ארכיון תג: חדר אוכל

סיבוב בחדר האוכל ובמועדון לחבר בקיבוץ שניר

בירידה מהגולן החלטתי לעצור בלי תכנון לראות מה יש בקיבוץ שניר. רק כשנכנסתי למועדון לחבר שנימצא במרכז הקיבוץ ובדיוק התקיים בו "כנס משתכנים" של בני קיבוץ, נזכרתי שזה בעצם מבנה שתכנן האדריכל מנחם באר, חבר קיבוץ געתון, כמו גם חדר האוכל הניצב בסמוך. לאחרונה פורסם הספר "אבני דרך, אבני מקום" שערכו מוקי צור ויובל דניאלי על יצירתו של באר. בעקבות הספר, בעוד כחודש תפתח מחדש התערוכה שאצרתי לבאר' והפעם בגלריה בבית האדריכל ביפו (11.7). את התערוכה ילווה קטלוג חדש שיצטרף וישלים את הספר.

בשתי העבודות האלה שתכנן ובנה באר בשנים 1976-1975 הוא שילב אמנות באדריכלות באמצעות שיתוף פעולה עם האמן משה סעידי, חבר קיבוץ כפר מנחם. סעידי, יצר תבליט בטון בחזית הכניסה לחדר האוכל ושני קירות קרמיקה בחזית הקדמית והאחורית של המועדון. אריחי קרמיקה מתועשים נוספים מעטרים את שני המבנים מבפנים ומבחוץ.

ועל כך ברשימה זו.

.

12891507_1255557444473835_8782225366053791654_o

ציור

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ דורות

המופע שמציג הבניין שתכנן האדריכל מרדכי זברודסקי בקיבוץ דורות מרשים לא רק בגלל שנותר שלם ובלי כמעט שינויים, אלא גם הודות למיקומו בנוף הקיבוצי: בראש גבעה ממנה יורדת המדשאה המרכזית. הבניין מנצל את הטופוגרפיה ומפנה למדשאה שתי קומות. בקומה העליונה אולם האכילה ומהטבח. בקומה התחתונה מבואה עם רחבת התכנסות ומעליה מרפסת שמאחוריה מסך זכוכית וגג הנשענים על עמודי ברזל דקיקים המדגישים את קלילות המבנה. החזית הראשית פונה לכיוון צפון, כוללת אגף ראשי במרכז השולח שתי זרועות אגפים זהים לכיוון מזרח ומערב, הנוטים מעט בזווית לאגף המרכזי. את הסימטריה שוברת הצמחייה שעיצבו צמד אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור (לימים חתני פרס ישראל).

חוץ מחדר אוכל יש עוד מה לראות בסביבה:

(1) גבעת הכלניות עם קברם של לילי ואריק שרון. הקבר עצמו הוא המשך המחיקה של הכפר הוג' ששכן כאן עד 1948. התושבים עפו מכאן לכל הרוחות ומהכפר לא נותר זכר, למעט שברי חרסים הפזורים בכל הסביבה. על האתר הזה כתבתי כאן. ובקרוב אולי תהיה גם כתבת המשך.

(2) ביתרונות רוחמה שוכנים מחוץ לקיבוץ רוחמה. את חדר האוכל בקיבוץ תכנן האדריכל שמואל מסטצ'קין, בוגר הבאוהאוס. יש גם אנדרטה שתכנן האדריכל צבי מוססקו. הבתרונות הם תופעת טבע יפה ונעימה להליכה ושווה לבקר בהם בעיקר באביב.

(3) אנדרטת חטיבת יפתח נמצאת בהמשך הכביש כשנוסעים מזרחה, סמוך לצומת בית קמה. את האנדרטה עיצב בשנות ה-60 האדריכל חיליק ערד. הקדשתי לה רשימה אותה אפשר למצוא כאן.

.

12604943_1207396119289968_8625495729920886589_o

נופים אחרים של ירוק ריחני

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשני חדרי האוכל התאומים בקיבוצים נירים ואורים

תאומים כמעט זהים הם שני חדרי האוכל של נירים ואורים, אבל את כל אחד מהם תכנן אדריכל אחר. בנירים היה זה האדריכל אברהם ארליק והבניין נחנך ב-1976, ובאורים האדריכלית רחל ניסים והבניין נחנך ב-1977. הראשון של הקיבוץ הארצי והשני של איחוד הקבוצות והקיבוצים, כך שיתכן שמי שיצר את הדמיון בין שני המבנים היה זה משרד השיכון שמימן את הפרויקטים והציב דרישות משלו, יתכן וגם הקבלן – סולל בונה וסביר להניח שגם רוח הזמן.

לא מדובר ביצירות מופת של האדריכלות הישראלית וגם לא משהו שמתקרב. אבל כן מדובר בחלק בלתי נפרד מרובד רחב של מבני ציבור מרכזיים ביישובים, מבנים שאיחדו, כינסו וייצגו קהילות ערכיות בישראל של המאה ה-20, קהילות עם חזון. מבנים בעלי ייעוד זהה ששינו את פניהם בכל יישוב בו הוקמו בהתאם למקום, לזמן, לחברה ולאדריכל שבנה אותם. מצבם הנוכחי בכל קיבוץ גם הוא משתנה בהתאם לתנאים, מרכיב שמייחד את מעמדו של כל אחד מחדרי האוכל.

תכנית שני חדרי האוכל: רחבה מרוצפת ופתוחה מנקזת אליה את שבילי הקיבוץ. ממנה ממשיכים לקומה מפולשת המובילה אל הכניסה הראשית לבניין. אולם מבואה עם לוח מודעות, חדר שטיפת ידיים, חדר דואר ובעורף חדר מכונות ומחסנים. מדרגות מובילות אל הקומה העליונה שם נמצא אולם האוכל הצמוד למטבח המקושר לרחבת פריקה וטעינה. בשני חדרי האוכל יש רמפה להולכי רגל במקום מעלית. בנירים יש טופוגרפיה טבעית כך שהרחבה והמטבח מצויים במפלס הכביש, אך באורים נדרשה הקמת רמפה רחבה למשאיות שמובילה למטבח שבקומה העליונה.

ממש במקרה אתמול התקיים אירוע לציון 70 שנה ל-11 הנקודות שהקיבוצים אורים ונירים היו שתיים מאותן נקודות. אירוע נוסף יתקיים בהמשך השנה.

ועל כך ברשימה זו.

.

12513777_1195198380509742_7972313468484854532_o

כחול טובעני

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל ובאולם התרבות בקיבוץ עין החורש

הקיבוץ הראשון שהוקם בעמק חפר היה עין החורש. כשעלו כאן על הקרקע ב-1931 (בשנתיים שקדמו לכך התמקמו החברים בחדרה), היה זה אזור של ביצות שאף אחד לא התקרב אליו, לכן כנראה הצליחו לרכוש את הקרקע. תוך זמן קצר מעת הקמתו, הוקמו בסביבה כפר הרואה, קיבוץ גבעת חיים וקיבוץ המעפיל ולאחר הקמת המדינה הצטרפו אליהם כמה מושבים. האזור הוא בעל אופי חקלאי והכביש המקשר בין כל אותם קיבוצים ומושבים חוצה פרדסים (לאחד מהם קוראים 'פרדס מיכאל') ושדות ירוקים שגדלים בהם מלפפונים. עצי ברוש ולפעמים גם איקליפטוס ששרדו את השנים משמשים קיר חי לכביש, ובשלב מסוים אפשר לטעות ולחשוב שארץ ישראל הישנה והטובה עדיין קיימת.

את חדר האוכל תכנן האדריכל קובה גבר מורכב משני שלבי בנייה. את השלב השני ששמר על אופי המבנה המקורי תכנן האדריכל אברהם ארליק. זהו מבנה חד קומתי ופשוט, אופקי הבולט הודות לגג הרעפים הגבוה המעטר אותו וכן הודות למיקומו בנקודה הגבוהה באזור.

אולם התרבות, לעומתו, שתכנן האדריכל אילון כהן הוא מבנה שזועק לתשומת לב, דוגמה לאדריכלות הראווה של התנועה הקיבוצית: גג רעפים עם שמונה שיפועים ששולח שפיצים לכל כיוון, כמו ידיים שפורצות מתוך בור ומנופפות לעזרה.

ועל כך ברשימה זו.

.

12304273_1169127529783494_1083102447358551108_o

אולם התרבות

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשלושה חדרי אוכל בקיבוצים: משאבי שדה, שדה בוקר וסמר

הקיבוצים בדרום נהנים ממצב חברתי טוב יותר מאלה שבמרכז או בצפון. את ההשערה הזו אני מבסס על העובדה שטרם נתקלתי בחדר אוכל נטוש או שאינו משמש לייעודו המקורי מצפון הנגב ועד אילות. מגוון חדרי האוכל גדול וכמו תמיד הם שונים זה מזה באופן מהותי, וזאת על אף שלכולם שימושים זהים. את חדר האוכל במשאבי שדה תכנן במקור האדריכל לאון שרמן ומאוחר יותר הרחיבו אדריכלים אחרים – מבנה חד קומתי גדול עם גג משופע שמעניק לבניין חזות כפרית. את חדר האוכל בשדה בוקר תכנן האדריכל שלמה גלעד – מבנה המאפיין את הברוטליזם המאוחר, דו-קומתי בעל חזות פיסולית. את חדר האוכל בסמר תכנן במקור האדריכל יחיאל ערד, אך לאחרונה הוא עבר שינוי, הורחב וטויח באופן שמשתלב בצבעי המדבר העוטפים אותו ובכלל בבינוי הלא רגיל ששולט בסמר בשנים האחרונות.

חוץ מחדרי אוכל, כדאי לבקר בעוד כמה מקומות באזור:

(1) קיבוץ משאבי שדה סמוך למרחצאות "נווה מדבר" (שתי דקות נסיעה), אבל שווה יותר לבקר בשבטה – העיר הנבטית הקדומה, שמבנים וככרות נותרו בה בשלמותם.

(2) בקיבוץ שדה בוקר יש את צריף בן גוריון שעבר שידרוג משמעותי לאחרונה ועכשיו חוויית הביקור באתר עדכנית וחווייתית יותר. בסמוך יש את מדרשת שדה בוקר שהיא ככל הנראה מעבדת האדריכלות האקלימית הגדולה והמגוונת ביותר בעולם. צמוד למדרשה נמצא קבר דוד ופולה בן גוריון – מהעבודות היפות של אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור. חמש דקות נסיעה נוספות תוביל אתכם לאחת מפסגות אדריכלות הנוף הישראלית – גן לאומי עין עבדת – גן מלאכותי שעיצבו יהלום וצור בלב המדבר.

(3) בקיבוץ סמר השוכן 33 ק"מ צפונית לאילת נמצא השדה הסולרי שבתכנונו השתתף האדריכל חיים דותן. לצערי, בגלל קוצר הזמן לא בקרתי בו.

ועל כל אלה ברשימה זו.

.

11722666_1088620494500865_2158895579480215078_o

יום חג בחדר האוכל בשדה בוקר

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר אוכל נטוש ובתערוכה ארמון הבדולח והמקדש הארור במוזיאון פתח תקוה לאמנות

אחד המקומות הרגועים והיפים בפתח תקוה ובכלל בגוש דן, מתקיים כבר הרבה שנים בצל. מדובר באזור שכולל מספר אתרים ששווה לבקר בהם. בשטח קטן של כמה דונמים אפשר למצוא שני מוזיאונים, בית זיכרון, גן גדול עם טנקים, אנדרטה ופארק קופים קטן, וגם חדר אוכל נטוש שניצב בראש גבעה שאכלסה בעבר הרחוק את קיבוץ גבעת השלושה עד שהתפצל ועבר למקום אחר.

"ארמון הבדולח והמקדש הארור" נשמע כמו סרט של אינדיאנה ג'ונס. כל מילה בשם הזה מעוררת את הדמיון והזיכרון. זו סיבה מספיק טובה לבקר במוזיאון פתח תקוה לאמנות, לראות האם העבודות בתערוכה שאצרה הילה כהן-שניידרמן מצדיקות את השם המפוצץ, וגם הזדמנות לבקר בחלק מהאתרים בסביבה.

ועל כך ברשימה זו.

.

12095267_1141389255890655_7123788735690291361_o

שלל

.

12119974_1141401419222772_900076670593022837_o

נטוש

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשלושה חדרי אוכל בעמק החולה: כפר סאלד, עמיר ושדה נחמיה

לא נעים לראות חדר אוכל נטוש, וזה המצב בשלושת הקיבוצים שמוצגים כאן. שלושתם שוכנים בסמיכות בעמק החולה: עמיר ושדה נחמיה גובלים זה בזה, כפר סאלד שוכן במרחק נסיעה של שלוש דקות משניהם. חדרי האוכל סגורים כבר עשור ואף יותר, והם עומדים דומים במרכז הקיבוץ.

לא רק "אוכל" היה המוקד באותם מבנים. אלה היו מקומות בהם התאספו החברים בשעות שמחה ובשעות קשות, בהם התקיימו אספות ודיונים גורליים, בהם נחגגו מסיבות ובהם הספידו חברים. מרכז החיים של היישוב כולו. נטישתם היא עדות לחברה שנטשה חזון אוטופי אותו ביקשה לממש ואף הצליחה למשך כמה עשרות שנים. נטישתם היא עדות לאדריכלות שהתרוקנה מתפקידה.

שלושה אדריכלים שונים תכננו את כל אחד מחדרי האוכל. בכפר סאלד תכנן את חדר האוכל האדריכל עירא אפרתי, בעמיר תכנן האדריכל מנחם באר, ובשדה נחמיה תכנן האדריכל אהוד שחורי שביצע את העבודה במסגרת עבודתו בחברת התכנון והבנייה אפשטיין ובניו.

ועל כך ברשימה זו.

.

11062076_1057727830923465_6396201442347484441_n

הקיבוץ

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשלושה חדרי אוכל בגבול הצפון: מנרה, הגושרים ודן

צפיפות הקיבוצים הקיימת בצפון עמק החולה מציגה ככל הנראה את מקבץ הקיבוצים הגדול על משבצת קרקע נתונה. הקרבה הגאוגרפית לא מנעה גיוון וההבדלים והפערים בין הקיבוצים גדול, בין השאר גם בעיצוב חדרי האוכל ובמצבם. את חדר האוכל במנרה תכננה האדריכלית רחל ניסים, את חדר האוכל בהגושרים תכננה האדריכלית נעמי יודקובסקי ואת חדר האוכל בדן תכנן האדריכל בוגר הבאוהאוס שמואל מסטצ'קין. כל השלושה הם אדריכלים שפעלו במסגרת התנועה הקיבוצית, אלא שבשונה מיודקובסקי שהיתה חברת קיבוץ לוחמי הגטאות, ניסים ומסטצ'קין גרו בעיר.

חוץ מחדרי אוכל, כדאי לבקר בעוד כמה מקומות באזור:

(1) במנרה יש אטרקציות כמו האומגה, המגלשה והרכבל. בתחומי הקיבוץ יש בריכת שחייה נטושה ובכלל כל הבינוי ביחס לטופוגרפיה בשילוב הנוי והנוף שווים רשימה בפני עצמה. הפעם אתעכב גם על בית התרבות שתכנן האדריכל שמואל ביקלס ועומד היום אטום ועגום.

(2) בהגושרים יש את אחת משמורות הטבע "הפרטיות" היפות ביותר שנתקלתי בהן בארץ. מסלול של קילומטר בתוך נחל זורם של מים, שהשביל שלצידו "נחצב" ועוצב על ידי אורי דימנט וקבוצת מתנדבים, בתוך צמחית נחל סבוכה שעוטפת את המטייל מכל כיוון. את מרכז הספורט בקיבוץ תכנן האדריכל ויטוריו קורינלדי. יש גם תחנת קמח עם אמת מים מחוץ לקיבוץ ואחת נוספת בתוך הקיבוץ שהפכה לפינת זיכרון.

(3) בדן יש את "בית אוסישקין" שתכנן האדריכל לאופולד קרקואר. אחת מיצירות האדריכלות המקוריות שנבנו בישראל ולפני ארבע שנים פרסם תומר גרדי את הספר "אבן, נייר" (הקיבוץ המאוחד) שהתמקד בסיפורו של המבנה מנקודת מבטו.

ובלי כל קשר: לכל הקוראים והחברים, חשוב, שוב, שתקראו את הכתבה על ההתנהלות בבצלאל.

ועל כך ברשימה זו.

.

123123

אין בו מים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשלושה חדרי אוכל בקיבוצים בנגב: כפר עזה, גבולות ומגן

את חדר האוכל בכפר עזה תכנן האדריכל ויטוריו קורינלדי. את חדר האוכל בגבולות תכנן האדריכל חיליק ערד. את חדר האוכל במגן תכנן האדריכל שמואל מסטצ'קין, בוגר הבאוהאוס, על בסיס מבנה ישן שתכנן בעצמו כמה עשרות שנים קודם לכן. כל שלושת חדרי האוכל ממוקמים בקיבוצים בצפון מערב הנגב. כל שלושת חדרי האוכל פועלים, מגישים ארוחות ומתוחזקים היטב. הביקור נערך בערב פורים.

חוץ מחדרי אוכל יש עוד מה לראות באותם קיבוצים:

(1) בכפר עזה: פיתוח נוף מרשים שכולל ברכות נוי שמדגישות את חשיבותו של מרכז הקיבוץ.

(2) בגבולות: יש את מצפה גבולות השוכן כמה מאות מטרים מהקיבוץ.

(3) במגן: יש גלריה לאמנות ובכלל בקיבוץ פזורות יצירות אמנות שיצרו חברים. יש גם מבנה קבר ערבי שלצערי לא ידעתי עליו עד אחרי הביקור.

ועל כך ברשימה זו.

.

2015-03-01 08.56.09

חדר האוכל בקיבוץ כפר עזה – אדריכל ויטוריו קורינלדי

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשלושה חדרי אוכל בקיבוצים: משמר דוד, הראל ונחשון

את חדר האוכל במשמר דוד תכנן האדריכל אריך ראש את חדרי האוכל בהראל היה זה האדריכל אברהם ארליק ובנחשון תכנן האדריכל חיליק ערד. שניים מחדרי האוכל לא פועלים זמן רב ואחד רק מגיש צהריים לעובדי מפעל באמצעות מזון שמגיע ממקום אחר. בקרתי ביותר ממאה חדרי אוכל וזה שראיתי במשמר דוד לוקח בקלות את התואר המפוקפק "הנטוש והמוזנח ביותר" שראיתי.

חוץ מחדרי אוכל יש עוד מה לראות באותם קיבוצים:

(1) במשמר דוד: יש הרבה מה לראות בסביבה וכבר כתבתי סקירה מקיפה אותה ניתן לקרוא כאן, וגם על שרידי הכפר ח'ולדה ועל הפסל שיצרה בתיה לישנסקי ביער הרצל.

(2) בנחשון: מיהרתי ולכן לא התעכבתי, אבל חוץ מפיתוח הנוף היפה יש גם סטודיו לויטראז' של אברהם שדה שאחת מיצירותיו מקבלת את פני הבאים לחדר האוכל.

(3) בהראל: רצוי מאד לבקר בשרידי הכפר בית ג'יז עליהם כתבתי כאן.

ועל כך ברשימה זו.

.

oldheder

נטוש – חדר האוכל במשמר דוד

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשלושה חדרי אוכל בקיבוצים: גבעת עוז, אשדות יעקב איחוד ותל יוסף

את חדר האוכל בגבעת עוז תכנן האדריכל בוגר הבאוהאוס שמואל מסטצ'קין והרחיב אותו האדריכל חיליק ערד. את חדר האוכל באשדות יעקב תכנן האדריכל משה (מוסה) חריף. בתל יוסף תכנן האדריכל לאופולד קרקואר והרחיב אותו האדריכל אריך ראש. שניים מחדרי האוכל פועלים ואחד כבר לא וחלקו הפך למחסן.

חוץ מחדרי אוכל יש עוד מה לראות באותם קיבוצים:

(1) בגבעת עוז: סמוך לחדר האוכל ניצב בית זיכרון שתכנן חיליק ערד, אחת היצירות היותר טובות ושלמות שהוא תכנן. כמה מטרים מגדר היישוב שוכנת העיר ג'נין שגרים בה כ-40 אלף תושבים וטרם בקרתי בה.

(2) באשדות יעקב איחוד: יש את בית קרפ שתכנן האדריכל זאב רכטר, אתר זיכרון שתכנן האדריכל ויטוריו קורינלדי. כמה צעדים משם אפשר לבקר במוזיאון בית אורי רומי נחושתן שתכננו שולמית ומיכאל נדלר עם שמואל ביקסון ובימים אלה מוצגת שם תערוכה צנועה שמסכמת את יצירתם לאורך יותר מ-60 שנה. בהמשך יש את בית דוידקה שתכנן האדריכל חנן הברון ואת פינת הזיכרון שעיצב משה הדרי.

(3) בתל יוסף: יש את בית טרומפלדור שתכנן האדריכל שמואל ביקלס. כמה צעדים ממנו מומלץ לבקר במשכן לאמנות בעין חרוד שהיה בניין המוזיאון לאמנות הראשון שנבנה בארץ ישראל.

ועל כך ברשימה זו.

.

10734045_978342835528632_418753994056229101_n

מגדל המים באשדות יעקב איחוד

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל האחרון שנבנה: בקיבוץ גזר

חדר האוכל האחרון שנבנה בתנועה הקיבוצית נחנך בקיבוץ גזר בשנת 1988. תכנן אותו האדריכל גבי גרזון, חבר קיבוץ מעין צבי. כמו עוד חדרי אוכל אחרים, גם כאן הוא כבר לא משמש כחדר אוכל, אלא משרת את הקהילה כחדר אירועים. בקרתי כאן עם שאול לפני כמה שנים. עכשיו החלטתי לחזור לתמונות שצלמתי ולשלב אותן עם הסיפור של המקום, וגם עם תמונות שקבלתי מארכיון קיבוץ גזר.

מבחינה אדריכלית לא מדובר בבניין פורץ דרך. כל חשיבותו היא מעצם העובדה שזה חדר האוכל האחרון, אם תרצו: סוגר דרך. הוא לא הרחבה או הסבת מבנה, אלא מבנה שנבנה מהיסוד כחדר אוכל. מאז, לא בנו עוד חדרי אוכל בקיבוצים. הפעם החלטתי לשוחח עם הטבח הראשי שפעל כאן במשך שנים רבות. כדי ללמוד אדריכלות רצוי ללמוד מאדריכלים, אבל לא פחות חשוב ללמוד מהמשתמשים.

ועל כך ברשימה זו.

.

10698406_913131452049771_6979623623664446278_n

חדר האוכל האחרון

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשלושה חדרי אוכל בקיבוצים: שדה נחום, חמדיה ואפיקים

שלושה קיבוצים, שלושה חדרי אוכל, עמק הירדן אחד.

שני חדרי אוכל כבר לא פעילים: שדה נחום וחמדיה. שני חדרי אוכל טובלים בצמחיה ששתלו אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור: אפיקים ושדה נחום. שני אדריכלים תכננו כל אחד חדר אוכל אחר: שמואל ביקלס בשדה נחום, שמשון הלר בחמדיה. שני אדריכלים תכננו במשותף חדר אוכל אחד: ורנר יוסף ויטקובר ואריק באומן באפיקים.

לקח לי הרבה זמן לאסוף ולארגן את החומרים שצברתי לרשימה הזו, ולכן התעכבתי. הרשימות על חדרי האוכל בקיבוצים הן הכי פחות נצפות בבלוג אבל משום מה לי הן חשובות והעיכוב מבחינתי היה שווה.

חוץ מחדרי אוכל, כדאי לבקר בעוד כמה מקומות באזור:

(1) מול שדה נחום הולכת וקמה תחנת רכבת העמק החדשה, תחנת הקצה של המסילה שנקראת "תחנת בית שאן" (עליה כתבתי כאן) ומשתלבת במבני התחנה העותמאנית.

(2) חמדיה נמצאת כמה דקות נסיעה משדה נחום, אבל שווה לבקר בדרך באתר ההנצחה שיצרו בסמוך האדריכלים אלפרד מנספלד ומוניו גיתאי-וינראוב (עליה כתבתי כאן).

(3) אפיקים הוא קיבוץ שמאד שווה לבקר בו, ולהשקיע יותר מכמה דקות. ברחבי הקיבוץ יש עבודות אמנות במגוון טכניקות: פסיפס, מתכת, עץ, פרסקו. בנוסף, יש עבודת נוי מרשימה שיצרו אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור, עבודה שמטופחת עד היום וראוי להתעכב עליה.

ועל כך ברשימה זו.

.

10624714_977295728966676_5798994648935547986_n

מגדל המדרגות בחדר אוכל של קיבוץ חמדיה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשני חדרי אוכל תאומים: גרופית בערבה ומבוא חמה בגולן

שיכפול חדרי אוכל היה דבר מקובל במסורת בניית חדרי אוכל בקיבוצים, מסורת שנמשכה כשבעים שנה. לרוב, השתמשו בתכנית חדשה אבל בהתאם לרצון החברים, ההנהגה והתקציב היה גם שיכפול של תכניות. השכפול הוא תולדה של המודרניזם ומפתיע שתנועה שחרתה על דגלה את עיקרון השוויון, יצרה כמעט לכל קיבוץ חדר אוכל אחר, שביקש להבדיל אותו מקיבוצים אחרים ולייצג את עוצמתו ואחדותו של הקיבוץ בו הוקם.

