ארכיון תג: העיר הלבנה

סיבוב בבית חביב ברחוב שלמה המלך 33-31

בין כל אותם מבני מגורים שנבנו בשנות ה-30 וה-40 בתל אביב, הבניינים בצורת האות ח' שנבנו על זוג מגרשים צמוד הם מהמיוחדים ביותר. ברחוב שלמה המלך קיים מקבץ של אותם מבנים שהבולט שבהם הוא זה שתכנן האדריכל שלמה גפשטיין במספרים 33-31 ובנייתו הושלמה ב-1940. למרות שגפשטיין נהג לתכנן את בנייניו כשהם נקיים מקישוטים, בבית חביב ניתן למצוא שפע של קישוטים החל מהריצוף, דרך החזיתות ועד לתקרה. למרות שגפשטיין הוא זה שחתום על התכניות, יש אפשרות שאת העיצוב יצר אדריכל אחר שזהותו לא ידועה.

הבניין שימש כבית דירות להשכרה ובמשך שנים ארוכות פעל בו בית מגורים לנזקקים בשכר דירה נמוך במיוחד. חברי להקת "החברים של נטאשה" התגוררו בו בשנות ה-90 וכאן הם יצרו את השירים המוקדמים שהרכיבו את אלבום הבכורה שלהם. הודות לכך, הופיע הבניין בסרט תיעודי שנערך על הלהקה זמן קצר לאחר מכן ודרכו ניתן לראות כיצד היה הבניין עלוב ומוזנח. מצבו כיום מצוין והוא מתוחזק היטב.

ועל כך ברשימה זו.

.

ריצוף

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית ברחוב פיארברג 32-30 בתכנון יצחק רפופורט

השקט התמידי ששורה על רחוב פיארברג המקביל לשדרות רוטשילד, הופך אותו לאחד מהרחובות המבוקשים בתל אביב. אפשר למצוא בו מבנים בסגנון הבינלאומי אותם תכננו טובי האדריכלים בשנות ה-30. אחד מהם הוא הבניין השוכן על שני מגרשים במספר 30 ו-32 ותכנן אותו האדריכל יצחק רפופורט, מהפוריים שפעלו בתל אביב באותן שנים.

המייחד את הבניין שבנייתו הושלמה ב-1936 וכלול ברשימת המבנים שהוכרזו לשימור ב-2008, הוא צורת האות ר' שעל פיה תוכנן, כשהוא עוטף חצר הפתוחה לרחוב. החצר במקור היתה גינה פרטית. אך מצוקת החניה הפכה אותה למגרש חניה. עוד דבר מיוחד בבניין הוא הטיפול השונה בשני חדרי מדרגות: האחד כולל חלון אנכי רציף. השני כולל סדרה של חלונות אנכיים עם מדפים לשבירת קרני שמש ישירות, כשכל אחת משתי מדלתות הכניסה עוצבה בהשראת פתחי החלונות המתנשאים מעליה. לא מדובר במבנה הכי מובהק או מפורסם שתכנן רפופורט, אלא בבניין לא מוכר וברחוב צדדי ודווקא מהסיבות האלה בחרתי להתעכב עליו.

ועל כך ברשימה זו.

.

הלילה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בדיזנגוף 105 פינת פרישמן 39 בתכנון יהודה ורפאל מגידוביץ

עברתי כבר מאות או אלפי פעמים על פני הבניין שבמפגש הרחובות פרישמן ודיזנגוף, ממש מול פסז' הוד. רק לאחרונה ולאחר שגיליתי שתכנן אותו האדריכל יהודה מגידוביץ, מי שתכנן כמה מהמבנים הבולטים בעשורים הראשונים של תל אביב, אז הענקתי לו תשומת לב. בבניין זה שיתף מגידוביץ גם את בנו – אינג' רפאל מגידוביץ. הבניין שוכן בצומת מרכזי וסואן בעיר, תוכנן בסגנון הבינלאומי עם מיטב הפרטים הנלווים לסגנון. הוא עבר שינויים שלא היטיבו עמו, אך עדיין גם בחזותו וגם בחלקיו הפנימיים הוא שומר על האיכויות אותם יצק האדריכל לפני 82 שנה.

הפלסטיות בחזית הבניין נסתרת כיום מאחורי שילוט והזנחה. כשנכנסים פנימה מגלים קירות אפרוריים ומזוהמים, אך כשמטפסים במדרגות לקומה הראשונה, מתגלה כי חדר המדרגות מחופה בחרסינה בגוון תכלת המעניקה לחדר המדרגות את ייחודו.

ועל כך ברשימה זו.

.

העיר הלבנה

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: