ארכיון תג: הפרויקט הישראלי

סיבוב במתחם שתכנן סלו הרשמן בשכונת גילה

זה פרויקט שסנדי בטוח יאהב – אין כאן בטון אלא אבן ירושלמית כשרה למהדרין. אחרי שהלכתי לראות את המרכז המסחרי של גילה, חציתי את הכביש הרחב (שלושה נתיבים לכל כיוון) והגעתי ישר לשער המבצר שתכנן האדריכל סלו הרשמן בסוף שנות ה-70. מדובר במתחם מגורים המורכב מקבוצת מבני חצר סגורים, כשבכל אחד מהם שערים גדולים שבראשם קשת.

תהיתם פעם מי תכנן את סינמטק תל אביב, את בניין תיאטרון באר שבע, את שכונת רמת הדר בגבעת שמואל או את הארובה עם שני קובוקטהדרונים בקצה בית חולים הלל יפה בחדרה?? את כולם תכנן סלו הרשמן. בשנות ה-70 וה-80 הוא גם פיתח מודל של בניין ומתחם מגורים למשרד השיכון שנבנה במעלה אדומים (עליו כתבתי כאן), פסגת זאב, טירה ולוד. כאן, בגילה, הצליח הרשמן ליצור מתחם שלם רעיונית ותפקודית.

המתחם בגילה הוא ככל הנראה הפרויקט הכי ידוע של הרשמן. אולי בזכות השער והעיצוב הסימטרי הצליח הפרויקט להתפרסם ולהיזכר יותר מכל פרויקט אחר בשכונות שנבנו בשנות השבעים סביב ירושלים. המתחם שתכנן התפרסם בכל במה אפשרית: כתבי עת ישראלים ובינלאומיים וכן בספרים ישנים וחדשים. הוא נחשב לסמל של תקופה – שירת הברבור של הסגנון הברוטליסטי הישראלי. שנים ראיתי אותו רק בתמונות, עכשיו סופסוף בקרתי בו. לאחר הביקור גברה סקרנותי ולכן גם קפצתי לבקר את הרשמן במשרדו, ועל כך ברשימה זו.

.

IMG_20140220_152903

שערי שמיים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במרכז שכונת גילה

האם באמת האדריכלים שתכננו את גילה חשבו שיהיה פה מקום תוסס ומלא חיים? כיצד הם דמיינו שאנשים ימלאו את הכיכר, ישחקו ויתווכחו? הם באמת חשבו שבני אדם אוהבים לראות אבנים בכל מקום: קירות, מדרכות, מדרגות, ספסלים? כבישים רחבים שקשה מאד לחצות? בלי עצים או צמחיה? בניסיון לקבל תשובות שקלתי להתקשר ולשאול את האדריכלים, אבל במחשבה שנייה, מה הם כבר יכולים לענות.

את מרכז גילה שנחנך ב-1971, תכננו האדריכלים אברהם יסקי, יעקב גיל ויוסי סיון. שלושתם גרים הרחק בדירות יקרות בתל אביב, הרחק מכל אותם אנשים שנאלצים לגור ולפעול בתוך הזירה שהם תכננו כאן לפני 40 שנה. גילה היא פריפריה שתוכננה כפריפריה ירושלמית. זו לא היתה בעיה כל כך גדולה אם היה מדובר במבנה או מתחם אחד, אבל הבעיה של גילה היא המסה. מדובר בעשרות מתחמים וביותר מ-13 אלף יחידות דיור שתוכננו על פי קונספציה מנוכרת שמעודדת הזנחה וחוסר שייכות.

לפני 100 שנה בנו היהודים שכונות גנים, בשנות ה-30 וה-40 הקימו את יישובי "חומה ומגדל" את הקיבוצים ואת מעונות העובדים, בשנות ה-50 בנתה ישראל את עיירות הפיתוח ושכונות השיכונים, בשנות ה-60 הוקמו ערים כמו ערד וכרמיאל שניסו לשפר את מודל עיר הפיתוח, בשנות ה-70 הרחיבו את הערים ובמהירות יחסית שוק הקבלנים החל להתחזק לעומת הבינוי הממשלתי שהלך ונחלש. גילה היא "שירת הברבור" של משרד הבינוי והשיכון. היא מורכבת ממארג שכונות, על שטח של כ-3,000 דונם שממנו רק כשליש שטח בנוי. קבוצת אדריכלים גדולה (כמו רם כרמי, סלו הרשמן, גיורא גמרמן, משה לופנפלד, אריה ואלדר שרון, גרשון צפור, משה לוי) היתה מעורבת בתכנון הכולל והמפורט שלה. ברשימות הבאות אתעכב על כמה מהמתחמים שבקרתי בהם, והפעם אציג את מרכז גילה.

.

1622719_789087491120835_130741062_n

מרכז גילה

.

להמשיך לקרוא

ערב עם הנדלרים ביום שני הקרוב

ביום שני הקרוב (29.7) יתקיים האירוע היחיד במסגרת התערוכה "עבודת צוות – עבודות משרד נדלר נדלר ביקסון גיל עם אלקון, 2010-1946" שאצרתי יחד עם ערן טמיר-טוויל. האירוע יכלול שיחה בין צבי אפרת ובין שולמית נדלר ומשה גיל. התערוכה והאירוע מתקיימים בגלריה בבית האדריכל (רחוב המגלדור 15, יפו) בשעה 20:00. הכניסה חופשית. את התערוכה מלווה קטלוג המחולק חינם עד גמר המלאי.

צבי אפרת: אדריכל ומורה, לשעבר ראש המחלקה לאדריכלות בבצלאל, מחבר הספר "הפרויקט הישראלי" ואוצר תערוכה תחת אותו שם.

שולמית נדלר (90): שותפה מייסדת במשרד שנשא בין השאר את שמה החל מ-1946. זכתה בגיל 23 בתחרות לתכנון קמפוס המדרשה החקלאית ע"ש רופין בעמק חפר.

משה גיל (80): שותף במשרד החל מ-1970.

לפרטים נוספים גלשו לדף האירוע בפייסבוק.

.

ערב עיון

להגדלה – לחצו על התמונה

. להמשיך לקרוא

סיבוב בבית העיר / חידוש בית העירייה הישן בתל אביב / תריסול

ביום ששי על הגג של בניין עיריית תל-אביב הישן, נערכה השקה קטנה ואינטימית לכל הצוותים שהשתתפו בהקמתו של הפרויקט הזה שאמור להוות את המוזיאון לתולדות העיר העברית הראשונה וזו שנותרה בסופו של דבר גם הכי חשובה. היות והשתתפתי בפרויקט, לא כאדריכל אלא כידען – הוזמנתי לבקר במקום קודם לפתיחתו הרשמית לקהל הרחב, בעת שהתצוגה עדיין לא מפריעה לארכיטקטורה. ועל כך ברשימה זו.

 

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: