כאן).

(3) גשר הזיו: נמצא בדיוק בצד השני של הגליל, צמוד לחוף אכזיב ששם חוץ מלשבת במים (גם בחורף) למרגלות הפסל של יחיאל שמי אפשר לבקר בגן הלאומי שהיה עד 1948 הכפר אלזיב. אפשר לבקר גם בקיבוץ סער (עליו כתבתי כאן). אפשר בנחל כזיב עם המעיינות שלאורכו ובמצודת יחיעם + חנות המפעל של "מעדני יחיעם" בקיבוץ יחיעם שם יש גם חדר אוכל מרשים (עליו גם כתבתי כאן).

.

10420007_961179267244989_8002911161508377327_n

בכניסה למטבח בבניין חדר האוכל של קיבוץ הסוללים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדרי האוכל בשלושה קיבוצים בצפון: ברעם, כפר גלעדי ומצובה

שלושה חדרי אוכל שונים מאד זה מזה: אחד צנוע והשנה מציין 50 שנות קיום בקיבוץ ברעם בן ה-65. שני ענק יחגוג שנה הבאה 30 לבנייתו בלב קיבוץ כפר גלעדי שיחגוג 100 שנה להקמתו. ושלישי לא יחגוג כלום כי הוא נטוש ופרוץ כבר כמה שנים בלב קיבוץ מצובה. כל אחד מהם נבנה על ידי אדריכל אחר: את חדר האוכל בברעם תכנן אהרון אלבוים. שני בברעם תכננה ארנונה אקסלרוד ושלישי במצובה תכנן גם אדריכל, אחר שלא הצלחתי לגלות את זהותו.

חוץ מחדרי אוכל, כדאי לבקר בעוד כמה מקומות באזור:

(1) בברעם חשוב לבקר בגן הלאומי ברעם ושם לראות את בית הכנסת העתיק אבל בעיקר את שרידי הכפר בירעם והכנסייה שניצבת סמוך לבית הכנסת בין שרידי הכפר. רצוי להמשיך ולבקר גם בשרידי הכפר איקרית, הנמצאים כמה דקות נסיעה מערבה. על שניהם כתבתי כאן.

(2) בכפר גלעדי יש כמה וכמה דברים לראות כמו מוזיאון בית השומר. מחוץ לקיבוץ יש את חצר תל חי ואת בית הקברות עם פסל האריה שיצר אברהם מלניקוב, שגם טמון כאן מתחת לאחת המצבות. חמש דקות נסיעה ואפשר גם להגיע למפל התנור.

(3) מצובה נמצאת חצי קילומטר משלומי – אחת מעיירות הפיתוח הבודדות שלא התפתחו באופן משמעותי ונותרו קטנות. כדאי לבקר באזור התעשייה, שם אפשר למצוא ממש בין המפעלים בית קברות מתפורר – שריד לכפר אל-באסה שהיה כאן עד תש"ח. ביקור באל-באסה הוא סיומת ראויה לביקור בחדר האוכל הנטוש והחרב. ואולי לא.

.

IMG_20131018_082255

קטע מחדר האוכל הישן בכפר גלעדי בתכנון אדריכל דב קוצ'ינסקי

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדרי אוכל בשלושה קיבוצים בצפון: עין דור, סאסא ואיילת השחר

שלושה חדרי אוכל בתכנון שלושה אדריכלים שונים: שמואל מסטצ'קין (בוגר הבאוהאוס), חיליק ערד (יד ימינו של מסטצ'קין) ומרדכי זברודסקי עם אריך ראש (שניהם מהדור הקודם של האדריכלים בקיבוץ). כל חדר אוכל שונה, אך כולם משרתים את אותם שימושים. אחד חד-קומתי ובנוי במישור, ושניים דו-קומתיים ומנצלים את הטופוגרפיה. אחד תוכנן על ידי בוגר הבאוהאוס בגרמניה ושניים תוכננו על ידי בוגרי הטכניון בחיפה. אחד נטוש ושניים מאוכלסים ומגישים מידי יום ארוחה. אחד עבר שינויים מפליגים ואיבד את צורתו המקורית ושניים נותרו שלמים כפי שתוכננו במקור לפני כחמישים שנה.

חוץ מחדר אוכל יש עוד דברים לראות בקיבוצים הנסקרים כאן:

(1) עין דור: ישנו מבנה המוזיאון ובית ההנצחה שנמצאים מול חדר האוכל. במרחק נסיעה קצר כדאי לבקר בחנות הגבינות "שירת רועים" ולאחר מכן במאפייה "מועדון הלחם הטוב" בכפר כמא.

(2) סאסא: גן לאומי ברעם נמצא חמש דקות נסיעה משער הקיבוץ. יש שם בית כנסת עתיק שזה נחמד, אבל לא פחות חשוב לבקר גם בשרדי הכפר בירעם ששכן כאן עד שתושביו סולקו מבתיהם. הכנסייה שבמרכז הכפר פתוחה מידי פעם. כתבתי עליהם כאן.

(3) איילת השחר: אם אתם מחפשים אטרקציות, אז ממזרח לקיבוץ שוכן מתחם פינטבול. בקיבוץ עצמו יש שפע של אדריכלות: החל מהמוזיאון שתכנן האדריכל דוד רזניק, דרך בית התרבות, בית הארחה (שהיום שינה את ייעודו) ומבנים נוספים שנבנו בקיבוץ החוגג עוד חודש 100 שנה להיווסדו.

.

iinseindor

חזית בניין חדר האוכל

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדרי אוכל בשלושה קיבוצים בצפון: ראש הנקרה, עין המפרץ ולוחמי הגטאות

"חדר האוכל היה מאוד גדול ולא היה מבנה ברמה הזו בכל הקיבוץ גם מבחינת הגודל אבל גם מבחינת המרכזיות שלו" – הזיכרון הזה שהעלתה באוזני טלי שנר מקיבוץ לוחמי הגטאות על ביקורה הראשון בחדר האוכל החדש שנחנך בקיבוצה ב-1970 מייצג היטב את כל חדרי האוכל בקיבוצים. ברשימה הקודמת הבאתי שלושה חדרי אוכל נטושים והפעם אני מביא שלושה פעילים, כולם ממוקמים בגליל המערבי ובסמיכות יחסית.

חוץ מחדרי אוכל יש עוד מה לראות בקיבוצים האלה:

(1) ראש הנקרה: אתר הנקרות עם המסעדה הייחודית מבחינה אדריכלית, הממוקמת על המצוק ממש מעל הרכבל שגם הוא בעצמו יצירה לא רגילה.

(2) עין המפרץ: זה קיבוץ פשוט יפה, רגוע ושקט. הוא נמצא ממש מול ההפך ממנו – אזור התעשיה עכו, שנראה לי אזור התעשייה העלוב והמסוכן ביותר שבקרתי בו – ולכן בהחלט שווה לבקר גם בו (כתבתי עליו כאן).

(3) לוחמי הגטאות: בפינה הדרום-מערבית של הקיבוץ יש את בית אוסף הצייר משה קופפרמן (כניסה חינם), לידו בית לוחמי הגטאות שתכנן האדריכל שמואל ביקלס, אמפיתיאטרון, אמת מים וגם מוזיאון יד לילד שתכנן האדריכל רם כרמי ועליו זכה בפרס רכטר השני שלו.

.

10606044_894000230629560_3917422879956226670_n

שלג על עירי: חזיתו המערבית של חדר האוכל בקיבוץ לוחמי הגטאות

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדרי אוכל בשלושה קיבוצים בצפון: סער חניתה ויחיעם

בחודשים האחרונים הזדמן לי לבקר בכמה חדרי אוכל בקיבוצים. לא אקדיש לכל אחד מהם רשימה אלא אקבץ אותם לשלשות. בקבוצה הראשונה שלפניכם שלושה חדרי אוכל בקיבוצים סמוכים: סער, חניתה ויחיעם – שלושתם בגליל המערבי ואת כל אחד מהם תכנן אדריכל אחר. את חדרי האוכל בסער ויחיעם תכננו שניים מהאדריכלים שייצגו את "הדור הצעיר" בקיבוצים שבנו בסגנון הברוטליסטי. בחניתה תכנן אדריכל מהדור הוותיק שייצג את דור האדריכלים הראשון בקיבוצים שבנו בסגנון פסאודו-כפרי.

חוץ מחדר אוכל יש עוד דברים לראות (או שלא):

(1) סער: הסתובבתי קצת בקיבוץ ולא גיליתי משהו מיוחד. אם בכל זאת יש – אשמח לשמוע.

(2) חניתה: בעלייה לחניתה יש יער ובמרכזו מגדל תצפית שנבנה ברוח המגדל המקורי שהוקם כאן במסגרת פעולת "חומה ומגדל". בקיבוץ עצמו יש שפע של אדריכלות – גם מגורים, גם בית הארחה היסטורי, מוזיאון בבית אבן וגם אמפי ישן ויפה.

(3) יחיעם: חדר האוכל הגדול הוא לא הסיבה העיקרית לבקר כאן. ביחיעם יש כמה סיבות נוספות כמו מבצר יחיעם, חנות המפעל של מעדני יחיעם וכמה דקות נסיעה מהקיבוץ יש את עינות געתון שלצערי עכשיו הם יבשים בגלל כמות המשקעים הדלה שהיתה החורף.

.

1907416_886361044726812_7773251448723079420_n

ריק

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בקבר האחים של חללי נירים, בקבר של דן צור ובאנדרטת דנגור

כשנסעתי דרומה החלטתי שזו תהיה הזדמנות מצוינת לפתוח את הבוקר ואת השבוע בסיבוב בבית קברות. לא סתם בית קברות, אלא בית הקברות של קיבוץ נירים שנמצא כמה מאות מטרים בודדים מרצועת עזה ומחאן יונס. כאן טמונים שמונת חללי קרב נירים מתחת לאתר שעיצב ב-1950 אדריכל הנוף דן צור (חתן פרס ישראל). גם דן צור עצמו קבור כאן מאז 2012. מכאן המשכתי לקבר האחים המקורי ולאנדרטה הגדולה ("אנדרטת דנגור") שהוקמה לצידו ב-1985, ועוצבה על ידי האדריכל חיליק ערד והאמן אריה סרטני. יחד הם יצרו עבודת בטון מרשימה.

קל לשכוח את מגש הכסף. בזמן שמשפחות הפשע רוצחות אחת את השניה במשולש שבין אשדוד, נתניה ופתח תקוה, יש אנשים שקמים כל בוקר וחורשים את השדה שצמוד לגבול עם רצועת עזה. צור, ערד וסרטני הם שלושתם קשורים לתנועה הקיבוצית: צור היה חבר מייסד בנירים וקבור בה, ערד חבר מייסד קיבוץ סער וסרטני חבר קיבוץ מרחביה. ועל כך ברשימה זו.

.

1797479_779540302075554_1187190951_n

האדם מבטון

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באתר זיכרון ביתניה עילית

כששאלתי את האדריכל חיליק ערד, באיזו מבין עבודותיו הוא הכי ממליץ לי לבקר, הוא מיד ציין את אתר הזיכרון לביתניה בסמוך לקיבוץ אלומות. "אני אוהב מאד את האוהל של ביתניה", הוא אמר, "זה יושב בתוך ההר ויש שם משטח ועליו אוהל גדול, וכשעולים רואים דרך חריץ את עמק הירדן והכנרת. זו העבודה הכי נקיה שעשיתי".

ואם כבר מגיעים לאזור, אמליץ לשלב טעם נוסף לביקור: הגבינות המצוינות של "שירת רועים" בכפר קיש והלחם של יוחי במאפיה הקטנה שלו בכפר כמא (על הכפר כתבתי כאן, אבל רק עכשיו גיליתי את המאפייה) ועל כך ברשימה זו.

.

IMG_20131115_124420

בתוך אתר הזיכרון שיצר האדריכל חיליק ערד בביתניה עילית

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל ואתר ההנצחה בקיבוץ שובל

בקיבוץ שובל השוכן כמה מאות מטרים מרהט, צפונית לבאר שבע, ישנו אחד מחדרי האוכל המאוחרים שתכנן האדריכל שמואל מסטצ'קין (בוגר הבאוהאוס) ואתר ההנצחה בתכנון האדריכל חיליק ערד חבר קיבוץ סער.

הבאוהאוס דגל בייצור תעשייתי וכך גם נראים מרבית חדרי האוכל שתכנן מסטצ'קין. בדגם של חזית הקשתות, כפי שמופיע כאן, הוא עשה שימוש בחדרי אוכל ברוחמה (אותו שרון צילם עכשיו כאן), ביקום ובגרסה קצת שונה גם באדמית. ערד לעומתו ניגש כל פעם לתכנן אתר הנצחה באופן שונה. ועל כך ברשימה הזו.

.

1381345_708287759200809_426425970_n

חזית חדר האוכל בתכנון שמואל מסטצ'קין

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באנדרטת שיירת יחיעם ובית קברות כאברי

האדריכלים שפעלו במסגרת התנועה הקיבוצית כמעט ונשכחו וכך גם עבודתם. חוץ משמואל מסטצ'קין שהיה בוגר הבאוהאוס והתגורר בתל אביב, כמעט ולא זכו שאר האדריכלים שהיו כולם קיבוצניקים וגם לא העבודות שתכננו, להתייחסות בכתבי העת לאדריכלות המקומיים והבין-לאומיים. מדובר אמנם במבנים מיוחדים שקשה ללמוד מהם לסביבה עירונית שהיא הסביבה העיקרית שמעסיקה את האדריכלים והכותבים, אך עדיין יצירתם היא חלק בלתי נפרד מהתרבות המקומית.

כאן בבלוג אני משער ש-15% מהרשימות עוסקות במרחב הקיבוצי ובכך אני מבקש להשלים את הפער שנוצר, בעיקר בספר "הפרויקט הישראלי" שכמעט ולא התייחס לקיבוץ. אדריכלי הקיבוץ התבקשו לא פעם ליצור אתרי זיכרון בתחומי הקיבוץ ומחוצה לו, אחד מהפעילים בתחום היה האדריכל חיליק ערד שתכנן תריסר אתרים כאלה. אחרי שהצגתי את האתר בצומת בית קמא לחטיבת יפתח ואת האתר לחללי קרית טבעון, אני מציג את אתר ההנצחה שעיצב ב-1969 לזכר חללי שיירת יחיעם, שאחיו היה בין הנופלים.

.

IMG_2821

מראה כללי של אתר הזיכרון לחללי שיירת יחיעם בתכנון האדריכל חיליק ערד

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באנדרטה לחללי קרית טבעון בתכנון חיליק ערד

מה שנשאר לי בראש זו האוטוסטרדה שחוצה את קרית טבעון. הייתי שם רק שעה קלה ועצרתי ההשראה לעיצוב נבעה מצורתו של מחסום טנקים שהועצם לממדים מפלצתיים. כדי להתרשם מגן זיכרון ומהאנדרטה. עוד אנדרטה. כביש 75 חוצה את היישוב ממערב למזרח והוא הופך עם הזמן להיות יותר ויותר סואן. נקודת המפרק של היישוב, היא מעצור בתוך זרם המכוניות האין סופי החוצה את קרית טבעון ומפריד בין הקריה מדרום לטבעון שמצפון.

בנקודת המפרק יש את גן הזיכרון הגדול והסתמי, ולצידו ספריה ומרכז הנצחה. מהעבר השני של הכביש שוכן המרכז המסחרי, ועוד מסחר שזלג לרחוב וכן גן ציבורי נוסף (גן חנה סנש). המציאות היום לא מעודדת תנועת הולכי רגל ולא נעים להסתובב עם כל הרעש של המכוניות והסכנה הכרוכה במפגש אתם. בינתיים בשטח, לא נראה שמישהו חושב למתן כאן את התנועה או למצוא פתרון כדי לשפר את המצב המאתגר. אבל נראה לי שאם קרית טבעון רוצה לחזק את המרכז שלה ולחזק את תחושת הביטחון של התושבים שרוצים להסתובב ביישובם מבלי לפחד שהם יהפכו לפיתה, כדאי לטפל במקום הזה. חוץ מבעית הביטחון המכוניות גם מייצרות רעש וזיהום אוויר כשהן נעצרות ואז מאיצות, כשבין לבין פולטות את מה שהן רגילות לפלוט.

אז אחרי שפתחתי עם משהו אחד, אני עובר למשהו אחר. למרכיב שמצד אחד הוא שולי ביישוב, אך לעומת זאת הוא עוגן של זיכרון, שער ליישוב. במקום אותיות לבנות גדולות של "קרית טבעון" (כפי שעשו בגבעתיים, רחובות וערים רבות אחרות), בחרו להציב פסל וגן בכניסה ליישוב. היתה כאן בזמנו הצהרה שהפנים של היישוב מורכבים ממרחב של פנאי ותרבות. עברו השנים ולא השכילו לעדכן את המרחבים האלה לזמנים וההרגלים שהשתנו וחבל. בשעת ערב נעימה הגן היה ריק ורק באנדרטה ישבו זוג צעירים ערבים ושוחחו על החיים.

איך הגעתי לכאן ולמה? בדרך לטיול ברמת הגולן חלפתי על פני קרית טבעון. קלטתי את האנדרטה שתכנן האדריכל חיליק ערד עליה קראתי בספר החדש שיצא עליו, ומיד פניתי שמאלה כדי לבקר בה.

.

IMG_20130613_172315

X

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באנדרטת חטיבת יפתח בצומת בית קמה

צומת בית קמה זו הצומת עם תחנת הדלק על כביש 40, רגע לפני רהט ובאר שבע (מפת מיקום כאן). עוצרים בצומת כדי לתדלק בנזין או קפה בארומה. היות ואני לא שותה קפה, העדפתי לבלות את 10 דקות זמן העצירה באנדרטה חשובה אך נסתרת.

למה חשובה ולמה נסתרת?

חשובה כי היא הוקמה לזכר חללי חטיבת יפתח. אני לא יודע עליה כלום אז פניתי לויקיפדיה. שם למדתי שחטיבת יפתח היתה של הפלמ"ח. הוקמה בעיצומה של מלחמת העצמאות, בראשית ימיה פיקד עליה יגאל אלון והיא גם נקראה על שמו. יפתח היה כינויו הסודי של אלון: יגאל פייקוביץ תל חי. חיילי החטיבה היו בכל מקום: בצפון, במרכז ובדרום. אחרי תהליך הסבה הפכה מחטיבה רגלית לחטיבת שריון והיא פועלת עד היום. סיבה שניה לחשיבותה היא האדריכל שיצר אותה: חיליק ערד, חבר קיבוץ סער ומבכירי וותיקי האדריכלים בתנועה הקיבוצית. על ערד יצא כעת ספר המסכם את פועלו, להרחבה עליו כתבתי ב-Xnet כתבה לפני כמה ימים.

נסתרת כי יחסית לגודלה ולמרות קרבתה לצומת, האנדרטה עצמה מרוחקת מהכביש ולכן השלט החום הקטן לא מספיק מושך וכמעט ואף אחד לא פוקד אותה. אולי גם ריבוי אתרי ההנצחה בארץ, דחק אותה אל מחוץ לתודעה ומחוץ לספרים, המאמרים וכתבי העת שעסקו בנושא.

ברשימה זו אני מבקש להשיב אותה מעט לתודעה.

.

IMG_9713

מרכז המבנה מלמטה

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: