מוזמנים להרצאה על חדרי אוכל בקיבוצים

עלייתם ושקיעתם של חדרי האוכל בקיבוצים הוא נושא שחזרתי והצגתי כאן במהלך השנים, בכל פעם אחד אחר. יותר מ-150 קיבוצים סיקרתי בבמה זו, "חלון אחורי", שהחודש מלאו לה 14 שנה. סקירות אלה התבססו על ביקורים בחדרי האוכל שרובם איבדו את מעמדם ואינם משמשים עוד בייעודם המקורי, חלקם הגדול נטוש ורק חלק זעיר עדיין פעיל. התבססתי גם על ספרות, שיחות עם מאות חברי קיבוצים ואדריכלים וכן על איסוף חומרים מארכיונים רבים שלמזלי פועלים כמעט בכל הקיבוצים, כמו גם ארכיונים נוספים, פרטיים וציבוריים.

לפני חודשים אחדים פרסמתי עם ד"ר צבי אלחייני את הספר "סעודה אחרונה בקיבוץ" בסדרת "אסיה אדריכלות" שבהוצאת אסיה. הספר, פרי מחקר וכתיבה שנמשכו קרוב לשלוש שנים (לרשותנו לא עמד אוסף, לכן היה צורך לאתר ולדלות את המידע והחומרים ממקורות אחרים), התמקד אמנם בעשייתה של האדריכלית ארנונה אקסלרוד (2019-1935), שעבדה במשך שלושה עשורים במחלקה לתכנון של תנועת הקיבוץ המאוחד והתק"ם, אך הספר מציג ראייה רחבה של התופעה, בשיאה ובשקיעתה.

בהזמנת המכון להכשרה טכנולוגית במשרד העבודה אקיים ביום ראשון הקרוב, 5.2, בשעה 12:00 באמצעות google meet הרצאה על התופעה של חדרי האוכל. אתמקד בהתפתחותה ההיסטורית ומאפייניה האדריכלים והחברתיים הייחודיים ואסיים במצב הנוכחי. ההשתתפות היא חופשית ורק נדרש להכנס בזמן לקישור הזה.

https://meet.google.com/kcb-qsan-qfe

.

בואו לאכול!

.

סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ יפתח שבאצבע הגליל

כבר קרוב ל-20 שנה שחדר האוכל בקיבוץ יפתח שבאצבע הגליל אינו משמש לייעודו המקורי. אחרי שעמד ללא שימוש תקופה, הגיעו השיפוצניקים, פרקו את העיצוב המקורי, וחדר האוכל הוסב לאולם אירועים לעת-מצוא. כיום החברים אינם פוקדים כמעט בכלל את אותו אולם רחב-ידיים, אך בקומת הקרקע האולם ששימש במקור כספרייה וכיום ממוקם בו הכל-בו, מצליח למשוך את הציבור המקומי שמגיע כדי להשלים את חומרי הגלם למה שבעבר סיפק להם חדר האוכל.

את הבניין שנחנך ב-1975 תכנן האדריכל חיליק ערד, חבר קיבוץ סער ואדריכל בכיר במחלקה הטכנית של תנועת הקיבוץ הארצי, שהתמחה בתכנון חדרי אוכל. את המבנה הוא תכנן כמבנה ביטחוני. איומי הירי מכיוון לבנון שאף מומשו מעת לעת, הובילו להחלטה לעצב את חזיתות המבנה ללא פתחים גדולים ובטח לא כאלה שפונים ישירות אל החוץ. בבניין שולבה גם אמנות – במדרגות יצר משה סעידי מקיבוץ כפר מנחם קיר קרמיקה, ובאולם האוכל יצר יוחנן בן-יעקב מקיבוץ הזורע תבליט עץ.

ועל כך ברשימה זו.

.

2022 (1975)

.

סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ נאות מרדכי

כ-20 שנה פעל חדר האוכל החדש שבקיבוץ נאות מרדכי שבעמק החולה במתכונתו המלאה, עד שהופסקו בו הארוחות בזו אחר זו והוא נותר ריק. הבניין הגדול מוקף במדשאה מוריקה ודבר לא מרמז על נטישה. גורלם של שלושת חדרי האוכל שקדמו לו ושרתו את הקיבוץ בחמישים שנותיו הראשונות היה פחות טוב, היות ושניים מהם נשרפו.

מאז שנות ה-50 תוכננו מרבית חדרי האוכל בקיבוצים בידי מחלקות התכנון של תנועות הקיבוץ השונות, ועדיין, לא מעט תוכנן בידי אדריכלים עירוניים פרטיים. קבוצה של חמישה חדרי אוכל בקיבוצים תוכננו בחברת אפשטיין ובניו, כשעל התכנון הופקד האדריכל אהוד שחורי (שבהמשך תכנן באופן פרטי חדר אוכל שישי). זה שלפנינו בקיבוץ נאות מרדכי היה השני בחדרי האוכל שתכנן שחורי ונחנך ב-1982. מבנים אלה, שתוכננו בסוף שנות ה-70 ובתחילת ה-80, הותירו רושם עז, גם קצת קנאה, אצל חברי קיבוצים אחרים וגם אצל אדריכלי התנועה הקיבוצית. אלה חדרי אוכל דומים בצורתם זה לזה שהעניקו פרשנות למבנה מרכזי במרחב הכפרי.

ועל כך ברשימה זו.

.

2022 (1982)

.

סיבוב בהגשות סטודיו לחידוש חדרי אוכל בקיבוצים

גם אם לא כל חדרי האוכל איבדו את משמעותם וחלקם מתפקד באופן חלקי או מלא, בחרו במכללת ויצו חיפה להקדיש את הסטודיו של שנה ד' לחידוש כמה מהם. שתיים מההצעות בחרו להותיר בחדר האוכל משהו מייעודו המקורי כמוקד של הסעדה וקהילה. אחרים חשבו כאן על מרכז להפקות קולנוע, מוסיקה, מחול, שיקום וגם מרכז מבקרים לארכאולוגיה ימית.

האדריכליות ניבה אבירם ומיכל בר-עוז שהנחו את הסטודיו מתמקדות בקורס הזה בעיקר בעיצוב החלל, אך דואגות להעניק לסטודנטים את הניסיון להתמודד עם רבדים נוספים במלאכת התכנון. לכן הן בחרו שלושה חדרי אוכל שונים זה מזה בסגנונם ובגודלם. בסטודיו השתתפו 15 סטודנטים שהתחלקו לזוגות. כל זוג היה חופשי לבחור מבין השלושה וגם היה חופשי להציע את השימוש החדש שאותו הוא שילב בבניין הקיים, כשהדגש בתהליך היה על העיצוב הפנימי.

ועל כך ברשימה זו.

.

2022

.

סיבוב בחדר האוכל "החדש" והסגור בקבוצת דגניה א'

אחד מחדרי האוכל שפעילותו חוסלה בעקבות מגפת הקורונה היה זה של קבוצת דגניה א' – אם הקבוצות והקיבוצים. מסורת של יותר מ-110 שנה נגדעה. לא רק מדובר במחיקה של מסורת קולינרית (הרי כמה מסעדות אתם מכירים שפעלו ברציפות 110 שנה?), אלא בחיסולו של מוסד קהילתי ועוד כזה שיתופי. היתה התלבטות אצל חברי הקיבוץ למהלך הסגירה. אלא שמספר הסועדים הלך והתמעט, החברים הבינו שהעלויות גבוהות ועדיף להשקיע בקהילה באפיקים אחרים. מגפת הקורונה שכפתה את הסגירה הזמנית, הובילה להחלטה שהזמני הפך לקבוע.

זהו חדר האוכל השלישי של דגניה א'. חדר האוכל הראשון פעל במבנה אבן שעוצב כמו חווה חקלאית אירופאית. אחריו נבנה בסמוך לו חדר אוכל בסגנון הבינלאומי. לבסוף, הוקם חדר האוכל "החדש", זה השלישי, שנחנך ב-1966 בתכנונו של האדריכל ליאון שרמן, שאף הוזמן מאוחר יותר בשנות ה-80 להרחיב את המבנה ולהכפיל את שטחו.

ועל כך ברשימה זו.

.

2022 (1966, 1983)

.

סיבוב בחדר האוכל ובית התרבות בקיבוץ תל קציר

כמו הקיבוצים עין-גב, מעגן והאון, גם קיבוץ תל קציר הוקם למרגלות הגולן ובצדו המזרחי של אגם הכנרת, כשהוא משיק לקו הגבול עם סוריה. לקרבה היה מחיר ובמלחמת ששת הימים לא היה בניין בקיבוץ שהצליח להתחמק מפגיעה ישירה של פגז. במהלך המלחמה פגע פגז סורי בצריף חדר האוכל והוא נשרף עד היסוד. במקומו הקימה הסוכנות היהודית מבנה חדש (1968) שבהמשך הורחב באופן משמעותי (1988) בידי האדריכל אילן בר-אילן מהמחלקה לתכנון של התק"ם.

ב-2003 הופרט הקיבוץ וחדר האוכל הפסיק את פעילותו במתכונתו המקורית. חלק קטן מאולם האכילה נותר לשרת את הקהילה, אך רובו פוצל לחדרים והוסב למשרדים ומעבדות. בסמוך לו ניצב בית התרבות (1980) – מבנה תלת-מפלסי שתכנן האדריכל שמשון הלר, גם הוא מהמחלקה לתכנון, וגם היום הוא כולו משמש בייעודו המקורי.

ועל כך ברשימה זו.

.

2022 (1980)

.

סיבוב בחדרי האוכל בקיבוצים מגל ולהבות חביבה

אלף מטרים מפרידים בין שני חדרי האוכל של הקיבוצים מגל ולהבות חביבה. רק כביש 6 מפריד ביניהם. זה שבלהבות חביבה ואותו תכנן בשנות ה-80 האדריכל חיליק ערד (הרחבה של חדר אוכל מ-1967 שתכנן במקור האדריכל שמואל מסטצ'קין), משמש כיום בחלקו בית ספר ובחלקו אולם מופעים ברלה. לעומתו, במגל חדר האוכל שתכנן האדריכל שמשון הלר ונחנך ב-1977, עדיין פעיל וכל חלקיו משמשים בייעודם המקורי.

אבל הקורונה השביתה את שניהם. בחדר האוכל של מגל לא אוכלים, אבל הכל-בו פתוח והמטבח שולח מנות לחברים. בלהבות חביבה ההופעות כולן בוטלו אבל בינתיים לא ביטלו את אלה שתוכננו לחודש מאי. כך שניתן לרכוש כרטיסים למופעים של רוקפור, יזהר אשדות, אתי אנקרי (לנשים בלבד) וטריפונס שמארח את חיים משה. נקווה שיתאוששו במהירות.

ועל כך ברשימה זו.

.

פשוט

.

סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ משמרות

שלום חנוך, מאיר אריאל וחנן יובל לעד יזכירו שהם צמחו מתוך קיבוץ משמרות. אבל סיבוב בקיבוץ לא חושף את נוכחותם של אותם זמרים מפורסמים שהיו כאן. רק באתר ההנצחה לבנים שנפלו, מופיע השם חנוך המנציח את בן אחיו של שלום חנוך שנפל ב-1980 בעת שירותו הצבאי בשייטת. בכניסה למשמרות היתה המולת מכוניות ואנשים כי פועלת שם מאפייה קטנה ומצליחה. בהמשך היה רגוע יותר. בשבילים הסמוכים לחדר האוכל שלטה הדממה. השבילים ריקים למרות שמדובר היה ביום שישי בבוקר. שקט כזה לא מצאתי בקיבוצים אחרים שבקרתי בהם, והסיבה לכך היא שחדר האוכל כבר אינו מתפקד כליבו של הקיבוץ. 

חדר האוכל של משמרות בתכנון האדריכל יעקב מטריקין (1981-1902), נבנה ב-1939 ומאז הוא ניצב במרכזו כמעט ללא שינוי. זה למעשה אחד מחדרי האוכל הבודדים ששרד מאותה תקופה ללא שינויים משמעותיים. כבר עשרות רבות של שנים שהוא אינו מתפקד בייעודו המקורי אלא הוסב לגן ילדים. יש דיבורים שמהמבנה ההיסטורי ישמש חזרה את כלל הקהילה, אך עכשיו הכל תקוע.

ועל כך ברשימה זו.

.

הסתננויות בתוך העשב

.

סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ בית ניר

חייו של חדר האוכל בקיבוץ בית ניר בייעודו המקורי היו קצרים. הוא נחנך ב-1977 וסיים את תפקידו עשרים שנה מאוחר יותר. הוא כולו עדיין מתפקד, אבל לשימושים אחרים. יש כאן דוגמה לאחד מחדרי האוכל הבודדים שתכנן האדריכל שמואל מסטצ'קין, בוגר הבאוהאוס, שבנוי על קומת עמודים מפולשת. יחד עם זאת קל לזהות את מסטצ'קין בבניין בעיקר הודות לטיפול בהצללות שעיצב לפתחי החלונות.

לאחרונה ביקר בארץ האדריכל פרופ' פיליפ אוסוולט, מבכירי חוקרי הבאוהאוס, ובהרצאה שלו באירוע שהתקיים בחודש שעבר הוא התפלא כיצד מקפידים לשמור מבנים בטענה שאלה "בתי באוהאוס" בעוד שאין להם כל קשר לבאוהאוס. הוא הציג שורה של מבנים שתכנן מסטצ'קין וטען כי גם אם הם לא מעוצבים כמו אותם מבנים מטויחים בלבן, חלונות סרט או עגולים, הרי שמבחינת התוכן שלהם אלה מבני באוהאוס מובהקים, כאלה שמייצגים את הרוח והאידאולוגיה המהפכנית שאפיינה את הבאוהאוס בשנות השיא תחת הנהגתם של האדריכלים וולטר גרופיוס והאנס מאייר, שמסטצ'קין למד אצלם. בניין חדר האוכל בבית ניר בהחלט שייך לקטגוריה זו.

ועל כך ברשימה זו.

.

באוהאוס בשפלה

.

סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ גלעד

את המבנים שתכננה האדריכלית ארנונה אקסלרוד אפשר לזהות בקלות. בשונה מעמיתיה האדריכלים במחלקת התכנון של תנועת הקיבוץ המאוחד, הבניינים של אקסלרוד מתאפיינים בקוים מעוגלים במפגשי החזיתות, ובשימוש בטיח שפריץ בהיר בחזית ובחומרי גמר כהים בפנים. היא תכננה תשעה חדרי אוכל בקיבוצים בכל רחבי הארץ וחדר האוכל שתכננה בקיבוץ גלעד אופייני לגישתה.

בקומה התחתונה של הבניין ממוקם כיום המועדון של הקיבוץ, בשטח שבמקור היתה מבואה מרווחת במיוחד לבאים לחדר האוכל. בקצה האולם עיצב רודא ריילינגר, אמן וחבר קיבוץ הזורע, חדר זיכרון לחללי הקיבוץ. במורד הצפוני תכנן האדריכל שלמה גלעד מתחם תרבות הכולל תיאטרון פתוח.

ועל כך ברשימה זו.

.

גלעד

.

סיבוב על עמנואל טל – חלוץ חוקרי אדריכלות הקיבוצים

"עמנואל טל הניח את אבן הפינה למחקר האדריכלות הקיבוצית בארץ", קובע צבי אלחייני על מי שערך בשנות ה-80 את המחקר החלוצי, שכאן בבלוג אתם יכולים למצוא את ההמשך הישיר שלו. עמנואל טל (1998-1925) הוא דמות אניגמטית, חוקר שנעלם ולא ניתן היה לגלות מה הניע אותו ומה היה היקף המחקר שערך.

באופן חריג, הרשימה לא עוסקת בבניין, גינה או שכונה. הרשימה מוקדשת לעמנואל טל, וזאת במטרה לשוב ולחשוף את תרומתו וחשיבותו.

במקביל למחקר של טל, נערכה עבודה חלוצית אחרת אותה הוביל מיכאל לוין ועסקה בדיוק באותן שנים באדריכלות הישראלית בהן התמקד. אלא שלעומת טל שחקר את הקיבוץ, חקר לוין את האדריכלות הבינלאומית בישראל, מה שהתגלגל לתערוכה "עיר לבנה" שהוצגה במוזיאון תל אביב, הפכה לאטרקציה וגררה אחריה מחקרים, ספרים, תערוכות ובעיקר הביא למהפכה נדל"נית. לעומת גורל מחקרו של לוין, גורל המחקר ומושא המחקר של טל לא זכה כמעט לפרסום והמשך.

ועל כך ברשימה זו.

.

שער עבודת ה-.M.A של עמנואל טל (מקור: אוסף אדר' פרדי כהנא, בית העמק)

.

סיבוב בשלושה חדרי אוכל בקיבוצים: הסוללים, עין גב וגשר הזיו

יצא לי לבקר בעוד כמה חדרי אוכל בקיבוצים. המשותף לכל חדרי האוכל האלה הוא הצניעות הקיצונית שאפיינה אותם. ההיבט העיצובי היה הדבר האחרון שעניין את הקהילה והאדריכל, וזה בא לידי ביטוי באופן מודע ולא בטעות או חוסר כשרון. לכן, בחרתי להתעכב עליהם ולרכז אותם לרשימה אחת.

אדריכל שונה יש לכל אחד מחדרי האוכל. את חדר האוכל בהסוללים תכנן מרדכי זברודסקי, בעין גב תכנן דב קוצ'ינסקי ואת חדר האוכל בגשר הזיו תכנן שלמה גלעד. בכל קיבוץ אציג כאן עוד כמה דברים שראיתי.

חוץ מחדרי אוכל, כדאי לבקר בעוד כמה מקומות באזור:

(1) הסוללים: מרחק נסיעה של עשר דקות על כביש 79 מזרחה יוביל אותך ישר לכניסה ל"מרכז המזון" באזור התעשיה של נצרת עילית (עליו כתבתי כאן),שעיצב האדריכל מיקלה סימונה – שזו גם היתה הסיבה שהגעתי לאזור קיבוץ הסוללים. שווה לבקר שם גם כדי להתרשם מהבניין והנוף.

(2) עין גב: יש את הנמל, המסעדה (שלא מומלץ לאכול בה) ועוד כמה אתרים על חוף הכנרת. לעין גב הגעתי אחרי ביקור באתר ספיר עם מנהרת המוביל הארצי (עליו כתבתי כאן). לא רחוק מכאן יש את בית תמרה הנטוש שתכנן האדריכל נחום זולוטוב (עליו כתבתי כאן).

(3) גשר הזיו: נמצא בדיוק בצד השני של הגליל, צמוד לחוף אכזיב ששם חוץ מלשבת במים (גם בחורף) למרגלות הפסל של יחיאל שמי אפשר לבקר בגן הלאומי שהיה עד 1948 הכפר אלזיב. אפשר לבקר גם בקיבוץ סער (עליו כתבתי כאן). אפשר בנחל כזיב עם המעיינות שלאורכו ובמצודת יחיעם + חנות המפעל של "מעדני יחיעם" בקיבוץ יחיעם שם יש גם חדר אוכל מרשים (עליו גם כתבתי כאן).

.

בכניסה למטבח בבניין חדר האוכל של קיבוץ הסוללים

.