באמצע שנות השבעים הוקם חדר האוכל בקיבוץ מבוא חמה שבדרום רמת הגולן, אותו תכננה האדריכלית ארנונה אקסלרוד במסגרת עבודתה במחלקת התכנון של הקיבוץ המאוחד (על חדר האוכל שתכננה בקיבוץ כפר גלעדי כתבתי כאן). שנים ספורות לאחר מכן, החליטו בקיבוץ גרופית הנמצא בצד השני של המדינה, בדרום הערבה, להעתיק את התכניות ולבנות חדר אוכל כמעט זהה במרכז קיבוצם.

חלפו כ-40 שנה מאז נחנכו השניים והם נותרו על תילם ללא שינויים משמעותיים. חדר האוכל בגרופית: עדיין פעיל, מטופח ומתוחזק היטב. לפני שנים ספורות בחרו לצבוע אותו בגווני ורוד. חדר האוכל במבוא חמה: הפסיק לפעול כחדר אוכל ב-2006 ועמד במשך כמה שנים נטוש.

.

10678499_912050415491208_5049502079677717925_n

פינת חדר האוכל בגרופית מלמטה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באכסניית בית שאן ובניסיון הנפל לחדש את שרידי העיר הערבית

קל לראות שהאדריכל שתכנן את בניין בית הארחה של בית שאן אוהב אבן. זו אחת האכסניות המצליחות ביותר של רשת אנ"א והמקום שוקק חיים.

לעומת האכסניה המטופחת והמוצלחת, מהעבר השני של הכביש מופיעה בית שאן בשיא עליבותה. שטחים מתים, מבנים נטושים וחלקם הרוסים ואלה שמאוכלסים בנויים טלאי על טלאי. בשנים האחרונות בסיוע ממשלתי אגרסיבי היה (ועדיין) ניסיון לפתח את מה שנותר מהכפר הערבי ששכן כאן עד 1948. העבודה הופקדה בידיים של אדריכל שעשה כל טעות אפשרית. נוסף לכך ביצוע ברמה ירודה וכל ההשקעה ירדה לטמיון. בכלל, בבית שאן יש אווירה המייצגת תפיסה שמה שיש מתחת לאדמה חשוב יותר ממה שיש מעליה – תושבי העיר. הרעיון הזה לא עומד במבחן, ולמרות כל המאמצים (והיו הרבה כאלה) מה שיש מתחת לאדמה לא מצליח להתרומם. ועל כך ברשימה זו.

.

10653501_905811906115059_3175776809932892208_n

החצר הפנימית בבניין הסראייה היתה ההשראה לעיצוב האכסניה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדרי אוכל בשלושה קיבוצים בצפון: עין דור, סאסא ואיילת השחר

שלושה חדרי אוכל בתכנון שלושה אדריכלים שונים: שמואל מסטצ'קין (בוגר הבאוהאוס), חיליק ערד (יד ימינו של מסטצ'קין) ומרדכי זברודסקי עם אריך ראש (שניהם מהדור הקודם של האדריכלים בקיבוץ). כל חדר אוכל שונה, אך כולם משרתים את אותם שימושים. אחד חד-קומתי ובנוי במישור, ושניים דו-קומתיים ומנצלים את הטופוגרפיה. אחד תוכנן על ידי בוגר הבאוהאוס בגרמניה ושניים תוכננו על ידי בוגרי הטכניון בחיפה. אחד נטוש ושניים מאוכלסים ומגישים מידי יום ארוחה. אחד עבר שינויים מפליגים ואיבד את צורתו המקורית ושניים נותרו שלמים כפי שתוכננו במקור לפני כחמישים שנה.

חוץ מחדר אוכל יש עוד דברים לראות בקיבוצים הנסקרים כאן:

(1) עין דור: ישנו מבנה המוזיאון ובית ההנצחה שנמצאים מול חדר האוכל. במרחק נסיעה קצר כדאי לבקר בחנות הגבינות "שירת רועים" ולאחר מכן במאפייה "מועדון הלחם הטוב" בכפר כמא.

(2) סאסא: גן לאומי ברעם נמצא חמש דקות נסיעה משער הקיבוץ. יש שם בית כנסת עתיק שזה נחמד, אבל לא פחות חשוב לבקר גם בשרדי הכפר בירעם ששכן כאן עד שתושביו סולקו מבתיהם. הכנסייה שבמרכז הכפר פתוחה מידי פעם. כתבתי עליהם כאן.

(3) איילת השחר: אם אתם מחפשים אטרקציות, אז ממזרח לקיבוץ שוכן מתחם פינטבול. בקיבוץ עצמו יש שפע של אדריכלות: החל מהמוזיאון שתכנן האדריכל דוד רזניק, דרך בית התרבות, בית הארחה (שהיום שינה את ייעודו) ומבנים נוספים שנבנו בקיבוץ החוגג עוד חודש 100 שנה להיווסדו.

.

iinseindor

חזית בניין חדר האוכל

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדרי אוכל בשלושה קיבוצים בצפון: ראש הנקרה, עין המפרץ ולוחמי הגטאות

"חדר האוכל היה מאוד גדול ולא היה מבנה ברמה הזו בכל הקיבוץ גם מבחינת הגודל אבל גם מבחינת המרכזיות שלו" – הזיכרון הזה שהעלתה באוזני טלי שנר מקיבוץ לוחמי הגטאות על ביקורה הראשון בחדר האוכל החדש שנחנך בקיבוצה ב-1970 מייצג היטב את כל חדרי האוכל בקיבוצים. ברשימה הקודמת הבאתי שלושה חדרי אוכל נטושים והפעם אני מביא שלושה פעילים, כולם ממוקמים בגליל המערבי ובסמיכות יחסית.

חוץ מחדרי אוכל יש עוד מה לראות בקיבוצים האלה:

(1) ראש הנקרה: אתר הנקרות עם המסעדה הייחודית מבחינה אדריכלית, הממוקמת על המצוק ממש מעל הרכבל שגם הוא בעצמו יצירה לא רגילה.

(2) עין המפרץ: זה קיבוץ פשוט יפה, רגוע ושקט. הוא נמצא ממש מול ההפך ממנו – אזור התעשיה עכו, שנראה לי אזור התעשייה העלוב והמסוכן ביותר שבקרתי בו – ולכן בהחלט שווה לבקר גם בו (כתבתי עליו כאן).

(3) לוחמי הגטאות: בפינה הדרום-מערבית של הקיבוץ יש את בית אוסף הצייר משה קופפרמן (כניסה חינם), לידו בית לוחמי הגטאות שתכנן האדריכל שמואל ביקלס, אמפיתיאטרון, אמת מים וגם מוזיאון יד לילד שתכנן האדריכל רם כרמי ועליו זכה בפרס רכטר השני שלו.

.

10606044_894000230629560_3917422879956226670_n

שלג על עירי: חזיתו המערבית של חדר האוכל בקיבוץ לוחמי הגטאות

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדרי אוכל בשלושה קיבוצים בצפון: סער חניתה ויחיעם

בחודשים האחרונים הזדמן לי לבקר בכמה חדרי אוכל בקיבוצים. לא אקדיש לכל אחד מהם רשימה אלא אקבץ אותם לשלשות. בקבוצה הראשונה שלפניכם שלושה חדרי אוכל בקיבוצים סמוכים: סער, חניתה ויחיעם – שלושתם בגליל המערבי ואת כל אחד מהם תכנן אדריכל אחר. את חדרי האוכל בסער ויחיעם תכננו שניים מהאדריכלים שייצגו את "הדור הצעיר" בקיבוצים שבנו בסגנון הברוטליסטי. בחניתה תכנן אדריכל מהדור הוותיק שייצג את דור האדריכלים הראשון בקיבוצים שבנו בסגנון פסאודו-כפרי.

חוץ מחדר אוכל יש עוד דברים לראות (או שלא):

(1) סער: הסתובבתי קצת בקיבוץ ולא גיליתי משהו מיוחד. אם בכל זאת יש – אשמח לשמוע.

(2) חניתה: בעלייה לחניתה יש יער ובמרכזו מגדל תצפית שנבנה ברוח המגדל המקורי שהוקם כאן במסגרת פעולת "חומה ומגדל". בקיבוץ עצמו יש שפע של אדריכלות – גם מגורים, גם בית הארחה היסטורי, מוזיאון בבית אבן וגם אמפי ישן ויפה.

(3) יחיעם: חדר האוכל הגדול הוא לא הסיבה העיקרית לבקר כאן. ביחיעם יש כמה סיבות נוספות כמו מבצר יחיעם, חנות המפעל של מעדני יחיעם וכמה דקות נסיעה מהקיבוץ יש את עינות געתון שלצערי עכשיו הם יבשים בגלל כמות המשקעים הדלה שהיתה החורף.

.

1907416_886361044726812_7773251448723079420_n

ריק

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: