ארכיון תג: זבל

סיבוב בתל שבע – העיר הראשונה שהקימה ישראל לבדואים

לפני כמה חודשים בקרתי עם טל אצל אדריכל זקן. ישבנו ושוחחנו בחדר העבודה הקטן של האדריכל, תוך שהוא שולף תצלומים ישנים. התרשמתי שהאדריכל הצליח במהלך שנות עבודתו לפעול בכמה צמתים מרתקים ומגוונים. טל דווקא התלהב מתמונה של בניין שתכנן אדריכל אחר ומשום מה נכללה בארכיונו של האדריכל זקן. טל הציע שניסע לשם בהזדמנות קרובה. עניתי שזה רחוק ושאני לא מסכים. הוא התעקש אז הסכמתי.

ביום שישי האחרון טל אסף אותי בשבע וחצי בבוקר. הצעתי שבדרכנו לבניין שראינו בתמונה ונמצא רחוק, נעצור בבניין אחר שאף פעם לא ראיתי ומאוד מסקרן אותי למצוא אותו. נתקלתי בתמונה של הבניין האחר בספר "ישראל בונה 1977". מדובר במרכז העירוני של תל שבע – יישוב בדואי בנגב. ועל כך ברשימה זו.

.

IMG_20140606_095157

במסגד הנשים…

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באתר הבנייה של מתחם שרונה ובתערוכת אדריכלות גרועה במיוחד

התערוכה החדשה במוזיאון תל אביב "כוריאוגרפיה אורבנית" שמתויגת בנישה של אדריכלות ועיצוב היא ביזיון למוזיאון תל אביב ובזבוז זמן. עדיף לקפוץ לצד השני של הקריה ולהתרשם מאתר הבנייה של שרונה. המגדלים שם כבר צומחים לגובה והמתחם ההיסטורי מקבל את הגימור הסופי ומחכה לאכלוס.

תל אביב השתנתה, ישראל השתנתה אבל המחלקה לאדריכלות ועיצוב במוזיאון תל אביב בראשות מאירה יגיד-חיימוביץ מעדיפה לעסוק בנושאים מגה-איזוטרים, להגיש אותם לצופה באופן הכי משעמם ולעטוף הכל בשפה מיושנת שלא מבינים. הגעתי לתערוכה עם ציפיות נמוכות ולא האמנתי שאפשר לרדת יותר נמוך מהציפיות שלי. בשתי הגלריות שמרכיבות את האגף מוצגות כמה עבודות וידאו משעממות ושולחן לבן מואר שעליו מונחת סדרת פסלים סתמיים. אחרי שהייתי בפתח תקוה והמילה "סתם" הדהדה לאורך כל הסיבוב שם, הרגשתי שוב גם כאן. סתם.

אבל כמו ארוחה במקדונלד'ס: פעם בשלושה או ששה חודשים אני קופץ לאכול את הקציצה הדוחה עם החסה והעגבניה, רק כדי להיזכר למה צריך להתרחק מכאלה מקומות. המחלקה לאדריכלות במוזיאון ממשיכה להיות לא רלוונטית וסתמית. יצאתי מהתערוכה עם תחושה שבזבזתי את הזמן. גם שאול, גם עמית, גם דוד וגם איתי הסכימו.

.

1604638_768186986544219_1330459678_n

שרונה בבנייה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחיריה – זבל ומיחזור והפארק שבדרך (101 תמונות) / שיר אהבה לזו שחזרה

זבל ואריק שרון זה הולך ביחד אז אני חושב שההתאמה מוצלחת: אריק קבר את הבנים והפארק יקבור את הזבל. בשל לחץ מגורמים חיצוניים החלטתי למחוק את כל הטקסט המקורי שליווה את הרשימה ובמקומו לקצר: מדובר כאן בסיבוב עם רועי בפארק אילון (הקרוי גם פארק שרון), שהודות לתמיכתה הנדיבה והחונקת של קרן ברכה הוכרזה תחרות אדריכלים למוזמנים ופתוחה, בה גבר על שאר המתמודדים האדריכל הגרמני פיטר לאץ העומד בראש משרד התכנון Lantz+Partner. את הפרוגרמה לפארק יצרה לורה סטאר.

בקיצור: רק כוכבים מחו"ל, וכחלק ממדיניות קלוקלת לישראלים נתנו את הפירורים. ככל הנראה מישהו כאן פספס את הרעיון של קיימות, ולא העדיף להשתמש במשאבים קיימים ומקומיים גם במקרה של בחירה במתכננים. התאחדות התעשיינים בישראל (בתחתית האתר שלה אפשר לשמוע את הג'ינגל) בשיתוף משרד התעשיה והמסחר לוחצים בכל כיוון לנצל את ההון המקומי (הוקם גם אתר מיוחד לכך), אך כנראה שבפארק שרון הדבר זר להם, אחרי הכל הדשא של השכן ירוק יותר – וככה זה ישאר.

 

%d בלוגרים אהבו את זה: