ארכיון תג: ורנר יוסף ויטקובר

סיבוב בשלושה חדרי אוכל בקיבוצים: שדה נחום, חמדיה ואפיקים

שלושה קיבוצים, שלושה חדרי אוכל, עמק הירדן אחד.

שני חדרי אוכל כבר לא פעילים: שדה נחום וחמדיה. שני חדרי אוכל טובלים בצמחיה ששתלו אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור: אפיקים ושדה נחום. שני אדריכלים תכננו כל אחד חדר אוכל אחר: שמואל ביקלס בשדה נחום, שמשון הלר בחמדיה. שני אדריכלים תכננו במשותף חדר אוכל אחד: ורנר יוסף ויטקובר ואריק באומן באפיקים.

לקח לי הרבה זמן לאסוף ולארגן את החומרים שצברתי לרשימה הזו, ולכן התעכבתי. הרשימות על חדרי האוכל בקיבוצים הן הכי פחות נצפות בבלוג אבל משום מה לי הן חשובות והעיכוב מבחינתי היה שווה.

חוץ מחדרי אוכל, כדאי לבקר בעוד כמה מקומות באזור:

(1) מול שדה נחום הולכת וקמה תחנת רכבת העמק החדשה, תחנת הקצה של המסילה שנקראת "תחנת בית שאן" (עליה כתבתי כאן) ומשתלבת במבני התחנה העותמאנית.

(2) חמדיה נמצאת כמה דקות נסיעה משדה נחום, אבל שווה לבקר בדרך באתר ההנצחה שיצרו בסמוך האדריכלים אלפרד מנספלד ומוניו גיתאי-וינראוב (עליה כתבתי כאן).

(3) אפיקים הוא קיבוץ שמאד שווה לבקר בו, ולהשקיע יותר מכמה דקות. ברחבי הקיבוץ יש עבודות אמנות במגוון טכניקות: פסיפס, מתכת, עץ, פרסקו. בנוסף, יש עבודת נוי מרשימה שיצרו אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור, עבודה שמטופחת עד היום וראוי להתעכב עליה.

ועל כך ברשימה זו.

.

10624714_977295728966676_5798994648935547986_n

מגדל המדרגות בחדר אוכל של קיבוץ חמדיה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הספר ללימודי סביבה פורטר באוניברסיטת תל אביב

האם בניין בית הספר ללימודי סביבה הוא באמת מקום שיהיה נעים לעבוד וללמוד בו? האם ההשקעה בכל המערכות "הידידותיות לסביבה" אכן יחסכו משאבים בעתיד או שמא מדובר בבניין שעלות התחזוקה שלו לאוניברסיטה תהיה הגבוהה ביותר למ"ר? מביקור בבניין נראה שהאוניברסיטה הכניסה את עצמה לבוץ ומשיחות עם אנשי מינהלה נראה שהיא מתעוררת רק עכשיו. מאוחר מידי. הבניין קיים ושבוע הבא יגיע השר להגנת הסביבה לקבוע מזוזה בכניסה.

הגברת שירלי פורטר שתרמה את הפרויקט ועל שמה קרוי הבניין היא למעשה טיפוס מפוקפק. פורטר שהיתה ראש מועצת העיר ווסטמינסטר (מישרה ממנה סולקה כמו טיל) היא מהיהודיות העשירות באירופה ועל מעלליה יש שפע של כתבות, אך בעברית מצאתי רק את זו. היא הואשמה בקניית קולות תמורת דירות ונקנסה על כך באחד הקנסות הגבוהים ששולמו בממלכה המאוחדת. הגארדיאן אף טען שמדובר באחת מהשערוריות הגדולות ביותר בבריטניה ויש הטוענים שבמעשיה, היתה פורטר אחראית להפסדה בבחירות של המפלגה השמרנית ולעלייתו של טוני בלייר לשלטון. לפרשה הזו שכונתה "דירות תמורת קולות" יש ערך בויקיפדיה וה-BBC אפילו שידר ב-2009 תסכית רדיו קומי על הפרשה שנקרא Shirleymander. ב-2006 פרסם העיתונאי אנדרו הוסקין את ספרו Nothing Like a Dame: The Scandals of Shirley Porter, בו תיאר וניתח את השערורייה ואת מקומה של פורטר בכל הסיפור. משום מה, כל אלה שסקרו עד היום את הבניין הזה, שכחו לבדוק מהיכן מגיע הכסף.

האם אוניברסיטת תל אביב היא כמו זונה שמוכנה לפסק את רגליה בתמורה לכסף? פורטר הפכה למוקצה ולאישיות בלתי רצויה, אך פה באוניברסיטת תל אביב חיבקו אותה. פה נתנו לה דריסת רגל אגרסיבית שאת התוצאה שלה אתם יכולים לראות היטב כאן בתמונות, או בנסיעה הבאה שלכם בנתיבי איילון בין מחלף רוקח למחלף קק"ל.

הרס ובנייה. שאול רצה לראות את נתניה, אבל נראה היה לי יותר מעניין לגלות מה חדש באוניברסיטת תל אביב. מה עשינו ומה ראינו? על כך ברשימה זו.

.

IMG_20140321_111827

מישהו תקע ביצה של דינוזאור באמצע הבניין!

.

להמשיך לקרוא

סיבוב מול הריסת חזיתות בנייני הפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב

ביום ששי עברתי עם שאול למרגלות בנייני מדעי החיים באוניברסיטת תל אביב וראינו כיצד הורסים את מערכת ההצללה שהיתה המאפיין העיקרי שלהם. כתבתי עליהם באריכות כאן. שני אנשים עמדו ועברו מתריס בטון לתריס בטון, ניתקו אותם מהחזית. התריסים צנחו למטה, תוך שהם פוגעים בקיר ולבסוף נוחתים על הצמחייה והורסים גם אותה. צמד ההורסים עבדו לבד והופתענו לגלות שאף אחד לא מפקח על מלאכת ההרס.

מה הרסו? בחזית המבנים שהוקמו ב-1973 ומייצגים את הברוטליזם הישראלי (שימוש בחומרים חשופים, לרוב בטון) הוקמה מערכת הצללה בצורת תריסים, שנוצקו מבטון והיו קבועים בחזיתות המזרחיות והמערביות בכדי להגן מפני קרני שמש ישירות. התריסים עמדו בזוית לבניין, כך שכל תריס עמד בזוית שונה בהתאם לכיוון השמש. הבניינים עוצבו באופן סולידי ורק התריסים הם אלה שהפכו אותם מסתם בניינים לכאלה בעלי נוכחות בשדרה הראשית שחוצה את הקמפוס. התריסים נוצקו באיכות גבוהה ובמהלך השנים גם נצבעו כדי להגן עליהם מפני התפוררות. מדובר כאן בבניין ירוק, שבלי הרבה מאמץ ובעלויות נמוכות הפכו אותו לבניין שמתייחס לאקלים המקומי.

אלה אינם סתם בניינים, אלא שניים שעליהם אחראים היו האדריכלים ורנר יוסף ויטקובר בשיתוף ישראל שטיין, שתכננו בין השאר את בניין גילמן ואת קריית הספורט באוניברסיטה. חוץ מהם ויטקובר תכנן את תכנית האב הראשונה של הקמפוס. ויטקובר ושטיין התמחו במערכות הצללה לבניינים שבנו, ונכתבו על כך כבר מספר מאמרים. שני בנייני הפקולטה שהושטחו כעת הופיעו בכתבי עת רבים ובכל ספר שעסק באדריכלות ישראלית. בנוסף, בתכנון הבניינים השתתף משרד המהנדסים הטוב בישראל – מילר-שנבל-צחר (שעדיין פעיל) והבניין היה נראה מתוחזק היטב.

אז למה הם נהרסו? על כך ברשימה זו.

.

1508614_804988656197385_1330461798_n

הריסות

.

להמשיך לקרוא

סיבוב ליד הבית של חנוך לוין, התחנה המרכזית הישנה ודירות בעיר

לכבוד חג הפסח אני מציע סיור קצר בתל אביב.

"העיר הלבנה" של תל אביב מוכרת לרוב בשטח שסמוך לשדרות רוטשילד ומערבה. במציאות הבתים שנבנו בשנות ה-30 בסגנון הבינלאומי מצויים גם מעבר לשטח הזה. נווה שאנן לדוגמה מלאה במבנים שהאיכות שלהם אינה נופלת מאלה שבאזור המוכרז על ידי עיריית תל אביב ואונסק"ו. המקבץ שיש בקצה המזרחי של נווה שאנן נראה לי אפילו חסר תקדים בכל העיר כולה בכמות וביצירתיות שהביעו האדריכלים באמצעות הבניינים שתכננו. לפני שלוש שנים השתתפתי בעריכת סקר מבנים לשימור לעיריית תל אביב (תחת שרביטו של אדריכל נאור מימר). בהתחלה חשבתי שנמצא 30-25 מבנים ובסוף גילינו למעלה מ-200 מבנים בעלי ערך כזה או אחר. בעירייה לא אהבו את הגילוי הזה ולפי מה שהבנתי העבודה נזרקה לפח.

ברשימה הזו לא אכנס יותר מייד לנווה שאנן, אלא רק אציג שני מבנים בעלי ערך אבל לא אדריכלי.

ביום ששי ערכתי סיור עם עוד כמה בלוגרים בעקבות דירות שניתן לשהות בהן במסגרת airbnb. אבל עד שהסיור התחיל ביקרתי בנווה שאנן לראות מה חדש עם שני מבנים שאני אוהב במיוחד באזור: הבית בו גדל חנוך לוין בנווה שאנן והתחנה המרכזית הישנה. אחר כך המשכתי לדירות.

-תחנה 1-

אני חושב שמי שרוצה להבין טוב יותר את הכוראוגרפיה של הדמויות במחזות של חנוך לוין, בעיקר אלה השכונתיות (להבדיל מהמחזות המיתיים כמו המדמה או כריתת ראש), כדאי לו להכיר את המרכיבים שיוצרים את המפגשים בין אנשים כפי שמופיעים במחזותיו ונראה לי שמהמקום הזה הוא קיבל את ההשראה: (1) הבדלי המפלסים בין הרחוב לכניסה לבניין, בין הרחוב והמרפסת, בין מרפסת למרפסת ולחלון, וכמובן בין הקומות השונות. (2) אזורי הביניים בין הבניין לרחוב, המרפסות והחצרות האחוריות.

.

IMG_6288

הבית בו התגורר חנוך לוין ואימו בשכונת נווה שאנן. מבנה בסגנון הבינלאומי, במרפסת אפשר לראות את דובה.

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין שרמן ובניין בריטניה למדעי החיים / אוניברסיטת תל אביב

צמד בנייני הפקולטה למדעי החיים באוניברסיטה הם לא חלק ממסלול ההליכה שלי בקמפוס וגם אני לא מכיר אף אחד שלומד שם. לכן, הדבר היחיד שעניין אותי בהם היה העניין שהם תאומים כמעט זהים. מדוע תכננו אותם כמעט זהים? הרי תכנית האב של הקמפוס הציגה אנסמבל של מבנים שלכל אחד מהם עיצוב ומידות שונים. אבל  חוץ מהנושא האדריכלי: ביקרתי בבניינים, הסתובבתי פה ושם ובאחת ממעבדות ההוראה מצאתי בויטרינה הגדולה לצד נחשים ושאר חיות, גם עובר של תינוק בתוך צנצנת. איך אנשים לומדים בכזה מקום?

את תאומי מדעי החיים שבנייתם הושלמה ב-1973, תכננו האדריכל ורנר יוסף ויטקובר וישראל שטיין (אותו צמד שתכנן קודם לכן את בניין גילמן), ועל כך ברשימה שלפניכם.

.

בניין בריטניה וברקע משמאלו בניין שרמן

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין גילמן / אוניברסיטת תל אביב

ניסן אלמוג הוא סטודנט לתואר שני בגאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב ולוקח כמה קורסים בבניין גילמן: "החלק האהוב עלי בבניין הוא ציר ההליכה שחוצה אותו לכל אורכו. אתה עובר בו ורואה כל הזמן אנשים. זה מקום שמאפשר הרבה מאד מפגשים".

הוא ממשיך: "בין כל המסדרונות, החדרים והכיתות שאפשר ללכת בהם לאיבוד, בתוך כל הגנריות יש לך פתאום את התיאטרון, שנראה מרגיש וחי כמו תיאטרון. זו מעין הפתעה שאתה לא יכול לצפות לה… אבל לפני גילמן יש את 'הדשא של גילמן' עם הפעילות החברתית והפוליטית שמתרחשת בו".

אחרי שכתבתי בעבר על חלק מהמבנים הותיקים בקמפוס, אני כותב הפעם על בניין הפקולטה למדעי הרוח, המוכר גם כבניין גילמן.

.

דוקא באגף הדרומי נמצאת הכניסה הראשית והמרשימה לבניין גילמן

.

הכניסה הראשית ב-1965 רגע לפני שהושלם הבניין וללא הקומה העליונה שנוספה בשנות ה-70 (מקור: ארכיון אוניברסיטת תל אביב)

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: