ארכיון תג: הד החינוך

סיבוב בתי ספר 15: אפריקה

לכתב-העת "הד החינוך" אין אתר, והיות ואני רוצה שהדברים יפורסמו ויונגשו לכל, בחרתי לפרסם כאן את הדברים למרות שלא מדובר באדריכלות ישראלית אלא משהו שקורה ונבנה באפריקה. במקור היו אמורים להופיע שלושה בתי ספר, אלא שלהפתעתי, האדריכלים (ההולנדים) סרבו לתת לי חומר. גם לבית ספר הצף נדרשתי לשלם עבור חלק מהתמונות, ובאין תקציב נאלצתי להיפרד מהתמונות היפות שצילם צלם מעולה ולהסתפק בתמונות שקבלתי מהאדריכלים.

הצגתי את בתי הספר האלה לפני כמה חודשים בפני תלמידים לתואר שני לחינוך במכללת בית ברל, כחלק ממצגת שהציגה מגמות עכשוויות בתכנון בתי ספר בעולם. הסטודנטים הביעו עניין ולכן החלטתי לפרסם אותם. לא חשבתי שזה יעניין מישהו אבל מתברר שהייתי יותר מידי ספקן. אולי זה גם יעניין אתכם.

בהזדמנות זו אני רוצה להודות לד"ר יורם הרפז עורך הד החינוך, ציפה קמפינסקי עורכת המשנה (שערכה גם את הטקסט) ולנעם תמרי המופקד על העריכה הגרפית.

.

10557160_894568843906032_6973442015071933628_n

בבנייה: בית ספר צף

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בתי ספר 14: בתי שימוש

לפניכם אחת הרשימות החביבות עלי שפרסמתי ב"הד החינוך" והיא עוסקת במקום שבדרך לא עוסקים בו. רוב הטקסטים שפרסמתי בהד החינוך לא עסקו במוסדות חינוך בישראל ולכן לא הבאתי אותם כאן בבלוג, אך הפעם באופן חריג החלטתי להביא את אחת הרשימות האלה. הנושא חשוב.

.

IMG_20140626_180350

שמח בשירותים (צילום: לוק בוגלי, באדיבות Palatre et Leclere Architectes)

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בתי ספר 13: שניים חדשים בישובים ערביים בגליל

השבוע מלאו חמש שנים לבלוג.

חשבתי שיהיה מעניין להביא שני בתי ספר שנפתחו השנה בסביבת העיר נצרת: יסודי בכפר כנא ותיכון ביפיע. את שני בתי הספר תכנן האדריכל איאד אבו-גאנם, תושב יפיע, הפעיל בעיקר במגזר הערבי בצפון. חשבתי ששני בתי הספר האלה יעמדו במרכזו של מדור קבוע שאני כותב כבר ארבע שנים בכתב העת הד החינוך. בשני בתי הספר נבנה רק השלב הראשון.

כבר בביקור עצמו הבנתי שאלה אמנם מתקנים נאים שעונים על הצורך בקורת גג לתלמידים ולמורים, אבל הם לא הרבה יותר מזה. האדריכל לא התלווה אלי אבל מנהלי בתי הספר כן. בשניהם למדתי על הטעויות התכנוניות ועל הנתק בין האדריכל ובין המשתמשים בבניין. המנהלים סיפרו שמעולם לא פגשו או דברו עם האדריכל, מפגש שיכול היה לפתור כל מיני בעיות ושינויים נדרשים שצומחים מתוך הפעילות בבניין. למשל: בבית הספר היסודי חסרים סביבות לימוד פרטניות, וחוץ מהכיתות הרגילות אין מקום אחר לשבת. בכתות גובה החלון מצוי כך שהיושבים בכתה לא יכולים לצפות בנוף. בחצר לא נשתל אפילו עץ אחד ואין גם הכנה לשתילה של צמחיה.  הכל מרוצף במרצפות בטון אפור.

בתיכון חזרו כמה מהטעויות שראיתי ביסודי, וכאן הצטרפו דלתות שאמורות לקשר לחצרות קטנות שמקיפות את בית הספר ונועדו לתלמידים בשעות ההפסקה, אלא שבגלל בחירה לא נכונה של דלתות, מנהל בית הספר נעל בשרשראות את כל הדלתות וכך הכניסה והיציאה היחידה מהבניין היא דרך הכניסה הראשית.

בסוף קיבלו בתי הספר האלה עמוד אחד בפתח הגיליון, ואת המדור הקדשתי להצגת דוגמאות לטיפול בחזיתות בתי ספר, אבל זה לא לכאן.

.

1526820_759315537431364_1878511494_n

בינתיים רק שלב א': מבנה הכניסה לתיכון ע"ש דרוויש ביפיע

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בתי ספר 12: חזרה לחצר הפנימית

הרעיון של חצרות פנימיות הפתוחות לשמים חוזר בשנים האחרונות למוסדות חינוך בעולם וכעת גם בישראל. הרשימה הזו מבוססת על מאמר קצר שכתבתי בכתב העת "הד החינוך" (עורך: ד"ר יורם הרפז, עורכת משנה: ציפה קמפינסקי), בו ניתנה לי במה קבועה (כבר חמש שנים).

בית הספר היסודי בשכונת אגמים בנתניה נבנה אמנם לפני יותר משנה, אך בגלל שהעירייה היתה יותר זריזה מהקבלנים שבנו את בתי השכונה החדשה, לא היו תלמידים שיאכלסו את בית הספר. רק השנה לאחר שחלק נכבד מבתי השכונה אוכלס, הגיעו גם התלמידים והוחל באכלוס הבית ספר החדש.

בחלק האחרון של הרשימה, בחרתי להציג כמה בתי ספר משנות ה-50 שנחשבו בשעתו לפורצי דרך ולמודל אותו העתיקו בכל העולם (וגם בישראל). החלק הזה לא ניכלל במאמר המקורי.

.

1382099_719753648054220_1864714167_n

הפסקת עשר בחצר הפנימית

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בתי ספר 10: פיתוח חצרות ותיקות

במשרד החינוך פועל אגף שכל מטרתו היא חידוש חצרות בתי ספר קיימים. לתכנן גינה חדשה מכלום זו לא בעיה גדולה יחסית למצב בו נדרשים להשתלב במשהו ועם מישהו קיים. בדרך כלל לאדריכלים יש עם זה קושי והם מעדיפים לעשות מחיקה כוללת. לכן אין פלא שדווקא אדריכלית נוף כמו יעל בר מאור הצליחה לעמוד באתגר הפיסי והתקציבי באופן כל כך יפה.

בנושא החצרות צברתי כל כך הרבה חומר, כך שאני משער שבהמשך אפרסם רשימה נוספת בנושא. הפעם אסתפק בשתי דוגמאות מקומיות בלבד: ראשונה בקבוצת יבנה ושניה ביד בנימין. הטקסט הבא הוא הגרסה המקורית (לפני שעבר עריכה) ופורסם כמו כל שאר הרשימות כאן בסדרת בתי הספר, בכתב העת "הד החינוך" שבהוצאת הסתדרות המורים.

.

11 (1)

חצר בית הספר "ברויאר" ביד בנימין (צילום: יעל בר מאור)

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בתי ספר 9 / תיכון ליידי דיוויס של רם כרמי

לפני כמה חודשים נראה היה לי מסקרן לראות מה מתרחש בתיכון ליידי דיוויס – גוש בטון שתכנן האדריכל רם כרמי עם שותפיו: עדה כרמי-מלמד, חיים קצף ובן פלג. התכנון בא בעקבות זכיה במקום ראשון בתחרות אדריכלים פומבית.

הבניין נראה כמו מבצר ענק, שמגן על יושביו מפני המכוניות הדוהרות ברחוב בני אפרים בצפון תל אביב (או ההפך). קבלתי מכרמי את התמונות המעולות שצולמו ממש לאחר חנוכת הפרויקט והשתדלתי לצלם עכשיו מאותן זוויות. שוחחתי עם מורים ותלמידים, ותהיתי האם הניסיון של כרמי, כמו כל שאר הפרויקטים שלו מלאי החזון והתשוקה לאוטופיה, באמת מצליח ליצור עולם טוב יותר. המחשבה הזו בהחלט מתקשרת למה שטלי חתוקה פרסמה שבוע שעבר בבלוג שלה.

רם כרמי ספג הרבה מאד חיצי ביקורת: התחנה המרכזית החדשה, בית ראש הממשלה, פרויקט הולילנד ולבסוף בניין תאטרון הבימה. אלה פרויקטים שלא רק הפכו את שמו לשם נרדף למפעל הבנייה הישראלי הקלוקל, אלא הכתים בכלל את האדריכלים שכאילו לא מתייחסים לעיר ולמשתמשים, וחסרים רגישות חברתית, נופית ועירונית. למרות ביקורת העדר, רם כרמי הוא האדריכל בעל החזון האדריכלי שהעז ללכת הכי רחוק עם תפיסת עולמו באומץ ובביטחון. הפרויקטים נכשלו בחלק לא מבוטל של המקרים, לטענתו שלא באשמתו אלא באשמת יזמים ומהנדסים ששינו מתכניותיו. אך נראה שתמימותו העקבית וחלומותיו האדירים התנפצו בקול רעש גדול ויצרו מקומות שנויים במחלוקת. במהלך השנים אותם אלה שביקרו את כרמי, חלקו כולם מאפיין משותף: הם לא עשו, לא העזו ולא חלמו כמוהו. הם גם לא היו כל כך ישרים והחביאו בעצמם שק אינטרסים אפלים שנשאו על גבם.

יצירת עולם טוב יותר היא מטרה מרכזית העומדת בפני אדריכל. כשאני חושב על טיפוסי האדריכלים שנתקלים בהם היום ובעבודות שלהם, ברור שהרעיון רחוק מהמעשה. יש הרבה מעשה אך אין חזון ורצון להיטיב ולקדם את החברה. האדריכלים המובילים כיום, שהתחנכו בשנות ה-70 וה-80 הם המיץ של הזבל שהוליד המקצוע. הם יכולים להיות נחמדים או פוצים, אבל הם שכירי חרב של קבלנים, שכל ערך חברתי רחוק מהעשייה שלהם. בשונה מהם לכרמי היתה אוטופיה.

.

IMG_2785

באולם הספורט: בשונה מפרויקטים ברוטליסטים אחרים בהם הכל אפור, כאן דאג כרמי לשלב צבע.

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בתי ספר 01 / ש"י עגנון, נתניה

על בית הספר התיכון ע"ש ש"י עגנון בנתניה כתבתי כאן רשימה שזכתה למספר לא מבוטל של כניסות. הרשימה המקורית הייתה למעשה הנגטיב של הרשימה המוצגת כאן לפניכם.

הוזמנתי לסקר את בית הספר במטרה לפרסם עליו רשימה ראשונה מתוך סדרת רשימות על מוסדות חינוך בישראל שהחלו להתפרסם במאי 2009 וממשיכות גם היום בכתב העת "הד החינוך" שבהוצאת הסתדרות המורים ובעריכתה של ציפה קמפינסקי שגם העניקה לרשימות את הכותרות (עורך ראשי: ד"ר יורם הרפז). העריכה הגרפית שנעשתה ביד אחת על ידי ציפה והמעצב הגרפי נועם תמרי, היתה כבר מראשיתה מעולה, והצליחה לתרגם את רוח הרשימות המאפיינות את רשימותי בבמה זו לפורמט מודפס בכתב עת (דוגמא לכך ניתן לראות בסופה של הרשימה).

מאחר ואני חושב שהצלחתי בשנה האחרונה ליצור גוף מגוון של סקירות מהיבטים שונים, בחרתי להעלות בתקופה הקרובה את אותן רשימות גם לבמה מקוונת זו.

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: