סיבוב קצר בעיירה באקה אל-גרבייה

האזור הצר ביותר במדינת ישראל מהבחינה הגיאו-פוליטית, הוא הקטע שבין נתניה לסדרת הכפרים הערבים השוכנים במזרח השרון: טול כרם (המצויה בתחומי הרשות ומעבר לגדר ההפרדה), ימה, ביר א-סיכה, מרג'ה, איבתאן, ג'ת וכן באקה אל-גרבייה.

אני כבר חי במדינה הזו לא מעט זמן, ונראה לי שזו בושה שטרם ביקרתי באזור ולכן המטרה המרכזית של הסיבוב שערכתי עם שאול ביום ששי האחרון, היה ביקור באזור מזרח השרון.

בניין המכללה האקדמית לחינוך אלקאסמי

סיבוב בשרידי כפר ערבי נשכח בצור נתן

השבוע התעוררו ביישוב צור יצחק כמה מתושבי המקום ונעלבו מרשימה שכתבתי ובה פרסמתי את התרשמותי מהמקום. התגובות היו מתלהמות, ואחרי שרועי קרא אותם הוא טען שעצם העובדה שיש כאן תגובה כה חריפה מצד קבוצת תושבים מעידה על בעיה עמוקה אף יותר ממה שאני חשבתי.

דווקא אחד מהמגיבים היותר שקולים סיים את דבריו בהזמנה: "בפעם הבאה שאתה בא לבקר ומצלם את גרם המדרגות שלי, תדפוק בדלת ואראה לך את הגינה שלי". המשפט הזה הקפיץ אותי, והחלטתי להעלות בכל זאת רשימה שתעסוק אומנם לא בגינה של אותו מגיב מצור יצחק, אלא באתר המצוי מרחק יריקה מהגינה. בשונה מגינות צור יצחק, כאן מדובר במקום בעל ערכי תרבות ומורשת, ערכים טכנולוגים וערכי טבע ונוף. אין שלט ואין הסבר וכל המקום נראה כשטח הפקר שמחכה לבולדוזרים שיבואו וימחקו אותו ויקימו מגדלי מגורים מחופים באבן מלאכותית, חניון תת-קרקעי ומעלית. אז הנה זה ותלמדו משהו:

באותו יום ששי שבקרתי במהלכו עם שאול בכפר קאסם, קיבוץ אייל, צור יצחק, טירה, רעננה וקיבוץ רמת הכובש – אז גם הגענו ליישוב השוכן כמה עשרות מטרים מזרחית לצור יצחק ונקרא צור נתן. מדובר במדרונות המערביים של השומרון, המשקיפים על כל השרון ומישור החוף, ולכן התצפית מהמקום היא מהמוצדקות בתצפיות ישראל! או כמו שאריק אמר בהזדמנות אחרת: כאן יש את המרפסת של המדינה.

.