ארכיון תג: חדר אוכל

סיבוב בחדר האוכל ובשיכון המורים במדרשית נעם בפרדס חנה

את קמפוס מדרשית נעם, הישיבה התיכונית הראשונה שנוסדה, תכננה במשך עשרים שנה בשלבים האדריכלית ג'ניה אוורבוך בשיתוף המהנדס זלמן ברון. אוורבוך שהיתה מהאדריכליות הבולטות ב"עיר הלבנה" והציגה גישת תכנון מודרנית, בחרה או נאלצה לבחור בעת שניגשה לתכנן את הבינוי במדרשית נעם בגישה כפרית, כזו שמתאפיינת בשימוש בגגות רעפים משופעים וביצירת קשר הדוק בין פנים ובין חוץ, מבנים שטובלים ומתמזגים במדשאות, שיחים ועצים.

בניין יוצא דופן בקמפוס הוא שיכון המורים שאותו תכנן בשנות ה-60 האדריכל ישעיהו אילן, בוגר המדרשה. בניין שנראה שהשפעת גישת התכנון של אדריכלי הסגנון הבינלאומי של של שנות ה-30 ניכרת בו היטב.

בשונה מאולם הספורט הנטוש עליו כתבתי כאן לאחרונה, שני המבנים משמשים לייעודם המקורי, חדר אוכל ומגורים, אך הם אינם משרתים את הציבור המקורי לו הם יועדו. המדרשיה שהוקמה ב-1945, סבלה ממשבר בשני העשורים האחרונים של המאה שעברה. ב-2007 עזבה את פרדס חנה והעתיקה את פעילותה לכפר סבא. את הקמפוס פרקו לחלקים, כיום אין בו עוד את האווירה של מרחב פתוח ורציף אלא גדרות מפצלות בין האזורים השונים וחלקו גם נטוש.

ועל כך ברשימה זו.

.

חדר אוכל

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ געש

בשנות ה-70 וה-80 ליווה האדריכל מנחם באר את קיבוץ געש. באותן שנים הוא תכנן להם את המבנים להם היו זקוקים: חדר אוכל, מגורי משפחות, בריכת שחייה וגם אולם ספורט. חוץ מהמגורים הכל חוסל: חדר האוכל נסגר, הבריכה נהרסה ועליה נבנה מתחם "חמי געש" ואולם הספורט הפך לאולם שמחות. היות ובגעש פעלו אמנים רבים, שולבו במבנים ובשטחים הפתוחים עבודות שיצרו. קיר האמנות שהיה בכניסה לאולם הספורט כוסה בצבע ונעלם, אך תבליט הבטון בחזית חדר האוכל נותר.

בדרך חזרה מסיבוב בתערוכת הבוגרים של המחלקה לאדריכלות בויצו חיפה, החלטתי לעצור ולהסתובב בגעש. ב"טירה" המפורסמת שהפכה גם היא למתחם של אירועים לא בקרתי.

ועל כך ברשימה זו.

.

בוקר טוב

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל ובאמפי הנטוש בקיבוץ שפיים

אחרי הסיבוב בבית של ראובן רובין בקיסריה עצרנו בשפיים וגילינו שיש שם משהו טעים לאכול. שבוע לאחר מכן חזרתי לאותו מקום ואל אותם טעמים, אלא שהפעם גם המשכתי לסיבוב בחדר האוכל שתכנן האדריכל עירא אפרתי ובבית התרבות שתכנן האדריכל יצחק מור. שבוע לאחר מכן חזרתי שוב לאכול, והפעם בקרתי באמפי הנטוש. שבוע לאחר מכן חזרתי בפעם הרביעית לאכול והפעם בקרתי באולם הספורט שתכנן האדריכל שמואל ביקלס. את תשע התחנות שעצרתי בהן אני מביא כאן.

ועל כך ברשימה זו.

.

אמפי שפיים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ החותרים

האווירה הקיבוצית הפיסית נותרה בקיבוץ החותרים, שתי דקות דרומית לחיפה, למרות השינויים שחיסלו את הרעיון השיתופי. החותרים הופרט לפני עשרים שנה והיה הקיבוץ הראשון שנכנס להקפאת הליכים עם חובות שהגיעו ל-100 מיליון שקלים, מאז נראה שהוא התאושש. שדרת עצים וותיקים מצלה על כביש הגישה לקיבוץ. משמאל המשק, מימין מבני הקהילה והמגורים המאורגנים בקשת מסביב לדשא הגדול.

חדר האוכל הגדול שתכננה האדריכלית שלי ניסים ונחנך ב-1975, בולט בנוף אבל הוא כבר לא מקום המפגש והלב של הקהילה המקומית. בשטח של המטבח ממוקם היום גן ילדים, כך שהחיים שוקקים היום דווקא בצדו השני של הבניין. האולם בו סעדו בעבר החברים ריק, סגור ונקי. מתקיימים בו מידי פעם ריקודי עם, או אירועים מיוחדים אחרים של הקהילה.

ועל כך ברשימה זו.

.

ריק ונקי

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל ובית התרבות בקיבוץ עין חרוד מאוחד וגם: חברים מספרים על מילק

הרשימה ה-801 בבלוג שמציין החודש 10 שנים.

כתיבה על אדריכלות בעין חרוד מאוחד דורשת מחקר בפני עצמו. כשהייתי סטודנט, אז בדרך לסיור בעין חרוד, אחד המרצים הוותיקים, אריה סיון, עצר וציין שלטעמו כאן מצוי מקבץ של מבנים מהמשובחים שנבנו בקיבוצים. הוא לא טרח לפרט מה הופך את אותם מבנים לכאלה משובחים, וכך נותרתי ללא מענה. ברשימה זו אאיר רק חלק מהמבנים שכנראה סיון התכוון אליהם.

את ההיקף הגדול ביותר של מבני ציבור שתכנן האדריכל שמואל ביקלס (מילק) – שהשנה ימלאו 110 שנה להולדתו, אפשר למצוא בקיבוץ עין חרוד מאוחד, וזה אולי מה שהוביל את סיון לקבוע את מה שקבע. אולי הוא היה מעריץ גדול של ביקלס ושל עבודותיו. ביקלס היה בכלל חבר קיבוץ בית השיטה הסמוך, אלא שבקיבוצו שלו מנעו ממנו לא פעם מלתכנן. על עבודותיו בעין חרוד מפרטת אביטל אפרת שחקרה את יצירתו של ביקלס: "בעין חרוד הוא תכנן את המשכן לאמנות, את חדר האוכל ואת בית ציזלינג שהיו שלושת המבנים החשובים. חוץ מהם הוא תכנן בכניסה את מבנה הקואופרטיב שמתחולל עליו מאבק שימור רציני בגלל הצורך להרחיב את כביש 71. הוא תכנן חדר פיזיקה וחדר כימיה שהיום הם חנות ישראליאנה מדהימה ומיוחדת, מכבסה ומחסן בגדים שהיום הם כל-בו והיתה לו גם מעורבות בתכנון של בית שטורמן".

ההיבט הנופי הוא חלק בלתי נפרד מתכנית חדר האוכל. האדריכל ריכרד קאופמן תכנן את חדר האוכל הראשון של עין חרוד כבר ב-1928 שבנייתו הושלמה שלוש שנים לאחר מכן. אלא שבשנות החמישים חדר האוכל היה קטן לחברים וגם היה רצון להתחדש לעומת הקיבוץ המתחרה שקם בסמוך. ב-1961 נחנכו אגפיו החדשים של חדר האוכל בתכנונו של ביקלס. בהתאם לתכניתו של קאופמן ניצב הבניין בקצה של שדרה סימטרית וארוכה, המורכבת ממדשאה משופעת ושני מטורים כפולים של עצי דקל. מדרגות רחבות וחגיגיות מקשרות בין המדשאה ובין הבניין, שעוצב כולו כמו מרפסת גדולה ומורכבת. לאורך השנים שמר חדר האוכל על איכויותיו וגם היום הוא ממשיך לשמש לייעודו המקורי.

ועל כך ברשימה זו.

.

במדבר דברים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ כפר המכבי

חדר האוכל הראשון שתכנן האדריכל שלמה גלעד בקיבוצים שוכן בכפר המכבי והוא שונה מכל מה שתכנן לאחר מכןמבצריות היא המאפיין המרכזי של המבנים שגלעד תכנן בקיבוצים לאורך השנים: מסות גדולות של בטון וגרנוליט, כאלה שמתנשאות על סביבתן בכבדות ואטימות ובעיקר ניתן לדמיין שהן כמו מגנות על יושביהן מפני סערה מתקרבת. אך כאן חדר האוכל שנחנך ב-1966 הוא צנוע, פתוח ורגוע ובעיקר בטוח במעמדו מבלי שיזדקק למאמצים אימתניים.

בתחילת דרכו המקצועית עבד גלעד כשכיר במשרד אדריכלים קאופרטיבי שפעל במסגרת התנועה הקיבוצית ובו עבד גם האדריכל שמואל ביקלס. גלעד פרש מהקואופרטיב ברגע שנפתחו המחלקות הטכניות ופנה לדרך עצמאית בחיפה שם גם התגורר עם משפחתו. קיבוצים רבים המשיכו לשמור אתו על קשר והזמינו אותו לתכנן להם מבני ציבור, תוך שהם עוקפים את מוסדות ומרות התנועה.

ועל כך ברשימה זו.

.

גינה פנימית מקבלת את פני הבאים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ מעיין ברוך

קול שירה נעים של נערות עלה מחדר האוכל בשעת צהריים מוקדמת של יום ששי. הבניין מסתתר מאחורי צמרות העצים ובקושי נצפה ממגרש החנייה. השירה מתערבבת עם ציוצי הציפורים מבין העצים הוותיקים ומזכירה במשהו את ציור שירת המלאכים בגן עדן. טיפסתי אל חדר האוכל שכבר שנים אינו מתפקד לייעודו המקורי ושם מצאתי את האולם הגדול והריק שטוף קרני שמש, ובמרכזו קבוצת נערות, יחפות ורכונות בריכוז על גיליונות נייר רחבים, עסוקות ביצירת תפאורה לקראת טקס יום העצמאות הקרב ובא.

זהו אחד משני חדרי האוכל שתכנן האדריכל ארטור גולדרייך (2011-1929) בתנועה הקיבוצית (השני הוא במעלה החמישה). בנייתו הושלמה ב-1975 בליבו של קיבוץ מעיין ברוך השוכן 400 מטרים מגדר הגבול המפרידה בין ישראל ובין לבנון, בעמק שבין הרי הגליל והרי הגולן. היות וסיפורו של חדר האוכל במעיין ברוך נשזר בסיפור חייו האישי של גולדרייך ברשימה זו אביא את סיפורם של השניים. הסיפור המלא של גולדרייך וגם של רעייתו המעצבת תמר דה שליט, יפורסם בספר שיצא בהמשך השנה, אותו עורך ד"ר צבי אלחייני וילווה תערוכה גדולה שהוא אצר במוזיאון הרצליה.

ועל כך ברשימה זו.

.

ארץ נוי אביונה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ גבעת חיים מאוחד

דבר אחד היה משותף לכל האדריכלים בקיבוצים וזו האיבה כלפי החלטות של קיבוצים לבחור אדריכלים שאינם מהתנועה. מאפיין מרכזי לאותם מבנים היתה עלות הקמה גבוהה יחסית לעלות המבנים להם היו רגילים בתנועה. בנוסף, מבנים אלה אתגרו בגודלם ובעיצובם והעלו את רמת השאיפות של הקיבוצים האחרים, ובסופו של דבר גם את האדריכלים הקיבוצניקים.

בכירים בתנועה הקיבוצית ובהסתדרות היו חברים בקיבוץ גבעת חיים מאוחד, אך הם בחרו להפקיד את תכנון שני מבני הציבור הגדולים והייצוגיים שלהם בידיהם של אדריכלים עירוניים. את בית התרבות עליו כתבתי כאן לפני כמה ימים תכנן האדריכל יצחק מור. את חדר האוכל תכנן סניף מקומי של חברת הנדסה ותכנון אמריקאית, כשעל המלאכה ניצח האדריכל אהוד שחורי שעבד בחברה.

חדר האוכל שהיה מהגדולים שנבנו בקיבוצים נותר בדיוק כפי שהיה כשנחנך ב-1984. מאז הוא איבד את מעמדו התפקודי בקיבוץ והוא כבר לא פעיל. חדר האוכל נטוע בראש הגבעה עליה הוקם הקיבוץ ועל שמה הוא נקרא. הוא ניצב יחד עם מגדל המים ועץ האורן, שמשלימים את הקומפוזיציה של האתר שבעבר היה מקור החיים של הקיבוץ: הצומח, המים והקהילה האידאולוגית.

ועל כך ברשימה זו.

.

חיים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל ובית הכנסת בקיבוץ שלוחות

למרגלות הגלבוע שוכן כבר קרוב ל-70 שנה הקיבוץ הדתי שלוחות, עדות לכך שדתיים מסוגלים להקים ישובים המתבססים על רעיון אוטופי שיתופי, של עבודת אדמה, תעשייה ותיירות. שלוחות הוא גם דוגמה לשיתופיות בין קיבוץ דתי וקיבוץ חילוני – רשפים. שני הקיבוצים הוקמו בסמיכות זמנים וגאוגרפית ולאחרונה הקימו השניים על אדמותיהם בתמיכת הסוכנות היהודית, את היישוב הקהילתי שלפים – יישוב דתי-חילוני.

בית הכנסת בשלוחות הוא פנינה אדריכלית נוספת שתכנן האדריכל יוסף שנברגר (1965) וחדר האוכל המתאפיין בסגנון ברוטליסטי הוא של האדריכל לאון שרמן (1981). שני המבנים ממשיכים לפעול מידי יום ולתפקד בייעודם המקורי כמרכז לקהילה המקומית.

ועל כך ברשימה זו.

.

אורות

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל ואולם הספורט בקיבוץ כרמיה

בקיבוץ כרמיה חזרו ונפגשו האדריכלים שמואל מסטצ'קין ומנחם באר – הראשון תכנן את חדר האוכל והשני את אולם הספורט. מסטצ'קין יצר חדר אוכל צנוע, לו העניק חזות ייחודית הודות לשימוש בהצללות קבועות אותן עיצב בצורת קליפות בטון. גם באר יצר הצללות על פתחי החלונות באולם הספורט, אלא שהוא בחר להציב כמנהגו במרכז החזית קיר אמנות שיצר חבר הקיבוץ האמן קלמן שמי.

היקף האדריכלים שפעלו בתנועה הקיבוצית הוא יחסית לא גדול, ומסטצ'קין ובאר היו שניים מהבכירים והפעילים שבהם. רבות מעבודותיהם פזורות בכל רחבי הארץ, בעיקר בקיבוצים אך גם במוסדות אקדמיה ותרבות. מסטצ'קין תכנן רבים מחדרי האוכל בקיבוצים ובאר תכנן שם רבים מאולמות הספורט. קיבוץ כרמיה אמנם הוקם ב-1950, אך שני מבנים אלו נבנו בסופה של תקופת שגשוג בבנייה הקיבוצית בה בנו בכרמיה לבד משני אלה גם מבני מגורים, רפתות, מרכז מזון, מכון חליבה ודרכים.

ועל כך ברשימה זו.

..

באר בקיבוץ

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית כנסת וחדר אוכל במושב בני דרום

נסעתי עם שאול לאשדוד ובדרך החלטנו לעצור במושב בני דרום. לא הייתי שם אף פעם ורציתי לראות אם יש מה לראות, ואכן יש: בית הכנסת במושב בני דרום הסמוך לאשדוד הוא פסגת יצירתו של האדריכל אליהו משאלי, שתכנן כ-40 בתי כנסת וגם בתי ספר. המבנה בולט הודות לצורתו הייחודית המכוונת את המבט אל השמיים ובכך מרמז לתוכנו של המבנה שנועד לכנס מתפללים.

דבר נוסף מיוחד הוא העובדה שבני דרום היה קיבוץ עד 1961, אז החליטו החברים להפוך למושב שיתופי. הודות לכך, אין כאן חלקות חקלאיות בצמוד לכל בית, אלא כמו בקיבוץ יש מרכז עם מבני ציבור, רחבה גדולה, מדשאה וגם חדר אוכל, יש אזור משק ויש אזור מגורים.

ועל כך ברשימה זו.

.

-8-

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ נגבה ובעוד כמה מקומות

יותר מכל קיבוץ אחר הפכו חברי קיבוץ נגבה את קיבוצם לאתר מורשת לקרבות הקשים שחווה היישוב במלחמת תש"ח ולמעשה הפכו אותו למוזיאון פתוח. את הבאים לקיבוץ מקבל שיחזור מדויק יחסית של פרויקט "חומה ומגדל", לאחר מכן בית קברות צבאי שבקצהו פסלו המונומנטלי "המגינים" שיצר האמן נתן רפופורט, טנק מצרי, שדרת הפיקוסים ומגדל המים המופגז.

נוסף על אלה יש בנגבה שתי עבודות של האדריכל שמואל מסטצ'קין (2004-1908), בוגר הבואהאוס ומבכירי אדריכלי התנועה הקיבוצית: חדר אוכל ומועדון לחבר "בית ברזילי" המשמש גם כאולם קונצרטים קאמרים. הקיבוץ הופרט ואיבד את ערכו כזירה שיתופית. חדר האוכל ריק וחלקו הוסב למשחקייה לילדים קטנים והמועדון הפסיק להיות מקום מפגש – אך עדיין ניתן להתרשם מהיצירה הגדולה והאוטופית שהותירה אחריה התנועה הקיבוצית.

ועל כך ברשימה זו.

.

אני כל-כך אוהב להיות אחרי הכל!

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל ובית התרבות בקיבוץ ארז

בימים אלה עוברים שינויים חלק מחדרי האוכל בקיבוצי עוטף עזה, אחד מהם הוא זה בארז שהופך ממש עכשיו לאולם לחוגים. תקרת העץ הוסרה והונחה במטבח הנטוש, הכסאות והשולחנות נאספו גם הם ורוכזו בסככה צמודה למטבח. גופי התאורה הייחודיים מתוצרת הארץ תלויים ברישול, חלקם שבורים וככל הנראה יוחלפו במנורות חדשות תוצרת סין. קבוצת שיפוצניקים מסיידת את הקירות כשאיש ביטחון יושב בחוץ ומשחק בטלפון. ממש ממול באותה שעה מתכנסת בחדר הישיבות המעוגל אספת חברים.

את חדר האוכל הבנוי הראשון בקיבוץ ארז תכנן האדריכל אלכס קסטן מקיבוץ גבעת חיים איחוד ב-1960. אחריו הגיע האדריכל ויטוריו קורינלדי מקיבוץ ברור חיל שתכנן את הרחבתו ב-1972. זמן קצר לאחר מכן, ב-1975, הוזמן האדריכל ארטור גולדרייך מתל אביב במטרה להשלים את מרכז הקיבוץ ולהקים בית תרבות (בנייתו הושלמה רק ב-1985). גולדרייך, כמו קורינלדי, השתמש בבטון כחומר בנייה עיקרי. בנוסף, כדי להדגיש את מעמדו של המקום וליצור סביבה פעילה ומושכת, יצר גולדרייך רחבה גדולה ומעוצבת בין שני המבנים.

ועל כך ברשימה זו.

.

16835876_1566488896714020_6770016198532758218_o

יש דבש בכוורת

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל ובית התרבות בקיבוץ נווה איתן

קיבוץ נווה איתן הוקם במסגרת פרויקט "חומה ומגדל" ב-1938, אך רק שלושים שנה מאוחר יותר נבנה בו חדר אוכל שהחליף צריף ישן. חדר האוכל נחנך ב-1967, רגע לפני שהבנייה באמת הושלמה, מהסיבה שחדר האוכל שפעל בצריף עץ נשרף והחברים נותרו ללא קורת גג לארוחות. למרות המאמצים לא הצלחתי לגלות את זהות אדריכל חדר האוכל.

לעומת המבנה האופקי של חדר האוכל, בולט בקצה השני של נווה איתן "בית קולין" – בית התרבות אותו תכנן האדריכל שמואל ביקלס. גם המבנה הזה כבר לא מתפקד, אלא שבשונה מחדר האוכל, זהו אחד מבתי התרבות המרשימים ביותר שתוכננו בתנועה ועל אף שעבר שינויים לא מוצלחים, צורתו המקורית והייחודית עדיין אופנתית ורלוונטית. הוכחה לכך ניתן למצוא במספר מבנים שנבנו ממש לאחרונה וגם אליהם אתייחס כאן.

ועל כך ברשימה זו.

.

14700965_1420050871357824_1425864548233970006_o

מתייפה מיום ליום

להמשיך לקרוא

סיבוב על סדרת הצעות לתכנון חדר האוכל בקיבוץ אפיקים

מצלחת מעופפת ועד קופסת גפרורים – זה בערך מנעד הצורות שהגה לחדר אוכל חדש האדריכל שמעון פובזנר (1999-1919). במשך שנה, בין 1956 ל-1957, ניסה פובזנר באמצעות תכניות עשויות ביד אמן לשכנע את חברי קיבוץ אפיקים שבעמק הירדן להחליט שהוא זה שיתכנן להם את חדר האוכל. לבסוף העבודה נמסרה לאדריכלים אחרים (ועל כך כתבתי כאן), וכל מה שנותר זו סדרת גיליונות, שמוכיחה עד כמה יצירתי וכשרוני הוא היה.

פובזנר עבד תשע שנים במשרדם של האדריכלים אריה שרון ובנימין אידלסון, לאחר מכן פתח שותפות קצרה אך פוריה עם האדריכל אברהם יסקי, וכששותפות זו באה על סיומה יצא לדרך עצמאית. בין השנים 1954 ו-1964 היה מעורב בתכנון מוסדות ידועים ומכובדים ובהם הספרייה הלאומית בירושלים, בנייני הפקולטות בקמפוס גבעת רם, משכן הכנסת, מכון ון ליר, האקדמיה הלאומית למדעים, בית הספר התיכון ליד"ה ובית החייל בתל אביב.

אנחנו כבר בשלבי עריכה והפרק על חדר האוכל לא הצליח להשתלב בכל המבנה וכנראה יישאר בחוץ. את הספר החדש עליו אני עובד עם ד"ר צבי אלחייני אנחנו מקווים להוציא לאור בעוד כחצי שנה.

ועל כך ברשימה זו.

.

14324556_1386585408037704_1625856327524566635_o

חדר אוכל עגול

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר אוכל במחנה חמאם אל מליח הנטוש במזרח השומרון

הכפר תיאסיר הוא כפר קטן במזרח השומרון, שנייה לפני בקעת הירדן. הכפר עצמו נמצא כיום תחת שליטת הרשות הפלסטינית ותושביו מתפרנסים בעיקר מגידולי שדה. בכניסה המזרחית לכפר חוצה את הכביש מחסום צה"לי לא מאויש ופתוח למעבר. מצידו האחד של המחסום יש מוצב זעיר עם פילבוקס המוקף בגדר בטון גבוהה. המוצב מאוייש על ידי כוח צבאי מגדוד 41 "אריות הירדן". מצידו השני מחנה צבאי גדול ונטוש.

מחנה חמאם אל מליח הוקם כבסיס אימון חטיבת צנחנים. לאחר מכן שימש את גדוד 97 ואז כמוצב בגזרה הצפונית של חטיבה מרחבית הבקעה (את המידע קבלתי מדובר צה"ל). באוקטובר 1993 "פורק" (כלשון דובר צה"ל) בעקבות "הסכמי אוסלו", אך העזובה היא רק לכאורה, היות ונראה כי הצבא ממשיך לשמור על הקרקע והשכנים הפלסטינים לא מעזים להיכנס למחנה הנטוש. ואכן בדיקה מול הצבא גילתה כי המחנה משמש את צה"ל כמשטח אימונים. למרות שאף אחד כבר לא מפעיל אותו ואפילו הגדר ההיקפית שלו נהרסה ברובה, המחנה עצמו נותר כמעט שלם. חדר האוכל הענק שהיה פעם שוקק חיים ויכול היה להאכיל גדוד מלא בו זמנית, דווקא הוא נהרס בחלקו. ההרס נגרם כנראה על ידי כמה סוחרי מתכות שהגיעו לכאן ופירקו חלקים שונים בגג. דוד מים ענק נותר שלם וכך גם חדר הקירור ושאר מתקנים טכניים.

ועל כך ברשימה זו.

.

13329335_1298002370229342_5834689808486933252_o

רוחות בצמרת הרטיטו

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר אוכל בקיבוץ גלגל, בעין סוכות ובתערוכה במוזיאון

הנוף הפורח של קיבוץ גלגל עומד בניגוד לנוף המדברי והצחיח של בקעת הירדן. בתחילת שנות ה-70 קמה לתחייה קצרה התנועה הקיבוצית, והמשיכה בדרך בה עצרה עם קום המדינה. התנועה חזרה ויצרה קיבוצים חדשים, שקמו בשטחים פנויים כמו הערבה, או כבושים כמו יהודה, שומרון והגולן. כבר ב-1974 הכריזה התנועה כי לא פחות מ-20 קיבוצים יוקמו תוך שלוש שנים ורובם בשטחים. זאב צור, מבכירי התק"מ, ציין שבועות ספורים לאחר הקמת קיבוץ גלגל בבקעת הירדן, כי "הקיבוץ המאוחד רואה זהות בין גבולות התיישבותיים, מדיניים וביטחוניים והוא יפעל לחיזוק מגמה זו".

הדילמה הפוליטית כנראה לא העסיקה את התנועה או החברים עד עלייתו של בגין לשלטון ותחילת הדיבורים על נסיגה. ביקור קצר בקיבוץ גלגל חושף נוה מדבר מטופח ויפיפה, מוקף גדר עם שער חשמלי ושומר, ובמרכז חדר אוכל בתכנון האדריכלית נעמי יודקובסקי. אני חוזר עכשיו משם, ברחתי מ-41 מעלות.

על סיבוב בשלוש תחנות לאורך כביש 90 ברשימה זו.

.

13198593_1286189194743993_5330978811509407952_o

יושב שומר ובפיו חליל

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשני מקומות נטושים: חדר אוכל בקיבוץ בית גוברין ותחנת משטרת טגארט בריטית

30 שנה בדיוק (בליל הסדר) חלפו מאז פתיחת חדר האוכל של קיבוץ בית גוברין, וגם בדיוק 10 שנים לסגירתו. את חדר האוכל שעומד היום נטוש במרכז הקיבוץ, תכנן האדריכל אמנון לוי.

גם תחנת המשטרה הבריטית נטושה והשנה ימלאו 65 שנה להקמתה. את היומולדת אף אחד לא יציין לא לחדר אוכל ולא לתחנה, נראה שהנכסים האלה כבר לא מעסיקים אף אחד.

את הביקור בבית גוברין ערכתי עם רועי בדיוק לפני שנתיים, כשהיינו באזור בגלל פגישה שנקבעה בסמוך. הקדמנו לפגישה בשעה כך שהיה לנו זמן לבקר חצי שעה בתחנה ולאחר מכן כמה דקות בקיבוץ הסמוך. האזור כולו שופע מקומות ששווה לבקר בהם, וכאן אסתפק בשניים הסמוכים זה לזה, שניהם נטושים וראו ימים יפים יותר. מהביקור הזה פרסמתי בזמנו רק את התחנה במסגרת כתבה ב-xnet שהציגה ששה אתרים נטושים בארץ. עכשיו כשאני מציג את חדר האוכל, נראה לי הגיוני להציג גם את התחנה הנטושה ואפילו לפתוח איתה.

.

12977001_1261747917188121_5871799508664798050_o

יש לי ארץ טרופית יפה

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: